יש דברים שאני לא בטוחה בהם בחיים- האם אשנה מקום מגורים, מקום עבודה, תחביבים. יש דברים שאני ממש בטוחה בהם בחיים- אני לא אחזור בתשובה, אני לא אעשה ניתוח לשינוי מין ואני בטח שלא אהיה צמחונית, שלא לדבר על טבעונית.

כדרום אמריקאית, ארוחה ללא בשר בשבילי היא לא ארוחה, למרות שהרבה פעמים אני אסתפק בעוף, בעיקר באמצע יום עבודה, כדי לא להכביד. הבעיה היא שיש המון בלגאן בשוק הבשר (וגם העוף, החלב והביצים) ואף פעם אי אפשר לדעת את מקור הבשר ואיכותו.

יותר מכך, גם בענין הטעם, אם החיה בריאה ורגועה, ויש לה איכות חיים טובה, כך היא תהיה גם טעימה יותר וההוכחה הטובה ביותר היא פרות הקובה, שעולות הון בגלל שהן חיות באופן חופשי, שותות בירה ומקבלות עיסויים.

ואיך אפשר לדעת אם הבשר שקניתי אכן מגיע מחיה שטופלה כראוי והיתה בריאה ושלווה? לכך צריך מישהו שבודק ומאשר את הדברים עבורי, ולכאן נכנס התו החדש  "חי בריא" שנוסד על ידי לימור אברבוך ודודי פרי. הרעיון הוא פשוט- הם יצרו סטנדרטים שמפורטים באופן גלוי וברור, וכל מגדל בעלי חיים – לחלב, ביצים או בשר, מתחייב לעמוד בתקן ובתמורה מקבל את התו שיגרום ללקוחות להעדיף אותו על פני יצרנים אחרים שאין עליהם את הביטוח הזה. כמובן שלא סומכים על אף אחד, וישנן ביקורות ובדיקות קפדניות כדי לוודא שבעלי המשקים אכן עומדים בכל הדרישות.

עיינתי בחוברת הדרישות, היא גדולה וקפדנית, מתוכן בחרתי כמה נקודות לשם דוגמא- כמה מזון נדרש , נגישותו ואיכותו, טמפרטורת המים המוגשת לבעלי החיים, נקיון השטחים שלהן, מחסה שמתאים למזג האוויר, תאורה , שטח מרעה בגדלים מתאימים, אוויר צח, ניהול בריאות העדר, רווחת בעלי החיים, אי התעללות בהן, אי הסרת קרניים, איסור אנטיביוטיקה מניעתית,  הובלה ללא סבל ועוד. הדגש הוא על שקיפות- הכל ידוע, הכל נבדק, הכל גלוי, כולל בשיטות של מעקב גנטי.

עוד קריטריונים לתו "חי בריא" – חיות שלא קיבלו הורמונים, ולא הוזנו בזבל עופות, עמדו בתקני גידול, ולווי בפיקוח מהמשק ועד לנקודת המכירה.

הפיקוח נעשה על ידי חברה חיצונית בשם אגריאור, שהיא חברה וותיקה, עצמאית ובלתי תלויה ועומדת בתקן ISO65.

עוד ועוד משקים , אטליזים ונקודות מכירה מצטרפים ל"חי בריא" כך שכל אחד יכול למצוא את המוצרים המסומנים ולדעת שהוא רוכש מוצר איכותי, שגם לא פגע בבעלי החיים, מה שתורם גם לחיה עצמה, וגם למי שצורך את בשרה.