ארכיון

חנוכה בעיר הקודש- ירושלים של אור

לירושלים כדאי לנסוע בכל ימות השנה, תמיד יש הפתעות, אווירה בינלאומית והרבה חוויות חדשות.

לקראת חג החנוכה הגענו אל העיר כדי לטעום מעט מאירועי החנוכה המרתקים המציעים משהו לכל גיל ולכל העדפה וטעם.

פתחנו את הבוקר במלון הבוטיק "בת שבע ירושלים" מרשת JACOB. בתקופת הקורונה שופצו מלונות ג'ייקוב בעלות של מעל למאה מליון שקלים (!) וכל אחד מחמשת המלונות של הרשת- בתל אביב, טבריה, נהריה, חדרה וכמובן ירושלים, זכו לאופי ייחודי ברמה הגבוהה ביותר. הקונספט של "בת שבע ירושלים" הוא הקפאת זמן, נוסטלגיה וניתן לחוש זאת כבר בכניסה כשמתרשמים מעיצוב המבואה המעוטרת בפריטי נוסטלגיה רבים שחלקם הפכו לחלקי ריהוט כמו ארגזי "נדוניה" שהפכו לשולחנות, מנורות ייחודיות, עיטורי קירות ועוד.

העלאה8

להמשיך לקרוא

"רגע רגע" –קבוצת התאטרון הירושלמי מצדיעה לסשה ארגוב.

רגע רגע מופע חדש של קבוצת התיאטרון הירושלמי צילום מוקי שוורץ

 

(קרדיט לצילום – מוקי שוורץ)

"היה היה פנס בודד בקצה שכונה והוא האיר את ילדותנו הקטנה" הלחין המלחין האהוב  סשה ארגוב לפני שנים רבות, שיר שעדיין מעורר געגוע בלב, לצד מאות שירים אחרים כמו "אהובתי לבנת צוואר", "וידוי" ועוד.

חבורה של צעירים בארץ  ישראל שרק נולדה, גדלים יחד, מתגיייסים, מגלים את האהבה  והכאב ובונים משפחות משלהם, והכל בליווי המוסיקה של התקופה, שאהובה עד היום.

להמשיך לקרוא

פסטיבל טעמים בעמקים 2020 – שנת תש"פ !

פסטיבל טעמים בעמקים

תש"פ היא לא רק השנה העברית שלנו, היא גם ראשי תיבות של "שיתופי פעולה"- חגיגה של אירועים המתקיימת כל שנה במסגרת "פסטיבל טעמים בעמקים". נכון, יש גם את האות "ת" והיא מסמלת את כל מה שמומלץ לעשות "תשאפו, תעשו, תגיעו, תיזמו" – הכל כדי ליצור את חגיגת העמק הגדולה.

ב2 לפברואר 2020, מושק זו הפעם ה16 פסטיבל "טעמים בעמקים" הכולל שפע של אירועים מיוחדים למבקרים בעמק, בכל התחומים – מקולינריה ועד ספורט, ממוסיקה ועד בעלי חיים, עולמות חדשים וחוויות ייחודיות.

להמשיך לקרוא

חוויות והפתעות בירושלים.

נכון, כשאנו חושבים על ירושלים אנו מדמיינים לרוב את הכותל, החומות והקדושה, אבל לירושלים פנים רבות, וחלק גדול מהן הוא מקומות הבילוי והנופש – ברים, מסעדות , דוכנים, מלונות, מוזיאונים ואטרקציות שונות.

הגענו לעיר בשעת ערב מאוחרת, ונפלה ההחלטה לחפש את חיי הלילה התוססים של העיר. כששוטטנו בכיכרות גילינו תיירים מהארץ ומכל העולם שישבו, פטפשו, אכלו משהו, והקשיבו לשפע הופעות הרחוב ממש בכל פינה.

עד מהרה הגענו ליעד הראשון שלנו, בר הקוקטיילים והטאפסים "אנדלוסיה". הבר הוא היחיד בארץ המשלב מנות שף כשרות כמו מנות ירקות, טורטיות, פשטידות, דגים במבחר דרכי הכנה, סינטה ופסטיה, ברווז ובורגרים, וכמובן קינוחים מגרים במיוחד (כולל גם מנות טבעוניות) ועשרות סוגי קוקטיילים קלאסיים וחדשניים בשילוב עולם היין בשילוב ישראלי ספרדי ייחודי.

אנחנו הגענו אחרי ארוחת ערב ולכן הלכנו ישר על אוסף קוקטיילים מפואר שרקח עבורנו המיקסולוג אלון זוהר, שהכין משקאות מיוחדים תוך מופע פירוטכני לכל החושים. תוך כדי הבערת הדלפק, יצירת זיקוקים באמצעות קינמון, מזיגת אש מקנקן לקנקן במרחק של חצי מטר אחד מהשני, הקפצת משקאות ועיטורים שונים, נוצרו קוקטיילים שחלקם אולתרו במקום לפי דרישת האורחים.

