אמש הושק "ספיישל דוקו-שף 2018" של yes דוק וב-STINGTV בקול תרועה רמה, או ליתר דיוק, בכרסומים קולניים של הפיצות המופלאות של השף ליאון אלקלאי, היישר מ"טוני ווספה".
לקצרי הזכרון מביננו, או לכאלה שאיבדו כל קשר לפוסט הזה אחרי ששמעו את המילה "פיצות" , נזכיר שמדובר במסורת של YES, שמביאה אחת לשנה שבוע שכולו "מאחורי הקלעים של האוכל"- לא רק תוכניות בישול שבהם משופעים ערוצים אחרים, אלא סיפוריהם של שפים ושל מסעדות, האמת המפרכת מאחורי הדרך לכוכבי מישלן, אנשים שחייהם סובבים סביב האוכל, הקשר בין אוכל לאקולוגיה, דיאטות (לא של רזון, של מאכלים מסויימים!), מזון העתיד ועוד. הסרטים הדוקומנטריים הללו, שמגיעים מכל קצוות העולם, אחרי שיצרו באאז לא קטן, וכיכבו בפסטיבלים ברחבי העולם.
מה בתפריט ? (כן, משחק מילים שהייתי חייבת…) –
"סיורי הפיצה של סקוט"- סיורים קולינריים ברחבי ניו יורק בין מליון הפיצריות הקיימות שם, לפעמים חמש מהן באותה פינת רחוב, כשהוא מוביל קבוצה של חובבי פיצה בנבכי הכנת הפיצות השונות, סוגי התנורים, ההסטוריה של כל מקום ובערך "כל מה שרצית לדעת על פיצה ולא ידעת את מי לשאול". כמות הידע של סקוט, שמשתתף גם בוועידות פיצה, שאחריהן הוא כמובן יוצא לאכול עוד פיצה, היא אינסופית, ממתי הומצאה הפיצה ועד באיזה זווית כדאי לאכול את הפיצה כדי ששובל הגבינה לא יעוף לך על הפרצוף או על הנעליים. בהמשך הסרט ניתן לראות גם את החיים האישיים והבית של סקוט, בו הוא מאכסן את אוסף קופסאות הפיצה שלו שמככב ב"ספר השיאים של גינס" .
"משוגעים על ראמן"- אותו מרק בשר עם נודלס ותוספות שנראה כל כך אסטטי ומזמין, דורש מומחיות עליונה ביחד עם חומרי גלם משובחים, כדי להפוך ליצירת אומנות טעימה. הסרט מלווה את השף היפני אוסמו טומיטה, אשף ראמן מוביל ביפן, במשך 15 חודשים תמימים כדי לגלות כיצד הוא מכין את המנה המופלאה, ומה בדיוק קורה במסעדה שלו בת העשר.
"דגים על צלחתי". – כולנו ראינו את הסרטים בסגנון "אני אוכל חצי שנה רק במסעדות מזון מהיר ונראה איך זה ישפיע עלי" כשההנחה היא שמזון שלא מוגדר כמזון בריאות, יגרום לתוצאות לא נחמדות. אבל מה קורה כשאוכלים רק מזון שנחשב בריא ומומלץ? ארגון הבריאות העולמי ממליץ לאכול דגים ופירות ים לפחות פעמיים בשבוע, והעיתונאי והסופר פול גרינברג (שום קירבה משפחתית) החליט לערוך את הניסוי ולאכול בוקר , צהרים וערב ארוחות המבוססות על דגים. מה קרה לו? את זה מגלים בסרט, שבמקביל גם חוקר את תעשיית הדגים ברחבי העולם, סכנת ההכחדה שלהם, חוות דגים ותוכניות לגידול דגים באוקיינוס.
" אלה ברנאן: מפקדת השולחן"- עולם הקולינריה הוא עולם קשה לנשים, בגלל השעות המטורפות והעבודה הפיזית, בעידן שבו אנחנו עוד רחוקים משוויון בין המינים. אישה שמחזיקה אימפריה קולינרית היא בהחלט סיבה לבדוק את סיפורה, והסיפור מרשים עוד יותר מכיוון שהוא מתחיל לפני כשמונים שנה, בניו אורלינס, כשאלה ברנאן היתה רק נערה ומשפחתה פתחה את מסעדת Brennan's, שבניגוד למסעדות הצרפתיות הרבות שהיו בניו יורק, היתה דווקא מסעדה בסגנון דרומי עם מנות קריאוליות (ומוסיקת ג'אז ברקע). אחרי מות אחיה, אלה נותרת לפקד על המסעדה שגדלה והיום כוללת 17 מסעדות ברחבי ארצות הברית. במקביל גם הפכה אלה לשפית "סלבית" המככבת בתוכניות טלוויזיה שונות, כשזה עוד לא היה מקובל.
