ארכיון תגים | שחקנים

חנוכה בעיר הקודש- ירושלים של אור

לירושלים כדאי לנסוע בכל ימות השנה, תמיד יש הפתעות, אווירה בינלאומית והרבה חוויות חדשות.

לקראת חג החנוכה הגענו אל העיר כדי לטעום מעט מאירועי החנוכה המרתקים המציעים משהו לכל גיל ולכל העדפה וטעם.

פתחנו את הבוקר במלון הבוטיק "בת שבע ירושלים" מרשת JACOB. בתקופת הקורונה שופצו מלונות ג'ייקוב בעלות של מעל למאה מליון שקלים (!) וכל אחד מחמשת המלונות של הרשת- בתל אביב, טבריה, נהריה, חדרה וכמובן ירושלים, זכו לאופי ייחודי ברמה הגבוהה ביותר. הקונספט של "בת שבע ירושלים" הוא הקפאת זמן, נוסטלגיה וניתן לחוש זאת כבר בכניסה כשמתרשמים מעיצוב המבואה המעוטרת בפריטי נוסטלגיה רבים שחלקם הפכו לחלקי ריהוט כמו ארגזי "נדוניה" שהפכו לשולחנות, מנורות ייחודיות, עיטורי קירות ועוד.

העלאה8

להמשיך לקרוא

"רגע רגע" –קבוצת התאטרון הירושלמי מצדיעה לסשה ארגוב.

רגע רגע מופע חדש של קבוצת התיאטרון הירושלמי צילום מוקי שוורץ

 

(קרדיט לצילום – מוקי שוורץ)

"היה היה פנס בודד בקצה שכונה והוא האיר את ילדותנו הקטנה" הלחין המלחין האהוב  סשה ארגוב לפני שנים רבות, שיר שעדיין מעורר געגוע בלב, לצד מאות שירים אחרים כמו "אהובתי לבנת צוואר", "וידוי" ועוד.

חבורה של צעירים בארץ  ישראל שרק נולדה, גדלים יחד, מתגיייסים, מגלים את האהבה  והכאב ובונים משפחות משלהם, והכל בליווי המוסיקה של התקופה, שאהובה עד היום.

להמשיך לקרוא

מזל טוב כפול ל"פרוגי".

אתר "פרוגי" זוכה לפופולאריות עצומה בקרב נוער, ויש לו כ350,000 גולשים ייחודיים, וכשני מליון דפים שנצפים מדי חודש. לב האתר הם הצעירים- האתר  נכתב על ידי צעירים, מנוהל על ידי צעירים, ונקרא על ידי צעירים (ולא רק…) כשכל תוכנו עוסק בעולמם של הצעירים.

להמשיך לקרוא

לחיי הגדוד העברי!

בשנת 2007 התאגדו להם עידו אופק, יניב ביטון, דקלה הדר, מוריה זרחיה, שלומי טאפירו, יעל טל, רווית יעקב ועומר עציון והפכו ל"גדוד העברי".  הם צחקו, שרו, המציאו, ויצרו מערכונים קצרים, שמתקבצים ביחד לתמונה סאטירית של המדינה בה אנו חיים ונושמים.

להמשיך לקרוא

שווה להכנס לפאניקה.

בילדותי מאד אהבנו לצפות ב"קומדיות מצבים" – מה שמכונה "סיטקום" – אנשים שמסתבכים באי הבנות, מנסים לצאת מהם ורק מסבכים את הדברים עוד יותר, והכל בצורה מצחיקה- אם בהומור שנון או בהומור פיזי.

כשקראתי את העלילה של "פאניקה" שעלתה עכשיו על קרשי תאטרון "הבימה", נזכרתי בדיוק בזה, כי העלילה , שיצר המחזאי רובין האודן, ותרגם ירון פריד, מספרת על זוג נשוי – בשם קלריס ורוג'ר (איילת רוביניסון ונתי רביץ) שבסוף שבוע אחד מאבדים שליטה על חייהם, כשהוא, שאמור לצאת לסופשבוע רומנטי עם המאהבת שלו דייזי (טלי אורן) שהיא במקרה גם חברתה הטובה של אשתו, נתקע בבית בעקבות אי הבנה, ומלחיץ בכך את אשתו שהזמינה הביתה שני גברים אחרים – את מעצב הפנים שלה (עמי סמולרצ'יק) ואת המאהב הצרפתי שלה (רוי מילר ויואב דונט בתפקידים מתחלפים).

