כולנו רוצים שהילדים שלנו יצאו הכי מוצלחים שאפשר, ומעוניינים להשקיע בהם כמה שיותר. מצד שני, כולנו אנשים עסוקים, והכי קל להושיט לילד את הטלפון החכם ולהגיד לו "שחק" ולהתפלא שהוא מואס בפיצוצי ממתקים ועושה על חשבוננו קניות באי ביי…
כשהבן שלי היה קטן, וזה היה לפני המון שנים, רציתי שיגיע לבית הספר עם רמת מוכנות כלשהי, בעיקר כשידעתי שבכיתה יש עוד שלושים ומשהו ילדים, ותשומת לב אישית היא בעייתית. היות ובאותה תקופה עתיקה (הי, שנות התשעים של המאה שעברה) מחשבים היו דבר מוגבל (מקסימום איזה סוג של פנטיום עם "דוס" בצבעי ירוק לבן), המחשב באמת שלא היה אופציה, והסתפקנו בשידורים מוקלטים של "בלי סודות" ובחוברות עבודה תואמות.
עכשיו, עשרים שנה אחרי, המבחר כבר גדול בהרבה ומקיף בהרבה, ולילדים בגילאי 3 עד 7 יש אפשרויות רבות ללמוד בדרך מהנה. גיליתי את המשחק " הסוד של מיה" של מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) וכל כך הצטערתי שזה לא היה בזמן של הבן שלי.
האתר מלווה את בן השלוש עד השבע בכל התחומים שבהם ייתקל בשנים הבאות – מוסיקה, חשבון, אנגלית, תורה וכדומה, בדרך של "ללכת עם ולהרגיש בלי" – ללמוד בלי להרגיש, הכל תוך משחק וחוויה.
ניסיתי להכנס לנעליים של ילד ושוטטתי באתר . הדבר הראשון שנתקלתי בו היה האקטואליה- באתר יש חלקים שמשתנים בהתאם לתקופה, כך שאני נכנסתי לבאנר של "יום העצמאות" וגיליתי למשל חידון על ישראל (מה שם ההמנון? איך קוראים לצבא ?) . הפרסים על תשובות נכונות הם בלונים ומי שעונה נכון על החידון מתוגמל במופע זיקוקים מרהיב. (בכלל, הגרפיקה כל כך מתוקה, צבעונית וכייפית…).
אחר כך הלכתי למשחק בסגנון "סיימון" שבו יש ארבעה לחצנים צבעוניים, כל אחד מיוצג על ידי בעל חיים שונה עם קול שונה, וצריך להקשיב לצליל ובמקביל לראות מה נדלק ואז ללחוץ על אותו סדר. ישנן כמה רמות למשחק .
ב"זמן אנגלית" הלבשתי חלקי גוף על בננה, בסגנון של "מיסטר פוטטו"- כשאפשר לבחור בחירה חופשית או לציית להוראות, ותוך כדי כך ללמוד את חלקי הגוף השונים וגם כאן הגרפיקה חמודה לאללה, ומי שלא ראה בננה עם רעמת שיער בלונדיני שופע, לא ראה בננה מדליקה מימיו.
בחלק של התורה התבקשתי לשדך זוגות של חיות בתיבה של נוח , ובאי האותיות למדתי על האות א', איך מציירים אותה ואיפה מוצאים אותה במילים. אני רוצה להדגיש שיש תגמול על כל הצלחה- אנימציות או קולות שמעודדים המשך העבודה. (וחביבה עלי במיוחד מכונת הגלידה שמוציאה גלידות בהתאם ליכולת הילד לחבר שתי מילים מתחרזות).
מה שנחמד הוא שלא חייבים לשבת עם הילד, יש המון אפשרויות, בכל מקום שהוא ילחץ הוא יקבל פעילות כלשהי (כולל גם דפי צביעה להדפסה למשל) , והצבעים והקולות נעימים.
להורים יש בונוסים – כולל טבלה שמאפשרת מעקב אחרי הילד הפרטי – כמה זמן היה באתר, איפה שיחק ומה היכולות שלו באנגלית, חשבון וכדומה.
האתר פותח בראשות עפרה רזאל בשיתוף מומחים ופסיכולוגים, ואני יודעת שאם הבן שלי יחליט להקים בית מתישהו, ולהביא ילדים, זו בהחלט תהיה המתנה שלי אליו, לילדיו –נכדיי.