"42 גרם" – ה"הארד קור" של "מאחורי הקלעים של מסעדה" – שמציג את השף ג'ק בייקלהפט שמתחיל את דרכו העצמאית בעולם הקולינריה כשהוא פותח מסעדה מחתרתית בביתו , שבה הוא מבשל לעשרה בני מזל בלבד, תפריט של 15 מנות באווירה אקסטרים-ביתית (כולל הכלים המלוכלכים בכיור). כשהמקום מצליח הוא מחליט לפתוח מסעדה- "42 גרם" בשיקאגו והסרט מלווה ומציג את כל התהליך- מהתפריטים , דרך הצוות , העיצוב, וההשפעה של כל זה על חיי הנישואים שלו.
" השפית וכוכב המישלן" – מה קורה כששפית צעירה בשם איזבל ארפין מגיעה למסעדה שכבר זכתה בעבר לכוכב מישלן עם השף הקודם? איך עומדים בסטנדרט? במהלך הסרט אנו עוקבים אחרי השפית לפני (ואחרי!) ההכרזה על כוכב המישלן, וכיצד היא מתמודדת עם סביבה גברית כוחנית.
"מסעדות נסתרות" – כולנו אוהבים להיות "אלה שיודעים" ולספר איך במקום ליפול למלכודת תיירים באחת מבירות אירופה , מצאנו את "המסעדה שרק המקומיים אוכלים בה ויש לה שני כסאות, שולחן אחד ושף קטוע יד". השף מישל רו ג'וניור, בעל שני כוכבי מישלן, יוצא לחפש בדיוק את האוצרות הללו, מסעדות שממוקמות במקומות הזויים כמו בתוך פסל ענק, על רפסודה בלב ים, בתוך אוטובוס נוסע, מסעדה בתוך מכולה, בתוך מחסן גינה ואפילו בחלק האחורי של וואן. במקביל הוא גם מציג את המסעדה הנסתרת שלו שנמצאת בתוך אסם ובה הוא מבשל תפריט למסעדה בהשראת המסעדות הנסתרות שפגש. (ארבעה פרקים בנושא זה).
"זבל של אוכל". משאבים רבים כמו מים, אדמה ואנרגיה מושקעים בגידול מזון ברחבי העולם, ומעל מלייארד טון (!) של אוכל מושלכים לאשפה מדי שנה. השף המפורסם אנטוני בורדיין יוצא למסע בעקבות הבזבוז הרב, ומחפש פתרונות . בסרט משתתפים שפים ידועים כמו מריו בטאלי, מאסימו בוטורה ועוד, שמראים כיצד אפשר לנצל כל חלק מהמזון במקום להשליכו, ומספר על מנות גורמה שהתחילו כמנות "שאריות" כמו מרק הדגים המפורסם ה"בויאבז".
" אוכל 3.0" – בחלקים גדולים מהעולם האוכלוסיה גוועת מרעב. גם במקומות שבהם כעת יש שפע, עם גידול האוכלוסין, פשוט לא יהיה מספיק מזון לכולם. בסדרה זו, שמורכבת משלושה פרקים מוצג המירוץ למצוא דרכים חדשות ליצור מזון (שעל הדרך גם לא ידרוש פגיעה בבעלי חיים למשל). כך אנו יכולים לצפות בייצור אוכל טכנולוגי מהונדס- ביצים, שרימפ ובשר סינטטיים, חקלאות מהונדסת וחקלאות טרנס גנטית שתעזור לגדל את האוכל של העתיד.
בנוסף לסרטים החדשים, יוקרנו בספיישל דוקו-שף סרטים משנים קודמות, כגון: "מתה על בשר', 'נמלים על שרימפס', 'פודי'ז', 'מהפכת הסטייקים' ועוד.
המלצה שלי- (אל) תבואו רעבים.
* ספיישל דוקו שף משודר בין 11/3-17/3 ב-yes דוק וב-STINGTV