שבוע המזון , תעשייות האירוח והקמעונאות נערך השבוע והציג מגוון ענק של מציגים מהארץ ומחו"ל שהביאו עימם חידושי מזון ומשקאות ייחודים, כלים להגשה, הכנה ומיתוג, מכשירי ואביזרי מטבח, ג'דג'טים, כלי הגשה ואירוח, פטנטים, ריהוט וריצוף ועוד.
ארכיון
רפאלס- הטעם המיוחד שבגרנולה
גרנולה מוגדרת כ"תערובת דגנים בריאה" שמצליחה גם להוסיף הרבה טעם למנות שמוכנות בעזרתה. במשך השנים הכרנו הרבה תערובות גרנולה, עם תוספות שונות שמקנות זוויות שונות ומרקמים שונים למנה.
חברת "רפאלס" מרעננת לנו את טעמי הגרנולה בעזרת "גרנולה רפאל" – תערובת גרנולה אורגנית בטעמים מיוחדים- אגוזים זרעים ופירות, וחלווה תמרים ושקדים, בנוסף לגרנולה אגוזים ופירות ללא סוכר.
דנונה PRO – להמון חלבון.
כולנו יודעים שפעילות גופנית חשובה מאד לבריאות. היא לא רק מחטבת וגורמת לנו להראות טוב יותר, היא חשובה מאד כדי להשאר בריאים, וככל שאנו מתבגרים, כך הפעילות הגופנית חשובה יותר. ישראלים רבים עוסקים בכל סוגי הפעילות הגופנית- מהליכה שהיא הקלה ביותר לביצוע- וחינמית, ועד לספורט אקסטרים לסוגיו.
חגים ובריאים!
החגים בפתח, והקיבה כבר מוכנה לארוחות החג המסורתיות, הגדולות והעשירות. לא משנה באיזה עדה, לא משנה באיזה מצב משפחתי- איך אמר השיר בשנות השמונים "טוחנים טוחנים". אז כדי להקל על המשימה, מספר מוצרים חדשים הגיעו למדפים, לעזור לנו לעבור את החג בשלום.
ראשית, חברת "תומר" מביאה לנו שני חידושים:
הראשון- מיץ רימונים, שהרי רימון הוא אחד מסמלי השנה החדשה, ומעבר לזה שהוא שופע ברכות ומזל, הוא גם שופע בבריאות. בסידרה כמה מיצים – מרימונים טריים, מרכז רימונים או מרימונים טריים אורגניים, והם כולם ללא תוספות – לא סוכר, לא חומר משמר ובוודאי שלא צבע מאכל.
טל שחר- גבינה למי שמ-עז!
אין כמו חג שבועות לחגיגת חלב גדולה. אפשר להתחיל לספר שמקור הקישור בין חלב ומוצריו לחג השבועות הוא ממעמד הר סיני שבו היהודים לא יכלו לאכול בשר ולכן אכלו מוצרי חלב, או שזו בדיוק היה סיום עונת ההמלטות כך שהחלב היה בשפע, או מסורות שונות של נתינת חלב ודבש לילדים שמתחילים ללמוד תורה כדי שימתק להם, האמת, לא משנה הסיבה- מבחינתי יש סיבה אחת חשובה- זה טעים.
מוצר השנה- חוגגים עשור של הצלחה.
"מוצר השנה" ביסס בעשר שנותיו בארץ את מעמדו כתו שמבטיח לצרכנים את המוצרים החדשניים והמשתלמים ביותר בקטגוריות רבות ושונות. כשצרכן מוסיף לעגלת הקניות שלו מוצר המסומן בתווית "מוצר השנה" הוא יודע שמאחורי הבחירה ישנו גוף מבוסס, שעובד על פרמטרים רבים בעזרת אנשי מקצוע ומחקר רבים, וסקרי דעת קהל שלבסוף מאפשרים לנו לדעת מה המוצרים ששווה לבחור על המדפים.
מוצרים רבים זכו בתווית הנחשקת, וכמובן שאני לא יכולה לסקר ולספר על כולם, ולכן בחרתי את הנבחרים שלי מתוך כל הזוכים, את חלקם סיקרתי עוד קודם לכן (וקישורים יגיעו בהמשך), לחלקם התוודעתי רק עכשיו, ואלה הן הבחירות שלי:
הערה חשובה לפני שמתחילים – שמחתי לגלות שהרבה מהחידושים הם גרסאות בריאות יותר למוצרים אהובים, ולכן גם בבחירות שלי ישנם הרבה מוצרים באוריינטציה של בריאות.
