ארכיון

דוקטור תציל אותי (מהשמש!)

אחרי שכבר בדקתי כאן בבלוג כמה וכמה ממוצרי "ד"ר פישר "– בעיקר פריטים מסדרות ההגנה מהשמש של "אולטרסול"- וכמובן את ה"אולטרסול MEN" ששומר על הגברים שלנו בריאים ומוגנים (ונראים פיצוץ), הגיע הזמן ללכת לבדוק את המקור- מנין הכל מתחיל.

לשם כך נסענו לצפון, למפעל "ד"ר פישר" – לראות – הכצעקתה?

להמשיך לקרוא

אלפא רומיאו STELVIO – להפוך נהיגה לחוויה

לפני ימים אחדים הושק בהרצליה פיתוח מתחם משולב חדש של מותגי אלפא רומיאו וג'יפ מקבוצת סמל"ת. . בתוך המתחם המרווח יושבות להן היפיפיות של ג'יפ ואלפא רומיאו ורק מחכות ליד האוהבת של הנהג והנהגת שמחפשים את החוויה המושלמת.

ובתוך הרקע המרהיב הזה ניצבת הכוכבת החדשה- אלפא רומיאו STELVIO שקרויה על שם מעבר הרים מיתולוגי בין שוויץ לאיטליה, שכולל לא פחות מ75 פיתולים, שהם הכביש האידאלי בשביל אלפא רומיאו. אחרי מאה שנות הסטוריה, מגיע הרכב החדש – רכב פנאי פרימיום ספורטיבי ויפיפה.

להמשיך לקרוא

אולטרסול MEN- לגבר החדש.

זוכרים את המערבונים שבהם הגבר-גבר תמיד תואר כ"מסוקס עם עור פנים צרוב משמש"? פעם אולי זה היה מושך, אבל היום גבר שלא שומר על עורו, והעור יבש, מתקלף ומקומט, הוא לא אטרקציה גדולה.

להמשיך לקרוא

קיץ קיץ- עם ד"ר פישר- אל הים

קיץ תחילת שנות השמונים. סינדי לאופר "רק רוצה לכייף", ג'ורג' מייקל לוחש בחושניות על רקע סקסופון, סמנטה פוקס רוצה שיגעו בה, ובנות ישראל נחלקו בין לירוי לברונו ב"תהילה". והיה גם הקיץ. כלומר, תמיד יש קיץ, ובישראל הוא לח ומהביל, מה שמושך אליו הרבה תיירים מארצות קרות שבהן יש קרן שמש חד שנתית.

להמשיך לקרוא

"ברנשילד" – Burn Shield- לחגים מדליקים ובטוחים.

גילוי האש ושליטה בה היו ללא ספק אחד ההשגים הגדולים של האדם הקדמון – לבישול, לתאורה, לחימום, אי אפשר לדמיין את חיינו ללא אש.

הבעיה- אש מסוכנת לאדם, במידה שהיא מועילה לו, ושימוש לא זהיר באש (כמו בדברים חמים אחרים) יכול לגרום לכוויות בדרגות שונות שגורמות נזק לעור וכאב רב.

ישנן תרופות סבתא רבות לכוויות, חלקן לא יעילות וחלקן מסוכנות ממש, ותמיד עדיף להשתמש במוצר בטוח שמיועד לעניין.

להמשיך לקרוא

טלפארמה- בריאות ואיכות חיים- בקליק.

לפני המון המון שנים, כשהבן שלי היה תינוק, היו לו כאבי אזניים. לקחתי אותו לרופאה והיא רשמה לו תרופה. הלכתי לבית המרקחת, ועמדתי שם, עם תינוק צורח מכאבים, במשך קרוב לעשרים דקות, עד שהרוקח היחיד שהיה שם התפנה לטפל בי. לא היו לי טענות לרוקח, הוא עשה כמיטב יכולתו בתור העמוס שהיה שם. הבעיה היתה שהוא היה לבד, וכך אני והתינוק הכואב שלי, עמדנו ביחד עם המון אנשים חולים אחרים, שהדביקו אחד את השני בעוד יותר צרות ובעיות, כדי להשיג תרופה.

