על שולחן החג בשבועות מככבים מאפים רבים, כולל הפיבוריטים מהמטבח האיטלקי- הפיצה והפוקצ'ה שקמים ונופלים על קמח מתאים ואיכותי.
ב"קמח הארץ" דואגים שהמאפים הללו ייצאו מושלמים בעזרת עם "קמח פיצה ופוקאצ'ה" איכותי, ללא צורך בניפוי.
על שולחן החג בשבועות מככבים מאפים רבים, כולל הפיבוריטים מהמטבח האיטלקי- הפיצה והפוקצ'ה שקמים ונופלים על קמח מתאים ואיכותי.
ב"קמח הארץ" דואגים שהמאפים הללו ייצאו מושלמים בעזרת עם "קמח פיצה ופוקאצ'ה" איכותי, ללא צורך בניפוי.
פסטה מככבת בהרבה מתכונים לחג השבועות, ואם כבר אוכלים פסטה, כדאי לדאוג שזו תהיה פסטה איכותית ובריאה. כזו היא הפוזילי של "תבואות" העשויה מסמולינה אורגנית מחיטת דורום מלאה.
חג שבועות הוא חג החלב ומוצריו, ואין כמו גבינות להשתלב עם פסטה. מזג האוויר בחג השבועות הוא קייצי מה שרק תורם לרצון למנות קלילות, שגם לא יושבות בבטן וגם לא דורשות שהות ארוכה במטבח מול סירים לוהטים.
השבוע נערך בפעם ה11 פסטיבל White במרינה הרצליה.
הפסטיבל חוגג את היין הלבן המתאים מאד לקיץ הישראלי (ובעצם לכל עונות השנה).
חג שבועות שבפתח מצייר בדמיוננו פיקניק רומנטי בשדה פורח, בגדים לבנים וכוסות יין לבן קריר נמזג אל הכוסות ומתלווה לארוחה קלה של גבינות או פירות.
אם בעבר שלטה בישראל תרבות היין האדום, היום מבינים שבמזג האוויר הישראלי כמעט מובן מאליו לשתות יין לבן ולכן בישראל הצריכה של יינות לבנים גדלה ובעקבותיה ייצור יינות לבנים ביקבים מקומיים מזנים חדשים וקיימים, והחגיגה הלבנה בעיצומה.
בפסטיבל הוצגו עשרות יינות לבנים חדשים לצד יינות מוכרים ואהובים מהארץ ומחו"ל, כולל שפע יינות כשרים באיכות מעולה.
המבקרים יכלו לבחור בין מעל למאה יינות לבנים לטעימה, וכן סמוקים ומבעבעים, לצד סדנאות יין, מתחם אוכל והרבה מוסיקה שמחה של התקליטנים שליוו את האירוע.
בין המציגים היו TSILINSKY, רקנאטי, שקד, מדבר, ברטנורא, ברון הרצוג, פסגות, שילה, עמק יזרעאל, גוש עציון, כרמל, תבור, אקרמן, טוליפ, טפרברג, נטע, היוצר, נטופה, 1848, PLOMARI VILA MARIA, הר אודם, ירושלים, וזו רק רשימה חלקית.
בין לבין ניתן היה לטעום את מיטב הבירה של "לאגר אנד אייל" ומטעמים כמו גבינות משובחות, נקניקים, כריכים שונים ועוד.
השמש התחילה לשקוע כשהפסטיבל נפתח ונכנסנו בשעריו. עשינו סיבוב ראשוני כדי להחליט מה רוצים לטעום, שהרי פשוט אי אפשר לטעום את הכל והתחלנו במשימה.
מבין הטעימות הרבות, הפייבוריטים שלי היו J.P. CHERNET ICE EDITION הצרפתיים בגרסת לבן ורוזה ,בדוכן של "אקרמן", עדינים ומפנקים בבקבוקים יפיפיים, "מירבאל רוזה" מפרובנס שנשא את אבק הכוכבים של הבעלים המפורסמים אנג'לינה ובראד מבציר 2016 שהדיפו ניחוח פרחים ותות, המוסקט המבעבע של "ברטנורא" בזווית המתוקה של הפסטיבל, "סגל" שהציגו שרדונה 2018 ב"התססה פראית" – תהליך ייחודי ליקב, סוביניון בלאן של "וילה מאריה" שהביא את ניו זילנד למרינה בהרצליה, ויין של היוצר שנמזג מעל סלט פירות והפך למנת קיץ מפנקת.
בקטגוריות אלכוהול אחרות ניתן היה לטעום חוץ מהבירה אצל "לאגר אנד אייל" גם מאוזו משובח של "פלומרי" ושיכר פסיפלורה עטור פרסים של "פלורה".
