ההגדרה "משהו מתוק" בהקשר של פסח היא בדרך כלל "מצה עם שוקולד". הורים פחות ששים לעניין הזה מכיוון שממרח שוקולד הוא לא בדיוק מזון בריאות. עד שהגיעו "אחוה" ועשו בדיוק את זה- ממרחים מתוקים מבוססי טחינה גולמית: ממרח שומשום ושוקולד, ממרח שומשום עם סילאן, ממרח שומשום עם דבש וממרח שומשום בטעם שוקולד ללא תוספת סוכר.
"משהו מתוק" – אין מי שלא מכיר את הביטוי הזה . יש אנשים שהתגובה "אז תאכל תפוח" יכולה לגרום להם להתקפת עצבים רצינית, ומצד שני- מתוקים הם בדרך כלל לא הדבר הכי בריא שבעולם.
אז איך משיגים משהו שהוא גם מתוק וגם בריא?
דינה דגן הייתה מאושרת בפאב הירושלמי שלה "ביאנקיני" שנקרא כך על שם הרחוב בו היה ממוקם.
המקום המה מבלים באופן קבוע, בערב אחד בחודש מאי 2001 חגגו במקום בני נוער רבים מסיבות יום הולדת.
טוב, לא בדיוק.
"מנה חמה" מלווה אותנו בארוחות מהירות כבר שנים, אבל בשנה שעברה הושקה מהדורת המנות המוקרמות והיא זכתה להצלחה כל כך גדולה שלחץ הצרכנים עשה את שלו והמנות החמות המוקרמות שבות אל המדפים במהדורות מפנקות במיוחד.
אין הזדמנות שניה לעשות רושם ראשון, את זה כולנו יודעים. והיות והדבר הראשון שאדם רואה כשהוא מכיר מישהו חדש הוא המראה החיצוני, הרי שרצוי לשמור על המראה כמה שיותר רענן ונעים לעין.
מראה מטופח ורענן תורם גם להרגשה הטובה שלנו, וכשאנו מרגישים טוב אנחנו מקרינים החוצה חיוביות וביטחון, שבתורם חוזרים אלינו מהצד שמולנו.
כשאנו בני ובעיקר בנות 16, אין צורך להשתדל במיוחד, העור צעיר ומתוח, אין קמטים, אין כתמים, הגוף חלק ומוצק, הכל עומד במקום. הבעיה שבגיל הזה אנחנו לא ממש מעריכות את מה שיש לנו, עד שעוברות עשרים שנה ואנו מתגעגעות לאיך שהיינו פעם, או לפחות לביטחון שהיה לנו.
כל מי שגדל בשנות השמונים בארץ, יכול עדיין מתוך שינה לזמזם את שיר הנושא של הסידרה "ספינת האהבה"- אוניית קרוז שהפליגה ביעדים מרהיבים ואצרה בתוכה סיפורי אהבה רבים מספור, וצוות מיתולוגי של קפטן סטובינג, ג'ולי מקויי וכמובן "גופר" ו"דוק".
קופצים ל2019- תרבות הקרוז היא כבר מזמן לא סידרת טלוויזיה אלא חוויה פופולארית בשוק התיירות הישראלי והעולמי , ובצדק מכיוון שלמה להטלטל עם מזוודות ולדאוג לארוחות, טיולים וסידורים כשמישהו אחר יכול לעשות זאת ולהפוך את החופשה למושלמת?
היתרון הגדול של ההפלגות הוא הנוחות, ברגע שהמזוודות בחדר, המלון צף ומביא אותך לכל יעד, עטוף בחבילת פינוקים היאה למלכים ובחוויות לכל החושים- בקולינריה, בבידור, באטרקציות וביעדים המיוחדים.
אחד הפינוקים הנשיים האהובים הוא טיפול פנים. אין כמו ריח טוב, ידיים שמלטפות את הפנים והידיעה שאנחנו עושות משהו טוב לעצמנו . כשאנו מבקרות אצל קוסמטיקאית איכותית, אנחנו זוכות בכל הקופה, גם תחושת פינוק ורוגע וגם שיפור במראה הפנים, שהוא כרטיס הביקור שלנו.
בעוד טיפולים אגרסיביים יותר כמו זריקות ומתיחות הם כואבים גם לגוף וגם לארנק, טיפול פנים בידי מי שיודעת לטפל יכול לתת תוצאות יפות ללא הסבל, ולהפך, בצורה מענגת ומפנקת.
אין אדם שישמע את המילה "ספא" ומבטו לא יצטעף. מיד יעלו באפו ניחוחות בשמים ושמנים, עורו ממש ירגיש בלחיצות העיסויים ואדי הסאונות הרכים.
כשנמצאים בספא מרגישים בני מלוכה מפונקים שכל מה ומי שמסביב עושים הכל כדי שנרגיש הכי טוב והכי נעים.
