רשת קינג ג'ורג' הוותיקה כוללת שבעה סניפים ולאחרונה שף חדש מצרפת הגיע לרענן את התפריט. הוזמנתי לטעום את המנות הישנות וחדשות בסניף בהרצליה פיתוח (רחוב אבא אבן 12). על ההתחלה שמחתי לשמוע שברחוב העמוס יש סידור חנייה לבאי המסעדה – שעתיים חינם בחניון הסמוך, כבר התחלה טובה.

את פני קיבל אור, מנהל המסעדה, שהוכיח שמנהל זה לא רק טייטל, זו גם אחריות, ובמשך כל שהותי שם, הוא עבר בין השולחנות ובדק שכל הסועדים שבעי רצון ואם חסר משהו.

הסניף גדול ומעוצב , אפשר לשבת בפנים או בחוץ ויש בר משקאות גדול. כשראינו את גודל המנות שמוגשות לסועדים האחרים, פשוט התחננו בפני הצוות "תעשו טובה, תנו לנו מנות מוקטנות, אחרת הבלוגרים פשוט מתפוצצים כבר על ההתחלה" – המנות פשוט ענקיות. לא "גדולות" אלא "ענקיות".

הפתעה משמחת שניה היתה כשהסתכלנו על התפריט ועל המחירים. המחירים פשוט זולים. מנות ראשונות ב15 שקלים (פירוט יגיע בהמשך), מנות עיקריות בסביבות ה30-40 שקלים (וכאמור ענקיות), קינוחים ב27 שקלים, שתיה ב10-11 שקלים, אני לא זוכרת מתי הייתי במסעדה שאלה היו המחירים שלה, ובמקביל שמרה על שירות, עיצוב ורמה. כששאלתי איך אפשר להגיש מנות כל כך גדולות, במחירים כל כך נמוכים, ולשמור על האיכות, נאמר לי שהדבר אפשרי בגלל שיש הרבה סועדים שנהנים מכל היתרונות הללו.

בונוס נוסף הוא אחד הבעלים – גב פשטי, כוכב "השרדות" ו"24/7" שמסתובב בין הסועדים, מצטלם עם מעריצות ומרעיף חיוכים לכל עבר.

ואחרי כל ההקדמה הזו, צריך גם לטעום, ואני פשוט אמרתי לאמילי המלצרית החייכנית  "תביאי מה שבא לכם , אבל שיהיה במנות מוקטנות". כך שבתמונות מופיעות מנות מוקטנות ולא בגודל אמיתי. תוך עשר דקות השולחן שלנו היה עמוס בקעריות, קערות, צלחות, מגשים וכל מה שצריך לארוחה לגדוד.

מה שטעמנו היה –

סיגרים תפוחי אדמה  (15 שקלים בתפריט) – קרנצ'י וטעים, הולך מצוין עם בירה. (בין 15-20 שקלים לכוס של שליש)

קובה בשר (15 שקלים) – נחמד, מבין שניהם מעדיפה את הסיגרים.

חומוס עם טחינה (15 שקלים)- סטנדרטי, אני מעדיפה להתמקד במנות האחרות שיצויינו תיכף.

חציל בלאדי – חציל על האש עם טחינה חברונית (25 שקלים בתפריט) – המלצה של אור מנהל המסעדה והאמת  – צודק הבחור. חציל בטעם עישון עדין, טחינה שמלטפת אותו עם תוספת חריף בפינה כך שאפשר לבחור אם לקחת או לא, מנה גדולה שנוגבה עד תום. מומלץ.

שיפודי חלומי בציפוי פנקו (25 שקלים) – עשייה מוצלחת של גבינה עטופה בקראנץ'.

כדורי פירה (15 שקלים) – חביבים, לוהטים ופריכים מבחוץ עם מילוי פירה. הייתי מעדיפה טיפה יותר מלח בפנים.

לחם הבית (15 שקלים) – המנה היחידה שלא התחברתי אליה, הלחם היה לי קצת יבש, אין לי מושג למה, אם זה אמור להיות ככה או לא.

אגרול ירקות (15 שקלים) חתם את המנות הראשונות, מאד רענן.

