ארכיון

To BBB or not to BBB?

נתחיל מהסוף – התשובה לשאלה שבכותרת- בהחלט "טו בי".

את רשת BBB  אני מכירה ואוהבת לא מהיום- רשת מסעדות בורגר בר בסגנון דיינר אמריקאי, כולל הבר, הספות והטלוויזיה הענקית שמשדרת משחקי ספורט אמריקאים. הרשת שקיימת כעשור ופרוסה בכל הארץ אהובה מאד על חובבי בשר (ולא רק- יש הרבה מנות שמתאימות לצמחונים).

הגענו לBBB  (שלמי שנחת הרגע מהחלל ולא יודע, מדובר בראשי התיבות של "בורגוס בורגר בר") בסניף ראש פינה, בדרכנו לצפון. למעשה, שמענו מפי דור שארח אותנו, שיש הרבה כמונו- אנשים שמגיעים "על הדרך" ורוצים את האוכל "כאן ועכשיו" ובעיקר "מהר" כדי להמשיך בדרך. לכן השירות הוא אקסטרה מהיר ויעיל. אנחנו אמנם לא מיהרנו אבל עדיין האוכל הגיע בזריזות.

להמשיך לקרוא

ביס חדש ב"לה ביסטרו בר".

אחד הכייפים הגדולים בתחום הקולינריה הוא לחזור לאותו מקום אהוב שוב ושוב וכל פעם לגלות הפתעות חדשות. בפעם האחרונה שהייתי ב"לה ביסטרו בר" במתחם עזריאלי שבחולון, התענגתי על תפריט ההמבורגרים, ואילו עכשיו הוזמנתי לגלות את המנות החדשות והמפתיעות של השף וולדי פרידמן שמחפש כל הזמן דרכים לחדש, לסקרן וכמובן להוציא את המנות הטעימות (והנדיבות) ביותר.

כמובן שלצד המנות המיוחדות ישנן גם מנות התפריט הקבועות שקהל הסועדים אוהב, כמו גם תפריט עשיר של ארוחות בוקר, פסטות, סלטים, עיסקיות צהרים החל מ35 שקלים, מאפים תוצרת המקום ואיך אפשר בלי המון אלכוהול ?

להמשיך לקרוא

נגיסה גדולה של כיף ב"לה ביסטרו בר".

במתחם עזריאלי בחולון, שוכנת "לה ביסטרו בר" הוותיקה והאהובה. התפריט? מכל טוב- סלטים, פסטות, מנות ירקות, כריכים, פיצות, פסטות ומאפים, ומנות בשריות מגוונות.  אחרי חנייה נוחה ובשפע, מגיעים לקומה הראשונה של המתחם, בכניסה המאפיה- שמספקת מאפים וכריכים שאפשר לקחת ופופולאריים מאד אצל יושבי המשרדים מסביב, במרכז בר עם מבחר אלכוהולי נאה, ובחלק השני המסעדה עצמה, שיכולה לארח עד 170 איש, ועובדת שבעה ימים בשבוע, משמונה בבוקר ועד הלקוח האחרון, כשאוריינטציית המנות היא צרפת-ניו יורק- הים התיכון.

להמשיך לקרוא

MEATBALL – חגיגה של בשר בראשון לציון.

בואו נתחיל מהתחלה- ב14 בינואר נולדתי. בברזיל. השילוב הזה יוצר מסקנה אחת- חגיגת יום הולדת חייבת להיות במקום שמתמחה בבשר. ב"מיטבול" כבר ביקרתי לפני כמה שנים, אפשר לקרוא על זה כאן. אז התמקדתי בהמבורגרים המיוחדים ובמנות הגדולות. השנה, הוזמנתי לחגוג שוב, והפעם השתדלתי לגוון במנות שהזמנתי, וגם הגעתי בחברת צמחוני (… יש גם כאלה…) כך שזה היה אתגר לראות מה יש למקום של בשר להציע לצמחוני. וספויילר- אל תדאגו, הוא לא נשאר רעב..

כמה מילים על "מיטבול"—ההתחלה היתה בשנת 2004 כמקום להמבורגר, ואז ב2009 מעבר למקום הנוכחי בדרך המכבים 8 בראשון לציון, שיכול להכיל את כמות האנשים שביקשו להגיע ולטעום את יצירות הבשר המיוחדות, כולן מבשר איכותי ומוקפד במיוחד שגם באות בכל גודל שרוצים, כולל הכפלות של 100 גרם, וגם "בוצ'ר בלוק" ענק לקבוצות בכמויות בשר שלא נראו כמוהן. (ויש גם תפריטי לילה כייפיים).

להמשיך לקרוא

ישראפוד- שבוע תעשיות המזון והאירוח ה32.

אחת לשנה נערכת תערוכת "ישראפוד" שמהווה כנס עצום של השוק המקצועי הקולינרי, ומקשרת בין יצרנים, יבואנים, וכל העוסקים בשוק המזון והמשקה בישראל, הן בשוק המוסדי והן בשוק הפרטי.

אלפי מבקרים הציפו גם השנה את שלושת הביתנים רחבי הידיים בגני התערוכה וזכו לבקר בארבע תערוכות: – ישראפוד – התערוכה הבינלאומית למזון ומשקה, הוטקס – התערוכה הבינלאומית לציוד, שירותים וטכנולוגיות לתעשיית האירוח, ענף הקמעונאות והשוק המוסדי, קיטקס – התערוכה הבינלאומית ה-20 לטכנולוגיות, ציוד ושירותים למטבח המקצועי ו- Bake & Cake – התערוכה המקצועית לענף הקונדיטוריה ובתי המאפה.

להמשיך לקרוא

פינוק של המבורגר ב"אגאדיר".

מה הייתם אומרים על חיים שכוללים שתיית בירה ועיסויים על בסיס קבוע? נשמע טוב נכון? אז אלה החיים של פרת ה"קובה" , שמבלה את החייה בסוג של ספא, והתוצאה (לבני האדם כמובן) היא בשר רך במיוחד, ושבעולם נמכר במחירי עתק.