עשרים ומשהו שנים עברו מאז, והיום זה כבר לא היה קורה. היום אפשר לקבל את אותן התרופות, כולל תרופות מרשם וכל מוצרי הפארם האפשריים, בקליק אחד של העכבר, בשיא הנוחות.

איך זה עובד?

"טלאפרמה" משיקה בימים אלה את האתר המחודש והאקסטרה סופר נוח שלה – https://www.telepharma.co.il/  ובכך פותרת אותנו בכלל לצאת מהבית , שלא לדבר על חנייה, תורים והעסקת הילדים המשועממים, כדי לקנות מפלסטר ועד תרופות מיובאות מחו"ל למחלות קשות (שלא נזדקק).

ובפועל?

נכנסים לאתר ומתחילים לעבור על הקטגוריות – ניתן לחפש חיפוש חופשי לפי מילות מפתח, או לבחור בין "פארם" – שכולל מחלקות כמו – בריאות העצם, לחץ דם ושומנים, הפרעות קשב וריכוז, סוכרת, שינה, הומיאופתיה, אורטופדיה, למטייל ולחייל, תרופות מרשם, ייבוא תרופות מחו"ל (ותיכף נדבר על זה בהרחבה), צינון, עיכול, לתינוק ולילד, בריאות העור, העין, הפה, בריאות מינית, עזרה ראשונה ועוד המון הבטים של המחלקה הזו, "טבעי" – שכולל בין השאר מולטי ויטמינים, בריחת סידן, מינרלים, ספורט ודיאטה, פרוביוטיקה ועוד, "קוסמטיקה"  – שכולל סבונים, בשמים ודאודורנטים, תכשירי הגנה מהשמש, מוצרים לטיפוח כל חלק בגוף – העור, הפנים, הידיים , הרגליים, השיער ומה לא (וזו מחלקה מצויינת גם למתנות), ו"גיל שלישי" שזו מחלקה רחבה במיוחד שכוללת כל מה שאדם מבוגר יכול להזדקק לו – פתרונות לאלצהיימר, פצעי לחץ , השכרת ציוד רפואי, מוצרי בטיחות לאמבטיה, מוצרי ספיגה וגם פינוקים שונים כמו מכשירי עיסוי , טלפון קל ונוח לשימוש, מקלדת עם אותיות גדולות וצבעוניות (האמת, מדליקה בפני עצמה) ועוד.

אחרי שבוחרים את הקטגוריה ואת המוצרים, מרכיבים את הסל , מזמינים בקלות והופ- תוך 36 שעות השליח בדלת, בכל מקום בארץ. משלוח עולה 25 שקלים אבל בקניה מעל 220 שקלים הוא חינמי, ולא סתם משלוח – ישנם 25 רכבים מיוחדים שבהם הציוד הייחודי של "טלפארמה" שאושר בלעדית על ידי משרד הבריאות כמתאים להובלת כל סוגי התרופות וכל מה שעלול להפגע בדרכו של שליח רגיל.

ההגדרה של "טלפארמה" – בית המרקחת המקוון הגדול בישראל" והוא גם הישיר הראשון. הוא קיים 15 שנים ויש לו כמה אלמנטים מיוחדים שאין בשום מקום אחר. מה יש? בואו נראה..

קודם כל, בפן החברתי – ב"טלפארמה" מקפידים להעסיק אנשים בעלי מוגבלויות, כשהדגש הוא על חירשים ולקויי שמיעה, שמהווים כ10% מעובדי החברה. לכבודם גם שאר העובדים למדו את שפת הסימנים, והשילוב מצוין. מעבר לכך 5% נוספים מעובדי החברה הם כאלה שמתקשים להשיג עבודה- עובדים מבוגרים או עולים חדשים, וכולם הופכים למשפחה אחת ב"טלפארמה" לטובת הלקוחות המרוצים.