הדרישה שלי למשל ל"משהו טעים, חמצמץ, לא מר ולא מתוק, בלי קולה, עם פירות, לא חזק מדי אבל שיעשה שמח, ובלי שום קירבה לערק", נענתה בקוקטייל טעים ויפיפה שענה בדיוק על כל הדרישות ונעשה במיוחד בשבילי.

בין מופעי האלכוהול לא נשכחו כמובן גם הצ'ייסרים לשמחת כל היושבים במקום.המלצה שלי – למרות שבמקום יש שולחנות ערוכים למופת, שווה לשבת על הבר ולא לפספס את המופע.

עוד דוגמאות לקוקטיילים פופולאריים הנרקחים במקום – "Dos Hermanas Martini" – ג’ין עכו, מרטיני אקסטרה דריי, יוליוס ביטרז, קואנטרו תפוזי דם, לבנדר ואקליפטוס, Picasso – שרבט הדרים, לימון, מקאלן 12, אוורנה, ביטרים ו Tio Tio – שרבט אשכוליות, לימון טנקירי 10, יין לבן. אלה כמובן רק חלק קטן מהאפשרויות במקום.

העייפות החלה לתת אותותיה ורצינו רק להניח את הראש על הכר. כדי להתפנק עד הסוף הגענו למלון ibis Styles מרשת מלונות ACCOR הבינלאומית.

למלון הגענו ברגל, מכיוון שהוא ממוקם דקות הליכה מכל אטרקציה ירושלמית שווה – על המדרחוב בסמוך לכיכר ציון, כך שאם רוצים להגיע לעיר העתיקה ,הרכבת הקלה, שוק מחנה יהודה או כל מרכזי הבילוי העיקריים, לא צריך בכלל להזיז את הרכב.

כבר כשנכנסנו ראינו את העיצוב הייחודי של המלון, בהשפעת שוק מחנה יהודה הסמוך. הרבה ציורי קיר באווירת ירקות ושפע, מה שהמשיך גם בחדרי המלון השונים, כשבכל חדר יש תמונות אחרות. בחדר שאני קיבלתי הנושא היה אספרגוס, והוא הציב את הטון בכל הצבעים בחדר ופרטי הריהוט.

החדר היה גדול ומרווח, והיתה לו גם ספה לישיבה, פינת קפה מפנקת, מדפים מעוצבים, כספת, חלונות אטומים לרעש (מה שמהווה יתרון גדול לאור המיקום המרכזי של המלון), מזרון ייחודי שאנשים כל כך אוהבים עד שהרשת התחילה למכור אותו ללקוחות פרטיים, וויפי חינמי, טלוויזיית LCD שטוחה עם מגוון תחנות HOT  ואופציות חכמות, ועוד פינוקים מפינוקים שונים.

לאחר שנת לילה מרעננת הגיע הזמן לחלק שכולם לא מפספסים גם אם הלכנו לישון ממש מאוחר, ארוחת הבוקר הישראלית. כולנו רגילים לארוחות בוקר של סלטים-לחמים-גבינה-מיץ תפוזים, אבל ב ibis Styles הולכים על הרבה יותר גדול, כשבנוסף למגוון סלטים, גבינות, דגני בוקר, פירות, ביצים וכל מה שאנחנו כבר מכירים, יש גם שף שאמון על עמדת טאבון ממנה הוא מוציא פיצות לוהטות, פוקצ'ות, מאפים מתוקים, לחמניות מעוטרות בתבלינים או שוקולד צ'יפס, מני סמבוסק קטנים ממולאים בכל טוב, והיד עוד נטויה.

את ארוחת הבוקר אוכלים בקומה השמינית, שכולה משובצת בחלונות ענק הצופים אל מראות העיר.

אנחנו קצת פספסנו אבל שמענו שבמלון יש גם HAPPY HOUR בין 18:30-19:30 עם צ'ייסרים ופינוקים.

זה שאכלנו ארוחת בוקר מפנקת במלון לא אומר שלקראת הצהרים לא נתפנק באיזו ארוחת בשרים טובה, נכון?

אז הגענו ל HARVEY'Sשהיא מעשנת העץ היחידה באזור ירושלים. שף חיים סנדלר, הוא "הארווי" יצר תפריט של מגוון מנות בשריות, צמחוניות ומנות סלמון מיוחדות בעישון עץ ארז.

אחרי קצת נשנושי לחם ג'בטה עם שום שהוגש עם איולי פלפלים קלויים ומטבל טחינת חצילים מעושנת, ככה להחזיק אותנו עד שיגיעו המנות, הן הגיעו. צלחות גדולות ומפנקות.

שלושה סוגי סלטים שמהווים ארוחה בפני עצמה- סלט ברביקיו עוף באננס, סלט סטייק סמוקהאוס שנתן לנו רמז על מה שהולך להגיע, וסלט פנצנלה לרענון החיך.

