החגים בפתח ואיתם הרבה ארוחות חג. מנות ראשונות, מנות עיקריות, תוספות, סלטים וקינוחים כשאנו משתדלים שכל מנה תהיה חגיגית וטעימה.
החלק החשוב ביותר בהכנת מנה הוא כמובן התיבול – רטבים ותבלינים שמעטרים את המנות והופכים אותן ליצירות טעם מרהיבות.
בסל תערובות התיבול והרטבים של "נפטון" יש מבחר חלומי של אפשרויות, מהם דגמתי חלק.
סושי תמיד היה יותר מסתם מנת אוכל. סושי הוא חוויה חושנית ואסתטית המשלבת מיומנויות רבות ויצירתיות. כדי להפוך מאסטר סושי ביפן צריך להשקיע שנים ארוכות של תרגול כדי להגיע ליצירות המופת הטעימות. איך בכל זאת לומדים לעשות סושי טעים שגם נראה טוב בלי לנסוע ליפן לשנים ארוכות?
ישראל תמיד היתה קיבוץ גלויות- עולים שעלו ממדינות שונות והביאו איתם את התרבות והקולינריה מהבית.
העדה התימנית מפנקת אותנו בג'חנון, סלופ, מלאווח ושאר מטעמים, ואחד התבלינים הדומיננטייים במטבח התימני הוא החוויאג'- אוסף המורכב מכוסברה מיובשת, כורכום, הל, כמון, פלפל שחור וחילבה.
אין כמו משהו שמותאם אישית. בדיוק לפי הטעם, בדיוק לפי ההעדפות הפרטיות. ב"D – tour – סיורי קונספט קולינריים" הבינו זאת מזמן, והתוצאה – סיורי קבוצות התפורים אישית לפי הקבוצה – כשרות, טבעונות וצמחונות, אלרגיות וכך הלאה.
ברזיל היא אחת המדינות המתויירות והאהובות ביותר, ולא בכדי. הקצב, המוסיקה, מזג האוויר הטרופי, הביקיני והכדורגל, הכל בחבילה צבעונית ותוססת אחת, שמגיעה לשיאים חדשים בתקופת הקרנבל . בכל שנה נבחר "מלך הקרנבל" – הפותח את התהלוכות, והקריטריון לבחירתו הוא שעליו להיות שמן במיוחד, כדי שכשהוא רוקד, כל האדמה תרקוד תחתיו.
דינה דגן הייתה מאושרת בפאב הירושלמי שלה "ביאנקיני" שנקרא כך על שם הרחוב בו היה ממוקם.
המקום המה מבלים באופן קבוע, בערב אחד בחודש מאי 2001 חגגו במקום בני נוער רבים מסיבות יום הולדת.
צרפת מפורסמת בצורות שונות- הארכיטקטורה, האופנה, הרומנטיקה, אבל הדבר הראשון שרובינו חושבים עליו בהקשר לצרפת הוא הקולינריה. "שף צרפתי", "מסעדה צרפתית", המילים נקשרות לנו היישר למעדני גורמה, כוכבי מישלן וחווית אוכל חד פעמית.
אירועי שבוע הקולינריה הצרפתית מביאים אלינו למשך ארבעה ימים גדושים את מיטב הבישול העילי, הטעמים, הניחוחות והדמיון במנות צרפתיות, דרך שפע של שיתופי פעולה עם שפים ישראלים, סדנאות, ואירועים ייחודיים.
חטיף ה"קיט קט" הקלאסי מוכר בישראל, אבל כשהוא הגיע ליפן, הוא קיבל את הטוויסטים הייחודיים המקומיים וטעמים כמו מאצ'ה, פרחי סאקורה, דלעת מתוקה ועוד, שהפכו אותו למזכרת פופולארית לתיירים. הוא גם שינה את השם ל"קיטו קאטו".
האיזקאיה- בית האוכל היפני שנפתח לפני כמה חודשים בתל אביב אימץ את שם החטיף בגרסתו היפנית כדי לסמל את הכבוד שיש למטבח לטעמים המקומיים.