אחד הגופים הגדולים שעובד עם "טלאפרמה" הוא משרד הביטחון שמשתמש בשירותים של בית המרקחת לטיפול בנכי צה"ל ודורש את הסטנדרטים הגבוהים ביותר.

העבודה עם משרד הביטחון גם מסייעת כשמדובר בייבוא תרופות מחו"ל, כולל כאלה שרק ירדו משלב הניסוי ונדרשים למקרים מיוחדים בארץ, ו"טלפארמה" יודעים לעסוק בכל הפרוצדורות כדי להביא במהירות את התרופות הנדרשות והחדישות ביותר.

כל יום יוצאות מהמחסנים רחבי הידיים בראשון לציון, בין 800-1000 חבילות וכל אחת עוברת ביקורות מחמירות.

(בתמונה למעלה- מנכ"ל "טלפארמה" ניצן שקל מראה את האריזות המיוחדות ששומרות על הטמפרטורה הנדרשת לשמירה על איכות התרופה המקסימלית. בתמונה למטה- עובדי החברה החרוצים ,שכוללים כאמור גם עובדים בעלי ליקויי שמיעה או חירשות).

כששאלתי את ניצן שקל, המנכ"ל איך עובד הענין עם תרופות מרשם, הוא הסביר שגם כאן מדובר בהליך פשוט – אפשר לסרוק את המרשם או לצלם אותו בסלולרי, להעבירו בפקס או במייל או דרך האתר או הפייסבוק, והתרופה כבר על השליח. השליח יאסוף את המרשם מהחולה ויחזירו, כך שאין אפשרות לשחק עם מרשמים או לנצלם לרעה. ללא מסירת המרשם, לא תימסר התרופה.

בכלל, מבחר המדיות הוא עצום- ניתן לפנות לאתר וליועצים שבו (ועל כך בהמשך) באמצעות הטלפון, המייל, הפקס, הפייסבוק, או הצ'ט באתר, ולהתייעץ עם רוקחים, דיאטנים, ואנשי צוות שיעזרו בכל דבר שצריך.

וכאן אנחנו מגיעים לייתרון נוסף וגדול – המחיר. מחירי התרופות שלא  כלולים בסל הבריאות, זולים בהרבה ממחיריהם בשוק הפרטי, וגם הרבה תרופות מרשם משתלמות יותר ב"טלפארמה". כך למשל תרופה עממית ופשוטה כמו "אקמול" שנדרשת בכל בית, עולה בחנות "פארם" רגילה פרטית – כ29 שקלים (מחיר מומלץ לצרכן). בקופת החולים ניתן להשיגה ב16 שקלים בתנאי שמביאים מרשם (כלומר צריך להשיג תור וללכת לחכות בקופת חולים ואז ללכת לקנות עם מרשם). ב"טלפארמה" משיגים את אותו "אקמול" ב14 שקלים ללא כל כאב הראש הזה, וישר עד הבית.

השליח שנמצא בדרכו שולח מיסרון כדי שהלקוח יידע שהוא מגיע תוך חצי שעה.

במבצע "צוק איתן" התגלה פן נוסף של "טלפארמה" שמוגדר כ"מפעל חיוני לשעת חירום" מה שאומר שהשליחים עטו על עצמם שכפ"ץ וקסדה ויצאו לכל מקום שנדרשו כדי לספק את התרופות והציוד.

אגב, עוד משהו שאהבתי בתפריטים באתר הוא שאפשר לבצע גם חיפוש הפוך כלומר להכניס את התסמינים שמהם סובלים ולקבל את המוצרים שמתאימים להקלה.

(בתמונה למעלה- הרוקחת הראשית טלי ריפר שהסבירה אודות הדרכים הרבות שבהן ניתן ליצור קשר עם הצוות במקום – לייעוץ).

