דינה דגן הייתה מאושרת בפאב הירושלמי שלה "ביאנקיני" שנקרא כך על שם הרחוב בו היה ממוקם.
המקום המה מבלים באופן קבוע, בערב אחד בחודש מאי 2001 חגגו במקום בני נוער רבים מסיבות יום הולדת.
באותו הערב לא תכננה דינה להגיע כמנהגה אל הפאב אולם דחף לא הגיוני גרם לה לשנות את דעתה. כשהגיעה למקום פגשה בערבי שנהגה לקנות ממנו נרגילות וציוד, ומשום מה למרות שהכירה אותו, היתה לה תחושת בטן לא טובה והיא עקבה אחריו כל הערב, ונרעשה לגלות שהוא משאיר שקית ליד שאר מתנות יום ההולדת של חוגגי המקום.
דינה מספרת שבאותו הזמן קרו לה שלושה ניסים רצופים. האחד- שהיא חיטטה בשקית וגילתה שמדובר במטען נפץ גדול, השני – שהיא הצליחה לקחת את המטען החוצה דרך חדרים עמוסי מבלים, והשלישי – שהצליחה לחסום את הרחוב עד שהגיעו חבלני המשטרה וגילו שמדובר בשבעה וחצי קילוגרמים של חומר נפץ, ושבמעשיה היא הצילה קרוב ל200 בני נוער.
לאחר תעודות ההוקרה על מעשה הגבורה שלה, כולל שיחת טלפון מראש הממשלה דאז אריק שרון ז”ל, הגיע הפיגוע ב”קפה רימון”, ממש בסמוך ל”ביאנקיניי”, שבו נפגעו צעירים רבים והדבר גרם לדינה להחליט שאינה רוצה להשאר בעיר יותר, וכי היא מחפשת מקום שליו ומואר להתחיל מחדש.
מצויידת באוהל ובשלושה ילדים, היא ירדה לצפון ים המלח והקימה בו מבנה אחד. אנשים התחילו להגיע ודינה החלה להרחיב, עד שנוצר “ביאנקיני” – חלקת אלוהים לכל מי שרוצה את השלווה של ים המלח, בכל רמות האירוח – מאוהל ועד וילה.
היום ביאנקיני הוא ממלכה מרוקאית, צבעונית ועשירה. ניתן להגיע ולנטות אוהל במדשאה מקורה וליהנות מכל מתקני המקום- מלתחות עם מקלחות חמות, אפשרות למנגל, פינות פיקניק, שמירה, בריכה ועוד, או להתארח בחאן- מתחם גדול עמיד למזג האוויר, שכולל כל מה שצריך לקבוצה גדולה – מלתחות ושירותים, תאורה, נקודות חשמל ומגזנים, מטבחון, שטיחים ומחצלות, מזרונים וכריות ומרפסת פתוחה לנוף.
למי שרוצה להתפנק יותר יש את הביתנים, הדירות וכמובן שאפשר גם ללון בוילה מפוארת.
הגענו ל”ביאנקיני” להתרשם מהמבנים החדשים ביותר, מבני “ריאד” שהם מבנים ייחודיים, בקווים עגולים, כשכל אחד מעוצב אחרת, מהמראה החיצוני המפוסל ועד לצבעי האריחים בפנים. כך ישנו למשל מבנה “אלת השמש” שקשה לפספס גם מרחוק, כמו גם “ארמון קלאופטרה” הנושא בגאון את דמות המלכה המיתולוגית, שני מבנים תאומים “איגלו הכוכב”, “איגלו הירח” בעיטורים תואמים, הפירמידות המתנשאות מעל מבני “גיזה” ו”הפירמידה על הנילוס” (ומתי התארחתם לאחרונה בחדר הכולל פירמידה?), ובשביל המזל גם חדר “חמסה” כמובן עם חמסה מוארת על הגג להרבה מזל טוב.
לכל מבנה מספר שונה של חדרי שינה כך שכל צירוף של חבורה יכול למצוא מענה מצוין ללינה.כל המבנים ממוקמים כחמישים מטר מחוף הים, המשתרע ממש מול העיניים, ומאפשר להתעורר לזריחה מרהיבה.
מעבר לחדרי השינה יש סלון ענק מאובזר בכל מה שצריך – מיזוג , טלוויזיה עם שידורי YES, מטבחון, מקלחת נוחה ועיצוב התואם את רוח המבנה.
אנו התמקמנו בחדר “קלאופטרה”, המוקף במרפסת רחבה הפונה אל הים. הצבעים השולטים במבנה שלנו היו צבעי הכחול באריחים, וירוק בפריטי הריהוט, ולהשלמת האווירה נגיעות בלבן של גופי התאורה ובגווני חום מפוספסים על הרצפה.
מהחדר המרכזי אפשר היה להכנס לחדר נוסף מצויין ללינת ילדים.
לא היה הרבה זמן להשאר בחדר מכיוון שהיינו סקרנים להכיר את שאר חלקי המקום.
התחנה הראשונה שלנו היתה הוילה המרכזית, המיועדת לאירוח קבוצות חברים. בוילה שישה חדרי שינה, שפע חדרי רחצה, מטבח מצויד, סלון רחב וחצר הכוללת הפתעות רבות כמו בריכה פרטית, מתחם ספא עם ג’קוזי, סאונות ומקום להתרווח בנוחות גם כשנמצאים בחבורה גדולה. הצבעים השולטים בוילה הם צהוב וכחול היוצרים רוח מרוקאית אותנטית.
האהבה למרוקו היא בשורשים של דינה – כלים ועיצובים, מהאריח הקטן ביותר ועד לשנדלירים מפוארים, בובות ופסלים, בדים ווילונות, כריות וספות, הכל היא מביאה במסעותיה למרוקו. את האווירה המרוקאית אפשר לפגוש גם בתפריט הקולינרי ובמוסיקה. הכל ביחד משתלב למרוקו הקטנה בישראל.