אחריהם התחיל להגיע הדבר האמיתי, הבשר. והרבה ממנו.

ראשונים להגיע היו "קצוות שרופים "שמהווים סוג של חטא קטן של חובבי הבשר. מדובר בקוביות חזה בקר מקורמלות ברוטב ברביקיו בסגנון קנזס עם צ'יפס בטטה בצד. בשביל לא לשכוח גם את מקסיקו קיבלנו "טקסס ברביקיו נאצ'וס" – מגש של תבשיל שעועית ובשר מעושן חריף מאד, גוואקמולי , חלפיניו כבוש וסלסת עגבניות, לצד נאצ'וס פריכים.

נזהרנו לא להתמלא כי ידענו מה עוד מחכה לנו, רק לא ידענו עוד כמה…

קרעי תפוחי אדמה וטבעות בצל היוו את המלווים לכל המנות שיגיעו לאחר מכן –

וזו היתה פלטה גדולה של בריסקט, אסאדו, נקניקיות וצלעות מפורקות. כל המרכיבים היו איכותיים והוכנו במקצועיות גדולה. נתחי הבשר קיבלו שוליים אדמדמים מתהליך העישון הייחודי וממש נמסו בפה. גם מחלקת העוף לא הוזנחה ולשולחן הגיע חצי עוף ששהה ארבע שעות בעישון מסקיט ברוטב ברביקיו, רך מבפנים ופריך מבחוץ.

לסיום חלק העיקריות הגיע כוכב ענק במסעדה- "סלמון עץ ארז" – בעישון ארז, מוגש עם סלסת מנגו. הסלמון היה מרגש, הפתיתים הנימוחים שלו התפרקו היטב עם המזלג, חוויה חושנית כמעט.

קינחנו בסופלה שוקולד עם כדור גלידה , כולל שלב הנזילה השוקולדית כנדרש, ובערימה של כדורי סורבה בטעמי פירות, שריעננו את הפה ואותנו אחרי כל המנות.

עשרים וארבע השעות שלנו בירושלים עמדו להסתיים, וזו היתה רק טעימה קלה (תרתי משמע) מכל מה שיש לעיר להציע.

 

פרטים:

אנדלוסיה- קוקטייל בר

מעבר בית הכנסת 12, כיכר המוסיקה, ירושלים

טלפון: 02-6266306

שעות פתיחה: ימים א'-ה' בין השעות 18:00-1:00 ומוצ"ש 21:00 עד 01:00

נגישות: יש

אפשרות לאירועים

כשרות:  כשרות מהודרת.

 

 

מלון ibis Styles ירושלים מרכז העיר

כתובת: בן יהודה 4 ירושלים

טלפון:073-2228888

נגישות: מלאה

דילים: מחירים מיוחדים ומזמינים במיוחד לעונת הקיץ, פעילויות ומתנות לילדים

במלון 104 חדרים המתאימים לזוגות ומשפחות בהרכבים שונים.

כשרות: המלון כשר.

 

 

"הארוויס" – מסעדת מעשנת עץ

בן שטח 7, ירושלים

טלפון: 02-6246444

שעות פתיחה:   יום א'-ה' 12:00-23:00 יום שבת: מצאת השבת-23:00

נגישות: יש

כשרות: כשר למהדרין

 

 

Vinum TLV 3 by American Express – חגיגה של טעם וניחוח.

יין טוב, פסטה משובחת, מוסיקה, והכל בבריזה הקלילה של ערב תחילת הקיץ בתל אביב, מה צריך יותר?

פסטיבל Vinum TLV  by American Express  חזר זו הפעם השלישית לרחבת רוטשילד 1 בתל אביב. הפסטיבל החל אמש וימשיך גם היום (6 ליוני 2019) כך שעוד אפשר להספיק, וכמובן לשים תזכורת ביומן לשנה הבאה.

ומה מצאנו בפסטיבל?

להמשיך לקרוא

T-HOUSE – טקס התה האולטימטיבי.

 

BeFunky-collage (2)

"תה". שתי אותיות שמעלות אסוציאציות רבות, מטקס תה יפני מדוקדק ועד למלכת אנגליה ששותה אותו כל יום באותה שעה תוך שהיא מרימה את הזרת וממלמלת "הו פיליפ, תרצה סקונס"?

אבל מי שמגיע ל"טי האוס" בבית ציוני אמריקה בתל אביב, מגלה עולם חדש, מרתק, צבעוני והרבה יותר כייפי של מוסיקה, אוכל טוב, וקוקטיילים מגוונים שמשלבים בתוכם תמציות תה שונות לצד ערבובים אלכוהוליים מרתקים.