"אגאדיר" ראתה בבשר הקובה ביף אתגר והיא הראשונה והיחידה בארץ להביא את הבשר ולהפוך אותו להמבורגר גורמה שלא צריך ולא דורש שום דבר מלבד עצמו על הגריל.

הוזמנתי לסניף "אגאדיר" ברחוב בן יהודה 120 בתל אביב, בעיתוי מצוין – יום ההולדת שלי . (בת עשרים, ברור!). וכדרום אמריקאית קרניבורית, זה היה מקום מצוין לחגוג.

גלעד מנהל המשמרת קיבל את פניי והסביר לי על ההמבורגר המיוחד, וגם על אפליקציה מיוחדת בשם REWARDY שמאפשרת החתמה דיגיטלית על כרטיסים כך שכל כמה ביקורים מקבלים הטבות. כך למשל יש "כרטיס בורגר" שבכל פעם שרוכשים המבורגר ב"אגאדיר" מקבלים חתימה דיגיטלית ואחרי צבירת מספר מסוים של החתמות מקבלים תוספת חינם להמבורגר, ואחרי עשר החתמות (כלומר בפעם ה11 ) מקבלים המבורגר מקסי מתנה. כרטיס נוסף הוא "כרטיס קוקטייל ויין" וגם שם אחרי מספר מסוים של הזמנות משקה אלכוהולי והחתמות מקבלים צ'יסרים, ובפעם השביעית (אחרי שש החתמות) מקבלים קוקטייל או כוס יין מתנה, וכרטיס "קינוחים" שמזכה בכוסות אספרסו חינם אחרי מספר מסוים של הזמנות. בקיצור, יכול להווצר מצב שמישהו מגיע למסעדה ומקבל עוד המון דברים חינמיים רק בגלל ההחתמות האלה, על ארוחות שהוא ממילא היה סועד.

בגלל שהגעתי עם בן זוג צמחוני (כן, גם אני לא מבינה למה… לא למה הבאתי אותו אלא למה הוא צמחוני…), המנות הראשונות שהצוות בחר להגיש לנו היו צמחוניות והן היו :

"לחם מרוקאי" (16 שקלים בתפריט) ללחם שעשוי "כמו בבית" (של מרוקאים, לא של פולנים ) שמגיע עם חמאה, זיתים ועגבניות בשמן זית. הלחם הזה הוא מילכוד- כי מצד אחד אי אפשר להפסיק לנשנש אותו, ומצד שני, יודעים שתיכף יבואו ההמבורגרים עם לחמניות כייפיות, וצריך להשאיר מקום.

"חציל קלוי" (31 שקלים) – עם טחינה, זרעי עגבניות, צנונית ובצל ירוק- מנה מאד מרעננת. בהתחלה הנחנו את החציל על הלחם אבל אז החלטנו שהוא טעים בפני עצמו, ועדיף להתרכז בטעמים שלו. החציל לא היה "שרוף" ונתת קונטרה "עגולה" של טעמים לזרעי העגבניה החמצמצים. גם הטחינה תובלה ביד עדינה כך שאף טעם לא השתלט על האחרים.

"סלט קייל" (33 שקלים) שכלל עדשים, חמוציות וסלק, היה האחרון במנות הראשונות שטעמנו, והוא הוגש עם קערית יוגורט מעוטרת בשמן זית בצד. הסלט עצמו מאד עשיר, והעדשים נותנות לו "נפח" מבחינת שובע. אישית אני לא מגיעה למסעדת המבורגרים בשביל סלט, אבל לצמחונים או למי שיושב בחבורה ולא בא לו משהו בשרי, מדובר במנה עשירה מאד, שוב, בתיבול עדין שמאפשר להרגיש את המרקמים השונים – העדשים לעומת העשבים, מתיקות החמוציות לעומת הבצל הירוק וכך הלאה.

כדי להתרענן, וגם בגלל הנסיבות החגיגיות, נשאלתי איזה קוקטייל מתפריט האלכוהול ארצה לנסות. בחירה מהתפריט היא נוחה במיוחד כי הצוות מסתובב עם אייפדים שעליהם בפונטים גדולים ובהירים, עם המון תמונות יש את המנות במדויק, ככה שיודעים מה לבחור. שאלתי מה המלצת המקום וקיבלתי תשובה שיש קוקטייל חדש ומומלץ עבורי בשם "תותים HP" – רום בהיר, נענע, תותים ולימודה ביתית (34 שקלים). המשקה הגיע בצנצנת קטנה, עם קרח וקישוט של נענע. מידת חוזק בינונית, ועשה המון מצב רוח.

עכשיו הגיע תור המנות העיקריות שלשמן התכנסנו – הצד הצמחוני קיבל את ההמבורגר הטבעוני שנקרא "המבורגר פטריות טבעוני" ומשקלו 200 גרם (49 שקלים). הוא ביקש כתוספת גווקמולה (9 שקלים) וסלט ירוק קטן (14 שקלים). המסקנה שלו מהמנה- "טעים מאד, תחליף מצוין לבשר". כמובן שטעמתי לו מהמנה, המסקנות שלי – זה טעים בפני עצמו, אבל בשר זה לא. הסלט היה טרי מאד ומרענן, הייתי מקטינה במעט את כמות רוטב הווינגרט שלו.

כוכב הערב נחת על הצלחת שלי – המבורגר WAGYUBURGER – המבורגר מבשר בקר מזן וואגיו שמאופיין באקסטרה רכות ושומן – הוא ה"קובה ביף"!. כדי להנות מהמקסימום של הטעם, הבשר מומלץ במידת מדיום או מדיום וול (שזו המידה שביקשתי) ומוגש נטו, בלי תוספות למעט טבעות בצל בצד שמגיעות עם מטבל וצירוף של חסה, בצל, עגבניה ומלפפון חמוץ . כל היוקרה הזו מגיעה על לחמניית בריוש חלבית עדינה. (72 שקלים – מחיר מבצעי הרצה).

