ארכיון

ערב ההשראה 2022- לדמיין, ליצור, לרפא.

1

במיתולוגיה היוונית היו המוזות- תשע אלות של יצירה, אמנות ומדעים, שתחת כנפיהן חסו אמני מחול, מוסיקה, ספרות, מחזאות, הסטוריה ועוד. תפקידן היה לעורר השראה לאמנים, מוזיקאים, משוררים ופילוסופיים.

מוזה- בעברית – השראה, היא הרעיון שעולה לאדם ומשפיע על יצירתו. ואת ההשראה אפשר למצוא בכל מקום- בטבע, בחלל שסביבנו, האנשים המקיפים אותנו, אירועים הסטוריים ואישיים, כל אחד יכול לשאוב את ההשראה ולתת לה להוביל את יצירתו.

להמשיך לקרוא

פסטיבל טעמים בעמקים 2020 – שנת תש"פ !

פסטיבל טעמים בעמקים

תש"פ היא לא רק השנה העברית שלנו, היא גם ראשי תיבות של "שיתופי פעולה"- חגיגה של אירועים המתקיימת כל שנה במסגרת "פסטיבל טעמים בעמקים". נכון, יש גם את האות "ת" והיא מסמלת את כל מה שמומלץ לעשות "תשאפו, תעשו, תגיעו, תיזמו" – הכל כדי ליצור את חגיגת העמק הגדולה.

ב2 לפברואר 2020, מושק זו הפעם ה16 פסטיבל "טעמים בעמקים" הכולל שפע של אירועים מיוחדים למבקרים בעמק, בכל התחומים – מקולינריה ועד ספורט, ממוסיקה ועד בעלי חיים, עולמות חדשים וחוויות ייחודיות.

להמשיך לקרוא

פסח ירושלמי- חוויות לכל המשפחה.

בפוסט הקודם סיפרתי על אפשרויות שונות לסיור בירושלים בכל ימות השנה.

עכשיו, כשחופשת פסח מתקרבת, והילדים בבית בערך שמונים ימים ברצף, אין כמו ירושלים – נסיעה קצרה, מזג אוויר נפלא, והמון אפשרויות בילוי לכל טעם, לכל גיל ולכל מצב, שיספיקו לכל ימות הפסח ויותר.

אז מה יש לנו בפסח?

ברובע היהודי במהלך ימי חול המועד, 21-24 לאפריל 2019 מציעה החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי אטרקציות שונות בחבילות משולבות ומוזלות לכניסה לאתרים ולפעילויות השונות.

הכרטיס המשתלם ביותר הוא כמובן כרטיס "הכל כלול" משפחתי, שבמסגרתו אין הגבלת ילדים והוא עולה 97 שקלים בלבד לכל המשפחה, לסיורים מודרכים בבית הכנסת "החורבה", "הרובע ההרודיאני" והבית השרוף המחודש (שעליו אפשר לקרוא בפוסט הקודם שלי) כמו גם לקבל את ערכת המשחק "בקצב הרובע" במתנה.

 

הבית_השרוף_800x533

להמשיך לקרוא

פסטיבל "רמלה עיר עולם 2" – בחופשת סוכות קרוב לבית!

 

6319

החופש הגדול רק הסתיים וכבר התחילו חופשות החגים, וכמה אפשר ג'ימבורי? מה עם קצת בילוי לכל המשפחה שכולל גם תרבות, גם קולינריה, גם פעילות לילדים, גם נופים וגם נסיעה קצרה בלבד?

בחול המועד סוכות (בתאריכים 25-27 לספטמבר) מתקיים ברמלה פסטיבל "רמלה עיר עולם". בשנה שעברה משך אליו הפסטיבל מעל 45000 איש, והצפי להשנה גדול בהרבה, מכיוון שיש הרבה אירועים ואפשרויות לכל המשפחה.

להמשיך לקרוא

הזהב של ערד.

שעה וחצי של נסיעה נינוחה מ"מדינת תל אביב" שוכנת ערד, עיר קסומה שהיא ממש לא רק תחנת עצירה בדרך לים המלח או לאילת, אלא אתר תיירותי גדול שכשמגלים כמה פעילויות ואוצרות יש בו, מבינים שצריך להגיע לפחות לכמה ימים כדי לקבל טעימה מהמקום.

רוצים דוגמאות? ביקרתי בעיר ליום אחד וטעמתי על קצה המזלג חלק מהאפשרויות הגלומות בעיר, שמתאימות לכל בני המשפחה, בין אם הם מייטיבי לכת או מייטיבי לסת, חובבי שופינג או טבע, יש הכל.

מבחינתי, כשאני שומעת את המילה "שופינג" אני כבר לא כך כל שומעת את המשך הטקסט ולכן היה טבעי שהתחנה הראשונה שלי בעיר תהיה ב"צים סנטר"- מרכז הקניות הגדול באזור, שיש בו כל כך הרבה אפשרויות, שהייתי חייבת לכתוב עליו פוסט נפרד

להמשיך לקרוא

פסטיבל "טעמים בעמקים" 2018- יוצא לדרך!!

