הזהב של ערד.

שעה וחצי של נסיעה נינוחה מ"מדינת תל אביב" שוכנת ערד, עיר קסומה שהיא ממש לא רק תחנת עצירה בדרך לים המלח או לאילת, אלא אתר תיירותי גדול שכשמגלים כמה פעילויות ואוצרות יש בו, מבינים שצריך להגיע לפחות לכמה ימים כדי לקבל טעימה מהמקום.

רוצים דוגמאות? ביקרתי בעיר ליום אחד וטעמתי על קצה המזלג חלק מהאפשרויות הגלומות בעיר, שמתאימות לכל בני המשפחה, בין אם הם מייטיבי לכת או מייטיבי לסת, חובבי שופינג או טבע, יש הכל.

מבחינתי, כשאני שומעת את המילה "שופינג" אני כבר לא כך כל שומעת את המשך הטקסט ולכן היה טבעי שהתחנה הראשונה שלי בעיר תהיה ב"צים סנטר"- מרכז הקניות הגדול באזור, שיש בו כל כך הרבה אפשרויות, שהייתי חייבת לכתוב עליו פוסט נפרד

אחרי שתא המטען של הרכב כבר היה מפוצץ, ועוד כמה שקיות במושב האחורי, המשכתי לאטרקציות נוספות במרחק חמש דקות זו מזו (והזכרתי כבר שפע של חנייה חינמית בכל מקום?)

רובע האומנים הסמוך כולל בתוכו האנגרים שבהם פועלים האומנים השונים. של העיר. התחלנו את הביקור ברובע ב"סטודאיקה"- הסטודיו של אמן הנחושת רמי זמיר שמשלב בעבודותיו גם עץ , זכוכית וחימר. התוצרים?  בתי מזוזות, חנוכיות (שאפשר להכניס למדיח ולהפטר בקלות מאותם שיירי נרות שנזלו!), פמוטים, פירזול, חמסות לגני ילדים שבהם אפשר להדביק תמונות של הילד, מעמדים לכרטיסי ביקור מודולריים שבהם ניתן לשלב לוגו של חברה או סמל, מפיצי ריח, תליונים ועוד. המחירים נוחים מאד (ישנן מתנות החל מ15 שקלים).

כדי להרגיש קצת מהעבודה של זמיר, ניתן להשתתף בסדנאות שונות בסטודיו. אני התנסיתי בעבודת ריקוע קלה, שמתאימה גם לילדים. אחרי כמה דקות עבודה כבר היתה לי ביד "אלזה" יפיפיה למזכרת. חומר הגלם של זמיר הוא הנחושת האדומה הטהורה מתמנע, וכאמור שילוב של עוד חומרים מקומיים כמו אפילו גושי מלח מים המלח.

מהנחושת עברתי לחומר אחר, הזכוכית. "מוזיאון הזכוכית"  גם הוא שוכן ברובע והוא חזונו של האמן גדעון פרידמן. במקום ארבעה חללי תצוגה שנפרשים על 1600 מטרים רבועים בהם מוצגות תערוכות קבועות ומתחלפות בזכוכית, כמו גם חדר סדנאות.

 

איך אומר פרידמן ? "אתם לא יודעים מה אתם רואים" , מכיוון שנדרש מבט שני, שלישי ורביעי כדי להבין בדיוק את האפקט של כל יצירה. כך למשל חיילי הטרקוטה שמבטם עוקב אחריך בכל מקום בחדר מתוקף תפקידם כשומרים, וכדי לראות זאת צריך להקיף את היצירה בעיגול , או שני הגברים העירומים שכשמקיפים אותם מתלבטים בדיוק באיזה זווית הם עומדים – האם הם פונים אחד אל השני?  מפנים גבם זה לזה? , מהם הפנים שנשקפות מפסל "ששת הפנים"- צעירה?  זקנה? זועפת? מחייכת? .

עוד יצירה מרשימה היא פסל השואה שקיבל חדר לעצמו בגלל עוצמתו ומעורר הרהורים רבים וגם רגש רב.

המבקרים במוזיאון מוזמנים לקבל הדרכה בעברי, אנגלית ורוסית ללא תשלום ויש גם סרט שמסביר על עבודתו של אמן הבית גדעון פרידמן.

במקום חוגים לילדים ואפשרות לאירועים וכנסים.

כדי להתרענן מכל הקולטורה שספגתי הגעתי ל BEER GARDEN  – גן בירות ייחודי בחצר מבשלת "שיטה" שבה אפשר ללגום מתוצרת המקום, ולהנות ממוסיקה ונשנושים.

הבירה הראשונה שיוצרה במקום הייתה לפני שמונה שנים, בהכנה ביתית של תריסר בקבוקים . התוצאה המוצלחת דירבנה את בעלי המקום להמשיך ולשכלל את ההכנה. היום, שילוב של מרכיבים איכותיים עם הקפדה על פרטים קטנים, מתכונים מסורתיים שכוללים טוויסט מקורי והופ- יש תוצאות כשהבירות של "שיטה" זוכות בפרסים בתחרויות בינלאומיות רבות.