ולא צריך להיות חולה בשביל להנות מדברים שיש באתר- בסיבוב קצר שערכתי מצאתי למשל מסיר עור קשה לכף הרגל, להרגשה נעימה וחלקה, חומרים להגנה מפני יתושים וחרקים כדי לחזור מהטיול או מהצבא באותה צורה שהלכנו אליהם, מגבונים לכל שימוש ולכל מטרה, משחה לטוסיק החמוד של התינוק שלנו, שמפו וסבונים פינוקיים שגם פותרים בעיות כמו קשקשים או יובש בעור, תה טיבטי על שלל יתרונותיו, שמנים אתריים מרגיעים, מוצרי קוסמטיקה של חברות יוקרתיות כמו וישי וסבוקלם, כריות אורטופדיות ואפילו מושב שיאצו.

אז באורח החיים המטורף של כולנו, אם אפשר לחסוך את הטירחה, הזמן והסיכוי להדבק במחלות, ולהזמין הכל בנוחות עד הבית, "טלפארמה" הוא פתרון מצוין לכל גיל ולכל צורך כי באתר יש מעל 4000 מוצרים להזמנת אונליין, לכל הגילאים, והוא מכיל מעבר לכל מה שסופר כאן גם תוכן ומאמרים מקצועיים והוא נוח וידידותי לכל אחד.

קופ"ח מאוחדת מציגה "ביקור בריא".

במדינת ישראל ילדים הם המשאב החשוב ביותר. ילדים הם גם ההשקעה הגדולה ביותר שעושה אדם בחייו, גם אם הוא לא מודע לכך בהתחלה. וכדי לגדל ילד בריא ושמח, שיגדל להיות אדם מאושר, יש לשמור ולבדוק כל כך הרבה דברים, שלפעמים אפילו לא יכולים לחשוב על הכל.

אז "מאוחדת" חושבת עבור ההורים של הגילאים הכי קריטיים – מגיל שנתיים ועד שש (מיד עם תום המעקבים של "טיפת חלב" ) ולמעשה מאריכים את הזמן שבו ניתן לעקוב ולגלות בעיות כדי לפתור אותן עוד כשהן קטנות.

היום יש המון בעיות שלא היו פעם – אם זה בגלל אורח חיים מודרני או בגלל מודעות גדולה יותר. כך למשל היום גדל מספר הצעירים והילדים שחולים במחלות כרוניות שפעם היו נחלתם של מבוגרים , כמו סכרת, כמו לחץ דם ועוד, ואיך אפשר לשכוח את המגיפה העולמית מספר אחת בעולם המודרני? ההשמנה וההשמנה הקיצונית?

ליאורה ולנסקי, מנהלת המחלקה לאיכות קלינית של "מאוחדת" הציגה בפנינו בערב השקת "ביקור בריא" את הבעיות השונות שהורים נתקלים בהם בימינו, שלא היו בילדותם שלהם, מה שיכול לפגום בזיהוי ובהתמודדות –

אם פעם לדוגמא,  בעיית קשב לא היתה מקשה בהרבה, כי הילד היה מוקף רק במורה שעומד ומדבר, ועכשיו הוא שומע בבת אחת גם את הטלויזיה, המחשב, הטלפון, האייפד, ושאר גאדג'טים שרק מחמירים את הבעיה.

בעיות וסיכונים נוספים שאורבים לילדים הקטנים –

סיבת המוות הראשית של ילדים קטנים היא אסונות ופציעות – אם זה ילד שלרגע מורידים ממנו את העיניים והוא טובע בבריכה או באמבט שהכיל עשרה סנטימטרים גובה של מים, אם זה תינוק שנשכח ברכב, אם זה באירועי אלימות בין ילדים, ועוד.

בעיה נוספת – הוכח מחקרית שככל שהמצב הסוציואקונומי קשה יותר, והשכלת ההורים נמוכה יותר, כך הסיכונים לילדים גבוהים יותר, בין אם מדובר בתזונה לא בריאה (כי אוכל בריא עולה יותר), באי הקפדה על בטיחות (למשל רכישת מיטת תינוק בטיחותית עם תו תקן וכל מה שצריך, עולה יותר מאשר מיטה שמקבלים במתנה או בהשאלה מהדודה ורק אומרים תודה שיש כי אין כסף לרכוש אחת תקנית), במגורים בסביבות מסוכנות יותר, בתנאים פיזיים קשים יותר וכדומה.