כמו בחידת הביצה והתרנגולת, אין לדעת מה בא קודם – האם העובדה שהבניין בנוי בצורת האות האנגלית T השפיעה על בחירת התה כמרכיב העיקרי למשקאות או ההפך, התה נבחר קודם, אבל זה לא ממש משנה, מכיוון שהתוצאה היא מקום שמח מאד, הומה מבלים.

כשנכנסים ל"טי האוס" ניתן לבחור בין חלל בסגנון טרופי בהשראת אסיה ומטעי התה שלה, חלל פנימי מלכותי בסגנון מועדוני הג'נטלמנים הבריטיים, עוד מדינה שנודעת בתרבות התה שלה, שכולל גם חדר פרטי, וחלל שעתיד להפתח בזמן הקרוב, של גן קייצי קסום, מושלם למסיבות תה (ולא רק). על העיצוב אחראי ניר רן שיצר אווירה שונה בכל חלל וקישור נושא התה לאורך כל המקום. כמובן שמקום עמדת התקליטן לא נפקדת, להשלמת האווירה השמחה

עדן הברמנית קיבלה את פנינו ולאורך הערב הסבירה לנו ולכל מי שישב על הבר על סוגי המשקאות השונים, מה יש במנות, מה מתאים למה ומה ההמלצות בהתאם להעדפות האורחים.

בתפריט הקוקטיילים מגוון רחב של משקאות על בסיס וודקה, רום, ערק ועוד, ובתוספות שונות שכוללות כמובן תמציות תה שונות.

לאחר התייעצות עם עדן בחרנו בשני קוקטיילים:

SHIMDORA – שילוב של ערק, קרם דה מינט, מיץ לימון, תה נענע ומיץ מלפפון. הקוקטייל מגיע בקומקום ענק בסגנון מזרחי, וכמה כוסות שמאפשרות חלוקה לכמה אנשים. גווני המשקה הם אניסיים אבל לא משתלטים, ומקבלים את רעננות הנענע.

PEACH PLZ – טקילה דון חוליו שהושרתה בתה אפרסקים, וקיבלה תוספת של מיץ לימון, סימפל סירופ, אורנג' ביטרס וסודה אשכוליות. התוצאה היא קוקטייל פירותי חמצמץ ומקפץ.

עם הקוקטיילים קיבלנו נשנושי "פאף טוגרשי" – עיגולי תפוחי אדמה תפוחים מתובלים בטעמו העז של הטוגרשי, תבלין שמככב בהרבה מהמנות שבמקום.

הקוקטיילים מוגשים בכלים ייחודיים, כולל אחד שנראה לי הפופולארי ביותר במקום, אם מביטים על צוות הבר ועל כמות הפעמים שהם הכינו אותו – ה"טיקי טאקה טי" – שהוא קוקטייל בסגנון קריבי על בסיס רום ותה מנגו פסיפלורה, המוגש בכוס ענקית בצורת ראש טיקי כמקובל באיים הקריביים, ומעוטר בעוגיית שקדים פריכה.

על האוכל אמון השף אלדד ששון שמטבחו מפיק מנות באוריינטציה אסיאתית עם טאצ'ים מודרניים.  כל המנות הן בגודל בינוני המיועד לחלוקה, והתפריט מחולק לחמש קטגוריות – מגולגל, ירוק, נא, מטוגן ובוער.

כדי לחוות את החוויה במלואה הקפדנו להזמין מנות מכל חמשת הקטגוריות.

הקטגוריה הראשונה היא "מגולגל" וממנה בחרנו את "מגורו קאטסו באן" – באן מאודה שמגיע בסלסלת אידוי ובתוכו טרטר טונה, טוביקו שחור, בצל ירוק, ביצה רכה ותפוח אדמה ומלווה בקערית וינגרט סורימלה.

נטלנו את הבאן בידיים כמו כריך קטן ורך, מעכנו אותו מעט לשילוב כל הטעמים והתענגנו על ביס שאסף את כל הניחוחות והמרקמים ביחד.

מקטגוריית ה"ירוק" בחרנו במנה טבעונית – "ווקאמה" – מילה אחת שמציינת סלט אצות טבעוני עם שאלוט, אטריות שעועית, שיטקי, מלפפון, צנונית וטוגרשי ברוטב ווינגרט שומשום סוי.

הסלט הוא הוכחה שלא צריך להסתגף כשמחפשים אוכל טבעוני. מדובר במנה מרובת טעמים ומרקמים, רעננה וטריה מאד וכזו שבשמחה הייתי מאמצת בתוך קערה גדולה לארוחת הצהרים שלי.

הלאה לקטגוריית "נא" – שממנה בחרה עבורנו עדן את "טרטר טונה" – שלוש קעריות עשויות מפאף קרקר, אותו אחד שנשנשנו בהתחלה, ועליהן טונה טריה, מלפפון, צ'ילי אדום, עשבי תיבול, ושאלוט בפונזו ווינגרט קשיו. המנה עוטרה בעלי פרחים אכילים. המנה הזו היא פינגר פוד קלאסי, רק להרים את הקרקר ולהכניס לפה בביס אחד את כל הטעמים ביחד. בצלחת היו שלוש יחידות, מה שיצר קצת דילמה עם בן הזוג לגבי החלוקה, בסוף הייתי ליידי אמיתית וויתרתי לו על היחידה השלישית שהוא שמח לקחת.

