פיסקת פתיחה- יש הרבה "דיוויד" בעולם, אני מאוהבת בשניים – דיוויד האסלהוף ודיוויד טננט. למה? כי זה הטעם שלי. אבל השבוע הוספתי לי אהוב שלישי- דיוויד ים המלח – ריזורט וספא. נכון, זה לא בן אדם שאפשר לבקש להצטלם איתו סלפי, אבל השהות בו היתה הרבה יותר כייפית מאשר כל תמונה סלולרית בפייסבוק.

ים המלח, אחד מתופעות הטבע הנדירות, פנינה של טבע שמענגת את כל החושים- הנוף היפיפיה הוא תענוג לעיניים, האוויר הצח והייחודי מרחיב את הנשימה, השקט המדברי, הטעמים והתחושות. יש מספר מלונות לא מבוטל בעין בוקק, אבל "דיוויד " יש רק אחד- בגדול. כמה גדול? "דיוויד" הוא הגדול והמפואר ביותר באזור, על 606 החדרים שלו, בדרגות שונות, והשטחים הגדולים שלו בכל קטגוריה.

הוזמנתי לעשרים וארבע שעות סוערות בים הרגוע הזה, ותאמינו לי, יש כל כך הרבה מה לעשות בים המלח בכלל וב"דיוויד" בפרט, שלא נותרה דקה פנויה.

 

בתחילה היה המלון עצמו- מתחם ענק של לובי, מעוצב ומדוגם , ובעיקר רוחש אנשי צוות שדאגו לכל דבר- לעזור בהכנסת המזוודות למי שמגיע, השגחה שכל דבר עובד, נקיון ומה לא. התחושה היתה שכל הצוות עם יד על הדופק בכל רגע נתון. אגב, הגודל העצום של השטחים הציבוריים גורם לכך שגם כשהמלון בתפוסה מלאה, אין תחושת צפיפות.

אחרי הצ'ק אין עליתי לחדר. (בין המעליות יש גם מעלית שבת למי שצריך). החדר שלי היה בקומה 16, כמו כל חדרי המלון- עם נוף לים, והוגדר בקטגוריית "פרימיום". היו בו כל מה שיש בחדרים הרגילים כמו ווי פי אלחוטי (שיש בכל המלון כמובן חינם), אמבטיה ומקלחון (עם מים חמים במיוחד ברגע), מיני בר, ערכת קפה, כספת, טלוויזיות עם שידורי HOT, ובעיקר מיטת ענק שמספיקה לא רק להורים אלא גם לילדים שמחליטים לפלוש… וגם אקסטרות המיוחדות לחדרי הפרימיום ומעלה כמו פינוקי בוץ ומלחי ים המלח, עם מתנות של סבוני בוץ וקרמים של "אהבה", ערכת מברשת שיניים ומשחה (כי במלון "דיוויד" חושבים על הכל), חנייה ייעודית על בסיס מקום פנוי, פינוקי שוקולד, מים ופירות, ואיך אפשר בלי ה"מדי ב'" שהופכים מהר מאד ל"מדי א'" במלון- החלוקים המפנקים שאיתם מסתובבים תשעים אחוז מהזמן?

 

(בתמונות למעלה ולמטה- החדר שלי מקטגוריית "פרימיום)

 

אורחי הפרימיום מקבלים הנחה של 15% על טיפולי הספא, ועל כך בהמשך (תתכוננו, זה פוסט ארוך, יש המווווווווןןןןן מה לספר)

ישנם חדרים לזוגות וחדרים למשפחות, חדרי גן, חדרים עם דלת מקשרת, חדרים מותאמים לבעלי מוגבלויות וכמובן …. הסוויטות…..

כן  הסוויטות. בטרקלין פגשנו את מר אלון פלג מנכ"ל המלון, שלקח אותנו לראות מה בדיוק יש בסוויטות , ולא תאמינו. קודם כל, חלקן גדול יותר מדירה ישראלית ממוצעת, וגם הרבה יותר מושקע, מה שגורם לי לחשוב על מעבר לגור במלון, אם רק תהיה אפשרות כזו. הסוויטות מכילות כל דבר שצריך בשביל הפינוק והרמה הגבוהים ביותר- מספר חדרים גדול כולל משרד וחדר אוכל, ספות וטלוויזיות, מטבחון, חדר רחצה ענק עם ג'קוזי וסאונה פרטיים, מערכת קולנוע, חדר ארונות, מרפסת שיזוף, והכל מעוצב בטוב טעם, כפי שאפשר לראות בתמונות כאן.

 

(בתמונה למעלה מימין מנכ"ל המלון אלון פולג, לימינו השף אלמקייס ולצידם שאר צוות המלון שדואגים לכל דבר ודבר)

 

(בתמונות למעלה ולמטה- הסוויטות השונות)

 

ואיך אפשר בלי העיצובים המרהיבים?

