ארכיון

"עלינא בפיתה" – חווית בשר מעולם אחר.

IMG_5518

פיתה. מ"פיצה פיתה" שמכינים עם ילדים קטנים משועממים ועד לפיתות גורמה של שפים מעוטרים, דומה שאין מנה שלא הוכנסה לפיתה.

השאלה במבחן התוצאה – זה טעים?

במקרה של "עלינא בפיתה" – כן. מאד.

להמשיך לקרוא

דומינו'ס- כריך קרניבור ו- Meat Rolls – לא פיצה, כן טעים!

unnamed

מכירים את ההוא? כן ההוא שחייב לרצות משהו אחר… אז זהו, שגם אם יש כזה אצלכם בקבוצה, כבר לא נוצרת בעיה. כולם רוצים פיצה? הוא רוצה משהו אחר?  ל"דומינו'ס" יש את הפתרון המושלם- הרבה מנות בתפריט שהן אינן פיצה (אבל טעימות באותה מידה!!).

להמשיך לקרוא

גולדה ו LION – לפתוח את הקיץ בשאגה.

1

שיתופי פעולה תמיד מביאים איתם הפתעות, ושיתוף הפעולה הקייצי של רשת גלידות הבוטיק "גולדה" ומותג דגני הבוקר "ליון" של אסם נסטלה, יצרו את הגלידה המושלמת לקיץ- גלידת LION המשלבת גלידת שמנת איכותית מבית "גולדה" עם שילובי הקרמל והשוקולד של "ליון".

להמשיך לקרוא

אלוהה פוקישופ!

1

הוואי היא גן עדן של ים, חופים שטופי שמש, ושפע קולינרי מטורף המבוסס על דגה ותוצרת טרייה.

הדייגים בהוואי המציאו את ה"פוקי" אי שם בשנות השבעים, כשתיבלו נתחים מהדגים שדגו באותו היום. המנה התגלגלה והפכה ללהיט בהוואי וזכתה לשפע גירסאות ושידרוגים עד שהשפית ג'ודית צרפתי הגיעה מביתה בלוס אנג'לס, שם עבדה במסעדות רבות, להוואי והתאהבה בפוקי.

ג'ודית, המשפחה והפוקי עלו לישראל ורשת "פוקישופ" יצאה לדרך.

להמשיך לקרוא

דומינו'ס- להיות או לא להיות… פיצה?

0.2

פיצה תמיד היתה מנה חברתית, כזו שאוכלים בקבוצה. ובקבוצה כמו בקבוצה, תמיד יש את זה ש"אבל בא לי משהו אחר". אז כדי לסגור את הפינה הזו ושכולם יהיו מאושרים, בדומינו'ס הרחיבו את התפריט בשפע מנות שהן "לא פיצה" – כריכי סלופי ג'ו עם בקר, כריכי עוף, סלט קיסר עוף (ואפשרות להוסיף לכולם גבינה) וסלט קיסר בולגרית.

להמשיך לקרוא

דומינו'ס הולכת עד הקצה!

1

 

הוויכוח הנצחי של "לאכול את הקצה של הפיצה או לא"  כבר נוצח כשסדרת ה- Cheesy Crust של דומינו'ס באה לעולם והוכיחה שאין סיבה להשאיר בקרטון את הקצה כי הוא מפוצץ בטעם ובדברים טובים. כדי שלא ישעמם לנו, בדומינו'ס הרחיבו את הסידרה והוסיפו שני טעמי מילוי חדשים- מוצרלה זיתים ומוצרלה חריף.  בראשון יש 100% מוצרלה וטפנד זיתים משובח ובשני המוצרלה מקבלת בוסט של רוטב צ'ילי שמקפיץ את הגרון.

להמשיך לקרוא

D – tour – לטייל הוט קוטור.

כותרת

אין כמו משהו שמותאם אישית. בדיוק לפי הטעם, בדיוק לפי ההעדפות הפרטיות.  ב"D – tour – סיורי קונספט קולינריים" הבינו זאת מזמן, והתוצאה – סיורי קבוצות התפורים אישית לפי הקבוצה – כשרות, טבעונות וצמחונות, אלרגיות וכך הלאה.

להמשיך לקרוא

"בריגדריאה"- הסמבה המתוקה מכולם.

כותרת

ברזיל היא אחת המדינות המתויירות והאהובות ביותר, ולא בכדי. הקצב, המוסיקה, מזג האוויר הטרופי, הביקיני והכדורגל, הכל בחבילה צבעונית ותוססת אחת, שמגיעה לשיאים חדשים בתקופת הקרנבל . בכל שנה נבחר "מלך הקרנבל" – הפותח את התהלוכות, והקריטריון לבחירתו הוא שעליו להיות שמן במיוחד, כדי שכשהוא רוקד, כל האדמה תרקוד תחתיו.

