מכירים את הפרסומת לבנק שבה אבא מפחיד את הילדה שלו במילים כמו "ריבית פריים" ו"משכנתא"? אז בהרבה מטבחים יש מילה נוספת מפחידה- "שמרים!".
נבהלתם?
שמרים הם דבר מתעתע- מצד אחד הם יוצרים מאפים מדהימים בטעמם ובמרקם שלהם, ואין כמו ריח של מאפה שמרים להפנט כל מי שבסביבה (ויועצי נדל"ן כבר למדו את זה ומדריכים כל מי שרוצה למכור את דירתו, לשים בתנור עוגת שמרים לאפייה או לחם, לפני שהקונים הפוטנציאלים באים לראות את הנכס), ומצד שני אנשים חוששים שהם לא יודעים מספיק על אפייה עם שמרים, זמני התפחה, לישות, ואפייה ולכן נמנעים מלהכין מאפים עם שמרים.
תוסיפו לזה את הענין של זמני התפחה שמסוגל להפוך מתכון שדורש בערך שלוש פעולות, למתכון של ארבע שעות, ותקבלו משהו לא פרקטי בעליל.
עד שהגיעה בונז'ור...
כבר מעל שלושים שנה שבונז'ור היא המותג המוביל בתחום המאפה הטרי בישראל, מההתחלה עם הבגט ועד לאוסף גדול של מאפים כמו לחמים, לחמניות, מאפים מתוקים ומלוחים, עוגות, עוגיות ומה לא. המוצרים נאפים ונמכרים כשהם טריים, ואת זה אי אפשר לנצח.
עכשיו מגיע החידוש הגדול- "מוצרי בצק שמרים לאפייה ביתית" שפותרים לנו את כל הבעיות- לא צריך להתעסק עם שמרים, עם לישה ועם התפחות, רק להעביר מהמקפיא לתנור, ויש עוגה, רוגלך, חלה מתוקה או פוקצ'ה, טריים, איכותיים ומפתים בלי סוף (והפוקצ'ה היא מדגנים מלאים עם 30% כוסמין כך שמרוויחים גם בריאות על הדרך.)
מה בדיוק צריך לעשות? אפילו לא להפשיר, את עוגת קראנץ' השוקולד למשל משאירים בתבנית המקורית, רק מורחים עליה ביצה טרופה ואופים, וישנה גם המלצה למרוח בסוף מי סוכר לתוספת רכות וברק. הרוגלך? עוד יותר פשוט, להניח בתבנית, לאפות, וגם כאן יש את ההמלצה למי סוכר.
הפוקצ'ה? לשים בתנור כמו שהיא או להוסיף תוספות שאוהבים כמו סוגי ירקות שונים או תבלינים. החלה? מי לא אוהב חלה של שבת (שטעימה גם בכל השבוע?)- החלה היא היחידה שדורשת התפחה קלה, ואז מקבלת תוספות והופ לתנור.
איך זה היה אצלי?
הדבר הראשון שבחרתי לעשות בשישי חורפי הוא החלה, ולפי ההוראות הוצאתי אותה לתבנית עם נייר אפיה והנחתי לה למשך ארבע שעות בחדר שחומם על ידי מזגן. (על העטיפה רשום שהטמפרטורה המומלצת היא 25 מעלות).
בזמן שהיא נחה לה בכיף, החלטתי שבא לי משהו טעים והכנתי גם את הרוגלך. טוב, המילה "הכנתי" קצת מוגזמת כשכל מה שעשיתי זה להוציא קפוא, להניח על תבנית אפיה, למרוח בביצה ולזרוק לתנור, ובסוף רק קצת מי סוכר והעסק מוכן (ונטרף באותה מהירות).
(למעלה- שלבי ההכנה, למטה התוצאה..)
הרוגלך (וגם עוגת הקראנץ') הם פתרון מצוין כשאורחים מפתיעים (ואז לא צריך לכבות את האור ולהיות בשקט בתקווה שיחשבו שאין אף אחד בבית וילכו…).
בתמונות אפשר לראות את תהליכי העבודה והתוצאות
(למעלה, החלה בשלב מריחת הביצה, ואחרי היציאה מהתנור. למטה- קלוז אפ של היפיופה שלי!!)
נשארו לי עדיין הפוקצ'ה ועוגת הקראנץ', רק שלא יכלתי להתאפק והייתי חייבת להעלות את הפוסט הזה ולחלוק את החוויות. כשאכין גם את הדברים הנוספים ,אעדכן את הבלוג, כך ששווה להיות בקשר!!
עדכון מס' 1 – הפוקצ'ות.
בתמונות למעלה אפשר לראות מה היה כשחזרתי מאוחר בערב, היו הרבה ממרחים וסלטים בבית אבל לחם לא היה. הפוקצ'ות נשלפו מהמקפיא, כמו שהן, בלי להתפיח ובלי להפשיר, הונחו על נייר אפיה, נמרחו בשמן זית, פיזרתי עליהן מלח (במקור היה צריך מלח גס אבל לא היה לי, אז במקום זה פיזרתי מלח גורמה שהיה לי), והופ לתנור.
בתמונות למעלה- הפוקצ'ות בתנור ואחרי האפיה, בדיוק 25 דקות, כמו שכתוב על האריזה.
בצילום- עשר דקות לפני שחוסלו לגמרי.