מבקרים במקום יכולים גם לראות את המבשלה ולשמוע על תהליך ההכנה של הבירה וגם לטעום את הבירות המצויינות כמו Dry stout – בירה כהה בסגנון אירי בעלת טעמי קלייה שמיושנת עם שבבי עץ אלון ומזכירה טעמים שמגיעים מאנגליה, IPA – בירה בהירה ומפתיעה שיש בה קצת יותר מרירות מהרגיל ביחד עם ריח וארומה חזקים של פירות הדר, שמגיעים מכשות ומשטר בישול קפדני וייחודי. ו-  DUNKEL – בירת לאגר כהה בטעמי שוקולד קליל ומרירות עדינה שמגיעה מהכשות והלתת הקלויים.

לקחתי בירה לדרך מכיוון שרציתי לשלב את היופי של ערד והנוף ביחד עם טעמי השתייה. המקום האידאלי לכך היה המצפור  שצופה אל הרי מואב ויהודה, ים המלח ומצדה וגם על הפסל של תומרקין שממוקם שם כבר חמישים שנה ונראה כמו מטוס ממריא או ציפור בוקעת מהביצה.

הרוח ריעננה את הפנים , והנוף בהחלט פתח את התאבון והכין אותי לתחנה האחרונה שלי בערד להפעם – Annamajafood  – מקום של אוכל ביתי מקומי (צמחוני – טבעוני). אדווה גולן מבשלת בכשרון רב ומגישה לסועדים שמגיעים לביתה ארוחות בוקר או ערב.  אדווה מאמינה שאוכל מחבר אנשים ולכן הסועדים, גם אם לא מכירים אחד את השני בתחילת הערב, כבר הופכים למשפחה גדולה עד הקינוח. התפריט נקבע כל פעם לארוחה הספציפית כך שאפשר לתת גם כיוון הודי או כיוון בריאותי, מה שרוצים, והעיקר, יש שפע רב ומנות ייחודיות ומעניינות שמוכיחות שגם אוכל צמחוני וטבעוני הוא חגיגה גדולה וטעימה. חומרי הגלם מקומיים וטריים, אפילו נקטפים מהחצר.

בערד שפע גדול של אירועים ופסטיבלים, כמו סופי שבוע קולינריים, בריאותיים או בנושא צילום, שבהם מתקיימות שפע של סדנאות, טיולים, ארוחות ואטקרציות. כך למשל בחמישי הבא ישנו ה"ביובליץ" שהוא הפנינג חברתי בו משתתפים חוקרים ומומחים לצד משפחות וחובבי טבע שיוצאים למשימה לספור כמה שיותר מינים של חיות וצמחים בזמן נתון ושטח מוגדר, ממש "חפש את המטמון".  אירוע כזה מתקיים כבר למעלה מעשרים שנה ביותר מ300 אתרים ברחבי העולם, והשבוע בערד! ( התחלת האירוע ביום חמישי ה15 למרס בשעה שתיים בצהרים וסיומו ביום שישי שלמחרת, ה16 לחודש באותה שעה).

בערד שפע גדול של אירועים ופסטיבלים, כמו סופי שבוע קולינריים, בריאותיים או בנושא צילום, שבהם מתקיימות שפע של סדנאות, טיולים, ארוחות ואטקרציות. כך למשל בחמישי הבא ישנו ה"ביובליץ" שהוא הפנינג חברתי בו משתתפים חוקרים ומומחים לצד משפחות וחובבי טבע שיוצאים למשימה לספור כמה שיותר מינים של חיות וצמחים בזמן נתון ושטח מוגדר, ממש "חפש את המטמון".  אירוע כזה מתקיים כבר למעלה מעשרים שנה ביותר מ300 אתרים ברחבי העולם, והשבוע בערד! ( התחלת האירוע ביום חמישי ה15 למרס בשעה שתיים בצהרים וסיומו ביום שישי שלמחרת, ה16 לחודש באותה שעה).

לאורך כל ימות השנה ניתן להגיע לערד ולהנות מטיפולי גוף ונפש, מגוון רחב של טיפולי רפואה אלטרנטיבית כמו גם בית מרקחת של צמחי מרפא, טיולים אתגריים ברמות אקסטריים שונות לכל רמה של מטיילים ולכל גודל קבוצה, שבילי הליכה מסומנים למשפחות או לחובבי אתגרים, ביום או בלילה, סיורי אמנות וביקורים בבתי אמנים, אירוח קולינרי, לינות מפנקות, סדנאות העשרה בתחומים רבים, טיולי שטח ממונעים ועוד היד נטויה.

ים המלח ממוקם במרחק 20 דקות נסיעה כך שאפשר גם לערוך טיולי כוכב בהם הלינה בערד והיציאה לכל המקומות סביבה בנוחות ובמהירות, (והזכרתי כבר מחירים אקסטרה נוחים?),

מידע על כל זאת ועוד הרבה באתרי עמותת התיירות בערד- כאן וכאן.

אז קחו אוויר (ובערד יש אוויר משובח במיוחד!) ובואו לדרום!