מ"מטוגן" בחרתי את מה שהפך להיות הפייבוריט שלי  – מנת "נאם פריק פלה". זו מנה שקדם לה דיון בדבר מידת החריפות שלה, מכיוון שהיא מכילה צ'ילי כחלק בלתי נפרד מהמנה, ואני קצת בעייתית עם מנות חריפות, ומצד שני התיאור נשמע כל כך מפתה שלבסוף התגברתי על הפחד מפני החריפות ובדיעבד שמחתי שעשיתי כך. מדובר בסלט דג פריך, פומלה, כוסברה, נענע, בזיל תאילנדי, קריספי שאלוט, בוטנים, קשיו, צ'ילי ובצל ירוק. כל הטוב הזה מוגש בסלסלת דף אורז שמומלץ לקרוע ולערבב עם המנה, ומעוטר בפרחים אכילים. החריפות שפחדתי ממנה היתה עדינה בלבד, ולא היתה לי שום בעיה לאכול עד הביס האחרון. זו היתה מנה שהעבירה אותי היישר לרחובות המזרח, יכלתי לשמוע את קרקושי הריקשה בנסיעתה ברחובות השווקים האסייתיים.

המחלקה האחרונה היתה "בוער", וממנה נבחרו שלוש נציגות, כל אחת והייחוד שלה.

"אונגלה אדום" – נתח קצבים במידת מדיום ריר, על דמי גלאס, קציפת בצל חלבית (שניתן לבקש גם ללא החלב למי שלא רוצה לערב), וירקות ירוקים שבעונה, במקרה שלנו כרישה וברוקולי. זו היתה מניפה של נתחים עשויים במדויק, לצד פירה בצל כל כך רך שהוא כמעט ולא  נתפס על המזלג.

כאן נכנס הקטע של "נתתי לך יותר מהטונה, עכשיו אני רוצה את רוב הבשר". היה שווה לחכות למנה הזו.

חגיגת הבשר לא נגמרה במנה הבאה מאותה מחלקה- "ספייריבס טלה" , שתי צלעות שנראו (ונטעמו) כמו סוכריות מפנקות ברוטב טונקצו, סלט פפאיה ועיטור קשיו.

האחרונה בקטגוריה היתה נשנוש בצורת "יקיטורי סלמון", שיפוד סלמון על טריאקי, הייניקי ומוחמצים, סגר את הפינה ואת הארוחה.

עדן מזגה צ'ייסרים של קוקטייל על בסיס וויסקי, כוסיות הושקו והגענו לתפריט הקינוחים שמוגש בעל פה על ידי הצוות וכלל שתי מנות, האחת קלאסית יותר של מוס שוקולד והשניה שסיקרנה אותי בשם "מוצ'י".

בקערית מקסימה בעלת שלושה רגלי ברווז (צריך לראות כדי להבין) נחו ארבעה חצאי כדור קפואים, עשויים מבצק אורז מסוכר וממולאים בארבעה מיני גלידה- קוקוס, פירות יער, מנגו ושומשום שחור. הכל הונח על מצע של שברי מקרונים בצבעים שונים שנצצו כמו שברי זכוכית צבעונית.

שמחתי שבחרתי במנה הזו מפני שקודם כל היא היתה מאד מסקרנת מבחינת השילובים, הבצק וטעמי הגלידה, וכן כי היא פשוט היוותה סיום מרגיע ומלטף לארוחה מרובת טעמים וגוונים.

בתוכניות העתידיות של "טי האוס" , מלבד הגן הקייצי, גם קומה תחתונה שתכלול מתחם מוסיקה והופעות.

T-HOUSE בר קוקטיילים קולינרי ייחודי

אבן גבירול 26 תל אביב (בית ציוני אמריקה)

טלפון 03-7269797

גישה לנכים: יש

שעות פתיחה: שבעה ימים בשבוע, החל מהשעה 19.00 ועד אחרון הלקוחות.

קהל יעד: זוגות רומנטיים, חבורות, מצעירי העיר ועד חוגגי יום הולדת שבעים.

במקום חדר פרטי ו140 מקומות ישיבה בסך הכל.

כשרות: המקום אינו כשר

 

פסטיבל סולם יעקב- כי וודסטוק זה כאן.

 

xcxcxcxcxcxc

פסטיבל וודסטוק היה נקודת ציון בהסטוריה של התרבות והמוסיקה האמריקאית. ב1969 התקיים פסטיבל המוסיקה העצום שמשך אליו כחצי מליון משתתפים שמחו נגד הממסד ונודעו בהמשך כ"ילדי הפרחים".

