אביב הגיע, פסח בא, השמש הזורחת ביחד עם חופשת בית הספר, מוציאים אותנו החוצה אל הטבע- לטייל, לנשום, לראות את הארץ ולאהוב אותה ברגליים ובנשמה.

אחד האזורים המקסימים ביותר בארץ הוא אזור הגליל המערבי, מרחק נסיעה קצר מהמרכז, ואנחנו בלב הפורח והירוק, עם המון פעילויות לכל הגילאים , רק לבחור.

איפה להתחיל? הדרך הנוחה ביותר להתחיל היא באתר של "אוצרות הגליל".

מהו "אוצרות הגליל"? הנה הסבר קצר- מדובר במיזם ללא כוונת רווח, בייסודה של הגב' רעיה שטראוס בן דרור, שנועד לעודד את התיירות בגליל המערבי. איך זה עובד? מדובר במעין "תו תקן" שבמסגרתו בעלי עסקים מצטרפים חינם, בתנאי שהם עומדים בתנאי איכות מחמירים. כרגע ישנם כ360 עסקים רשומים והמספר עולה ועולה, כך שאנו יכולים למצוא את המסעדה, האטרקציה, הלינה או הפעילות שמתאימים לנו ולדעת שהם איכותיים ביותר. מיזם זה מבוסס על חזון "ישראל 15" שנועד לכלול את ישראל בתוך רשימת חמש עשרה המדינות שמובילות בעולם באיכות החיים של התושבים על ידי פיתוח כל אחד מאזורי המדינה.

באתר המיזם יש הצעות לפעילויות רבות לכל אורך השנה, ועכשיו לקראת פסח- הפעילויות המיוחדות באזור הגליל המערבי, שחלקן יתקיימו אך ורק בחופשת הפסח כך ששווה לתפוס אותן ולא לפספס.

ומה יש לנו בפסח? קחו אוויר, הרשימה ארוכה ועשירה במיוחד, ואנו מיד מבינים שאנו צריכים לשהות באזור כמה וכמה ימים, כדי להרגיש שנגענו אפילו קצת בכל הנפלאות הפרושות לפנינו.

כך למשל-

"מארג" בכפר וורדים.

בלב יישוב פורח בגליל המערבי נמצא "מארג". מקום קסום תרתי משמע- גם אומנותית וגם חברתית.  המקום הוא האהבה הגדולה לבעלי מוגבלויות מכל הסוגים, כשהוא מאפשר גם טיפול וגם פרנסה במקצועות האומנות לבעלי המוגבלויות.

כאן הם עוסקים בנגרות, קרמיקה, תפירה, ועוד סוגי אומנות שונים, והעבודות נמכרות גם במקום וגם במארזי חג או חנויות ברחבי הארץ. ליבו של "מארג" הוא הקפה, שגם הוא כמובן מתופעל על ידי עובדי המקום, והקונספט הוא "אנשים, אמנות, קפה" וכך אפשר לאכול ארוחת בוקר עשירה , כולל למשל בראנץ' בימי שישי, ולהנות וגם לקנות ממיטב העבודות והיצירות של בני המקום.

עוד תחומים שבהם מועסקים בעלי הצרכים המיוחדים הם מולטימדיה, מוסיקה, הכשרה מקצועית, ופעילויות שיקום שונות. מטרות העל של המקום הן מיצוי הפוטנציאל האישי של כל אחד ואחת כדי שיזכו למקסימום עצמאות, שיפור היכולות הפיזיות והקוגניטיביות ונתינת שמחת חיים וסיפוק.

במארג ניתן לקיים סדנאות לקבוצות העוסקות בעולם העבודה של בעלי צרכים מיוחדים ולהתארח, כיחידים או כקבוצות, בבית הקפה.

במסגרת ביקורי בגליל המערבי, סיירתי בסדנאות השונות, ראיתי את החיוך על הפנים, את החריצות והעמל הרב המושקע בכל אחת מהעבודות, טעמתי את מטעמי בית הקפה, וחשתי בכל החום שעטף אותי ואת שאר המבקרים, אכן מקום עם ערך מוסף.

התחנה הבאה בביקורי היתה נחל כזיב.