 

ואז הגיעו העיקריות… ברכתי בליבי את הבחירה בלבישת חצאית עם גומי … והמשכנו הלאה.

קיבלנו שלוש מנות עיקריות שנבחרו בשילוב המלצות המלצרית –

רביולי במילוי בטטות ברוטב שמנת בזיליקום (40 שקלים בתפריט) – שילוב של כל מה שאני אוהבת – בטטות, שמנת ופסטה. טעים, מתקתק, עשיר, וכמו שאר המנות – ענק.

נודלס עם ירקות – 30 שקלים בתפריט למנה מאד משתלמת מבחינת העושר שלה לחובבי הטעמים האסייתים.

והמנה הכי יקרה בתפריט, מחיר "עתק" של 70 שקלים, חצי ממה שעולה במקומות מקבילים, "פילה מניון" – 200 גרם של בשר עסיסי עם פירה (חלבי!!) ותוספת שעועית ביחד עם רוטב נלווה. אור המנהל הבין עם מי יש לו עסק מבחינת בשרים, והביא את המנה בדרגת מדיום ששמרה על המיצים ועל התוך.

בשלב הזה כבר הייתי מפוצצת לגמרי, אבל איך אפשר לוותר על בשר כזה? אז את הירקות השארתי, אבל הבשר (עם הפירה) מוצו עד תום.

כדי להוריד את העסק קיבלתי את המלצת המקום מבחינת קוקטיילים, "קווין ג'ין" – קוקטייל עם ג'ין גורדון, סוור, מונין אשכוליות, תפוז ונענע. קוקטייל תפוזי –מנדרינה מבחינת הטעם, עדין מבחינת האלכוהול, חלק ממבחר גדול של קוקטיילים (בין 25-35 שקלים לקוקטייל, בהתאם למרכיבים).

"אז איזה קינוחים תירצו" שאל אור בזמן שנשענתי לאחור וליטפתי את הבטן, היושב ממול הסתכל עלי ב"את עוד מסוגלת"? "בטח" היתה התשובה "למען קוראיי כמובן". אנחנו בחרנו שני קינוחים ואור התעקש שניקח גם שלישי. טוב, איך יכלתי לסרב לו?

אז לשולחן הגיעו –

"קרם ברולה" – קרם וניל חרוך עם סוכר דמררה , "בר אגוזים"  – מוס שוקולד חלב על בסקוויט אגוזי לוז, ו"שלום בית" – בצק ממולא אגוזים, שקדים וקינמון, מוגש עם גלידת וניל וסירופ מייפל. כל הקינוחים ב27 שקלים ומספיקים לשני סועדים שרוצים משהו מתוק בסוף. הברולה היה החלש מבין השלושה כי אני רגילה לשכבת סוכר פציחה שצריך להכות בה, וכאן היא היתה רכה. המלצתו של אור היתה בר האגוזים שהיה שוקולדי והגיע עם שני סוגי קולי – תות ושוקולד ולוקק עד תום. לחובבי שוקולד – מעדן. (ומי לא אוהב שוקולד?). המנה המסקרנת מבחינתי היתה ה"שלום בית" בעיקר בגלל השם שלה, והיא התגלתה ככיס של בצק מתוק שבתוכו אוצרות של אגוזים. ביקשתי סכין כדי להיות מנומסת ולא לשבור עם הידיים, לקחתי על הכף חלק מהבצק והאגוזים, עוד שיכבה של גלידה, עוד רוטב מייפל ויאללה, לביס מענג. קשה לי להחליט מבין שני הקינוחים האלו – בר האגוזים או ה"שלום בית". נראה לי שבעתיד "אאלץ" להזמין את שניהם.

במקום נערכים אירועים וכן מבצעים רבים כמו תפריט לילי, מנות מיוחדות ועוד.

כשאנו היינו במסעדה הגיעו למקום משפחות רבות שבאו להתפנק על מנות גדולות, מחירים נוחים (מאד) ואווירה כייפית במרכז הרצליה (וכאמור בסניפים נוספים בתל אביב, ראשון לציון ורמת גן).

"קינג ג'ורג" – אבא אבן 12 הרצליה, ועוד סניפים נוספים. טלפון – 09-7668181