 

כל אורחי המלון מגיל 16 נהנים מכניסה חינם לספא- בריכות מי המלח והג'אקוזי.

במהלך הסיור במלון עם אלון פולג, הוא סיפר לנו על עוד דברים ייחודיים למלון כמו שירות רופא 24 שעות למקרה שמישהו לא חש בטוב, מזרקות מפנקות בבריכה- כשהבריכות של המלון הן הגדולות ביותר באזור, מספרה שעושה גם טיפולי פנים, חנות מתנות מושקעת,  מועדון הילדים "דיווידנד" שמעסיק את הקטנטנים אם בכלל מצליחים להוציא אותם מהבריכה, וכולל גם מתקנים מתנפחים למשל, ופעילויות שונות כמו סרטים, עבודות יצירה, משחקי ווידאו, סדנאות שונות, בריכת פעוטות ועוד, וכמובן בית כנסת ואולמות כנסים שבהם כל הפסיליטיז שצריך כדי להעביר מצגות והרצאות – אמצעי תאורה, אמצעי תקשורת ומדיה, וכמובן אולמות בגדלים שונים- מ50-1000 (!) איש. מרכז הכנסים נמצא בחלק מבודד של המלון כדי למנוע הפרעות, וכמובן שאפשר לשלב את כל הצ'ופרים של המלון מבחינה קולינרית, וכן ארגון הפסקות כייפיות (כי כמה אפשר ללמוד ולעבוד- באנו לעשות גם כיף, לא?) כמו פינוקי ספא או ארגון טיולי מדבר ואטרקציות שונות.

 

ואם הזכרתי ילדים (ולא רק)- בדרך כלל בערב יש הופעות לילדים, לפני ההופעות של המבוגרים, אבל האטקרציה המרכזית תהיה עכשיו באוגוסט, כשבאופן בלעדי רשת "גראנד" שלה שייך המלון ביחד עם מלונות נוספים, מביאה קרקס אמיתי, על שלל הליצנים והבדרנים, האקרובטים והלהטוטנים שיקימו אוהל ברחבת הבריכה ויופיעו כמה פעמים בשבוע (לסירוגין עם מלונות אחרים באותה רשת כמובן) להנאת הצופים בכל הגילאים.

 

ומה עם מבוגרים? המלון לא מסתפק ב"זמר הבית" למרות שגם כאלה יש והם טובים, ומביא את השמות הגדולים, וכך אורחי המלון יכולים להנות מסופי שבוע עם זמרים כמו אילנית, אביבה אבידן, צביקה הדר, סטאלוס וכדומה, וגם ממופעים גדולים במיוחד עם קליברים כמו אייל גולן או עינת שרוף. ואיך עושים את זה? זו לא בעיה עבור "דיוויד" כשיש בו מערכות הגברה משוכללות שמשמחות גם את האמנים וגם את הקהל שלהם.

ומה עם הגוף? צריך לטפח את הגוף במגוון דרכים- הראשונה והמפורסמת ביותר היא כמובן הספא. כבר הזכרתי שהכניסה לספא בחינם לאורחי המלון מגיל 16, מה שמאפשר שלווה רגועה, וגם מקום מוצל וממוזג שמאפשר בילוי במי ים המלח גם בשעות הלוהטות בצהרים. בספא יש בריכת מי מלח גדולה , כאמור מקורה, שההמשך שלה יוצא החוצה כך שאפשר מתוך הבריכה עצמה לצאת לחלק החשוף לשמש, ולהנות ממיטות שיזוף וקריאת ספר בשקט או נמנום באוויר הכל כך צח של ים המלח.

 

יש גם את הג'קוזי, סאונות, חדר כושר, ובריכת גופרית. (ומי שרוצה שיזוף קצת יותר אינטימי מוזמן לסולריום המופרד לנשים ולגברים לפרטיות מושלמת עם גישה ישירה לשמש).

מי שמרגיש אנרגטי יותר מוזמן למגרשי הטניס , הכדורגל, הכדורסל והסקווש. ומי שרוצה להרגיש אנרגטי או לחילופין רגוע ומחודש? בספא "מינרליה" יש הרבה סוגים של טיפולים- עיסויים, עטיפות, פילינג והרבה אפשרויות לכל מטרה. אני זכיתי להתנסות בטיפול "פילינג קפה" שכשמו כן הוא- אדוארד המטפל הנמרץ הכין תערובת של גרגרי קפה שחור ושמן, ובמשך דקות ארוכות קירצף את גופי לכל אורכו, קילף ממני את טרדות היומיום ולסיום מרח אותי בחמאת גוף שהותירה אותי כמו נחש שהשיל את עורו ונולד מחדש. הבעות הפנים של חברותיי שהגיחו מטיפולים אחרים היו זהות- מבט זגוגי וחיוך שאי אפשר להוריד.