כבר כשקוראים את העלילה הזו מבינים איזה פוטנציאל יש לאי הבנה מאחר וכל אחד מהמעורבים אמור לדעת משהו אחד ובעיקר לא לדעת משהו אחר, והתפקידים של כל אחד בהתאם לכך מתחלפים בתזזיות, כך למשל מעצב הפנים הופך לרגע להיות הבעל של דייזי, חמש דקות אחר כך הוא כבר בעצם המאהב שלה, ודקה אחר כך הוא מתחזה למעצב פנים, מה שהוא היה מההתחלה.

(קרדיט לצילומים – ג'ראר אלון).

ההצגה רצה בקצב מהיר והבדיחות- המילוליות או הפיזיות כל כך משעשעות שלעיתים גם צוות השחקנים פורץ בצחוק, ואף משלב זאת בעלילה כמו למשל בטקסט של מריבה שהופך ל "זה שאני מחייך זה לא אומר שאני לא כועס" שאני מניחה שלא היה בטקסט המקורי והוא אילוץ של צחוק.

אם הייתי צריכה לבחור את שני השחקנים שהיו הבולטים ביותר, אבחר בטלי אורן בתפקיד "דייזי" שמזכירה סוג של ציפי שביט – תזזיתית, מעבירה מסרים בעזרת הגוף והבעות הפנים כך שלפעמים היא לא צריכה להגיד מילה והקהל כבר פורץ בצחוק, השני שהרשים מאד היה קובי מאור בתפקיד בוב, בעלה של דייזי שמגיע במפתיע ומערבב עוד יותר את המהומה. מאור, שחקן פיזי מאד ובעל נוכחות, הזכיר לי מאד את ההומור של דובל'ה גליקמן, ולפי תגובות הקהל היה בהחלט המצחיק ביותר.

בשורה התחתונה- הצגה מבדרת, בגובה העיניים, תזזיתית ומתקדמת בקצב מהיר, ומשאירה את הצופה כל פעם תוהה איך ייצאו מהתסבוכת שנוצרה בעקבות נסיון לתקן את התסבוכת הקודמת.

לעוד פרטים, מועדי הצגות ומידע-לחצו כאן.

הבימה- מערכה שניה.

 

 

 

Invitation_Habima

בין שלל תוכניות הריאליטי, בין דוגמניות ל"טאלנטים" שמפורסמים בעיקר בגלל שהם מפורסמים, התחילה השבוע להיות משודרת תוכנית שונה, "הבימה  – מערכה שניה" שמתעדת את מסעם המופלא של שישה כוכבי תאטרון "הבימה" – מרים זוהר, יהודה אפרוני, דליה פרידלנד, שלמה בר שביט, ליא קיניג וגילה אלמגור, בהנחייתו של יפתח קליין. בכל פרק אנו עוברים את מסע חייו של אחד השחקנים, שמשולב בתולדות המדינה והתאטרון שצמח ביחד איתה. הבמאי חיים אברהם, יחד עם העורכת ליאורה אייזנשטיין רקמו פסיפס של סיפורי "מאחורי הקלעים" של חיוך, דמעה, נוסטלגיה והרבה התפעמות – מהאנשים, מהמשחק, מהרגשות השונים המלווים את חייו של שחקן, מתפקידיו הגדולים ועד הרגעים הפחות יפים, היותר כואבים של חיי שחקן.

אחת הפנינים הגדולות של הסידרה היא הארכיון ממנו נשלפים קטעים של עיתונות, של מחזות, של ראיונות , שמרכיבים ביחד את תולדות התאטרון ותולדות המדינה שהוא מייצג. (ואל תפספסו את סיפור "השיניים התותבות שאוכלות לבד תפוח על הבמה" של שלמה בר שביט…).

יפתח קליין מראיין ,מקשיב, ובעיקר נותן מקום לביטוי הרגשי והנוסטלגי של ששת השחקנים והסיפורים הרבים שמאחורי הקריירה ארוכת השנים שלהם.

(בתמונה- יפתח קליין מציג חלק מצוות השחקנים – מימין  לשמאל – שלמה בר שביט, גילה אלמגור, יהודה אפרוני וליא קניג).

הסידרה מוקרנת בערוץ השני בכל יום שישי בשעה 17.30 החל מהשבוע (הפרק הראשון הוקרן ביום שישי האחרון- ה14 לחודש) ובשידורים חוזרים בערוץ 23.

(בתמונה- יפתח קליין מציג את הסידרה במעמד ראש העיר תל אביב לשעבר שלמה להט ורעייתו).