פיגומים- הכי גבוה שאפשר

אשר לקס עובד בחברת הפיגומים המשפחתית עם אביו. הוא נוהג על משאית עם הכתובת "לקס פיגומים", והוא למד בבית הספר "היובל"  בהרצליה, שם לא היה בדיוק התלמיד המצטיין.

"אשר לקס" הוא הדמות הראשית בסרט "פיגומים".  דמותו של "אשר לקס" עובד בחברת הפיגומים "לקס פיגומים" של אביו מילו (יעקב כהן), הוא לומד בבית הספר "היובל" והוא לא בדיוק תלמיד מצטיין.

איך זה בדיוק עובד?

אשר לקס האמיתי איננו שחקן, ובסרט "פיגומים" שעולה השבוע על המסכים, הוא מגלם סוג של את עצמו- כתלמיד בעייתי, כשכל הסביבה שלו היא אמיתית – הצילומים התקיימו בבית שלו, ברכב המשפחתי ובבית הספר שבו למד, כשהבמאי – מתן יאיר, היה המורה שלו, וחבריו לכיתה בסרט, הם חבריו לכיתה בעבר, במציאות. אף אחד מהם איננו שחקן מקצועי.

(הצילומים מתוך הסרט – ורד דוד)

הבמאי מתן יאיר ליהק את אשר לתפקיד הראשי של תלמיד בן 17, מופרע ובעל "פתיל קצר"  , בכיתה בעייתית (כמו שאומרת דמותו של אשר "תחבר את כולנו ביחד, לא תגיע ל100!"), שמתקשה לקרוא, להביע את עצמו ולשלוט על כעסיו. הוא קרוע בין הרצון להיות הראשון במשפחה שיוציא תעודת בגרות, ובין אביו הקשוח שדורש ממנו להקדיש את עצמו לעסק המשפחתי כי "במילא תיכשל".

לתמונה נכנס רמי (עמי סמולנצ'יק) – מורה לספרות עם חולשות ובעיות משל עצמו, שמזהה את הניצוץ אצל אשר ו"חולב" ממנו את כל מה שהוא לא מצליח להביע. הוא נותן לו את התקווה שיוכל להצליח, עד שטרגדיה מתרחשת ומערבבת את הקלפים.

לאחר הטרגדיה כבר קל יותר "להדליק" את אשר שמרגיש שתקוותו לעתיד טוב יותר הולכת ונגוזה, וכשהוא נתקל במכשול אחרי מכשול, ובמערכת חינוכית אטומה, ההתפרצות ידועה מראש והסוף נשאר פתוח, אבל עם סגירת מעגל  .

דמותו של אשר משורטטת ברגישות רבה, ומפליאה לשלב בין החספוס האלים שיכול לבקוע ממנו בכל רגע, והעדינות שקיימת שם בפנים, כשדוגמה טובה היא איך הוא עושה הכל כדי שחברתו לכיתה תצליח במבחן הנהיגה שלה, או כשהוא יושב על פיגום ולומד למבחן הבגרות בספרות.

סמולנצ'יק מפליא לגלם את המורה שאינו המושלם (כקונטרה לתלמידים) אלא  כאחד שלא מתבייש בחולשותיו (ואף מסביר לתלמידיו על בעיה רפואית שיש לו) אבל עדיין משדר ביטחון כאחד שאפשר לסמוך עליו, מה שהופך את השבר בהמשך למשמעותי עוד יותר.

(בתמונה למעלה- יעקב כהן, עמי סמולנצ'יק והבמאי מתן יאיר באירוע השקת הסרט אמש. בתמונה למטה- כוכב הסרט אשר לקס)

יעקב כהן כאב הקשוח גורם להזדהות רבה, ולמרות רצינות תפקידו, מצליח לשלב גם את הצד הקומי שלו כשהוא מספר בדיחות לעובדיו (ובעצם גם לקהל הצופים).

הסרט כובש ומרתק, זורם בצורה פיוטית ואיטית, ולא פלא שמאז שיצא הוא זוכה בשלל פרטים כמו תואר "הסרט הטוב ביותר" של פסטיבל ירושלים, ביחד עם "השחקן הטוב ביותר" לאשר לקס, וציון לשבח לצלם בארטוש ביאניק, כמו גם בחירה רשמית בפסטיבל טורונטו, והקרנה בפסטיבל קאן. הסרט הופק על ידי גרין פרודקשנס (גל גרינשפן ורועי קורלנד), וחברת יונייטד קינג (משה אדרי ולאון אדרי), בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי, קרן גשר לקולנוע רב תרבותי וקרן הקולנוע הפולנית.