"ילקוט". מילה שכבר פחות משתמשים בה ומזכירה את מה שהיינו לוקחים לבית הספר לפני ארבעים שנה, תיק שאולי עבר כבר כמה ידיים או כמה דורות, לעיתים עם פינות מתכתיות דוקרניות, משהו עם אבזמים או עם סגירת מתכת שהרבה פעמים לקחה איתה כמה אצבעות עדינות של ילדים על הדרך.
אחר כך עברנו ל"תיק" וכל דבר שיכל לשאת את הספרים, המחברות והקלמר נכנס לקטגוריה הזו, כולל שקיות ניילון, סלסילות וכמובן "תיק שכל" שהיה חתיכת בד עם שרוך לא מאוזן, שניתלה על כתף אחת בצורה הכי לא בריאותית שיש ,וחבט בנו מאחור עם כל צעד.
(בדרך כלל בתמונת השער אני שמה לוגו, אבל היי, להפסיד תמונה כזו?)
הכי קשה ללא ספק לבחור שמלת כלה, אבל במקום השני עומדים ללא ספק בגדי הים. לא משנה בנות כמה אנחנו או מה המידות שלנו, תמיד נתלבט, ושוב נתלבט ואז עוד קצת נתלבט, נמדוד, ננסה שוב, נעלעל במגזינים ובסוף תמיד נחשוב שאולי יכלנו לבחור אחרת.
הם מושלמים, הם נצחיים, הם ידידיה הטובים ביותר של האישה, וכשהם משובצים בטבעת ומלווים בכריעת ברך הם תופסים חלק נכבד ברגעים החשובים ביותר של האדם- היהלומים.
הברק והנצנוץ שביהלום איכותי הם עולם של יופי, של יוקרה ושל פינוק, הם ניתנים ובאים מאהבה.
יהלום אינו דבר שאנו רוכשים כל יום, ולכן כשרוכשים תכשיט יהלומים אנו רוצים את הטוב ביותר, והיפה ביותר. הבעיה היא שעולם היהלומים יכול להיות מבלבל, אנו לא תמיד מתמצאים ברמות השונות של היהלומים, בטיב העבודה שנעשתה עליהם ולא תמיד סגורים אפילו על העיצוב שאנו חושבים ליפה ביותר בעינינו. לכן חשוב מאד לרכוש את היהלום או התכשיט במקום שניתן לסמוך עליו במאה אחוזים, גם מבחינת האיכות, העבודה וכמובן העיצוב.
אחד החושים החדים ביותר שלנו הוא הריח. ולא סתם האפשרות להריח אלא הקישור בין ריח וזכרון, ריח ותחושה, ריח ורגש. מספיק שנריח מאכל מסוים ונזכר מיד בבית סבתא, מספיק שנריח פרח ונזכר בגינה של אמא, מספיק שנריח את הבגד של התינוק שלנו וכבר החיוך יעלה על פנינו.
ריח הוא גם שפה, ריחות יכולים לדחות, ריחות יכולים למשוך, ואם אנו יודעים לדבר בשפה הזו, אנו יכולים לגרום לאנשים לרגשות שונים כלפינו לפי הריח.
השימוש בבשמים קיים כבר מתקופות קדומות, אם בבשמים המלווים את יציאת השבת ביהדות, ואם בטקסי יופי של בנות מלוכה בתקופות קדומות, פרחים, שורשים, שמנים ותוצרי בעלי חיים הפכו למרקחות ריחניות לשימושים שונים. הבעיה- איך לבחור בושם?
אומרים שכשהדבורים יעלמו מהעולם , הוא יחרב. הדבורים אחראיות לשליש מהתזונה העולמית באמצעות ההאבקה שהן עושות, מה שהופך אותן למשפיעות רציניות על המזון של כל תושבי כדור הארץ. הדבורה היא עמלנית, והיא מלכותית, היא דואגת לכל מי שסביבה, ויודעת להפוך את צוף הפרחים לדבש- המזון האולטימטיבי שלא מתקלקל לעולם, ושמביא כל כך הרבה מתיקות לחיינו.