ישנם גם ילדים שזקוקים לטיפול מיוחד כמו ילדים אסטמטיים, ילדים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי ועוד, ולעיתים טיפול כזה עולה הרבה כסף וייעוצים בענין גם הם לא תמיד אפשריים.

כאן בדיוק נכנס לתמונה ה"ביקור הבריא" שמטרתו לגלות את הבעיות בנינוחות.

רופא הילדים דוקטור גסלר, הסביר לנו מה מתרחש בפגישה כזו, שנערכת פעם בשנה, למשך כחצי שעה, אחד על אחד עם הילד הספציפי והוריו (ללא אחים נוספים באותה פגישה), וכשהוא בריא .

חשיבות מצבו הבריא של הילד בפגישה היא קריטית כי אחרת ההורים  (וגם הרופא) נוטים להתמקד באותה בעיית בריאות במקום במצב הכללי.

הפגישה נערכת בשעות שונות מאשר שעות המרפאה הרגילות, כך שהורה לא צריך לחשוש להביא את הילד לקופת החולים שמא ידבק במחלה מאיזה ילד חולה שבא להבדק, ואורך הזמן – מחצית השעה לעומת הדקות הבודדות ביום עבודה רגיל של רופא, מאפשר תשומת לב מלאה לילד, וכן בגלל שהשעות מדויקות, גם לא צריך לחכות בחוץ ול"התייבש".

במהלך הפגישה בודק הרופא היבטים שונים של הילד- מבדיקה פיזית מקיפה, דרך בדיקת הרגליו, התזונה, התקדמות מוטורית (תלוי לפי הגיל, הבדיקות שנערכות לילד בן שנתיים כמובן שונות מהבדיקות לילד בן חמש למשל),התפתחות פיזית,  גמילה מהרטבה, תזונה, קשר עם ההורים – הצבת גבולות, בעיות שינה, תקשורת  ועוד זוויות רבות שמפוספסות בבדיקות כשהילד חולה.

במידה ומתעוררת בעיה, לרופא יש מערך שלם של "מעגלי המשך" – עובדים סוציאלים, מאבחנים, רופאים, פסיכולוגים, וגם קבוצות הורים שמחולקות ל"קבוצות הורים לילדים רגילים" ו"קבוצות הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים" המכונים ב"מאוחדת" – "שובבנים".

עוד ענין שנדון בזמן ה"ביקור הבריא" הוא הדרכות כיצד לשמור על בטיחות וביטחון הילדים על מנת שלא ייפגעו וכיצד לשמור על אורח חיים בריא.

לפני הביקור ההורים ממלאים טופס יחד עם הגננת או המורה, ומכינים רשימת שאלות.

ואיך קובעים תור לכל השפע הזה? לא צריך אפילו להתאמץ, כי ב"מאוחדת" יתקשרו באופן יזום להורים לילדים בני שנתיים עד שש וכל מה שנשאר זה לתאם תאריך.

כי ילד בריא של היום, זה מבוגר בריא של מחר.

עוד פרטים http://www.bikurbari.co.il/

קיץ בסימן בריאות – בשופרסל.

טוב, להגיד "בלוגרית" ו"אכילה בריאה" זה קצת לא הולך ביחד. כבלוגרית אני אוכלת הרבה, כולל המון דברים משמינים ולא הכי בריאים , וגם אלכוהול יש הרבה בעסק, שיהיה שמח (כי מה לעשות שאני מעדיפה כוס וודקה מאשר כוס מיץ נבט חיטה…).

אז בימים שאין מסעדות, וגם בשעות היום בעבודה, אני משתדלת לפחות לתקן קצת את הנזקים. אז כן, אני לא מושלמת, יש המון דברים בריאים שאני לא עושה, אבל הנה הטיפים שלי  –

1. בכל ארוחת צהרים בעבודה (יש לנו מבחר מסעדות ) אני תמיד אקפיד שחצי מהצלחת תהיה ירקות. אם זה טריים או מבושלים, אבל הם חייבים להיות שם. ולא, צ'יפס זה לא ירק.