את כל היינות והמשקאות ניתן היה לרכוש בדוכנים ובחנות שהוקמה במתחם במחירים מיוחדים לפסטיבל.
קהל רב הסתובב בין הדוכנים, המוסיקה התנגנה והחוויה המשיכה זמן רב לאחר שקיעה יפיפיה במרינה הרצליה.
ליינות הלבנים אכן יש מקום של כבוד בישראל.
הפסטיבל נערך בהפקה ובארגון החברה העירונית לפיתוח התיירות בהרצליה ומרכז 'איש הענבים', בשיתוף מגזין 'יין וגורמה'.
פסטה היא מאכל אהוב מאד בישראל, היא קלה , הן לאכילה והן להכנה, היא מדברת אל בני כל הגילאים ומקבלת באהבה כל הליך בישול וכל רוטב שיצוותו לה.
מוצרי חלב הם פרטנרים מצויינים לפסטה, וארוחה חלבית, בין אם בראנץ' או ארוחה שלמה תמיד תכלול מנת פסטה כלשהי.
חג השבועות בפתח, ארוחות חלביות יעלו על כל שולחן ואין כמו טעמים חדשים וקלות הכנה כדי לשמח לבב מארחים (וסועדים).
בארוחות השבועות בגלל שהן חלביות, הן מארחות הרבה פעמים מאפים ודגים ובדיוק בשביל זה מציעים ב"נווה התבלין" תערובות תבלינים להכנת "דג עם רוזמרין" ו"תערובת פיצה".
בכל עדה ובכל מטבח מחמיצים. ירקות הכוונה. אם מדובר בחמוצים היהודיים שנמכרים ב"דלי" של כל רחוב בניו יורק, דרך החמוצים האסייתיים המתקתקים, וכמובן הוויכוח הנצחי של מלח לעומת חומץ, הכל הולך, וכל מנה משתבחת בתוספת העיקצוץ הזה.
זה לא סוד שלפני שאנו טועמים עם הפה, אנחנו אוכלים עם העיניים, ומנה שנראית טוב גם תמשוך אותנו לטעום אותה.
חג השבועות כבר מבצבץ בקצה החודש, ולמרות שעדיין לא נתחיל להכין את עוגות הגבינה, אבל את התוכניות לאירוח ולעיצוב שולחנות החג, שיהיו גם יפים וגם טעימים, כבר מתחילים לתכנן.
בשנות השמונים הביטוי "ניפגש בקפולסקי" היה ברור ומובן לכולם, וטמן בחובו הבטחה לחלום מתוק על הצלחת, שולחן אלגנטי והגשה מוקפדת. זוגות רומנטיים, קבוצות פנסיונרים, משפחות חוגגות, הורים שמפנקים ילדים, וכל מי שרצה להרגיש אירופה , כולם היו שם.
הסיפור החל הרבה שנים קודם לכן, ב1934 בליטא, כשבני משפחת קפולסקי הקימו את הקונדיטוריה הראשונה שלהם , שבה הקפידו על אפייה עילית. קצת יותר מארבעים שנה אחר כך הם עלו לישראל ופתחו את סניף "קפולסקי " הראשון ואחריו עד תחילת שנות האלפיים נפתחו כחמישים סניפים.
עכשיו, כעשרים שנה לאחר מכן, "קפולסקי " חוזרת בסניף הראשון ברמת השרון.
כשנכנסתי אל הסניף הרגשתי כאילו אני במרכז וינה, במרכז רחבת עץ שיוצאת מהחנות אל הכיכר. החנות עוצבה בדקדקנות כדי להחזיר את האווירה האירופאית הקלאסית, מהרצפות ועד למעקות העץ, המנורות הייחודיות ומדפי הצנצנות האוצרות בתוכן מבחר ענק של עוגיות, ולצידן הוויטרינה שבה סבבו עוגות יפיפות, מהקלאסיקות של "קפולסקי" כמו "היער השחור" המיתולוגית, ועד עוגות מודרניות או משודרגות.
הקפה החם נמזג והכוכבת הראשונה על השולחן הייתה עוד קלאסיקה של "קפולסקי" – הסברינה. המתכון המקורי נשמר (כשהיום כבר לא משתמשים במוצרים כמו משפרי אפייה או מרגרינה חלילה, אלא בחומרים חדשים ואיכותיים ), וכל מה שנותר לי היה להעביר את הכפית מערימת הקצפת הרכה מלמעלה, דרך עוגת הספוג שופעת רום, ובלי לפספס את גולת הכותרת- הדובדבן מלמעלה, לאסוף את כל הטוב הזה בדרך, להכניס לפה ולחזור לגיל הנעורים.