אילן'ס – גם בפסח.
חופשת פסח, כולם מסתובבים, כולם יוצאים ומתישהו צריך גם לאכול.
הבעיה- למצוא מקום שמגיש אוכל כשר לפסח, כדי שגם מי ששומר על כשרות (ובישראל ישנם גם הרבה חילונים שלא אוכלים חמץ בפסח).
הפתרון – אילן'ס שמביא לנו בחג הזה תפריט כשר לפסח כשכל מוצרי הלחם עשויים מקמח תפוחי אדמה, מה שנותן להם מרקם כמעט זהה ללחם, ומלא בועיות אוויר שמשאירות אותו רך וסופג את הטעמים.
חמישים טעמים של שמן.
לפני כחודשיים ביקרתי ב"שמנא" – בית בד במושב חגור, וראיתי את תהליך המסיק- מהעץ ועד לבקבוקים. (אפשר לקרוא על הביקור כאן )
עברו חודשיים והתעורר החשק לדעת מה הלאה- כלומר, מעבר לצריכת שמן משובח וזיתים מעולים – מה עוד אפשר לעשות עם שמן זית?
מסתבר שהיו הרבה סקרנים כמוני, ולמלאכה גויס השף אייל לביא- מ"רוקח 73" ו"רוקח ים" – מומחה לדגים ופירות ים ושף ידוע , כדי שיעביר סדנה על האפשרויות הרבות הגלומות בשמן הזית של "שמנא".
במשך שלוש שעות הוא הדגים, תיבל את הסדנה בהמון סיפורים פיקנטיים מהמסעדות , וגם טיפים מאד מועילים (כך לדוגמא שהסיבה שהוא לא מניח את חומרי הכבישה על דגי סביצ'ה אלא מגיש אותם לצד הדג, היא כדי לשמור על הטריות המקסימלית, כך שהכבישה עצמה נעשית בפיו של הסועד בשעת האכילה. ), ניפץ מיתוסים ("לא חייבים לשים אוטומטית לימון על דג- זה נשאר מהתקופה שאיכות הדגים לא היתה מי יודע מה. עדיף להנות מטעם הדג בעצמו") ופינק את הנוכחים בהמון מטעמים ומתכונים.
כדי ליצור את המנות מושלמות, הגבינות, היוגורט וכל שאר מוצרי החלב הגיעו מ"עברי" – מחלבה במושב עזריה (לדף הפייסבוק ).
המנה הראשונה שהכין השף לביא היתה מנת "קפרזה משוגעת" עם המון משמעויות בשם שלה – גם בגלל שם המנה הקלאסי, גם בגלל ש"קפריזה" זה סוג של שיגעון, וגם כי "קפרי" זה גדי – מרמז על מוצא הצאן של הגבינה של "עברי" – בקיצור, הכל מסתדר. והכל הסתדר עוד יותר טוב בפה כשהשף לביא פרש דף מוצרלה טרי (חידוש מקסים שיש פותח את הדמיון – לפיצות, מאפים, פשטידות, רצועות וכו'), הניח עליהם פסטו , שקדים, עלי זעתר, זמן זיתים שהורכב מטפנד זיתים ושמן פישולין צרפתי של "שמנא", עגבניות שרי טריות מכל מני סוגים, ותיבול של בלסמי, מלח ים ולמי שרוצה גם פלפל צ'ילי לתוספת חריפות. כמה קל ומהיר, ככה טעים.
המנה הבאה היתה סביצ'ה דג ים עם צ'זיקי סלק, או כפי ששף לביא סיפר "באתי הביתה, רציתי להכין אוכל משפחה, והמקרר היה ריק אז זה מה שיצא בסוף". אתם מבינים? כשהמקרר שלי ריק, אני מזמינה פיצה. כשאצל השף לביא ריק- יוצאת מזה מנת דג מקסימה עם הרוטב הכי צבעוני EVER.
הוא ערבב יוגורט צאן סמיך (לפחות 4% אחוזים – בסדנה הוא כאמור השתמש במוצרים של "עברי"), עם שום, קוביות סלק בינוני חי וחתוך לקוביות, תיבל במלח, פלפל, 3 כפות שמן זית מסוג "ברנע פישולין", הוסיף שומר ירוק בקוביות קטנות (ובתור אחת שלא אוהבת טעמי אניס, הופתעתי שהשומר לא הפך את המנה ל"אניסית" אלא רק הוסיף טעם במסגרת הטעמים הכללית) וגם פלפל שחור גרוס, זרעי כוסברה קלויים (שוב, גם מי שלא אוהב כוסברה, לא יבחין בה בכלל, היא רק טועמת לשילוב הכללי). התערובת יצאה בוורוד בוהק בגלל הסלק, צבע טבעי וחי שגרם לכולנו לזנק עם המצלמות.