הרזומה של קים אור אזולאי יכול למלא כמה וכמה דפים טובים- היא אושיית אופנה ובלוגרית מובילה בקרב בני נוער, עם מעל 170,000 אלף עוקבים באינסטגרם, ערוץ היוטיוב שלה מצליח, היא מבלה בשבוע האופנה בחו"ל כמו שאדם מן היישוב הולך לקולנוע השכונתי, ומסתחבקת עם דוגמניות ומפורסמות, ואם זה לא מספיק יש לה גם קריירה בערוץ הילדים והופעות בסדרות לצד כוכבים גדולים כמו אסי כהן ועוז זהבי, ועל הדרך גם עיצוב שתי קולקציות קפסולה לTNT, ביחד עם קמפיינים לחברות שונות, ויש לה גם זמן לטפח זוגיות שגם עליה מסופר בבלוג… וכן, היא בת 15.
סטודיו 6B הוא בית הספר הגדול ביותר בארץ למקצועות העיצוב, קיים מאז שנת 2000 ובוגריו הם מעצבים בכל התחומים בארץ ובעולם. לסטודיו שני סניפים- בתל אביב ובחיפה וסגל גדול של מרצים מומחים בתחומם שתפקידם להקיף את כל התחומים שבהם צריך הסטודנט לשלוט בעיצוב בעולם המודרני- לא רק הגשמת הרעיון, אלא גם התמודדות עסקית, ניהול מותג, טכניקות חדשות, שימוש נכון ברשתות החברתיות, שיווק ומכירה ואפילו פוטושופ.
האסוציאציה הראשונה של רבים מאיתנו כששומעים את המילה "סריגה" זו תמונה של איזו סבתא בשיער לבן אסוף בפקעת, שיושבת על כיסא נדנדה, לרגליה חתולים והיא סורגת סוודר קטן לנכדים. המעצבת המוכשרת מריה זברין , בעלת מותג "אליסקה" ,מוכיחה שזה ממש לא כך, וסריגה מעולם לא היתה אופנתית או טרנדית יותר.
בחנות שלה בכיכר המדינה (רחוב ה באייר 22) יש עולם קסום של חוטים וטקסטורות, בשיטות המיוחדות שלה.
טוב, אולי החריזה בכותרת לא משהו, אבל קניון "עזריאלי" בקריית אתא בכלל, ו" גרג עזריאלי קריית אתא" בפרט הם בהחלט "משהו משהו".
נתחיל ברקע- קרית אתא היא עיר בצמיחה, ובזכות עתודות הבנייה שלה היא תהפוך לעיר הגדולה ביותר בקריות, כשאוכלוסיות חדשות מגיעות להתגורר בה, וגם להשקיע בה שכן המחירים עדיין מאד אטרקטיביים.
אחד הדברים שמשפיעים ביותר על מצב הרוח הוא התחושה בגוף. אם לא נעים לנו בגוף- מצב הרוח תמיד יתקלקל והמחשבות כל הזמן ינדדו על מה שמציק.
ואחר הדברים שיכולים להציק לנו ולהרוס לנו את היום, הם לבנים שלא מתאימים ולא נוחים, ולא מאפשרים לנו להנות מהעולם ומהיום שלנו. אצל נשים מדובר גם בחזייה וגם בתחתונים , וצריך שהם ישבו טוב ונוח וכמובן יתנו לנו את ההרגשה החושנית הזו של בד נעים (ויחזיקו במקום כל מה שצריך).
המודעות להתאמת לבנים, בעיקר חזיות- לגוף ולדרישות , גדלה מאד בשנים האחרונות, והיום כבר לא קונים אותם בבאסטות, אלא בחנויות שיודעות להתאים במדוייק את החזיה למידות הקאפ, להקפים, לגיזרה ולשימוש הרצוי, כי אין דין חזייה לשמלת סטרפלס, לחזייה ליצירת מחשוף (או כמו שאני אוהבת לקרוא לו "בלקון"), ולחזייה שאפשר לשנות את הכתפיות שלה כדי שתתאים למשל לגב חשוף או אלכסוני וכך הלאה.