 

כדי לנוח מכל זה ביקרתי ב"טרקלין דיוויד קלאב"- טרקלין עסקים (שגם הוא למבוגרים בלבד) , הכניסה (בתשלום) מציעה הרבה אפשרויות- ממחשב ועמדת עבודה (אבל מי בכלל רוצה לעבוד? ) ועד פינוקים קולינריים לאורך היום עד שמונה בערב, אם במקרה עוד נשארתם רעבים, אלכוהול, קפה ומשקאות חמים, מסכי טלוויזיה, ספרים ונוף מרהיב.

 

ואיך כתבתי כל כך הרבה על אפשרויות המלון בלי להזכיר את הדבר שהכי חשוב לאורחים בחופשה? ידוע שהשריר הפעיל ביותר אצל אורחי מלון הוא שריר הלסת, וכמו בחתונות- על האוכל יקום ויפול מצב הרוח של האורח. אז הסירו דאגה מלבכם, השף מוטי אלמקייס שולט על ממלכה קולינרית ענקית שדואגת שאף אורח לא ייצא רעב , ובתמונות אפשר לראות רק קמצוץ מהשפע הענק של ארוחות הבוקר, הצהרים והערב, כולל התייחסות לילדים, לצמחונים וטבעונים, ולחובבי סוגים שונים של אוכל. כך  אפשר למצוא מנות עדתיות (כמו ממולאים) לצד מנות אסיאתיות (חגיגת סושי שאין דברים כאלה), דגים, בשרים מכל בעל חיים כשר אפשרי, בכל צורת הכנה, לחמים שנאפים במקום, ירקות שמלטפים את המנות במגוון ענק של סוגי סלטים ורטבים, ואיך אפשר בלי דוכני חביתות מכל הסוגים בארוחת הבוקר, שעובדים ביעילות רבה והשפים שמפעילים אותם זוכרים כל דרישה כולל "אני צריך שלוש חביתות, אחת בלי כלום, אחת עם ירק, בצל אבל בלי גבינה, אחת עם גבינה ועגבניה, עם מעט בצל, אה, בעצם אני צריך עוד אחת – עין עם עשבי תיבול". גם בגזרת המתוקים יש חגיגה שלמה, מפירות טריים ועד לחגיגות שוקולד וקרם, עוגות , ממתקים ועוד. בקצרה- מזל שים המלח עוזר לצוף, כי המשקל בהחלט עולה בחופשות כאלה, גם אם ממש מתכוונים להתאפק.

 

 

(טוב- כאן מגיע אוסף של תמונות של אוכל, לא יכלתי לוותר על אף תמונה….)

 

 

 

 

(כי המילה "רעב" בהקשר של מלון "דיוויד" פשוט לא קיימת בלקסיקון, אז יש גם עוד…)

 

 

המלצה שלי לגבי הבוקר- שעות הבוקר המוקדמות הן השעות הנעימות ביותר בים המלח, כשהוא עוד לא חם מדי להכנס אליו- אז שווה לקום ממש מוקדם, אפילו שזה חופש, לתפוס את הזריחה המהממת שנצפית מכל מרפסת במלון, ולרדת לים, לחוף הפרטי של המלון, שמצוייד בכל מה שצריך-

 

כסאות ומיטות שיזוף, שמשיות, מתקני רחצה ושירותים ושירות של הסעות כל עשרים דקות מהמלון לחוף ובחזרה (למרות שמדובר בסך הכל בעשר דקות הליכה עד לחוף). אחרי שמבלים במים, (וחייבים להצטלם צפים תוך כדי קריאת עיתון גם אם זו הפעם המליון שאתם שם, נכון?), נמרחים בבוץ (ודואגים שמישהו ישאר עם ידים נקיות כדי לצלם את כולם), ונרגעים עוד קצת, אפשר לחזור לבריכת המלון המרווחת, לשחות קצת כדי לפתח תאבון ואז להתקלח ולרדת לארוחת בוקר מפנקת, שאחריה חוזרים לבגד הים והחלוק להמשך היום.

 

(למעלה- זריחה שמצדיקה קימה בשעה מוקדמת, למטה נוף מדברי שמקבל את כל צבעי השמש בכל היום והופך רומנטי במיוחד בשעות הערב)

 

כשרות המלון – מועצה מקומית בקעת הירדן מגילות תמר.

אנחנו כאמור שהינו לילה אחד, וזה ממש לא מספיק, אני חוזרת לשם בקרוב, לפחות לשניים או שלושה לילות, זה בטוח.