במקביל הוא פרס דג ים טרי ללא עצמות או עור, לפי הגודל הרצוי לכל אורח, והניח על צ'זיקי הסלק המוכן, ותיבל בעוד קצת שמן זית, מלח וזרעי כוסברה.
הרעיון היה כפי שהוסבר למעלה, שהכל מתערבב אצל הסועד בפה ושומר על הטריות המקסימלית.
עוד מנות שהשף הכין היו "סלמון עטוף בפילו במילוי טפנד סורי, גבינת קממבר, עלי מנגולד ורוטב ויניגרט גזר " (אני לא מביאה את המתכונים המפורטים, הם נמצאים ברשת ואני לא רוצה לייגע את קוראיי, מעדיפה להתרכז בחוויות של הסדנה ובטיפים). הרעיון הכללי היה למרוח את עלי הפילו בשמן זית, להניח עליהן את הסלמון, ועליו בערימה את כל הדברים הטובים – גבינת קממבר של "עברי", מנגולד, טפנד זיתים ואחר כך לעטוף ולגלגל כסוג של סיגר או בלינצ'ס. וכמו בלינצ'ס גם אופים עד שמזהיב אחרי שמורחים בשמן זית ומפזרים שומשום או קצח לפי הטעם.
להגיש עם וינגרט גזר שכלל בין השאר לימונים כבושים שזה כבר קונה אותי, וגם דבש, שום, כמובן גזרים חתוכים והכל בבלנדר הופך לרוטב מיוחד.
שף לביא מפורסם בפאייה שלו, במחבת ענק, וגם לסדנה ב"שמנא" הוא הביא את המחבת החשמלי הענק שלו, כדי להכין מנת ריזוטו ארטישוק עם זיתים חריפים, אריסה וגבינה צפתית כבושה. מה שהיה נחמד הוא שבעצם זו ארוחה שלמה על מחבת אחת, ובמהירות. למעשה, הערבוב של השף והסו שף שלו היו כל כך מהירות שאי אפשר היה להספיק לצלם בחדות גם במצב מהיר במיוחד של המצלמה.
(בתמונה למעלה – שמן "שמנא" נכנס למנה).
בתחילה הוא "סגר" חתיכות עוף (המנה הזו לא כשרה מאחר ויש בה בשר וחלב, אחרי שטעמתי חשבתי שבהחלט אפשר היה להפוך אותה לצמחונית או כשרה, בשימוש בסוגי פטריות למשל במקום העוף) ואחר כך הוסיף את כל הדברים הטובים – אורז "ארבוריו" שבושל עם ירקות שורש מטוגנים והפך לריזוטו, תחתיות ארטישוק, שום, ולבסוף תיבול בזיתים, אריסה ופטרוזיליה. בשביל שיא הכיף נוספה גם גבינה שהוסיפה את ה"משיכה" .
(בתמונות למעלה ולמטה- חלק מהמנות היפות והטעימות שהכין השף)
לקינוח הכין השף "עוגת שמן זית" שהיתה גירסה משודרגת של עוגת ספוג בטעמי ווניל וקצת מיץ לימון, וכמובן הכילה 360 מ"ל שמן זית שנתן את ה"פלאפיות" הרכה ומנע סיכון של "עוגת חנק" שאנו מכירים לצערנו ממתכונים אחרים. החלבונים הוקצפו, הסוכר נבחש, ועל עוגת הספוג שיצאה מהתנור השף הוסיף קרם עשיר, רוטב קינמון וטוויל קרמל, והמנה קושטה עם פרחים אכילים , ונחטפה באופן מיידי על ידי כל הנוכחים.
כיום ניתן למצוא ב"שמנא" שמנים מזני –
"ברנע פישולין" – בטעמי פירות עם מתיקות מודגשת, מה שהופך אותו לאידאלי בתיבול עדין, טיגון ואפילו מאפים מתוקים (מרירות חלשה, חריפות עדינה).
"ברנע נבאלי" – גם הוא בעל מרירות וחריפות עדינה, מתאים לתבשילים, טיגון ותיבול.
