ארכיון

"אל תאמר כשהייתי ילד שיחקתי"- חדר הבריחה האישי של לילך.

 

48424343_10156417608704930_6349607340337004544_n

לפתור חידה תמיד עושה הרגשה טובה. הכיף שבגילוי, ההנאה שבערך העצמי של "הצלחתי!", אם מדובר בפתירת סודוקו או בכתב חידה, פאזל של חלקים רבים או הדקה הזו שבה "נופל האסימון", מ"ספר החידה והחידוד" של שנות השבעים ועד לחדרי הבריחה המשוכללים של ימינו.

בכלל, חדרי בריחה הפכו אטרקציה מכיוון שכל אחד יכול לחוש מעין אינדיאנה ג'ונס ושרלוק הולמס ביחד, פותרים תעלומות ומוצאים אוצרות.

חדרי הבריחה המסורתיים בנויים מנושאים שונים, אך למרות שיש מגוון רחב, אף חדר הוא לא ממש אישי.

להמשיך לקרוא

תום יער עושה (גם) בגרות

 

3 (2)

תום יער עושה (גם) בגרות

אחרי עונה של "תום יער עושה את שביל ישראל"

אחרי שחרשה את שביל ישראל, פגשה דמויות ייחודיות, עברה חוויות , חלקן ביזאריות במיוחד ושילבה את ההומור המיוחד שלה, תום יער חוזרת, חטובה מתמיד, והפעם – למקום שיכול להיות יותר מפחיד מלילה במדבר – שיעור מתמטיקה לבגרות.

להמשיך לקרוא

מיה- כי העולם הוא כדור

"העולם הוא כדור, זה ברור זה ברור" שרו חברי ריצ'רץ' בשנות השמונים, ואיזה כדור? בדרך כלל כדור הארץ, אבל בחודש הקרוב הכדור הוא כדור הרגל שמתגלגל לו במגרשים ברוסיה במסגרת המונדיאל.

להמשיך לקרוא

טאואר-טאג – הקרב אמיתי, המציאות מדומה.

(קרדיט לכל הצילומים בפוסט – ארתור ארונוב)

מציאות מדומה היא אחד הדברים הכיפיים שיש, להכנס לעולמות דמיוניים, לעוף , להיות מנותקים מכל מה שכובל אותנו במציאות, לקבל כוחות על ולהמריא על גבי הדמיון.

רובינו כבר התנסינו בחבישת משקפי מציאות מדומה ונסיעה פרועה ברכבת הרים בחלל, או טיסה עם הציפורים, צלילה למעמקי הים או טיפוס על קרחונים, כשהתחושה כל כך אמיתית שלעיתים אנו נאחזים בחוזקה בסביבה שלנו או אפילו מאבדים את שיווי המשקל.

עד עכשיו היו משחקי המציאות המדומה בצורת משחק מול המחשב, מה שמשאיר את השחקן די בחברת עצמו. עכשיו מגיע החידוש של "טאואר טאג" ומשלב את המציאות המדומה ביחד עם שחקנים מציאותיים לגמרי, החברים שלנו, בני הזוג, הילדים ואפילו הסבתא.

להמשיך לקרוא

"סימני דרך" – סיפורה של נעמי שמר.

"מי זוכר ומי יודע את הדרך אל ביתי, מי אשר קולי שומע הוא יבוא הביתה איתי .

ענני נוצה ממעל והשלף לרגלי,ודינדון פעמון הפלא השומר תמיד עלי"

מילים קסומות אלה נכתבו על ידי המשוררת נעמי שמר, ביחד עם עוד כאלף שירים ומנגינות שהם נכסי צאן ברזל . לכל אחד יש את השיר האהוב עליו משירי נעמי שמר אבל אין עוררין שהשיר הקאנוני ביותר הוא "ירושלים של זהב". הבעיה היתה שמשיר עוצמתי וסימבולי כזה, הוא הפך לשברון לב עבור שמר כשגילתה שהמנגינה דומה להפליא לשיר עם באסקי שכפי הנראה שמעה ונטמע במוחה בלי לשים לב.