2. משתדלת מאד להגיע לחדר הכושר שלוש פעמים בשבוע, או לפחות פעמיים לאימון שכולל גם עבודת משקולות רבה (החלק הכייפי) וגם אירובי על הליכון או "אליפסה" (משעמם , בעיקר מאז שהולמס פלייס עברו ל"הוט" ואשכרה אין מה לראות, אבל מתעקשת לסיים את כל הקילומטרים או הזמן שהקצבתי.

3. להתרחק משמש ככל האפשר – שמשיות, קרם הגנה גבוה ובשכבות, כובע. מה שטוב לשלגיה טוב גם לי.

4. כמובן בלי עישון ובלי לאפשר לאנשים אחרים לעשן לידי.

5. מגיל ארבעים אני עושה בדיקות שנתיות וכל ממצא חריג נבדק על ידי רופאים מומחים.

6 למזלי שונאת משקאות תוססים ולכן לא מתקרבת לקולה או דומיה, שהם בעיקר צבע מאכל עם כימיקלים. שותה מים, משתדלת הרבה.

7 מעבר לספורט, יש גם פעילות גופנית נוספת פעם או פעמיים בשבוע – הסלסה. גם הנאה לנפש, גם כושר (וגם פיתוח הזוגיות וחיי החברה!).

8 והמון המון עלים בכל מנה- כוסברה, נענע, פטרוזיליה, שמיר, גם טעים, גם בריא!

בתמונה בחרתי לשים כמה אלמנטים מכל זה- המוצרים שקיבלתי משופרסל – חטיפי דגנים שמצויינים כשבא משהו מתוק, או לחילופין כשהשעה במשרד היא עשר ויש רק עוגיות, (גם לשעה ארבע זה עוזר), ודגני בוקר ללא סוכר ועם אגוזים, שטובים גם לארוחת בוקר קלילה ומהירה , וגם לנשנוש כשבא איזה משהו קטן ולא יודעים מה, ככה מספקים את התנועה הזו של להכניס יד לאריזה, לקחת משהו קטן ולהכניס לפה.

בתמונה יש גם פירות – בריאות בצבעים, גם כרטיס המנוי לחדר הכושר (אני פלטינום!!! מתמידה!!) , משקולות, סרט לזיעה, ובעיקר את המגבת שלי, שהיא גם שימושית וגם אקטואלית.

אז זה לא שצריך לקום ולהגיד "מהיום רק עדשים ופישתן אחרי ריצת בוקר של עשרה קילומטרים", אלא להשתדל לעשות את הדברים הקטנים, כי כל דבר קטן, מוסיף לנו עוד חודש בחיים! (וכשזה טעים זה בכלל סבבה).

 

לבריאות!!

מעלה מעלה- בדרך הנוחה.

כשהייתי בתיכון היתה לי חברה שגרה בקומה השמינית. בבנין שלהם היתה מעלית שהכינוי "ארון מתים" היה מחמאה בשבילו. מדובר היה בתא שהיה מעליב נידון למוות, קטן ורוטט, עם תאורה חלשה ותנודות כאלה שאף פעם לא ידעת אם המעלית נוסעת לאורך או לרוחב.

עכשיו, פעם בשבוע היה לנו חוג מבית הספר שהיה ליד הבית שלה, אבל לא ישירות מבית הספר, כלומר באנו אליה למנוחה ולארוחת צהרים, ואני אשכרה הכרחתי אותה כל פעם לעלות ברגל שמונה קומות. (אני לא מאמינה שהיא הסכימה…).

בכל אופן, זו דוגמא קטנה לאיך אופיה של המעלית יכול להשפיע על התפקוד שלה ועל הנסיעה של הנוסעים בה. כולנו מכירים את סיפורי האימה על המעליות שנתקעות, צונחות, אוזל להן החמצן ושאר אירועים מפחידים שגורמים לאנשים לוותר על המעלית ולעלות ברגל, גם אם זה קומות רבות.