(למעלה- המבורגר "קובה ביף" במצב פתוח – למטה- אחרי שהרכבתי אותו).

טעמתי את ההמבורגר בשני שלבים- הראשון כיחידה עם הכל, כלומר נגיסה ממש ענקית מכל הגובה של ההמבורגר, כולל הירקות והלחמניה. התחושה הראשונה היא הרכות, כשהקציצה היא בצורה דרמטית רכה יותר מקציצה סטנדרטית (טובה לכשלעצמה). בשלב השני פירקתי את מחצית ההמבורגר שנשארה לי, והתעמקתי בקציצה לבד, ללא שום תוספות. אם הייתי צריכה למצוא שלוש מילים לתאר אותה, זה היה "על גבול הסטייק". ב"אגאדיר" השכילו לא לתבל יותר מדי, והשאירו את הבשר לדבר בעד עצמו. והוא דיבר, הוא למעשה שר בשני קולות "אני רך, אני ענוג".

משקל הקציצה הוא 250 גרם .

הכפתורים במכנסיים כבר איימו להתפקע, אבל אין ארוחה בלי קינוח, בטח שלא ארוחת יום הולדת חגיגית.

האייפד הציג לנו את מגוון הקינוחים , כולל כמה מפתים במיוחד. בסוף בחרנו בהמלצת המקום "שטרוייזל"  – (35 שקלים) – שכבות של קרם ווניל , בננה או תות (תלוי בעונה, אנחנו קיבלנו תות), קצפת, מרנג ופירורי עוגיות. את הקינוח ליווה סטיבי וונדר בשיר יום הולדת, וגלעד מנהל המשמרת עם זיקוקים. כשתמו החגיגות, נשלפו הכפיות. גם כאן היו המון קונטרסטים – מתיקות המרנג כנגד חמצמצות התותים, קרם הווניל לעומת הקצפת האוורירית, והכי כיף – הגרגריות של פירורי העוגיות שהתגלגלו על הלשון וציפו את חתיכות התות.

ב"אגאדיר" מתחדשים כל הזמן, גם במסעדה וכמובן גם במשלוחים, ובאתר שלהם ניתן לראות מבצעים לסטודנטים, תפריט חיילים, תפריט לילה, עסקיות, וכמובן גם כרטיסי ההחתמה הדיגיטליים.

אז למי שרוצה בשר מענג במיוחד, למי שחושב שהוא כבר מכיר את כל ההמבורגרים האפשריים ומה כבר אפשר לחדש, למי שרוצה פינוק והמון דברים טעימים מסביב (וגם לצמחונים וטבעונים!) – שווה לקפוץ לאחד הסניפים של "אגאדיר" ולנסות.

כל הפרטים כאן – http://www.agadir.co.il/

 

ו"מוזס" הכה על סלע…

ובניגוד לפסוק המקורי, במקרה של רשת "מוזס" – מהסלע לא יצאו מים, אבל מהגריל יצאו המבורגרים ובשרים משובחים.

אבל מההתחלה-

רשת "מוזס" חוגגת עשר שנים ומשיקה את הסניף ה11 שלה, באם המושבות פתח תקווה, ולא סתם סניף – סניף כשר, השני הכשר שמצטרף לסניף כשר נוסף בירושלים. (וחפשו את האף הכחול של החתול של "מוזס" – הוא הסימן של הסניפים הכשרים).

להמבורגרים של "מוזס" ובראשם ה"ארטבורגר" שהוא שילוב של המבורגר ויצירת אומנות, יש קהל מעריצים גדול, ועכשיו גם שומרי הכשרות יכולים להנות ממנו וממנות אחרות שבסניף. למעשה, 95% מהמנות הן זהות, וההבדלים הם רק בהוצאת הבייקון והגבינה מתפריט המסעדות הכשרות, וכמובן הקינוחים שאינם חלביים (ועל כך בהמשך).

כשהזכרתי את הסניף לבן שלי, הוא מיד אמר "הסניף שבו יש תור ארוך מאד". ואם תוך ארבעת השבועות שהסניף בפתח תקווה פתוח, כבר נוצר תור כזה, אין מצב שאני לא מגיעה לבדוק.

הוזמנו לנסות את הסניף החדש, הגענו בערב יום ראשון, הסניף המה אנשים, ופתחנו את הערב, בהמשך לרוח התנכ"ית שמובילה את הפוסט הזה – באלכוהול, שלא רק שמשמח לבב אנוש, גם פותח יופי את התאבון לבשרים.

ל"מוזס" תפריט אלכוהולי רחב, כולל הקוקטיילים, שטעמנו מהם כמה וכמה. מחירי הקוקטלים הם 40 שקלים, והמבחר כולל "מוזס מוחיטו" שמכיל דובדבנים, נענע קצוצה וליים (קוקטייל עדין יחסית עם טעם נענע מודגש ודובדבנים שכיף לדוג ולגלגל על הלשון כששותים את המשקה), "קייפיריניה הדרים" על בסיס קשאסה ברזילאית " (מידת חוזק די חזקה מבחינת אלכוהול), "ערק סמאש" בניחוח מנטה ויסמין – עליו ויתרתי כי אני לא מסוגלת לשאת טעם של אניס, אבל אחרים בשולחן בעלי טעם שונה ,דווקא אהבו. (משקה קצת יותר "גברי" אם אפשר להגדיר את זה ככה). "אורכיד קולינס" – פסיפלורה עם ג'ין, תותים ולימון עם סיומת תוססת – משקה חמוד, מתאים לשני המינים מבחינת החוזק, והבחירה שלי – "מרטיני פסיפלורה" עם ג'ינג'ר, לימון וברנדי משמשים. זו היתה הבחירה שלי מבין המשקאות, למרות שהוא כביכול פחות מקושט מהאחרים, ונראה תמים, רק אחרי ששותים אותו, בעיקר אם זה לפני האוכל, מרגישים את אפקט הראש הקליל.

