(קרדיט לתמונה העליונה- אייל גרניט)
אם יש תיבול אחד שמוכר לכל אדם, מילדות ועד בגרות, זהו הקטשופ. המוצא שלו לא ברור, המתכון שלו עבר גלגולים רבים וחומרי גלם שונים ומשונים – מדגים כבושים ו עד פולי סויה מותססים, אבל היום "קטשופ" הוא אותו רוטב אדום העשוי מעגבניות, שמשתדך מצוין לכמעט כל מנה, למעט אולי קינוחי גלידה…
לפני כחצי שנה הגיע לשוק הקטשופ החדש של "אסם"- שכלל 18 עגבניות בכל בקבוק. קטשופ הוא אחד המוצרים הבודדים שמפיק יותר יתרונות בריאותיים מהעגבניה, מאשר לאכול אותה כמו שהיא מאחר ותהליך הבישול משחרר את הליקופן שבתוך העגבניה, שהוא חומר ממש ממש נחמד לבריאות שלנו ושל הילדים.
בילדותי היינו צופים בפרסומות, כלומר, אסור היה להקרין פרסומות בטלוויזיה ולכן קראו להן "תשדירי שירות". אחת הסדרות היתה של מועצת הירקות, ובין השאר היתה שם עגבנייה רקדנית בלט, שזימרה "מבושלת או טריה, תמיד מבריאה, עוזרת לספיגת ברזל בדם עגבנייה, יש בי ויטמין סי, הצטננת קח אותי".
אודה על האמת- בחיים שלי לא נגעתי בעוף בצורתו הגולמית, תמיד משהו כמו פולקעס או חזה עוף כשהם כבר מוכנים ומוגשים לאכילה. גם בילדותי סבתא היתה זו שהכינה למשל "גרגלעך" שאני וסבא שאבנו מהם את כל הבפנים כמו שני כפריים בפולניה.
אז קיבלתי עוף ואיתו התהייה- מה עושים עם זה? מי יתנני (מתכון ל-) עוף?
(בתמונות למעלה- המצרכים למנת העוף, כולל העוף והתיבול של "שופרסל" ובתמונה למטה- הקטשופ והצ'יפס שקיבלתי בנוסף)
סלסילת חודש מארס עמדה בסימן ארוחת לילדים. היא כללה –
קטשופ 1 ק"ג ,חרדל צרפתי 370 גרם ,נקניקיות וינר 400 גרם צ'יפס זיגזג 1.5 ק"ג מלפפונים בחומץ / במלח שופרסל 540-560 גרם .
(הפעם העדפתי לצלם את המוצרים היישר על המסוע ,שניה לפני הקופאית)