הסברינה, כמו שאר העוגות שטעמתי לאחר מכן, (וטעמתי הרבה!) לא נשארה רק נוסטלגיה, אלא גם מי שלא הכיר אותה בעבר יכול היה להבין למה היא כל כך אהובה, שילוב טעמים מוצלח והכנה מדוייקת מניבים עוגה שהיא חגיגה בזכות עצמה.
הבאה בתור הייתה הפייבוריטית שלי – "לה רושה" ששמה די מסגיר את התוכן , עוגת מוס שוקולד עם נגיעות רושה והכל במרקם פאדג' ללא קמח. (העוגה אמנם נטולת קמח אבל לא מוגדרת כ"ללא גלוטן" מכיוון שהיא בסביבה של עוגות רגילות). אם היו נותנים לה שם נוסף, הוא לבטח היה "שחיתות" – טעמי שוקולד עמוקים ועשירים.
לקראת שבועות כבר התחילו ב"קפולסקי" עם פסטיבל עוגות גבינה ולכן העוגה הבאה היתה "עוגת הגבינה של קפולסקי" , על בסיס בטעם תפוזים ניצבת שכבת גבינה אפויה איתנה, ששומרת על צורתה גם בחיתוך. הטעמים עדינים ומלטפים. פס אחד כזה להציב בשולחן החג ואתם מסודרים.
בחזרה לקלאסיקה- עוגת קראנץ שוקולד בגרסה חלבית ועשירה, מילוי שוקולד עם טעם של פעם ואיכות של היום. עוגות שמרים הן תמיד דילמה של אופים ביתיים כי מצד אחד אין כמו הריח והטעם הממכרים ומצד שני מדובר בזמן הכנה ארוך שכולל התפחות והתעסקות ולא לכולם יש זמן או אנרגיה להתעסק עם הכנת עוגה כזו. עם "קפולסקי" אין צורך מכיוון ששורה של מאפי שמרים ממתינה מדי בוקר על המדף, מושכת בניחוחותיה.
לסיום סידרת העוגות שטעמתי הגיעה עוגה מהקטגוריה המודרנית, עוגה קיצית של מנגו וקוקוס, רכה כמו גלידה וקלילה, מביאה טאצ' חמצמץ ופריכות קוקוסית טרופית.
ואם טעמנו עוגות, לא נטעם עוגיות? ארבעה סוגים הוגשו על הצלחת – עוגיות שקדים ולימון, פיצוחים צ'אנק שוקולד, פריך בראוניז ושקדים ופיסטוק. כל אחת מהעוגיות תלך מצוין עם קפה ושתיה חמה, או תנושנש כמו שהיא. הבחירה שלי מבינהן היתה זו עם הפיצוחים מכיוון שהטעם האישי שלי הולך לעירוב של מתוק ומליחות קלה, אבל זה לא אומר שלא סיימתי את כל השאר גם כן.
על כל הטוב הזה אחראי הקונדיטור לירון אנגל, שאופה כבר 25 שנים, דור שלישי לאופים שחלם להחזיר את העטרה ליושנה ואת "קפולסקי" המיתולוגית לישראל. במשך שלוש שנים הוא ליקט, התאים, חידש ובדק את המתכונים המקוריים וכך יצר אוסף של כ200 סוגי עוגות, עוגיות, ומאפים כמו עוגות קרות, עוגות שמרים, בחושות, פרווה, קישים, פחזניות, מקרונים, עוגיות מלוחות ועוד.
העוגות נשמרות במקרר עד עשרה ימים כך שאפשר לרכוש מראש ולארח אפילו בהפתעה, וכן ניתן להזמין עוגות מראש.
"קפולסקי" – קונדיטוריה
שדרות ביאליק 40 רמת השרון
טלפון: 03-6287358
גישה לנכים: יש
קהל יעד: כל חובבי המתוקים והמאפים באשר הם
שעות פתיחה: ימים א – ה 7.00 – 21.00
יום ו' – 07.00 – 15.00
שבת סגור
כשרות: כשר בהשגחת הרבנות.
ארץ ישראל מפורסמת בזיתים שלה , תעשיית השמן המקומי איכותית ופורחת, ועם זיתים כל כך איכותיים מדוע להסתפק רק בשמן ובזיתים כבושים כשאפשר להכין מהם את המעדן האהוב בכל העולם- הטפנד?
חברת Nany מביאה לנו לקראת שבועות (ובעצם לכל השנה) ממרח טפנד זיתים שחורים מזני פישולין וקלמטה, מהזיתים המשובחים ביותר, במתכון ייחודי של השף נדב חג'ג'. הממרח מרכז את כל הטוב שבזיתים בצורה נוחה וטעימה, היישר לשימוש, וההתנסות שלי, יש לו כל כך הרבה אפשרויות טעימות!