ממנות הפתיחה הגיעו אל שולחננו –

"שיפודי פילה בקר" – במרינדה של פלפל שחור וצ'ילי מתקתק (46 שקלים). פחדתי שיהיה חריף (בשבילי גם מלח זה הרבה פעמים חריף….) אבל זה לא היה. נראה לי שהבשר פשוט ניטרל את החריפות העדינה והשאיר תוצאה של טעם ועסיסיות. נשנוש חמוד מאד, בעיקר עם הקוקטיילים.

"נאגטס עוף בקרמל תפוזי דם פיקנטי" – (41 שקלים) – אני מאד אוהבת שילוב של בשר ומתיקות פירותית. עוף עסיסי, מנה מתקתקה – הימור שלי – ילדים ימותו על זה.

"סלט צ'יקן סנטה פה" – לבבות חסה רומית, עגבניות שרי, בצל סגול, צנוניות וקרוטוני שום מתובלים בוינגרט ליים מקסיקני (48 שקלים). קערה גדולה מלאה בריאות למי שרוצה משהו קליל יותר. אישית, כשאני באה למקום של המבורגרים, אני תמיד מעדיפה את הבשר היותר "כבד", אבל טוב שיש פתרון גם למי שרוצה רק משהו קליל ולשבת עם החברים.

"עוף במולה"   – הגיעו שתי טורטיות מקמח תירס, עם חסה, בצל, כוסברה ומה שהוגדר כ"סלסה וורדה פיקנטית". (41 שקלים). ההוראות הן לקפל את הטורטיות ולאכול כמו לאפה זעירה. אישית, כמו שציינתי, חריף זה לא בשבילי, ואחרי נגיסה אחת כבר לא יכלתי להמשיך מפאת החריפות, למרות שאחרים בשולחן ציינו "זה בכלל לא חריף". כנראה שהכל יחסי.

עד כאן היו מנות ראשונות, מכאן התחלנו עם החלק המרכזי – הבשרים.

בייגל בורגר – 100% בשר בקר המוגש בלחמניית שמרים בייגלית, עם חביתה, חסה, עגבנייה, בצל סגול ורוטב צ'ילי צהוב (63 שקלים ) – מנה ענקית, אין סיכוי להחזיק ביד כמו המבורגר, צריך לחתוך עם הסכין ולאכול בשלבים. לי היה מוזר בהתחלה הענין של החביתה, היות ומבחינתי ביצים עם בשר הן תמיד ביצי עין. ב"מוזס" מגישים אותן במבחר גרסאות, כולל ביצה קשה. שווה להזמין בזוג.

הבא בתור היה אחד הפייבוריטים שלי – "פילי ביף סטייק"- (69 שקלים) – פרוסות אנטריקוט שניצלו על הפלנצ'ה, ביחד עם פלפל ירוק, בצל חרוך, ביצת עין ומיונז פילדלפיה. בתפריט כתוב גם "פיקל חלפיניו" אבל אני לא הבחנתי בכך, ושוב, עם המרחק שאני תופסת מחריף, הייתי שמה לב. אני אוהבת את המנה כי הבשר הוא בפני עצמו, כל הטעמים והעסיס, בלי כיסויים נוספים, וביצת עין היא תמיד הפרטנר האולטימטיבי.

מנת הבית וגאוות המקום הם ההמבורגרים כמובן, ואנו קיבלנו את מנת ה"מיני מי" כדי שנוכל לטעום כמה שיותר. מדובר בשלישיית המבורגרים של מאה גרם, שכוללים מיני ארטבורגר (מה שאני ישר ניכסתי לעצמי), מיני בקר קלאסי, ומיני חובק עולם מתחלף. (67 שקלים לשלישיה). הארטבורגר שלי כלל בקר, עגל וכבש בקיצוץ גס עם קטשופ פלפלים בייתי וכמובן שאפשר לבקש כל מידת עשייה חביבה. לי הוגש המדיום, שזו הדרגה המומלצת וגם הבחירה שלי.

מתוך תפריט הבריאות קיבלנו את "מיסו סלמון" (92 שקלים) – פילה סלמון ברוטב מיסו צרוב בתנור. במקור זה אמור להיות מוגש על מצע ירקות אבל אנחנו קיבלנו אותו על אורז בריאות, שהוא מנה נוספת מהתפריט – ומכיל כמה סוגי אורז עם  עדשים ועוד המון הפתעות בריאות ונחמדות.

בכלל, בתפריט הבריאות יש גם טופו וגם פירוט על כל מנה משם – ערכיה התזונתיים, נוכחות או העדר גלוטן וכדומה, כך שלמי שמקפיד, יש את כל האינפורמציה. הדג עצמו היה עשוי טוב, שמר על המיצים שלו, לא איבד את טעמו בגלל הצפת רוטב, והשתלב יפה עם האורז.

לצד המנות קיבלנו נשנושים של פירה, צ'יפס וטבעות בצל. הדירוג שלי בענין הוא מקום ראשון טבעות הבצל הכייפיות ואחריהם כל השאר. בגלל שהסניף הוא כשר בשרי, גם הפירה הוא פרווה.

שלב הקינוחים הוא שלב מאד חשוב ולא משנה כמה אכלנו קודם, יש תמיד מקום למתוקים.

קיבלנו שלושה – שוב, מותאמים למטבח כשר, כלומר לא מכילים חלב.

הראשון היה בעקבות החנוכה- "טריו דונאטס" חמימים עם רוטב שוקולד, כדורי גלידה ואגוזים למעלה. אני פחות התחברתי בעיקר בגלל שהגלידה היא פרווה – והיא נמסה על הדונאטס החמים. הייתי מעדיפה את הדונאטס בלי הגלידה, או בצד. (38 שקלים).