למעשה, פחד מנסיעה במעלית הוא פחד מוכר מאז המצאת המעלית, וכולל גם קלסטרופוביה בגלל הגודל הקטן , הסגור וחוסר האפשרות לצאת, וגם פחדים נוספים בעקבות טראומות כגון התקעות בעבר, אפילו אם היא היתה בטוחה לחלוטין ובשום רגע לא היתה סכנה. (והמצחיק הוא שיש אנשים שחשים בטוחים יותר במעלית שקופה למרות שהיא מעודדת סוגי פחד אחרים כמו פחד גבהים).

אבל לפעמים אי אפשר. אם מדובר ברב קומות, או אם מדובר בבית פרטי ובו אנשים שלא רוצים כל רגע להתרוצץ במדרגות, או לא יכולים בגלל גיל או מוגבלות, ומעלית ביתית היא הפתרון היחיד.

מעלית מרווחת, מתוחזקת ונקיה יוצרת רושם בטוח ומנעימה את הנסיעה, כך שגם אנשים החרדים משימוש בה, יכולים להשתמש בה.

אישית, הדרישה שלי ממעלית, מעבר להיותה מרווחת כדי לא להיות צמודים מדי לאנשים אחרים (ויש מליון בדיחות מעליות בקשר לזה…), מוארת היטב, מוסיקה לא חובה (וכולנו מכירים את הביטוי "מוסיקת מעליות" שזה בדרך כלל שם נרדף ל"בלדה לאדלין" של ריצ'רד קליידרמן) ובעיקר- חשוב מאד- ראי גדול. מעבר לעובדה שהראי מגדיל את החלל וגורם לנו להרגיש טוב יותר, הנסיעה במעלית היא זמן מצויין לבחון את ההופעה שלנו , רגע לפני שאנחנו מגיעים לאן שאנחנו צריכים.

וכמה אנקדוטות –

מכירים את הבנינים הגבוהים האלה שהמעלית שלהם כל כך מהירה שמרגישים שנצמדים לתיקרה או לרצפה בכוחות ג'י בלתי נראים כמו מינימום בפארק של סיקס פלאגס?

מכירים את המעלית בשגרירות ברזיל שבה אין כפתורים בפנים וצריך לתכנת אותה מראש?

מכירים את המבנים שנראים נמוכים, ואז כשנכנסים למעלית ומישהו הזמין אותה מלמעלה, המעלית מתחילה לנסוע לגובה שלא חשבנו שקיים ואנחנו בטוחים שתיכף אנחנו פורצים מהפיר כלפי השמיים? (מקרה אמיתי שקרה בקניון בקנדה, כלומר, התחושה, לא באמת הפריצה מהגג..).

והכי מצחיק- בחדר הכושר שלי, כמו בהרבה חדרי כושר שממוקמים בקניונים, הגישה לחדר הכושר היא או דרך מעלית, או דרך מדרגות נעות…(וכן, כשאני חוזרת מאימון של שלוש שעות, שכולל משקולות, עבודה אירובית ואנארובית, אז כן, גם אני לוקחת מעלית הביתה במקום לעלות 18 מדרגות…)

(ותראו את המעלית המגניבה הזו…)

איך לתת לילד את המפתחות בלי להשתגע…

כן, כותרת קצת בומבסטית, אבל… לפני שנים, זוג חברים שנולד להם תינוק זה מכבר ,שאלו אותי כשהם טרוטי עיניים "מתי חוזרים לישון נורמלי"? התשובה שלי היתה "אף פעם". כי כשמפסיקים להתעורר בלילה בגלל בכי של תינוק, ממשיכים לא לישון בגלל מבחני הבגרות, בגלל אהבות ראשונות של הילד, בגלל יציאה לבילוי עד השעות הקטנות, בגלל הטיול הגדול למזרח, בגלל שירות צבאי מסוכן… בקיצור, נולד ילד, הלכה השינה של ההורים, לנצח.