להמשיך לקרוא

פסטיבל טעמים בעמקים 2020 – שנת תש"פ !

פסטיבל טעמים בעמקים

תש"פ היא לא רק השנה העברית שלנו, היא גם ראשי תיבות של "שיתופי פעולה"- חגיגה של אירועים המתקיימת כל שנה במסגרת "פסטיבל טעמים בעמקים". נכון, יש גם את האות "ת" והיא מסמלת את כל מה שמומלץ לעשות "תשאפו, תעשו, תגיעו, תיזמו" – הכל כדי ליצור את חגיגת העמק הגדולה.

ב2 לפברואר 2020, מושק זו הפעם ה16 פסטיבל "טעמים בעמקים" הכולל שפע של אירועים מיוחדים למבקרים בעמק, בכל התחומים – מקולינריה ועד ספורט, ממוסיקה ועד בעלי חיים, עולמות חדשים וחוויות ייחודיות.

להמשיך לקרוא

הירו רמת אביב- Free style אסיה מגיעה לעיר!

פעם כל מה שהציבור הישראלי הכיר היה "מסעדה סינית" ולא משנה שבסין אף פעם לא שמעו על הנוזל האדום הצמיגי שהוגדר כ"חמוץ מתוק" אבל היה פשוט מתוק ונשפך ביד רחבה על כל דבר.

במשך השנים התוודענו כולנו להבדלים שבין המטבחים האסיאתיים, אם בין מדינות – כמו סין, יפן, וויטנאם וכדומה, ואם במחוזות שונים שכן אין דין האוכל של סצ'ואן לזה הקנטונזי, או זה של שנחאי.

בצמוד לקניון רמת אביב נפתח הסניף השלישי של "הירו" שמגדיר את עצמו כ"מטבח אסיאתי פריסטייל".

הסניף עוצב בסגנון ניו יורקי צעיר על ידי רענן שטרן וכולל אפשרויות ישיבה בתוך המסעדה, עם מבט על עבודתו הלוהטת של השף (באופן המילולי ביותר, הלהבות שהוא מרים שם מרשימות מאד) או בחלק החיצוני שמוקף בבריכה רומנטית.

כשהגענו לביקור מזג האוויר בחר עבורנו את הישיבה בתוך המסעדה הממוזגת.

התפריט הראשון שבדקנו הוא כמו תמיד תפריט האלכוהול בו מופיעים מספר קוקטיילים מסוגים שונים, סאקה וכהלים נוספים לווא דווקא אסיאתים.

בחרנו בשני קוקטיילים –

SAKORA SOUR-  ג'ין גורדונס, ליצ'י, רוזמרין, רימון ולימון ו –

OLD SMOKY BASTARD – מזקל, כפיר ליים, סירופ ג'ינג'ר, מיץ לימון וג'ינג'ר ביר. בשניהם דרגת האלכוהול היתה קלה, הם היו קלילים לשתיה, ואהבתי במיוחד את הטאצ' המעושן של ה"אולד סמוקי".

התפריט מחולק לסלטים (שמתאימים למנה ראשונה), גיוזות – בשריות או צמחוניות, באנים מאודים במבחר מילויים, רובם בשריים, ראמן ומנות ווק.

למנות הראשונות בחרנו בסלט אצות קומבו- קערה שבה עורבבו אצות, אטריות שעועית, שום כבוש, מירין, שמן צ'ילי, שמן שומשום, בצל ירוק וקריספי שאלוט.

הסלט היה מרענן מאד ומרכיביו מפורסמים ביתרונות הבריאותיים שלהם כך שתפסנו שתי ציפורים בבת אחת.

אגב, שמן הצ'ילי שהיה בין מרכיבי הסלט הוכנס לשם במשורה מכיוון שהוא חריף מאד. את החריפות הזו גיליתי כשעל השולחן היה בקבוק של השמן הזה למי שרוצה תוספת. טעימה קטנטנה הבהירה לי כמה שצריך להזהר אם לא ממש מכורים לחריף.

מנה ראשונה נוספת שטעמנו היתה ממחלקת הבאנים, אותו לחם מאודה קליל מאד שכל הכיף שלו בחיים הוא לספוג את הטעמים של מה שמונח עליו, בלי לאבד את מרקם הענן שלו.

