האגדה מספרת שקצת אחרי שהגלידה הגיעה לארצות הברית והפכה לקינוח אהוב ופופולארי, עמד מוכר גלידה באחד הירידים והיתה לו בעיה- נגמרו לו כוסות הנייר שבהם הגיש את המנה. לצידו היה מוכר וופלים שלא כל כך הצליח מכיוון שמזג האוויר היה חם מאד ולקוחות העדיפו גלידה מאשר וופל. החליטו השניים לחבור כוחות, וכך נולדה ה"גלידה בגביע". לסיפור הזה אין הוכחות, ובאותם ירידים נכחו תמיד מעל 500 מוכרי גלידה, אבל האגדה נשארה ,וכך גם הגלידה בגביע.
את הגביעים של חברת "גילרו" יצרנית מותג "עלמה" פגשנו בגלידות של נסטלה, יוניליוור, שטראוס ,בן אנד ג'ריס, ריו, פלדמן, אייסברג, ווניליה, דלי קרים, אלדו ועוד הרבה גלידריות משובחות, ועכשיו הן הגיעו גם למטבח הפרטי שלנו.
הגביעים מגיעים בשתי צורות- "גביע גלידריה" – באריזה של 12 יחידות לגביע מחודד, ו"גביע אמריקה" שמוכר לנו מהגלידות הרכות מהמכונה, הקרויות "גלידה אמריקאית" עם תחתית שטוחה שמגיעים באריזות של 24 יחידות. בשני המקרים מדובר במוצר שעשוי מחומרי גלם משובחים, ללא שומן מוקשה או רכיבים מן החי , מה שהופך אותו לידידותי לטבעונים.
כשטעמתי (עם גלידה משובחת כמובן) שמחתי לגלות שהגביע שומר על צורתו ולא נעשה "מושי" בגלל רטיבות הגלידה. הפריכות שנשמרת הולכת מצוין עם הטעמים הרכים של הגלידה.
יש כמובן שימושים נוספים ויצירתיים- כמו למשל בהכנת עוגה בצורת ארמון, כשצריך "צריחים"- או מגדלי תצפית, כל מה שצריך זה להציב ארבעה גביעים מחודדים ("גלידריה") הפוכים על העוגה, לצפות הכל בקרם ויש ארמון לתפארת. מהגביעים של "אמריקה" אני אוהבת לעשות מיכלי הגשה לכל דבר טוב- לפזר בהם פירות יבשים בט"ו בשבט, או למעוך בהם תערובת כדורי שוקולד לקינוח חורפי.
במסיבות יום הולדת של ילדים, אפשר למלא גביעים מהסוג האמריקאי, שיושב טוב, בממתקים קטנים כמו סוכריות עדשים, ולהניח על כל צלחת של כל אורח.
גביעי הגלידה של "עלמה" נמכרים גם בארץ וגם לחו"ל בזכות האיכות והטכנולוגיות החדישות. כשר פרווה בהשגחת בד"צ העדה החרדית ירושלים.
להשיג ברשתות השיווק המובחרות.