ואחד הדברים שמדירים שינה מהורים הוא כשהילד בגיל המתאים, רוצה שיעורי נהיגה ולאחר מכן את מפתחות המכונית. האמת, הפתרון שאני מצאתי היה אלגנטי – קניתי רכב בצבע וורוד בהיר, עגלגל ונשי במיוחד, כזה שהילד פשוט התפדח לנהוג בו וכך לא ביקש אותו. זה לא פתר את הבעיה לגמרי כי הוא עבד וחסך וקנה לעצמו מכונית משל עצמו.

אז איך מסתדרים עם הנהיגה של הצעירים שלנו, במיוחד לנוכח הכרות עם מה שהולך בכבישים הישראליים, שם הכביש הוא שדה קרב שבו כל אחד פחות או יותר מנסה להרוג את השני , העיקר להגיע לפניו לרמזור?

גם לנסות להגיד לילדים "זה לא שאנחנו לא סומכים עליכם, אתם נהגים נפלאים, הבעיה היא כל הנהגים האחרים!" לא תמיד עובד, ואז פונים לפתרון הריאלי יותר- מערכות הגנה.

בשנות השבעים שמונים שלטה בערוצי הטלוויזיה (בעיקר הירדנית בשחור לבן) הסידרה "נייט ריידר", שבה חוץ מדיוויד האסלהוף הצעיר (והחתיך יאמי יאמי) היתה גם מכונית טראנס אם שחורה שעשתה הכל – נהגה, כיוונה, וגם סיפרה בדיחות (לא מצחיקות) ואם יושבי האוטו עצבנו אותה, היא פשוט העיפה אותם עם כסאות מפלט.

מכונית כזו (שהבנתי שעובדים על משהו דומה ב"גוגל") יכולה לפתור את כל בעיות הבטיחות בכבישים ואת סיכון תאונות הדרכים אבל עד שזה יקרה ,מערכות משוכללות אחרות עוזרות לנו לנהוג, בעיקר אם הנהג לא מנוסה, ולהגיע בשלום ובחיים ליעד.

(בתמונה- K.I.T.T. – המכונית המושלמת).

מערכת שיכולה לזהות סטייה מהנתיב (למשל כשתשומת הלב מוסחת, בין השאר בגלל סלולריים למיניהם), מערכת שמתריעה על אי שמירת מרחק (ובכך פותרת את הוויכוח הנצחי על "אתה מתקרב יותר מדי" לעומת "אני רק מצמצם!"), מערכת עם התראות קוליות על סיכונים בכביש, על הפתעות בלתי צפויות, בקיצור, עכשיו כשאני חושבת על זה – מערכת שעושה בדיוק מה שעושה אישה נשואה נניח, כשבעלה נוהג… (ואולי למערכת הוא יקשיב יותר?  הרי הוא כבר למד לקבל הוראות מהGPS כשהוא לא מוכן לקבל אותן מאף אחד אחר, אז אולי גם פה?)

בסופו של דבר מערכת כזו מועילה גם לארנק (שלכם או של הילדים) בכך שגם מחירי הביטוח יורדים למי שיש מערכת כי הסיכוי שלו לעשות תאונה קטן יותר (ומחירים של ביטוח רגיל לנהג צעיר וחדש הם מחירי שחיטה).

אבל במחשבה נוספת, מערכת כזו צריכה להיות בכל רכב, כי גם אדם מנוסה, עם המון וותק על הכביש, גם דעתו שלו יכולה להיות מוסחת על ידי טלפון או מחשבה מטרידה, או אפילו התעטשות… שלא לדבר על אנשים מבוגרים ובגיל השלישי, שאולי לא בדיוק מבחינים כל כך טוב או שומעים סכנה מתקרבת עד שמאוחר מדי…

כי עד שכבישי הארץ יפסיקו להיות מערב פרוע (YE RIGHT…), היחידים שישמרו עלינו, הם אנחנו.