"סורי" – האמת- השמן האהוב עלי ביותר, והוא גם נחשב לחריף ביותר – תיבול חזק, מעולה לחומוס. (או במקרה שלי – עם חתיכות חלה).
"פיקואל" – מרקם עשיר, מרירות וחריפות נמוכים, גם הוא מתאים לבישול, טיגון ותיבול.
"ארבינקה" – ארומה פירותית מודגשת וחריפות חזקה – לבישול ולתיבול . (מבחינתי – מתחרה ל"סורי" על הטעם שלי).
בסיכום הסדנה יצאנו עם בהחלט "חמישים טעמים של שמן זית".
עוד פרטים על "שמנא" – המוצרים, הסדנאות וכל השאר כאן .
בולה בולה- בואו לבוליווד – yes comedy
על "בוליווד" כבר כתבתי כשהסידרה החלה להיות מוקרנת בערוץ yes comedy. לצפייה בסיקור
עכשיו, אחרי שכבר צפינו בכמה תוכניות, אפשר לראות למה התוכנית הפכה להיט, או במילים של YES- רוצים לראות את הצבעוניות הרבה של הודו ? YES!!, רוצים לראות איך פועלת תעשיית הקולנוע הגדולה בעולם ? YES!!, רוצים לראות כשרונות ישראליים מכל הסוגים בוחנים אם יש להם את הניצוץ ההודי? YES! YES! YES!.
הצוות המוכשר שכולל את איציק כהן, גלית גיאת, קארין כהן, עידן יניב, ניסים גרמה ובנות "המירוץ למליון" – מעיין רפאלי ובת אל מוסאווי הקורעות, מתנסה בכל מה שיש להודו להציע, ובגדול, ובמקביל גם לומדים כל מה שצריך כדי להיות כוכב בוליוודי מן המניין.
הגענו כולנו – בלוגריות, צוות וכמובן הטאלנטים של הסידרה, למסעדת "טנדורי" המשופצת והמשודרגת של רינה פושקרנה, ההודית הכי אותנטית בארץ, בהרצליה פיתוח, לערב שכולו הודו, מכל החושים – המוסיקה, הטעמים, הריקוד, הבישול והאווירה.
דבר ראשון שראינו היה העיצוב, שהיה גן עדן לחולות צילום כמונו, כי כל פינה היתה צבעונית ועשירה והעבירה אותנו ישירות לבומבי. כוסיות "לאסי" מרעננות עם פיסטוקים העירו לנו את בלוטות הטעם ואנחנו כבר התחלנו להרים את מכסי הכלים כדי לרחרח מה יש בפנים.
איציק, גלית, עידן, ניסים, בת אל ומעיין הגיעו והשמחה החלה. (בכלל, כשאיציק נכנס הטונים של כל הבנות בסביבה עלו באוקטבה או שניים עם "שיואו, איזה חתיך!!!!").
הדבר הראשון שעשינו היה סדנת הכנת סמוסות עם רינה פושקרנה. רינה הדגימה, אנחנו הכנו (טוב, בעצם מי שהכין זה צוות הסידרה, אנחנו בעיקר צילמנו…) – ואיזה סמוסות יפיפיות יצאו להם- בעיקר לאיציק שהדגים כישורי בישול לעילא ולעילא. . מצאתי ביוטיוב סרטון של רינה שמראה בדיוק איך עושים את הסמוסות – שווה להציץ – https://www.youtube.com/watch?v=auitdRan-Zs
בתמונות – איציק, גלית ועידן מכינים סמוסות עם רינה פושקרנה.
בתמונה למטה- ומה יצא?
אחר כך כבר נעשינו ממש רעבים ופנינו לשולחן שהיה מלא כל טוב במנות הודיות מהמיטב של "טנדורי". היו שם מנות צמחוניות, טבעוניות, מנות עוף ודגים, חריף ולא חריף, מתקתק ומתובל, וכמובן גם מתוקים בלי סוף. בין השאר היו שם תבשיל עדשים בשם דאל מקאני, כמה סוגי אורז- עם קימל ואורז ביראני, תבשיל כרובית ותפוחי אדמה בשם אלו גובי, והפיבוריטים שלי – תבשיל תרד עם גרגרי תירס (תנו לי קערה מזה ואני מסודרת) וצ'יקן טיקה כמובן, ומהמתוקים, איך אפשר בלי גולב ג'אמון- אותם כדורי גבינה מטוגנים? . כאמור זה רק חלק קטן מהשפע שפרסה לנו רינה (ניתן לראות בתמונות חלק מהמנות).
