ערגליות (מייפל) או לא להיות….

לפני כחצי שנה נסעתי לטיול בפאריז. אני לא שומרת כשרות ויכלתי לאכול בכל הפטיסרי האפשריים, כפי שאכן עשיתי, אבל בשביל הפינוק לקחתי איתי מהבית…. "ערגליות". כפי שאפשר לראות בתמונה שצולמה ביום חמים בגני לוקסמבורג, ישבנו וחיסלנו את הקופסה (מינוס כמה חתיכות שזרקנו ליונים).

"ערגליות" הוא סמל של בית. המרקם הנימוח בפה אבל לא מתפורר, המתיקות העדינה והוויכוח הנצחי – תות או שוקולד (אצלנו בבית- תות! – למרות שכמו שרואים בתמונה, לצרפת לקחנו דווקא את השוקולד).

כש"אסם" הכריזה שלכבוד החורף המתקרב יש מהדורה מיוחדת של "ערגליות" עם מילוי בטעם מייפל, בהתחלה חששתי – למה לקחת משהו מנצח ולשנות? .

אבל עם הטעימה החשש התפוגג – המרקם הכייפי נותר כשהיה, אהוב ומוכר, המילוי חדשני, מתוק אבל לא יותר מדי, ואני בהחלט רואה אותו מצטרף לטעמים הקלאסיים (ונהדר ליד כוס משקה חם).

המהדורה היא מוגבלת (ובאריזה חדשה בצבע סגול) ושווה לרוץ ולנסות לפני שיגמר.

בצירוף מקרים משעשע העוגיות הגיעו אלי בדיוק 48 שעות לפני שאני עולה על מטוס לחופשה קצרה מעבר לים, והנה – גם הפעם אני אקח איתי טעמים (חדשים) של בית.

ואגב הערה, אנחנו אמנם מבוגרים, אבל ילדים מתים על "ערגליות" בגלל המרקם, הצורה הנוחה לאחיזה ביד קטנה וגם הטעמים העדינים והנימוחים.

להשיג בכל רשתות השיווק- הכשרות בד"צ