השני היה מנה עשירה ושוקולדית –  "טראפלס קייק"  – נטולת גלוטן ועל טהרת השוקולד והקקאו, שהוגשה עם כדור גלידת וניל – פרווה. (34 שקלים למנה שמשביעה את הצורך במתיקות של שני אנשים). כאן הגלידה הוגשה בצד ויכלתי להתעלם ממנה ולהתמקד בשוקולד, שוקולד ועוד שוקולד הכיפייים של העוגה.

הקינוח השלישי היה BY FAR הפייבוריט שלי – למרות שגם הוא , כמו חבריו, היה פרווה. "קרם ברולה " (36 שקלים, ללא גלוטן) עם סלסת אננס, שהוכן עם חלב קוקוס. אי אפשר היה להרגיש שמדובר בפרווה, הציפוי הקרמלי זכוכיתי היה מושלם, האננס היה ניגוד חמצמץ, אם לבחור קינוח אחד, אז זה זה .

בתפריט יש כאמור מענה לכל אחד- מנות צמחוניות, מנות בשריות, מנות עם המון ירקות, מנות בריאות, מנות ילדים, מתוק, מלוח, חריף, אלכוהולי, הכל יש, וגם המון עסקיות שהופכות את כל העסק למשתלם (וכמובן שיש גם משלוחים).

לצעירים ולצעירים ברוחם – "לייט נייט"  – תפריט מיוחד כולל תקליטנים של "החתול והכלב" עד השעות הקטנות של הלילה .

 

סניף פתח תקווה הכשר- רחוב שחם 22 פתח תקווה (בשעות הערב החנייה בכחול לבן חינמית ובשפע).

עוד פרטים ב-

https://www.mosesrest.co.il/

השחיתות שבגראז'

כשאומרים את השמות "באגסי סיגל", "אל קפונה", "פאבלו אסקובר" – נזכרים בתקופת הזוהר של המאפיה, כששחיתות היתה אבן הדרך . עכשיו השמות האלה מייצגים תאווה קצת אחרת… תאוות בשרים. ליתר דיוק, הבשרים של "הגראז' ".

ומה עושים שם עם הבשרים? אחד הבעלים – יוסי גז יצא למסע בכל רחבי הארץ ובדק על גופו את כל ההמבורגרים האפשריים, בחן, בדק, התנסה, ולבסוף הגיע למסקנות שיצרו את ההמבורגרים המיוחדים של "הגראז'". הוא הוסיף להמבורגרים מבחר מנות נוסף, שיהיה לכל דרישה ולקוח, עיצב את המסעדה כדיינר אמריקאי של שנות החמישים, (כולל הפתגם האלמותי "חוקי הבית – 1. אמא תמיד צודקת, 2. ראה סעיף ראשון") וכך נולדה "הגראז'" בצומת ראשונים, (הרצל 151 ראשון לציון, בצמוד לתחנת הדלק).

המקום משרת קהלים רבים עד שתים וחצי בבוקר בימי השבוע, ועד שלוש וחצי מטבח שפועל בימים חמישי עד שבת, כך שבמשך היום אפשר לבוא עם הילדים (וכשהגעתי, בשבת בצהרים, אכן היו שם משפחות בהרכבים של כל הגילאים) ובערב לבוא בחבורה , עם בני זוג או מכרים, לשתות מהמגוון האלכוהולי הגדול (והמקום מתגאה במחירי בירות נמוכים ואטרקטיביים) ומשהו טעים.

כאמור, הגענו בשבת בצהרים, וטעמנו ממבחר מטעמי המקום.

התחלנו במנות הפתיחה שרשומות כמו שאר התפריט, על הפלייסמט הענק שמונח על השולחן, ומכיל גם את תולדות חיי המאפיונרים שנתנו את שמם למנות השונות.

במנות הפתיחה, המכונות "קטנות"- קיבלנו:

"עגבניות שוק" – עגבניות שרי בצבעים שונים, גבינת פטה, עשבי תיבול טריים, עלי מיקרו, שמן זית וקרוסטיני שום (28 שקלים לצלחת גדולה).  אמנם בדרך כלל לא באים להמבורגריה בשביל סלט, אבל קודם כל הוא נחמד מאד לנשנוש פתיחה, בעיקר כי שמחתי לגלות שלחם השום הנלווה הוא רך ולא שובר שיניים כמקובל בהרבה מקומות אחרים, וגם כי תמיד כשבאים בחבורה, יש מי שלא ממש רעב או מעוניין במשהו דיאטטי יותר ובכל זאת להשתתף בשמחה עם כולם. מרענן מאד.

"mac & cheese" – מנת הדגל של המקום והאמת, גם הבחירה שלי מבין הראשונות שדגמנו. מדובר בכדורי גבינה ומקרוני בפאנקו, מטוגנים שהוגשו עם שלושה סוגי איולי (28 שקלים). אני כבר יכולה לדמיין אותי עם קערה גדולה מהכדורים האלה, לצד בירה קרה או איזה אלכוהול כייפי באווירה של חברים. כדורים לוהטים, עסיסיים, קרנצ'יים מבחוץ ורכים מבפנים, וכל רוטב נותן להם טעם אחר.

"תפוחי אדמה ל"ג בעומר" – תפוח אדמה בסגנון מדורה, עם הרבה חמאה, שמנת של פעם ואופציה לחריף בצד (28 שקלים) – מנה מאד נוסטלגית. כאמור אני ציינתי כבר מההתחלה שאני לא אוכלת חריף כך שהביאו לי את החריף בצד, רק למקרה שמישהו ירצה. אני הסתפקתי במה שאני אוהבת – גרגרי מלח גס.

"כרובית מטוגנת" – פרחי כרובית מצופים פנקו עם רטבי צ'ילי מתוק ואיולי שום (32 שקלים). רעיון דומה לזה של כדורי הגבינה, רק שהפעם התוך הוא הכרובית נטו, נימוחה ועטופה בשכבה פריכה. מבין שתי המנות הללו, כמו שאפשר להבין, העדפתי את כדורי הגבינה בגלל עסיסיותם הרבה.