החלק השלישי היה סדנת ריקודים הודית, ובראשה שיר הנושא (להלן "בולה בולה בוליווד"). הכוריאוגרפית קים גורדון לימדה, הבלוגריות הצטרפו, והמסעדה של רינה הפכה לרחבת ריקודים סוערת.
בתמונה למעלה – קים גורדון – מימין, מובילה את צוות "בוליווד" והבלוגריות.
כאמור, הסידרה "בוליווד" משודרת ממש בימים אלה בyes comedy, ומביאה לנו מיקס של מוסיקה, תנועה והמון צחוקים, כשהגיבורים שלנו הופכים לשחקני בוליווד, ומי יזכה בסוף בפרס הגדול?
לאתר "בוליווד", לפרקים מלאים, סיפורים מאחורי הקלעים והמון הפתעות – http://bollywood.ynet.co.il/
דף הפייסבוק- https://www.facebook.com/Bollywood.yes
מסעדת "טנדורי" – http://www.tandoori.co.il/
יוגורט – בציון 99!!!
בבית הספר המורים היו אומרים ש"מאה זה רק לאלוהים". אז לא מאה, אבל 99 זה מספר נחמד, בעיקר כשהוא בא עם משהו טעים, ובמחיר קלורי נמוך.
במסגרת פעילותה למען מזון בריא יותר, עם פחות מלח וסוכר, אבל תוך שמירה על הטעם, מביאה לנו "תנובה" את המוצרים החדשים של "יופלה" – 3 טעמי יוגורט פרי בגביע (תות, אננס ואפרסק) ושני טעמי משקה יוגורט בבקבוק (פירות אדומים ופירות טרופיים), והכל בהפחתה של 40% סוכר ובמחיר קלורי של 99.
את המתיקות משיגים בעזרת סטיביה שהיא ממתיק טבעי.
ההתנסות שלי
טעמתי את אחד המשקאות וגם את היוגורט בטעם תות. בשני המקרים ,אם לא היו אומרים לי שזה מופחת סוכר ומכיל תחליף סוכר, לא הייתי יודעת. גם הבן, שלא היה מודע לזה, אכל כרגיל וכששאלתי אם יש הבדל הוא פשוט משך בכתפיו.
גם בן הזוג מיהר ולקח את אחד המשקאות כדי להיווכח בעצמו.
מה שנחמד, הרבה פעמים יוגורט, או משקה יוגורט, נחשב למשהו "קליל", לפינוק או לנשנוש, ואנחנו שוכחים לקחת אותו בחשבון בספירת הקלוריות, כך שבסוף אנחנו מופתעים שלא הצלחנו לרדת במשקל (או גרוע מזה, אפילו עלינו). ברגע שה"נשנוש" הוא רק בן 99 קלוריות, גם אם נשכח לספור אותו, הוא עדיין לא פוגע באופן משמעותי בספירה שלנו (אני תמיד מוסיפה עשרה אחוזים לספירה שלי, על כל מני "טעויות ושכחות" כאלה, כמו אותה עוגת יום הולדת במשרד שאיכשהו נשכחה להספר…).
אני הולכת לנסות עוד שני דברים עם היוגורטים, האחד – לשים בפריזר וליצור מעין גלידה או קרטיב בריאים, מתוקים, שמקררים אותנו בקיץ הלוהט שמסביב, ועדיין שומרים על קלוריות, וגם בעוגה, לראות אם מישהו ישים לב שהיוגורט שבעוגה שונה במשהו ממה שרגילים.
גם למי שלא שומר על דיאטה, מה רע שהיו קצת פחות קלוריות אם הטעם נשאר אותו דבר? (והפחתה בסוכר היא תמיד דבר חיובי!). (וגודל הבקבוקונים מתאים בדיוק לילדים שמחפשים "משהו" ולא יודעים מה, וזה הרבה יותר טוב מלתת לה ממתק או חטיף שגם משמין וגם חסר כל ערך בריאותי).
כי בסופו של דבר, עם כל הכבוד לבריאות, הדבר הראשון שאנו מושפעים ממנו הוא הטעם. אם זה לא טעים, זה יכול להיות בריא עד מחר ולא ניגע בזה, ובמקום זה נלך למה שלא בריא אבל טעים, ועכשיו כבר לא צריך לבחור כי הטעם נשאר אותו טעם מוכר ואהוב.