חוף הקשתות, שעת צהרים מוקדמת, אני פוסעת ל"פטרה" , בר מסעדה שמבטיח לי שמכאן לא אצא רעבה.

ו"לא רעבה" זה אנדרסטייטמנט.

הוזמנתי לדגום את התפריט, אבל התפריט ענק ומקיף כל כך, שאין סיכוי לנסות אפילו חלק קטן. יותר מכך, האירוח הגאורגי הוא מכל הלב, עד כדי כך שלמרות שביקשתי מנות מוקטנות כדי לטעום כמה שיותר, המנות עדיין, גם אחרי הקטנה, היו פשוט ענקיות. בכלליות ניתן לומר שכל מנה שיש בתפריט, תשביע שני אנשים. באחריות.

התפריט עצמו במתכונת אלבומית מרהיבה ,מציג במפורט את המנות על רקע נופי גאורגיה. היינו שניים – אחת שאוכלת הכל ואחד צמחוני, ושנינו זכינו למגוון ענק של מנות.

בהתחלה, כדי להרוות את הצמא הגיע לשולחן בקבוק משקה גאורגי מוגז בטעם אגס, מרווה ומתוק, ביחד עם כוס יין הבית   – חבנצ'קרה חצי מתוק ועדין מאד ,שגם הוא כמובן מגאורגיה.

יש לציין שלמרות האוריינטציה הגאורגית, יש בתפריט גם מנות רבות שאינן דווקא מגאורגיה כמו בשרים, דגים, פסטות, פיצות ומתוקים, וכמובן בר משקאות עשיר.

"סלט גאורגי" הגיע לשולחן – עגבניה, מלפפון, בצל ופטרוזיליה קצוצים גס ומצופים בשקדים מרוסקים (54 שקלים בתפריט), כפרי כמו שכפרי צריך להיות , ליוו את כל שאר המנות.

"חמוצים גרוזינים" – מלפפון, עגבניה וכרוב כבוש בסגנון גרוזיני (37 שקלים לפלטה ענקית), הולכים מצוין עם שתיה אלכוהולית. אני אהבתי את המלפפון הכבוש, בן הזוג העדיף את העגבניה שהיתה מתובלת יותר.

לחם הבית מלווה את רוב המנות – לחם עסיסי וקרנצ'י בעטיפתו, שווה במיוחד לנגב איתו את הרוטב של פירות הים כפי שיפורט בהמשך.

שני מרקים הגיעו אלינו לפי המלצת המקום- מרק פטריות (יש גם אופציה למרק בצל) שמוגש בתוך לחם אפוי (34 שקלים) ומרק דגים  על ציר ירקות (44 שקלים). שתי המנות היו עשירות, טעמתי את שתיהן, קשה לי להחליט. בתפריט כתוב שבמרק הדגים יש סלמון, אני מצאתי עוד הרבה סוגים שונים של דגים שהגדילו את טווח הטעמים.

עכשיו הגיעה המנה שמבחינתי היתה אחת הווינריות – אימרולי– בצק אפוי בתנור במילוי גבינות (53 שקלים) – מאפה מלא, אבל מלא גבינות לוהטות שנמתחות בחוטים עסיסיים כשבוצעים את המאפה. אוי, זה היה טוב. גם כאן המנה מספיקה לשניים רעבים במיוחד.

שתי מנות פירות ים הגיעו אלי – (ושוב מדגישה, המנות שבתמונות הן מנות דוגמית בלבד מתוך מנה גדולה בהרבה, מה זה "הרבה" – בהמון!).  – שרימפס ברוטב עגבניות (יש אפשרות לחריף) –( 81 שקלים למנה בגודל מלא) ושרימפס ברוטב שמנת עם שום , פטריות וחתיכות חזה אווז (99 שקלים). כל מנות פירות הים מגיעות כאמור עם לחם הבית ששווה לנקות בעזרתו את הרטבים, ומטבלים שונים. מבין השתיים בחרתי את זו עם השמנת (חולה על שמנת!). בשני המקרים פירות הים היו עשויים בדיוק.

עוד שתי מנות צמחוניות נחתו אצלנו – חינקאלי חלבי  – כיסוני בצק ממולאים בגבינות גרוזיניות מבושלים במים בלווית רוטב שמנת שום (52 שקלים) ו"חציל פטרה" – חציל בלאדי קלוי על הגריל עם טחינה וצנוברים קלויים (39 שקלים). אם הייתי צריכה לבחור בין שתי המנות האלה הייתי הולכת על החציל כי הטעמים שלו היו עזים יותר, לעומת החינקאלי העדין מאד.

במסגרת ה"בואו נראה כמה הבלוגרית מסוגלת לאכול" הגיעו עוד שתי מנות נוספות (אמרתי לכם שהנדיבות הגאורגית לא יודעת גבולות?) –

צ'בורקי חלבי – בצק גרוזיני פריך במילוי גבינות גרוזיניות וירק מטוגן (51 שקלים לשתי יחידות ענק), ובלינצס חלבי – בלינצס מטוגנים ממולאים בגבינות גרוזיניות (39 שקלים לשש יחידות). שתי המנות היו כייפיות לנשנוש, בעיקר לאור השמש המאירה וחוף הים שעליו נמצאת המסעדה (חוף הקשתות באשדוד).

הקינוח שקיבלנו לא היה גרוזיני אבל היה עונג של גלידת קוקוס מצופה בפקאן עם קצפת ורוטב קרמל, מנה שיכלה להתחלק בכיף בין ארבעה אנשים גרגרנים. (41 שקלים).

מה שנחמד במקום (חוץ מהאווירה, השירות, העיצוב והים הצמוד) הוא שבאמת אין צורך להוציא סכומי עתק כדי לאכול טוב, והסועד יוצא בהרגשה שקיבל תמורה מצויינת לכספו, גם מבחינת הטעם וגם מבחינת השובע.

בתפריט ישנן כל כך הרבה אפשרויות – בשריות, חלביות, חריפות, לא חריפות, קטנות, גדולות (בעצם ,אין "קטן", הכל גדול עד גדול מאד), כך שכל אחד יכול למצוא מה מתאים לו, לכיסו ולתאבונו.

באתר ניתן למצוא פרטים וגם מבצעים, עסקיות וספיישלים  –

http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=9247

(רחוב מפקורה 1 אשדוד, חוף הקשתות, חנייה חינם ובשפע).