ווידוי אישי קטן- אני לא בן אדם של מסלולי הליכה. אני יותר "מיטיבת לסת" מאשר "מיטבת לכת"  ושמחתי מאד לגלות שברשות הטבע והגנים חשבו בדיוק עלי ועל כמותי- ובחופשת הפסח יש שירות חינמי מיוחד של שאטלים, שמובילים מטיילים לתחילת המסלול כך שלא צריך להתאמץ, ומקבלים גם ליווי של מדריכי רשות הטבע והגנים, שמספקים הסברים . כשמגיעים לתחילת המסלול אפשר לבחור כמה ללכת, האם בתוך המים או בשביל, יש שפע צל ופינות מנוחה והיופי מקיף מכל עבר. ההגעה לשאטלים היא מכיוון מעלות תרשיחא. הנחל, שהוא הגדול ביותר בגליל המערבי, מכיל מים זורמים כל השנה ואפשר פשוט לעמוד ולהתמגנט עם העיניים על הזרימה או לבקר במבנים הצלבניים לאורך הנחל, כולל המפורסם ביותר- מבצר מונפורט. ניתן לרחוץ בנחל ואפשר ורצוי להביא ילדים , פעוטות ותינוקות.

(וראו כמה שהכל פורח, ירוק ושוצף…)

ההיסעים יעמדו לרשות המבקרים בחול המועד פסח החל מיום שבת ה- 23.4.2016, חג הפסח, ועד יום שישי ה-29.4.16 (שביעי של פסח), בין השעות 9:00 בבוקר ועד 17:00 אחר הצהריים, לרווחת המטיילים – כאמור-  ללא עלות.

המרחק מנקודת ההתחלה ועד לבריכות עין טמיר הוא פחות משעה הליכה והמסלול מישורי כמעט לגמרי, והבונוס- אחרי ההליכה ניתן לטבול ולרחוץ במים המרעננים.

אין אפשרות לעגלות ילדים , כך שמנשא הוא פתרון מצוין, וכמו כן, גם אי אפשר להסיע כלבים ברכבי ההסעה.

ואיך מגיעים? הדרך הקלה ביותר- מורידים את האפליקציה החינמית של "אוצרות הגליל" ומגיעים במדויק לנקודת העלייה למיניבוסים.

באתר "רשות הטבע והגנים" ניתן למצוא עוד שפע רב של פעילויות ומידע כולל על חניוני לילה שנפתחים מפסח וממשיכים הלאה, סיורים, הדרכות, אטקרציות ועוד.

עוד אטרקציה מרכזית וחשובה בחג הפסח היא " פסטיבל הפיסול אבן הגליל ה26" במעלות תרשיחא- על שפת אגם מונפורט.

יש משהו קסום באומנות הפיסול. בניגוד לאומנויות אחרות שבהם מוסיפים דברים- כמו הוספת צבע על קנבס, הדבקת חלקים זה לזה, או שזירת צלילים אחד בשני, בפיסול למעשה גורעים- לוקחים גוש חומר ומסירים ממנו את כל מה שלא צריך, כדי לגלות את הקסם שהיה חבוי בו כל הזמן. הפסל הוא הקוסם שמגלה את הסודות, ומציג אותם לכולנו.

כשאני הגעתי לשפת האגם, פסלים מכל העולם עבדו שם במרץ, מכינים את היצירות לקראת הפסטיבל.

 

הפסטיבל שכאמור מתקיים זו השנה ה26, נערך השנה בין התאריכים 24 ל26 באפריל, ויש בו יצירות של אמנים מכל העולם, כולל יצירה מיוחדת במינה של האמן גידו ורהוף שהוא פסל בלונים מומחה שיבנה יונה בגובה עשרים מטרים, מכשלושים אלף בלונים. היונה היא סמל של נושא הפסטיבל שהוא "LIBERTY"  – חופש, חירות ושוויון. היונה מצטרפת ליצירות אחרות שיצר האמן בעבר כמו פרה בגובה שתי קומות, מיצג מדרגות לגן עדן בגובה שישים מטרים, ואיך אפשר בלי דגם של מגדל אייפל שהוצב בסין והתנשא לגובה חמישים מטרים?

עוד פסל בולט בפסטיבל הוא "כוכב החירות" של האמן הגרמני נילס הנסן שכולל גם מגן דוד במרכזו.

כמאה אלף איש צפויים להגיע ולצפות בפסלים ובאמנים העמלים עליהם.

מעבר לפסטיבל הפיסול , באגם מונפורט וסביבתו מתקיימות פעילויות רבות, גם בפסח וגם בכל השנה. אני התנסיתי בחוויה כייפית ו"מטלטלת" במיוחד של נהיגה ברכבי רייזר– סוג של טרקטורונים מבדרים שאיתם יצאנו לדרך יפיפיה וירוקה ברחבי הטבע שמסביב .