 

תמונת-פסטיבל-צילום-שי-וייס-

נתחיל מהשורה התחתונה- פסטיבל "טעמים בעמקים 2018" נמשך שבועיים ותזדקקו לכל אחד מהימים האלה בשביל להספיק את כל האוצרות שמסתתרים בעמק.

הפסטיבל חוגג את שנתו ה14 ואת יום ההולדת ה70 למדינת ישראל בחגיגת ענק לכל החושים , לכל בני המשפחה ולכל העדפה . במסגרת הפסטיבל מתקיימים אירועים קולינריים ותרבותיים בכל פינה בעמק- במסעדות, בשווקים החקלאיים, בקניונים, חגיגה בכל מקום.

להמשיך לקרוא

מוזיאון ישראל – התרבות בקפסולה ישראלית

 

מו1 (1)

כשאנו מטיילים בעולם, בעיקר במדינות כמו אירופה או ארצות הברית, אנחנו תמיד מבקרים במוזיאונים הענקיים שבהם תערוכות אומנות או טבע, מדע או ארכיאולוגיה. ומה אצלנו? חופשת הסוכות היתה עיתוי מצוין לעלות לירושלים ולהגיע אל המוזיאון הגדול והחשוב בישראל- מוזיאון ישראל בגבעת רם. היו לנו קרוב לחמש שעות, ואחרי שקראנו שיש במקום יותר מחצי מליון פריטים, הבנו שאין סיכוי לראות את הכל, אפילו לא את הרוב , ובעזרת עיון באתר האינטרנט, וייעוץ סימפטי מאד של עובדות עמדות המודיעין, בחרנו את הפייבוריטים שבהם נרצה להתמקד.

בגדול החלוקה היא לשלושה חלקים- אגף הנוער (והכניסה בסוכות לילדים היתה חינמית), אגף התערוכות הקבועות, ואגף התערוכות המתחלפות.

להמשיך לקרוא

ירושלים- טעימות ומזמורים בניחוח ט"ו בשבט.

בעוד שבועיים נחגוג את ראש השנה לאילנות, הגשמים הרבים  בתקופה האחרונה עוזרים לעצים לפרוח וללבלב, הארץ שופעת פירות וירקות ורק צריך לחגוג.

כשהייתי תלמידה ט"ו בשבט התמצא בהבאת סלסלות (ליתר דיוק קופסאות נעליים) מקושטות עם פירות בתוכם, שתילת עץ בגינת בית הספר והרבה שירי שקדיה. מאז זרמו הרבה מים בנהר, והיום יש אפשרויות רבות ומגוונות לחגוג את החג הכל כך ישראלי הזה.

הפעם הוזמנתי לחגוג בירושלים, ליבה הקדוש של הארץ, שמרכזת בתוכה כל השנה שפע של אטרקציות ואפשרויות בילוי לכל המשפחה, ובט"ו בשבט מוסיפה לתפריט עוד ועוד מעדנים קולינריים ומוסיקליים.

להמשיך לקרוא

מול הרי הגלבוע צל הרי הרמה- חלק ג – תרבות

בחלק השלישי של ביקורי בצפון הקרוב, התרכזתי בפן התרבותי- וביקרתי בשני מוזיאונים , שניהם בעין חרוד מאוחד, כל אחד עוסק בנושא אחר, ושניהם בהחלט שווים ביקור.

בית שטורמן

בעין חרוד מאוחד, נחנך עוד לפני קום המדינה, מוזיאון "בית שטורמן", לזכרו של חיים שטורמן, איש השומר וההגנה, שנהרג ביחד עם עוד שני לוחמים ב1938, ותפיסתו היתה של שלום, של קשר עם כל הסובבים, יהודים וערבים כאחד.

להמשיך לקרוא

אומנות – עכשיו לכולם.

אנחנו מסתובבים בגלריות בארץ ובעולם, נתקלים בעבודה שאנחנו נהנים לצפות בה, מעניינת אותנו, מרתקת אותנו, ואז אנחנו מתבוננים בה כמה דקות ו…עוברים הלאה. זהו, כי זה הסיכוי היחיד שלנו להנות ממנה- שם בגלריה. גם במקומות שהתמונות לא רק מוצגות אלא גם נמכרות, רוב הסיכוי שאם אנחנו לא מליונרים , יהיה מרחק גדול ביננו ובין האפשרות להרשות לעצמנו לקנות אומנות מקורית כדי לקשט את ביתנו, שם נוכל להנות ממנה בכל רגע.

עכשיו המצב השתנה. היזם אלי אדרי נתקל בבעיה הזו בדיוק- איך להביא הביתה אומנות מקורית ואיכותית במחיר סביר שגם מעמד הביניים יוכל לעמוד בו?

כך נוצרה גלריית "פחות מאלף" שכשמה כן היא – כל היצירות שנמכרות בה, הן מתחת לאלף דולר.  הקונספט בעצם מסייע לכולם- גם הקהל הרחב יכול להרשות לעצמו לרכוש אומנות מקורית, וגם האומן זוכה להתפרנס, שכן כשיצירתו תלויה בגלריה עם תג מחיר יקר מדי, ואף אחד לא יכול לקנות אותה, אין לו הכנסה והוא נאלץ לעסוק במגוון עיסוקים שונים כדי לחיות. בצורה כזו האומן גם פנוי כלכלית להמשיך לעסוק באומנותו.