יהודית ומנחם וינוגרד עלו ארצה עשרים שנה אחרי אותו פסטיבל מפורסם וגילו שהם מתגעגעים לשירי העם העתיקים ששמעו בפאבים, ולשירי המחאה של בוב דילן, פיט סיגר וג'ון  באאז.

הם הקימו מועדון למוסיקת פולק בקיבוץ שלהם, קיבוץ מחניים, ומשכו מאזינים ומוסיקאים מכל הגליל וכן אירחו מוסיקאים מהמרכז כמו שי טוכנר, דיוויד ברוזה הצעיר ואהוד נתן.

הביקוש יצר את הפסטיבל, וכך נוצרה המסורת ו"פסטיבל סולם יעקב" עבר נדודים עד למשכן הקבע שלו החל משנת 2004, בקיבוץ נוף גינוסר על שפת הכינרת. בפסטיבל פעילות חוץ ובאולמות ממוזגים, לינה בחדרי המלון ביחד עם מתחמי קמפינג, במות לכל המשפחה, פעילויות לילדים, סדנאות למוסיקה, ריקודים, טאיצ'י, סשנים של מוסיקה בכל פינה וכמובן הופעות על כמה במות במקביל.

הפסטיבל נמשך שלושה ימים, אני הגעתי אליו להתרשמות של יום אחד בלבד, ולא להאמין כמה שיכלתי להספיק ביום הזה.

לאחר טבילה קלה בכנרת, כמתבקש ממזג האוויר החם, התחלתי את הסיור בבמה המרכזית, בהופעתם של "THE ARAVA RIDERS" ששילבו מוסיקת פולק ובלוגראס. לאחר הקצב שיניתי פאזה והגעתי ל"אולם חרמון", אולם ממוזג שהיה מלא מפה לפה במאזינים לזמרת הריאט פרוסט, יוצרת קנדית  ששרה פולק, רוק וג'אז פאנק בליווי גיטרה.

תחנתי הבאה היתה סדנת סלסה באולם הספורט, בהנחיית אורי בנט, שלימד את צעדי הבסיס של סלסה אל.איי. בהומור ובכשרון והפכו כפכפי אצבע לנעלי ריקוד נוצצות.

חזרתי אל הבמה המרכזית להופעת "הבלומרס" – הרכב המוסיקה האירית הטוב בישראל, שגרמו לקהל לקום ולהניף רגליים בריקוד אירי מסורתי, כולל חמת חלילים קומפלט.

עוד באותה במה בהמשך נשארתי להופעה של "JOKERS AND THIEVES"" – להקה המתמחה ברוק קלאסי ופולק, היוצרת גרסאות על להיטים משנות השישים, השבעים והשמונים, מתבלת בהומור ובסיפורים ומעודדת את הקהל להצטרף לשירה.

הפסקה קלה לארוחת צהרים באחד הדוכנים במתחם (מנות בשריות, חלביות, טבעוניות ומתוקות בשפע) וכיוונתי את צעדי לבמת המדשאה בקדמת המתחם.

בדרכי לשם חציתי את הלובי של המלון בו בכל פינה התיישבו נגנים ואילתרו תוך שאורחי הפסטיבל מתקבצים סביבם.

מול במת המדשאה קיבלתי את אמריקה של הסרטים, בסדנת "סקוור דאנס" עם סיריל ו"נפש מאונטן". מעגל ענק של רוקדים מחולקים לזוגות רוקדים את הריקודים המסורתיים של הבוקרים, לצלילי להיטים כמו "הו סוזנה", מניפים ידיים, כורכים מרפקים ויוצרים "גשרים" שמחים. ילדים, זוגות רומנטיים, מבוגרים לבני שיער, חובשי כיפות ומזוקנים, כולם אוחזים ידיים ויוצרים כוריאוגרפיה אחידה ומשמחת.

האנרגיות נמשכו עם "צעירי נאווה תהילה", הרכב שיצר "קבלת שבת" בעזרת טקסטים מן התפילה והמקורות בלחנים ישראליים עם השפעות קאנטרי, פולק, רית'ם אנד בלוז וכלייזמר.

הקהל שעוד לא הספיק לנוח מריקודי ה"סקוורדאנס" קם שוב על רגליו ויצר רכבות ארוכות של רוקדים סביב הבמה.

אלה היו כמובן רק טעימות מהשפע הענק של האמנים  , הסדנאות והפעילויות שהיו בפסטיבל השנה, כולל גם מוסיקה צוענית, אינדי פולק, מוסיקה מסורתית מדרום איטליה, ג'ז ודיקסילנד ריקודי בוליווד, פעילויות תנועה ואומנות לילדים ועוד.