בסביבות האגם יש עוד שפע של פעילויות – סדנאות יצירה, אחלקרח, שיט פדלים וסירות באגם, קרטינג, רכיבה על סוסים, קמפינג, הצגות לכל המשפחה , ועוד.

התחנה הבאה שלי היתה בשדה. ליתר דיוק בשדה עם זיאד ואשתו זאדה. מה עשינו שם? זיאד וזאדה הסבירו איך מוצאים עשבי מאכל וכיצד מלקטים בטבע. קיבלתי הסברים על כל צמח ומה שימושיו, ממה צריך להזהר, ואיך למצוא.

לאחר שנאסף שלל רב בשקית, התחנה הבאה היתה ביתם של זיאד וזאדה בישוב הבדואי סלמה.

זאדה לימדה כיצד משתמשים במה שלוקט כדי להכין מנות כמו עלי גפן ממולאים, או בצקים עם תיבול, ובנתיים זיאד ובני ביתו שלפו מתנור אדמה גדול מני בשרים שנאפו שם ותובלו. שולחנות האירוח החלו להתמלא בכל טוב, מנות מכל מה שיש באזור ובשפע. כל צלוחית שהתרוקנה, מולאה מיד מחדש.

(למעלה- מכינים, למטה- אוכלים)

אחרי הארוחה היה ברור שצריך לנוח, ואין כמו אוהל האירוח הבדואי של זיאד כדי לתפוס שלווה ולשמוע סיפורים רבים על התרבות הבדווית- כיצד בני זוג מכירים ומה הקשר לקשירת צמחים? מה מסמל ספל הקפה? איך מעידים הבגדים על מעמדה של אישה בדווית?  מהם עקרונות האירוח הבדווי ועוד.

ישנן אפשרויות רבות להתארח במקום- לצאת לסיורי ליקוט, להשתתף בסדנאות בישול או סדנאות מגניבות במיוחד של גישוש שבהם לומדים כיצד מפענחים טביעות נעליים ואיך יודעים מה עשה האדם שאנו בעקבותיו, ללון באוהל הגדול שכולל גם פינת שאנטי ונרגילות כמו גם כל מה שצריך מבחינת הלינה- ממקלחת ושירותים, דרך מנגל ומתקן לפוייקה ועד מפצל חשמל ארוך שמאפשר להשאר מחוברים לסלולרי, הרצאות על התרבות והחיים הבדואים, הכנת פיתות, הכרות עם צמחי מרפא, וכמובן שישנו גם האוכל- ארוחות צמחוניות או בשריות (המקום כשר, אבל לא כשר לפסח).

אלה החוויות שאני הספקתי ביום אינטנסיבי אחד אבל ראו מה עוד יש בתקופת הפסטיבל – בזאר טורקי בעכו כולל סדנאות אמנים ויצירה, הכנת גבינה צ'רקסית בכפר ורדים, סדנה עם קבוצת טרארם, קליעת סלים, טיולי אופניים, הדמיית יציאת מצריים בכפר מסריק עם הבגדים ותיבתו של משה קומפלט, אירוח דרוזי בפקיעין כולל מילוי בקבוקים בחול צבעוני, יצירת נרות ופינת ליטוף, סיור במרכז המבקרים החדש של טבע עז במושב בן עמי כולל הגמעת גדיים בבקבוק והאכלת עיזים ידנית, חליבה והכנת גבינה, טיולים מודרכים במערת הקשת, ליל הגשים וטיול לגונה במסגרת בית ספר שדה אכזיב, הכרת החיים החלוציים במוזיאון חומה ומגדל בחניתה, סדנאות קצב ותנועה בתפן, יצירות בעור במרכז אומניה בקיבוץ אפק, אירוח לגילאי 18 ומעלה ביקב אכזיב, תאטרוני רחוב ואמני רחוב, ירידי אומנים בכל פינה- זכוכית, קרמיקה, חימר, עץ, מתכת, תכשיטנות וכל מה שיכול לעלות על הדעת, שיט על סירות טורנדו בחופי אכזיב,  הפעלות בסגנון בוכרי ב"בית הבוכרי" בכפר ורדים כולל כלים ומנהגים, תלבושות וכמובן טעימות כשרות לפסח, ו….עוד יש לכם אוויר לקרוא?

(בתמונות למעלה ולמטה- כן , זה הגליל המערבי, לא צריך להרחיק לטוסקנה!)

כאמור על הכל אפשר לקרוא וללמוד באתר של "אוצרות הגליל" כדי לבנות לעצמכם ולמשפחתכם את הפסח הכי כייפי בעולם, ובכלל- את הגליל המערבי אליכם ללב ולנשמה!