בחצר הוילה פגשנו אפשרויות בילוי נוספות ב”ביאנקיני” – סדנאות שונות. אנחנו התנסינו בכדרות, בצביעת כלים ובעיצוב בקבוקי חול צבעוני על ידי מדריכים שיכולים להגיע בתיאום מראש למקום עבור קבוצות. בהמשך הערב התקיימה סדנה נוספת של יהודית לוי, בעלת “יעודית” – נטורופתית ואופה ללא גלוטן, שהדגימה כיצד להכין שייק, קוקטייל, מסיכת פנים ומסיכת ידיים מספירולינה, מזון על בעל שלל תכונות מועילות ובריאות. יהודית מרצה ומעבירה סדנאות בתחום התזונה וקידום אורח חיים בריא ומפתחת ומייצרת מוצרים ללא גלוטן, לקטוז או סוכר.
גם את יהודית ניתן להזמין ל”ביאנקיני” כמו גם מטפלים למבחר טיפולי ספא ועיסויים.
שעת הערב ירדה ואנו הגענו לאולם “מרקש” שם נערכה ארוחת הערב. באולם ציפתה לנו הפתעה בדמות חבורה צבאית שלמה. הסתבר שחבורת החיילים והחיילות הגיעה לפעילות באזור ונתקעו ללא מקום לינה. הדבר הגיע לאזניה של דינה שפסקה באחת “אתם אורחים שלי!”. וכך כחמישים חיילים וחיילות קיבלו מדינה לינה בחאן המפנק, ביחד עם ארוחת ערב חמה ובונוס של חפלה מרוקאית עם נגן מזמר. הכל כמובן חינם חינם. “מרקש” מעוצב כבית מרוקאי טיפוסי, כולל השנדלירים, שורת הטאג’ינים היפיפיה, פסלים וכלים ואיך אפשר בלי הקוסקוס והעוגיות המרוקאיות החגיגיות?
לאחר שנת לילה עריבה, פתחנו את הבוקר בחוף הים הפרטי. על החוף יש כסאות, שמשיות וכל מה שצריך, ובניגוד לגשם שירד במרכז, באזור ים המלח זרחה השמש ואיפשרה לטבול בים ולהתמרח בבוץ הטבעי שנמצא בשפע בתוך המים, רק להתכופף ולקחת. החוף ניתן גם לחלוקה דתית לפי הצורך.
המקום הבא היה חדר המלח, שבו יושבים, נרגעים ומנקים את דרכי הנשימה. הישיבה בחדר מלח מומלצת לכל הגילאים, כולל ילדים והאדים מצויינים לבעיות במערכת הנשימה, מחלות עור, אקזמות, ברונכיטיס, סינוסים ועוד.
האפשרויות לא נגמרות כמובן בזה- בכפר יש גם בריכה חצי אולימפית לצד בריכת פעוטות, דנס בר שהוא הנמוך ביותר בעולם לפי ספר השיאים של גינס, חדר משחקים, חדר כושר, אפשרויות שונות לשופינג, פינות שנטי ובית כנסת מרווח הכולל שני ספרי תורה ומשמש לעליה לתורה, שבת חתן, חגים ועוד.
מקום ניתן לארח עד עשרת אלפים איש (!) בשפע של מתחמים ואפשרויות, ואירועים כמו חתונות, בריתות, חינה, בר ובת מצווה, אירועי חברה, גיבוש, ימי כיף, כנסים משפחתיים והיד עוד נטויה.
עובדי המקום מגיעים מכל מקום, כולל מחברון ויריחו ומדגימים דו קיום אמיתי וחם.
דינה ממשיכה לבנות ולבנות, להגשים חלום אחרי חלום ואז להמשיך, ובתוכנית השלמת עוד מבנים המתכתבים עם הטבע סביב, והעבר הקדום של ים המלח ושל המורשת המרוקאית. ויצירת אפשרות נוספת של חניון קראוונים למי שמגיע על גלגלים. כל הבנייה היא אקולוגית.
כשמגיעים לכפר ניתן כמובן להינות מכל האטרקציות מסביב- טיפוס, סנפלינג, רכיבה על סוסים, טיולי ג’יפים וטרקטורונים, אתרים הסטוריים ואתרי טבע, וגם פנינה מקסימה ממש ביציאה מהכפר- מוזיאון מינוס 430 – מבנים נטושים של הצבא הירדני הפכו לקנבס של אמני גרפיטי המעלים את המודעות להצלת הים שהולך ונעלם.
בין היצירות ניתן לראות עבודות של כ30 אמני רחוב מהארץ ומהעולם, שציירו בהתנדבות, כמו האמן ליברה ממקסיקו שצייר דו קיום ישראלי פלסטיני, PUKA וDIOZ שציירו קריקטורות גרוטסקיות על אנשי עסקים שהורסים את הים כדי להרוויח עוד כמה דולרים, ניצן מינץ יצר אותיות העוסקות בפצע שנוצר בים המלח כתוצאה מנסיגת המים, Alfalfa מאורוגווי צייר גמל גדול מכוסה בעיניים רבות כסמל של חזון וחיזיון, Dede האמן המוכר שמכסה את כל תל אביב בפלסטרים, עושה זאת גם כאן כדי לציין ריפוי, ועוד רבים וטובים.
כפר הנופש “ביאנקיני”
צפון ים המלח
טלפון: 02-9400266
לאירועים ולאירוח קבוצות ניתן ליצור קשר עם דניאל פיימן 052-6401140
כשר
נגישות מלאה