למי שפספס את הפסטיבל יש סיכוי נוסף השנה, בפסטיבל החורף של "סולם יעקב" שנערך לקראת סוף השנה האזרחית, נמשך כיממה בסוף שבוע, וכל הפעילויות והמופעים נערכים במתחמי המלון הסגורים. גם בפסטיבל זה נערכות סדנאות לריקודים איריים ואמריקאים, סשנים מוסיקלים שונים ופעילויות מגוונות למבוגרים וילדים.

פסטיבל "סולם יעקב" – פסטיבלי אביב וחורף

קיבוץ נוף גינוסר

טלפון : 04-6850403

נגישות לנכים: יש

ילדים עד גיל חמש – חינם.

דומינו'ס- דוז פואה!

 

BeFunky-collage (2)

לא כולם בישראל דוברים צרפתית, אבל יש ביטויים שכולנו מכירים- קרואסון, ז'טם וכמובן "דוז פואה" – שתים עשרה הנקודות האולטימטיביות שמעניקים השופטים לשיר המנצח בארווזיון. הנקודות הללו הן כל מה שכל צופה מצפה לשמוע, בעיקר אחרי המילה "ישראל".

אבל המספר 12 משמח לא רק כנקודות באירווזיון אלא גם בהפתעה מיוחדת שמכינים ב"דומינו'ס פיצה" לכבוד האירוע הגדול הזה- פיצה מטורפת עם 12 (!) תוספות בכל פיצה. גדול ומוגזם בדיוק כמו האירווזיון.

להמשיך לקרוא

"שלדי" – חוויה של חמישה פפיונים.

 

BeFunky-collage (5)

בסביבות סוף המאה ה19 נכתב הספר "מסביב לעולם בשמונים יום" ובו הגיבור – פיליאס פוג, יושב במועדון ג'נטלמנים אנגלי ומחליט לצאת למסע קסום ברחבי העולם.

יותר ממאה שנה לאחר מכן, ליתר דיוק, בחודש מרץ האחרון, נפתח ה"שלדי" שהוא הקונספט המודרני של אותו מועדון ג'נטלמנים, שהיום כמובן מתאים לשני המינים ומשלב חווית אלכוהול, חברים, מוסיקה ואוכל טוב.

"שלדי" ממוקם באזור התעשייה של הרצליה ועוצב על ידי המעצב תמיר בן ציון בהשראה לונדונית יוקרתית בשילובי טורקיז, פליז מוזהב ותחת שחורה. אחד האלמנטים המככבים במקום הוא גופי התאורה שמדמים זכוכית מגדלת, מה שהזכיר לי את שרלוק הולמס, דמות לונדונית אייקונית.

במרכז החלל ישנו הבר שפונה לכל הכיוונים ביחד, כך שאיפה שלא תשב, תוכל לראות את המיקסולוג המקצועי מקפיץ את השייקרים והבקבוקים. שלטים צבעוניים זוהרים משלימים את האווירה.

בחרנו לשבת באחד השולחנות הגבוהים ורחבי הידיים שעליהם אפשר להעמיס שפע של מנות וכוסות ועדיין מספיק מרווח.

אחד הדגשים של "שלדי" הוא האלכוהול, ומאוסף היינות , הבירות והמשקאות המובחרים, כולם כשרים לחלוטין, בחרנו את הקוקטלים שסיקרנו אותנו הכי הרבה- Green wood – ג'ין, מידורי, מלפפון, סלרי ובזיליקום, וMojito basi – רום, סלרי, בזיליקום ולימון. המוחיטו היה קלאסי, וה"גרין ווד" יצירתי יותר ובעל טעמים מודגשים כך שיכלנו לחוות את שני הצדדים של המקום, השמירה על המסורת מחד והיצירתיות והמקוריות מאידך.  בתפריט הקוקטיילים מוזכר גם קוקטייל הבית, שמגיע "עם פפיון" – הסמל של המקום, שמופיע גם על המפיות, התפריטים ובקרוב על המיקסולוגים וצוות המקום. הפפיון משתלב היטב ברוח הלונדונית ג'נטלמנית של המקום ומוסיף קריצה.

רוח התפריט היא "לפתוח שולחן חברים" – מנות שרינג בגדלים שונים שבהם כולם יכולים לחלוק לצד האלכוהול. ישנן מנות מזטים, מנות בגודל בינוני ואנחנו גילינו שיש גם מנות גדולות מאד, שחייבים לחלוק כי אין מצב שאדם אחד יכול לסיים לבד.

מתפריט המאזטים קיבלנו מנת כבד קצוץ היישר ממזרח אירופה, כולל הבצל המקורמל והקורנישונים קומפלט, ומהמטבח היווני בלקני הגיע הממרח האהוב עלי ביותר- סוג של סקורדליה, חומוס שעשוי משקדים ומעוטר בשקדים, כשבמקרה של "שלדי" הוא הגיע במרקם גרגרי יותר וכפרי.

שני הממרחים לוו בלחם הבית , טרי וחם, ובקערית שמן זית ואורגנו.