הגיע הזמן לעיקריות ממחלקת ההמבורגרים. (כאמור בתפריט יש גם כריכים, סלטים, ועוד).

אנחנו בחרנו בשני מאפיונרים מומלצים – "אסקובר" שהקציצה שלו מכילה פלפלים מקסיקניים חריפים, ו"אל קאפונה" שהקציצה שלו מכילה גבינה איטלקית ועשבי תיבול. מעבר למה שיש בקציצות, כמובן שאפשר להוסיף מה שאוהבים ממבחר גדול של גבינות, פטריות, בצל, ביצים, רטבים וכדומה. ל"אסקובר" ביקשנו להוסיף בצל מטוגן, ול"אל קאפונה" הוספנו ביצת עין לא הפוכה.

אחרי שנשאלנו על מידת העשיה האהובה עלינו (מדיום וול), הוצעו לנו התוספות ובחרנו בצ'יפס, הום פרייז (קוביות תפוחי אדמה ברוטב צ'ילי מתוק חרפרף) וסלט ירקות.

ההמבורגרים הגיעו בגודל 230 גרם, והכילו מלבד הקציצה והתוספות שביקשנו, גם עגבניה, בצל, חסה ומלפפון חמוץ.

ה"אסקובר" היה אכן חריף, ומי שלא מסתדר עם חריף, עדיף שיבחר את השני שלקחנו, ה"אל קפונה" . שתי הקציצות היו טובות מאד, והי, אין כמו צהוב של ביצה שמתערבב עם הקציצה הלוהטת, הצרובה מבחוץ ועסיסית מבפנים.

השולחן נוקה, מגבונים לחים הוגשו כדי שנתנקה מכל הטעמים הללו, והגיע החלק של המתוק. סוגי קפה שונים (נבחר הפוך) וקינוח. היינו מפוצצים, ובחרנו בקינוח אחד, שגם ככה היה גדול מספיק לשניים. בתפריט יש מנות כמו "מילקשייק של פעם" באווירת הדיינרים, וגם מנה מומלצת של "מגדל בגארז'" שכולל המון קרנצ'ים מתוקים וחלבה , ואנחנו הלכנו על מנה שנקראת "סיגרים" שכוללת שני גלילי קרפ שוקולד חלב ושוקולד לבן ממולאים בשקדים ואגוזים, והכל מטוגן ומוגש עם גלידת וניל ורוטב שוקולד. (36 שקלים למנה גדולה וזוגית). כשנגסתי בסיגר האסוציאציה הראשונה שלי היתה "שוקו פאי" משודרג מאד. אהבתי שהתוך של הסיגר היה דומיננטי באגוזים ופחות מתוק יחסית לגלידה ולרוטב השוקולד מסביב. היה גם משחק מעניין של מרקמים – קרנץ' של הטיגון, פציחיות של האגוזים, רכות הגלידה והרוטב, סיגרים חמים עם תוך לוהט מול הקור של הגלידה והסירופיות של הרוטב. אכן, שחיתות שמסיימת ארוחה שחיתותית לא פחות. (יש אגב גם אפשרות לקינוח פרווה).

וכשמגיעים לגראז', על מה כדאי להסתכל בתפריט? ראשית, יש דיל משתלם מאד של המבורגר 230 גרם עם תוספת (צ'יפס/ הום פרייז / סלט ירוק) ועוד שתיה – שליש גולדסטאר או כוס יין או שתיה קלה, והכל ב60 שקלים, מחיר שאין כמוהו בסביבה ומוצע כל שעות הפתיחה של המסעדה. מעבר לזה גם מחירי אלכוהול טובים (צייסרים מ10 שקלים כשהיקרים ביותר הם 18 שקלים בלבד וכוללים למשל גריי גוס או וואן גוך), ויש גם תפריט שתיה "לנהג התורן" כדי לא להזניחו…

עוד פרטים אפשר למצוא באתר – http://www.garageburger.co.il/he/home

וגם בדף הפייסבוק – https://www.facebook.com/pages/%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%96-%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9D/1410615085843303?fref=ts

החנייה חופשית, נוחה ובשפע.

Wolfnights – כשרעבים כמו זאבים.

המבורגר הוא לא דבר שאוכלים כדי "לנשנש". המבורגר הוא דבר שאוכלים כשמתחשק הרבה!. והמבוגר איכותי מספק את שני הדברים – השובע והכמות, וההנאה מבשר איכותי שנעשה ביד אוהבת.

רשת "וולפנייט" התרחבה ופתחה סניף בפארק המדע של רחובות . הפארק, שמזכיר את רמת החי"ל במבנה, נוח לחנייה בערב (חינם אחרי שבע בערב בכחול לבן – חשוב לבדוק בשילוט), הגעה נוחה, והופ – אנחנו בסניף.

כשאני חושבת על זה, ההמבוגר הוא הפאסט פוד הקלאסי לשידרוג – כי הוא אמנם מהיר, אבל כשעושים אותו מבשר איכותי, מכינים על המקום, ביחד עם לחמניה שגם היא נאפית במקום, שמצוותת לירקות טריים ורוטב שנבחר במיוחד להתאים למנה, והכל תוך הקפדה על איזונים כדי ששום דבר לא ישתלט על הטעם העיקרי – טעם הבשר כמובן.

ב"וולפנייטס" זו בדיוק התפיסה – והדרך להגשים אותה היא בין השאר על ידי מטבח שקוף שמאפשר לראות במו עינינו את הטריות, ההכנה המהירה וההקפדה, הנגישות – מחירים נוחים ושירות עצמי קל ומהיר, והתפריט שמציע מנות פשוטות – עם אופציה של בחירה לבד של המרכיבים כדי להרכיב לעצמך את ההמבורגר האולטימטיבי, או מנות ספיישל שכבר נבחרו על ידי השף עם המרכיבים האידאלים לטעם המבוקש, למי שלא רוצה להתעסק עם זה הרבה, ורוצה את המנה הכי טובה כבר מסודרת מראש.