להמשיך לקרוא

"קח את אבא שלך ולך לעזאזל"- הבימה.

 

banner_220X310_kah-at-aba-1

כשרמי ורד טיפל באביו אחרי אירוע מוחי קשה, אחת התחנות היתה מחלקת השיקום בבית חולים, ושם קיבל ורד את הסטירה לפנים- כשראה איך מנסים בכל דרך להפטר מאביו, כי הוא "תופס מיטה של צעיר שעוד יש לו סיכוי" וכי המחלקה מפוצצת מחולים.

להמשיך לקרוא

פילומנה ב"הבימה" – היפיפה והיחפנית.

המחזה "פילומנה " מוצג מזה כמה חודשים על קרשי התאטרון הלאומי "הבימה" . זהו מחזה מאת אדוארדו דה פיליפו בנוסח העברי ובבימוי של רוני פינקוביץ.

העלילה מתרחשת בנאפולי, בביתו של איש עשיר בשם דומיניקו סוריאנו (נתן דטנר), שלפני עשרים וחמש שנה היה לקוח של זונה בשם פילומנה מרסורנו (לימור גולדשטיין), ואז החליט לגאול אותה ולקחת אותה מבית הבושת לביתו. הבעיה שבניגוד למה שמוכרים לנו בסרט ההוליוודי "אישה יפה" – שבו גבר עשיר מתחתן עם זונה ששירתה אותו והיא הופכת ל"ליידי" , כאן הזונה אמנם כבר לא במקצוע, אבל היא גם לא ממש אישה מכובדת. היא מתגוררת עם דומיניקו כמאהבת, וגם כמו שהיא טוענת, כמשרתת (למרות שיש משרתים רשמיים בבית שמעורים מאד במה שהולך שם- רבקה זוהר המקסימה כ"רוסאליה", רוברט הניג כ"אלפרדו" ושיפי אלוני המבדחת כ"לוצ'יה" ).

להמשיך לקרוא

INTEX- לקיץ קריר בכיף

אחד ממקומות המפלט מהחום הכבד של הקיץ, הוא ללא ספק בתוך מים, אבל לא כולנו גרים ליד חוף , ולכן בריכה בגינה היא פתרון מצוין- לא צריך להיות מליונרים עם וילה, מספיק חצר או מרפסת גדולה, ויש כבר מבחר גדול של בריכות לקטנים ולגדולים שיכולה לקרר ולעשות כיף על הדרך (וסבתות יקרות- לא תאמינו כמה שהנכדים יתחננו לבוא !).

להמשיך לקרוא

"מנה חמה" שורדת בנעלי "ריבוק"

תוכנית הריאליטי "הישרדות" מושכת קהל צופים אדוק שאוהב לראות את המשימות השונות, הטיפוסים המיוחדים (ותודו שגם אתם עוד זוכרים את "משה מלצר חולון"), ובעיקר לשאול את עצמנו איך אנחנו היינו מתמודדים עם אתגרים אלה.

להמשיך לקרוא

"פרידה"- ציירי לך שפם.

כשאנו חושבים על "תאטרון" יש לנו מושג בערך למה לצפות- דיאלוגים, מונולוגים, לעיתים שירים אם מדובר במחזמר, שימוש באביזרים, תפאורה, תאורה. "פרידה" שמועלה בימים אלה בתאטרון הלאומי "הבימה" הוא משהו שונה- המחזה מוגדר כ"תאטרון מחול" ולמעשה מדובר בערב שכולו ריקוד, כשאין דיאלוגים כלל, והמילים היחידות שקיימות הן מונולוגים שמוקראים מתוך יומנה של פרידה קאלו, גיבורת המחזה. כל העלילה מועברת באמצעות ריקוד בסגנונות שונים כמו פלמנקו, בלט ובעיקר מחול מודרני.

להמשיך לקרוא