הבאן הנבחר שלנו היה "באן בקר מפורק" – ברוסט בבישול ארוך, מיו קימצ'י, קריספי שאלוט, חסה אייסברג, מלפפון כבוש, בצל ירוק וברד צנונית ורדרד שעיטר את המנה מלמעלה.

באן הוא לא מנה שאוכלים בנימוס, בטח לא במקלות האכילה שהיו על השולחן (וניתן בהחלט לבקש סכו"ם רגיל). באן הוא מנה שתופסים בשתי ידיים ומתכופפים מעל לצלחת כי יודעים שזה ייפול וחבל להפסיד כל חלק וחלק.

הבאן הוא ארוחה בפני עצמו (וזה מוטו שיחזור גם בהמשך) והוא הוגש על צלוחית מתכת שהזכירה לי את המנהג באסיה של אריזת ארוחות בכלי מתכת ושינועם למקומות העבודה השונים.

למנה עיקרית בחרנו גם כן שתי מנות שמייצגות כל אחת היבט אחר – "אודון אנריקוט ודלורית צלויה"- אטריות אודון יפניות , פרוסות אנטריקוט, דלורית מזוגגת צלויה, אפונת שלג, צ'ילי, בצל ירוק וקשיו מסוכר, מנה שכל נגיסה ממנה ערבה מרקמים שונים, פריכות ורכות, חרפרפות ומתיקות, חוויה בקערה אחת (ונאכלה בצלילי השאיבה המומלצים).

המנה השניה היא מבחינתי הסמל האסיאתי המובהק, הראמן. כמה אגדות כבר סופרו על המנה הזו, כמה צעקות כבר חטפו סו-שפים במסעדות שלא דייקו במנה שדורשת לימוד ואימון כמעט אינסופיים כדי להפוך למיתוס.

ראמן הוא יצירת מופת של ציר שמתבשל שעות ארוכות, תוספת תיבולים כמו סויה, מירין, סאקה, אצות קומבו ועוד, ואז אטריות שבושלו בצורה כל כך מדוייקת שיש להן יכולת ספיגה מקסימלית , לצד בשר מסוגים שונים וכמובן הביצה, האייקון של מרקי הראמן. הרעיון הוא ארוחה בקערה, שיש בה שפע מרכיבים שמשלימים זה את זה בהרמוניה.

מבין מנות הראמן ב"הירו, בחרתי את "דןדן"- שלא ברור לי מקור השם אבל במנה היו אטריות ראמן טריות, ציר עוף וירקות שורש שבושלו 12 שעות, קונפי שום, בשר בקר טחון במירין שאטה, פטריות שיטאקי, באק צ'וי, טקואן, בצל ירוק, נבטים, ביצה ושומשום.

כשהתחלתי לאכול הבנתי שמבחינת גודל המנה מדובר כנראה במנה לאיכר סיני שעמל משעות הבוקר המוקדמות על גידולי האורז שלו בגב כפוף ועכשיו סוף סוף מתיישב לאכול, שכן מדובר במנת ענק.

ההמלצה שקיבלתי היתה לערבב את המרכיבים כדי שהתיבול מלמטה יעטר את כל המנה. היה קצת חבל להרוס את הקומפוזיציה היפה של התוספות השונות אבל בכל זאת השתדלתי.

היות ויש מרכיבים שונים, בכל פעם הכף שלי העלתה חלקים אחרים שיצרו ביחד חוויה חדשה בכל לגימה.

הסיום המתוק של הארוחה היה עונג אסיאתי פשוט – מ'וצי, אותם כדורי בצק אורז ממולאים בגלידה בשלל טעמים (וההמלצה שלי – לבחור בשומשום השחור).

בזמן שישבנו במסעדה יכלנו לראות גם את המשלוחים היוצאים לאנשים שרוצים להתפנק על טעמים אסיאתיים איכותיים בלי לצאת מהבית.

"הירו" – מטבח אסיאתי "פריסטייל"

איינשטיין 40, קניון רמת אביב (כניסת המגדל), ת"א

טלפון: 03-9428444

שעות פתיחה: ראשון-חמישי 12:00-22:00, שישי עד 16:00 מוצ"ש החל משעה לאחר יציאת השבת

גישה לנכים: יש

משלוחים: יש

עסקיות: בימי השבוע 12.00 – 17.00 תפריט מיוחד שכולל שני מסלולים של מנות עיקריות וסלט ב58 או 68 שקלים.

כשרות: המקום איננו כשר (אך סגור בשבת, ואינו מגיש בשר לבן, פירות ים או מנות המערבות חלב ובשר).