אנחנו קיבלנו לטעימה ארבעה המבורגרים מתפריט המיוחדים.

(למעלה- ה"וולפנייטס ספיישל" במצב פתוח, למטה במצב מורכב).

הראשון היה Wolfnights Special – המבורגר בקר וטלה עם רוטב מיונז ושום קונפי, גבינת אמנטל ובייקון (50 שקלים).  (יש גם המבורגרים שבהם יש רק בשר בקר). אמנטל ובייקון שניהם תורמים לחיזוק הטעמים, ומה שנחמד בהמבורגר זה לא שהם דומיננטיים (כי יש הקפדה על איזונים) אלא שהם באים להחמיא לבשר ולהגביר את טעמו.

הבא בתור היה הפיבוריט שלי – Eggburger – המבורגר בקר וטלה עם ביצת עין ורוטב צ'יפוטלה (48 שקלים). אני מאד אוהבת ביצי עין על בשר, כי המרקם משתלב מצוין, והטעם החלמוני נוזלי מקשט לי את הקציצה בפה. הרוטב היה פיקנטי אבל בסדר גמור מבחינתי . כאמור, אם הייתי צריכה לבחור אחד מכל מה שטעמתי – זה היה זה.

השלישי שהגיע היה Texas Burger – המבורגר בקר עם בצל מטוגן ורוטב ברביקיו פיקנטי (48 שקלים) – וממנו זכיתי לטעום רק נגיסה כי הבן שהגיע איתי, פשוט חמס הכל לעצמו. המבורגר "קלאסי" אמריקאי עם המון בצל מטוגן למעלה.

הרביעי היו שלישיה- מיני בורגרים שבעקרון מגיעים כ 3 Baby Combo – 50 שקלים לשלישיה של בייבי + בייבי עם רוטב צ'יפוטלה + בייבי עם גבינה ומיונז שום קונפי. רשת "וולפנייטס" היו הראשונים לחשוב על הרעיון, שמאפשר גם לטעום אפשרויות שונות, וגם מתאים במיוחד לילדים או למי שלא רוצה המבורגר גדול. אפשר לקנות רק אחד ב19 שקלים. ההמבורגר הוא מבקר.

שאלתי לגבי מידת הצליה, ונעניתי שהמידה היא מדיום עד מדיום וול, כי זו המידה המומלצת להמבורגר שמכיל שומן שאמור לשמור על העסיסיות והטעם, ומצד שני לא להיות בכמות גדולה מדי. אני אהבתי בדיוק את המידה שקיבלנו. כמובן שאם יש מישהו עם העדפות אחרות, הוא יכול להודיע בשלב ההזמנה ויקבל את משאלתו.

ביחד עם ההמבורגרים קיבלנו שתי תוספות – צ'יפס דקיק ופריך בכמות שמספיקה לגדוד , אבל שאלתי , מדובר על כמות ליחיד (12 שקלים) וסלט ירוק גם הוא ב12 שקלים לרענן את החיך עם כל הבשר.

אני חייבת לציין לגבי הסלט – הוא היה טרי בצורה מדהימה, עם רוטב וינגרטי , והייתי שמחה לאכול אותו גם בלי קשר להמבורגר. בעלי הבית סיפרו שהסלט הזה, בצירוף נניח חתיכות עוף, הוא שוס פופולארי בפני עצמו.

בכלל, אם מגיעים בחבורה, תמיד יש את מי שלא רוצה המבורגר, או … צמחוני.. וגם לכך יש פתרונות – יש המבורגר צמחוני מטופו ופטריות פורטבלו עם כולל לחמניה מקמח מלא (43 שקלים) ויש כאמור סלטים .

כמובן שבלי קינוחים אי אפשר, וטעמנו את שני הקינוחים של הבית – בראוניז שוקולד – עשוי משוקולד עשיר ומשובץ בשבבי שוקולד לבן (9 שקלים בלבד!) ו Praline Mousse – רושה ומוס פרלין מצופים בשוקולד (19 שקלים). ביני לבין הבן היו חילוקי דעות – הוא טוען שהוא לא אוכל מתוקים אחרי המבורגר כי הוא לא רוצה להפסיד את טעם הקציצה שנשאר לו בפה. אני טענתי שאני חייבת מתוק בכל מקרה, וזה סבבה שהוא לא רוצה, כי ככה יש יותר בשבילי.

אז טעמתי את שני הקינוחים. הבראוני פחות מתוק, הוא באמת בשביל מי שיותר רוצה לשמר את הארוחה , והמנצח שלי בגיזרה הזו הוא מוס הפרלין שהיה מבנה שוקולד שבתוכו הסתתר מוס מתקתק. אהבתי.

בסניף רחובות, הלחמניות הן פרווה, בניגוד לסניפים האחרים שבהם הן חלביות, אבל השאיפה היא להפוך את כל הלחמניות של "וולפנייטס" לפרווה, מכיוון שיש קהל רב של שומרי מסורת, שאין להם בעיה עם אי הכשרות של הרשת, אבל לא רוצים לערבב חלב ובשר ביחד.

מה שנחמד ב"וולפנייטס" הוא שיכלתי למצוא שם כל דבר – מהרכבה עצמית לפי הטעם, דרך מנות מתוכננות מראש בצורה האופטימלית שלהן, משני גדלים לשני סוגי תאבון – גדול או קטן, אופציות לצמחונים או למי שבא לו משהו אחר, וכמובן מתוקים, והכל במחירים מאד סבירים ובשירות חייכני ומהיר.

עוד פרטים על "וולפנייטס" – (וגם על משלוחים ואופציית טייק אווי (  – http://www.wolfnights.co.il/

 

 

אגאדיר – אגדת בשר בבאר שבע.

כן, באר שבע הצטרפה למפת רשת המסעדות "אגאדיר" ועכשיו גם תושבי המקום , סטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון הצמודה, אורחים ועוברי אורח, יכולים להנות ממבחר המנות הענק והמבצעים הרבים של הרשת.