אז הגעתי ל"פחות מאלף" בפלורנטין בתל אביב. את פני קיבל ניב בורנשטין – אוצר ומנהל הגלריה, שהוא גם צייר. ניב הוא גם אחד הבעלים בגלריית "בנימין" בתל אביב והוא הסביר כיצד הוא בוחר את היצירות. מה שהוא מחפש אצל צייר זה קודם כל השפה שלו, הייחוד שלו, כי כל אחד יכול לצייר "יפה" אבל לכל אומן צריכה להיות השפה שמייחדת אותו. הוא מחפש את האיכות שמאחורי הקלעים. המקום פתוח כבר שנה והיצירות הנבחרות הן של אומנים בעלי שם כמו ציבי גבע, יאיר גרבוז וסיגלית לנדאו כך שיש גם "תו איכות" לכל יצירה שיוצאת מהגלריה.

הקו המנחה – הנגשת האומנות לציבור הרחב.

לא מדובר בעבודות ביכורים, אלא באוסף אקלקטי שמאפשר לכל  אחד שנכנס לגלריה לבחור מה הוא אוהב, והממתק הגדול של המקום – במה לאומני רחוב.

(בתמונה למעלה- מימין ניב בורנשטיין – האוצר והמנהל, משמאל אלי אדרי – הבעלים. מאחוריהם למעלה- יצירה של בורנשטיין).

פלורנטין היא השכונה היחידה בתל אביב שבה העיריה מאפשרת לאומני רחוב להתבטא ככל העולה על רוחם, כל אחד יכול לבוא ולעטר קירות ובעצם בכל מקום ,ולאומנים יש קוד אתי בינם לבין עצמם שהם לא עולים אחד על העבודה של השני. כך הפכה השכונה לתערוכה ססגונית בפני עצמה, וב"פחות מאלף" מכניסים אותה לגלריה, תוך שמירה על החופש של יוצרי הרחוב. מה הכוונה? אמני הרחוב שומרים על הסגנון שלהם, על הכינויים והסמלים שלהם, ויוצרים על כל חומר שבא להם – מחלקי ריהוט ישנים ועד חתיכות אלקטרוניקה, והיצירות מגיעות לגלריה ונמכרות לציבור הרחב. בין האומנים המיוחדים שראינו בגלריה היה אומן שכינויו הוא "אומץ" ואף אחד לא יודע מי הוא, שבא מהעולם החרדי האדוק, ובאמצעות ציורים מביע את מחאתו על תופעות בחברה החרדית, כמו למשל חותמות "בד"צ" שהציבור הזה דורש על כל דבר, טריוויאלי ככל שיהיה.

(בתמונות למעלה ולמטה- אמנות רחוב בפלורנטין)

יצאנו לסיור בסביבה של פלורנטין, ובתמונות ניתן לראות חלק קטן מהאוצרות על הקירות והמבנים. אין צורך אפילו לתכנן מסלול, רק לזרום עם הסמטאות ובכל מקום להרים את העיניים ולראות את הצבעוניות הרבה והמיוחדות (שווה לחפש את היצירה שבנויה כולה מכתב ברייל למשל).

אחרי הסיור הגענו לפרוייקט נוסף של "פחות מאלף" – סדנאות ציורי הרחוב. כדי שהציבור יוכל להתחבר יותר לתרבות אומנות הרחוב, הוזמנו לסטודיו הסמוך, שם חיכו לנו צבעים , מכחולים וכל מני סוגי משטחים שלקוחים מהרחוב, ועל כוסית יין קיבלנו את ההוראות "צרו אומנות רחוב". כדי לתת כיוון, קיבלנו שלוש הנחיות- ביחרו לעצמכם כינוי, ביחרו לעצמכם סמל, וביחרו מילה.

(בתמונה למעלה- בלוגרית בעבודה….)

בחצי השעה הבאה (אנחנו רק טעמנו מהסדנה, סדנאות כמובן לוקחות יותר זמן) בלוגרים שבדרך כלל הם היפרקטיבים, שקעו בצבעים, צורות ויצירות האומנות החלו להווצר על המשטחים . ניב עבר ביננו והדגים כיצד הוא בוחר יצירות בהתאם לשפה שהוא רואה בהן, לגבי העבודות שלנו.

יצאנו מהסדנה עם כתמי צבע על הידיים, ועם געגוע עז לתקופה של הילדות שבה ציורים היו דרך יומיומית להתבטא. (וממש לא צריך כשרון ציור בשביל זה).

עוד פרטים על הגלריה, היצירות, האומנים והסדנאות ניתן למצוא בדף הפייסבוק – https://www.facebook.com/less1000 . צוות המקום גם מסייע בייעוץ ויש אפילו שירות תליית תמונות.

האומנות מעולם לא היתה כל כך קרובה.