הקוקטיילים והמזטים נגמרו, מוסיקה נוגנה ברקע ברמת סאונד שעיטרה את האווירה אבל איפשרה לנהל שיחה נינוחה, והגענו לשלב המנות הראשונות בתפריט.

גם מהן קיבלנו שתיים – "קרפצ'ו בקר" עם צנונית, צ'ילי, בלסמי, ארוגולה ובפיזור של "פרמזן" שכמובן לא יכול להיות גבינה בגלל כשרות המקום, והפך לגירסה מוצלחת מאד של אגוז ברזיל מפורר, ו"טונה אדומה" צרובה בקראסט תבלינים על סלט פריקי חם ואבוקדו צרוב".

שתי המנות הצטיינו הן בשילובי הטעמים, הן בצילחות היפיפה והמגרה ובמקוריות. אגוז הברזיל עשה את תפקידו היטב במקום גבינה ולקחתי את הרעיון לשלב אותו במתכונים בשריים או טבעוניים.

על המנות ב"שלדי" אחראי השף ליאור קדוש, עם רזומה ב"סיאטרה", "אדוארדו", "וויולט" של השף יוסי שיטרית, מסעדות בטורקיה וקנדה ולימודים נוספים של המטבח האסיאתי, הצרפתי, היפני בנוסף ללימודי קונדיטוריה אצל אסטלה. הקו המוביל הוא המטבח המרוקאי האותנטי בהשראות שונות.

את הדגש הצרפתי- מרוקאי אפשר היה לראות בבירור במנת " קרואסון דג "צרפוקאי" – כוסברה, טחינה, ושיפקה קטנה. שלושה קרואסונים במתיקות עדינה עטפו בתוכם דג שהזכיר חריימה בטעמיו. היו כאן יחסי גומלין מענגים של עסיס הדג שנספג בקרואסון שמצידו שמר על יציבות המנה ואפשר לאכול אותה כמתבקש- בידיים.

בתפריט יש לא מעט מנות צמחוניות וטבעוניות אבל אנו בחרנו על הקו הבשרי ובמנת הדגל – " כריך בשר מפורק בחלה קלויה " – בשר אסאדו משובח שנצלה על הגריל ואז עבר לבישול ארוך של שש שעות בנוזלים, ולבסוף פורק לחלקים קטנים וקיבל חיבוק של חלה קלויה. המנה גדולה, שלא לומר "ענקית", ויכולה להוות ממש ארוחה בפני עצמה.

בתפריט הקינוחים מבחר מנות שמתמודדות בגבורה עם כשרות המקום. המנה שבחרנו היתה בעלת השם והתיאור המסקרנים ביותר-" ג'ק המרטש, מרנג, קרם שוקולד, ג'ק דניאלס ופטיש".

המנה התגלתה ככדור מרנג על שברי מאפה שוקולד, ממולא בקרם  שוקולד ובג'ק דניאלס, מנצנץ באור יקרות ומגיע עם פטיש שבו אנחנו הולמים מעדנות עד שהכדור נשבר ומגלה את כל אוצרותיו. מנה שהיתה קודם כל משעשעת בניפוץ הכדור עצמו, ואז כייפית לאיסוף כל החלקים בכפית.

"שלדי" מורכב משני חללים פנימיים וישיבה חיצונית, ומקומות לעד 120 אורחים. ישנה אפשרות לאירועים במקום, כולל כאלה עם תפריט סגור מראש.

בהמשך מתוכננות קבלות שבת בימי שישי אחרי הצהרים, עם אווירה, מוסיקה ומנות מיוחדות.

היזמים של "שלדי" הם מתן הרשנזון, איתי נחמיאס, שלדון דני שיין (שגם תרם את השם למקום), עדי נופרבר, נמרוד מרקובסקי ורונן לוי מקבוצת "מקומות בילוי" – הקבוצה המובילה בחיי הלילה בשרון שאחראית גם על "יאמא", "גרגא פיטיץ'", "מיקאסה גליל ים" ועוד.

"שלדי" – בר קולינרי בקונספט DINING CLUB

המשכית 22 הרצליה

טלפון: 0527036313

שעות פתיחה: א-ה  מ12.00 (לארוחות עסקיות), ועד אחרון הלקוחות.

מוצאי שבת – חצי שעה מצאת השבת עד אחרון הלקוחות.

קהל יעד: גילאי ה30+

גישה לנכים: יש

כשרות: המקום כשר.

 

 

צחי סיטון ודלייני ווסטפול עושים ברודווי!

 

111

את קולו הערב של צחי סיטון הכרתי כבר מהופעות קודמות, שבהן התנגן הבס בריטון ברכות והלהיב את הקהל במיטב הלהיטים האהובים. בהופעותיו מארח סיטון זמרות שונות והפעם זכיתי לראותו מארח אורחת מיוחדת- היישר מתפקידים ראשיים בברודווי , הזמרת דלייני ווסטפול.

להמשיך לקרוא