הגענו ל"אגאדיר" סניף באר שבע ממש חמש דקות, או ליתר דיוק, שלושה שבועות אחרי שנפתח והתקבלנו בחמימות רבה. בכלל, כל הצוות נתן הרגשה מאד משפחתית וידידותית וזה התבטא לא רק בשירות עם המנות אלא גם במגעים הקטנים, כשכל מלצרית שעברה בדקה אם צריך להחליף לנו מפיות, לסלק צלחות משומשות, לנקות את השולחן, להביא מגבונים וקיסמים וכך הלאה.

היינו אחת קרניבורית ואחד צמחוני, ושמחנו לגלות שלמרות שמדובר ברשת שמפורסמת בבשרים שלה, יש מבחר גדול גם לצמחונים (כולל מנה שממש הפתיעה אותי, ועל כך בהמשך).

כמו תמיד, כשאני מוזמנת לטעום, אני מעדיפה להשאיר את הבחירה לצוות המקום בבחינת "תפתיעו אותי" (שיטה שכדאי לאמץ, כי ככה נחשפים למנות שאולי לא היינו מזמינים מהתחלה).

בראשונות קיבלנו  –

כרובית מטוגנת ברוטב עגבניות ופטה (21 שקלים בתפריט)  – מנה נחמדה, לא היה מזיק לה קצת יותר רוטב.

ספרינג רול ויאטנמי – ירקות עם טריאקי (21 שקלים)  -מנה קלילה, רק להזהר מהרוטב- הוא חריף!

קרפצ'יו שייטל טרי עם פרמז'ן ובזיליקום (39 שקלים) – מנה נדיבה ומתובלת בכיף, מגיעה עם טוסטונים.

סלט עדשים שחורות וחמוציות – 14 שקלים בלבד, המנה שהפתיעה אותי בגדול. הסלט היה מונח על קרפצ'ו סלק, אבל השוס מבחינתי היה העדשים שהיו לא רכות מדי ולא קשות מדי, כיף לגלגל על הלשון, שילוב טעמים רענן, מנה שהייתי מפספסת וחבל. לא רק לצמחונים.

לחם הבית – לחם לוהט, רך בפנים, פריך בחוץ, מגיע עם רטבים שונים כמו עגבניות בשמן, חמאה וגם זיתים – מה אגיד לכם? למרות שידעתי שיש הרבה לחם בהמשך בגלל ההמבורגרים, לא היה מצב שהייתי מניחה ללחם הזה עד שלא חוסל עד תום. בתפריט מוגדר כ"לחם מרוקאי" ב16 שקלים. שווה לקחת טייק אווי (אם יצליח להגיע הביתה ולא יחוסל בדרך).

חציל  קלוי קצוץ בטחינה (29 שקלים) – מנה קלאסית לחובבים, הולכת מצויין עם הלחם.

ועכשיו לעיקריות –

המנות העיקריות די מודולאריות – איזה סוג בשר , מידת עשיה, גודל, תוספות שונות ויש כמובן גם המבורגר צמחוני עשוי פטריות.

אנחנו בחרנו  – הוא- בהמבורגר הצמחוני בתוספת שעועית מבושלת וגוואקמולי, ואני בהמלצת המקום – אנגוס מבשר אנטריקוט 250 גרם (ההמבורגר עצמו עלה 58 שקלים, בתוספת גבינת אמנטל בתשעה שקלים, וסלט ירקות בצד ב14 שקלים, כאמור אפשר להרכיב מה שרוצים).

בן הזוג שכאמור בחר את המנה הצמחונית טען ש"זה ממש כמו בשר". אני טעמתי, ובכן – לא, בשר זה לא , אבל טעים זה בהחלט כן. הערה נוספת שלי היתה שבסלט הירקות היה המון רוטב, חבל שלא חשבתי על לבקש רוטב בצד כדי שאוכל לשלוט על הכמות.

עכשיו –  הגימיק, כמו שאפשר לראות בתמונה האחרונה- הצורה של הלחמניה עוצבה בצורת כדורגל לכבוד המונדיאל. שנית, בגלל שהמנה מורכבת לפי הרצון, היא גם יוצאת מושלמת מבחינת הסועד, וגם ענקית ומשביעה.

אפרופו כדורגל – בתקופת המונדיאל יש מבצעים רבים, הקרנות על מסכים איכותיים, הנחות ומתנות, שווה לבדוק.

בקינוחים – בהמלצת הצוות בחרנו בקינוחים המיוחדים של המקום-

ממתק אגדיר- מגיע בעטיפה ומזכיר "טעמי" בצורה- שכבות של עוגיות חמאה, מוס שוקולד, קראנץ' נוגט וברולה ווניל מצופה בשוקולד חלב (31 שקלים ושחיתותי כמו שזה נשמע- למכורי המתוק והשוקולד)

פבלובה – מרנג אפוי עם גלידת וניל, קצפת ורוטב פירות יער (33 שקלים) – עוד מנה שהייתי מפספסת ולהפתעתי אהבתי אותה אפילו יותר מאשר את השוקולד, בעיקר כי היא מערבת מתוק של מרנג עם חמצמצות של פירות יער ואחרי כל הבשר, זו מנה שמאד מרעננת.

כשנשענתי אחורה (ושמחתי שיש לי חצאית עם גומי) ראיתי גם את העיצוב שכולל תאורה, מראות, כאמור מסכים באיכות גבוהה לשידור אירועים מיוחדים, עמדת תקליטן ומרפסת חיצונית. בשעות הצהרים יש תפריט עסקיות משתלם מאד וגם תפריט לילה (מה שהצעירים מתים עליו!) וגם מבצעים מיוחדים על אלכוהול.

אגאדיר באר שבע – בשדרות בן גוריון, בצמוד למרכז הספורט של אוניברסיטת בן גוריון, כולל חניון חינמי ברחבת הרכבת הצמודה.

לאתר "אגאדיר" ולפרטים נוספים –

http://www.agadir.co.il/