זו הסיבה שענין המלוכה מככב במלון "דיוויד טאואר" בנתניה, או ליתר דיוק, הסולטנות. סיפורו של המלון הוא על סיפור האהבה של דאוד פאשה הסולטן (כפרפרזה על מיקום המלון ברחוב דוד המלך) ואהובתו שדמותם מקשטת את קירות המלון יחד עם עיצובים המתכתבים עם אווירת ערב האקזוטית – המנורות, חיפויי הקירות, הצבעים ועוד.
הגעתי למלון ליום של פינוק, שהחל בארוחת הבוקר החדשה, שלמעשה מבחינת מרכיביה היא ממש בראנץ' – מבחר סלטים טריים, גבינות בוטיק רכות וקשות, דגים כבושים מעושנים כולל סלמון משובח במיוחד, לחמי מחמצת מפתים, עמדות בריאות , חלווה בוטיק, תפוחי אדמה אפויים, פסטה, אנטי פסטה, אגס בנדיקט מוכן במקום עם חלמון שנוזל לו ונספג בכל השכבות האחרות, שפע מתוקים ופירות ומבחינתי – גולת הכותרת היתה השף יונתן שעמד והכין קרפים צרפתיים, כולל כאלה הממולאים בשוקולד, ממש כמו ברחובות פריס.
הוספתי לי ממבחר המיצים הסחוטים במקום, והתפנקתי גם על אייס קפה שהגיע ישירות עם המלצרית האדיבה אלי לשולחן.
מראות הים וראשוני הרוחצים בו ליוו את הארוחה ולאחר שסיימתי שמתי את פעמיי לקומה השניה של המלון, אל מחוז הקסם – הספא.
כבר כשיוצאים מהמעלית, שמעוטרת בתמונות של הסולטן הצעיר ויפה התואר, מגיעים אל קיר שעליו מפות עתיקות המתארות את מסעותיו של הסולטן, מהם הביא את סוגי הטיפולים השונים שמוצעים בספא.
הספא משתרע על פני 1000 מ"ר וכולל את כל מה שצריך – חדרי טיפולים מאובזרים במיטות חשמליות עם מזרן מתחמם לנוחות מירבית, סוויטת טיפולים זוגית עם ג'קוזי, חמאם טורקי אותנטי, חדר כושר מצוייד במיטב המכשירים המתקדמים, בריכת שחייה פנימית מחוממת שאם מכניסים בה את הראש למים גם מגלים את ההפתעה- מוסיה המנוגנת במים, פינות רביצה ומנוחה והכל רקע נוף הים של נתניה.
הדבר הראשון שעשיתי הוא כמובן להכנס לתלבושת המסורתית של המקום – החלוק הרך והמפנק וכמובן נעלי ספא. בעמדת הקבלה מסרו לי כי את הטיפול שהוזמן לי יעניק לי סרגיי המטפל המוכשר. בחדר הטיפולים האור עומעם והמוסיקה החרישית נוגנה ברקע. סרגיי חקר בדיוק באיזה אזורים בגוף הייתי רוצה שהוא יתמקד והיכן לא רצוי לגעת, ומה מידת החוזק הרצויה לי בעיסוי (והתשובה שלי "חזק!!").
במהלך הטיפול היה קל להתמסר למגע המקצועי שידע ללחוץ על המקומות התפוסים ביותר, כשנשאלתי מדי פעם אם זה לא חזק מדי או אם משהו מפריע. בסיום הטיפול יצאתי כמרחפת על ענן.
תחושת הנינוחות ליוותה אתי לניקוי הגוף באדים הלוהטים של החמאם ולאחר מכן שהות במים החמימים של הבריכה, ובשתיית תה מרגיע במתחם המנוחה, שם השתרעתי על ספות וצפיתי בים.
בתפריט הטיפולים ישנם טיפולי פנים כמו טיפולי זהב וקוויאר, טיפולי גוף מאסכולות שונות בכל העולם, כמו ההרבל בול התאילנדי, מקלות במבוק ממלזיה, האבנים החמות האינדיאניות, האירוודה ההודית, שיאצו וטווינה מסין ויפן וקסם השמן של מרוקו, לצד טיפול החמאם הרומאי- תורכי.
כאמור הספא ממוקם בתוך מלון DAVID TOWER מבית MGALLERY BY SOFITEL, המוגדר כ"מלון ספא אורבני", מקבל אורחים מגיל 16 ומעלה, כך שהמנוחה והרוגע נשמרים. במלון עצמו 75 חדרים ברמות פאר שונות, כולל כל אביזרי הנוחות בסטנדרטים הגבוהים של רשת ACCOR הבינלאומית.
VIA MARIS –ספא אורבני
בתוך מלון DAVID TOWER MGALLERY BY SOFITEL
המלך דוד 8 נתניה
טלפון: 09-373-0013
גישה לנכים: יש (הן במלון והן בספא)
שעות פתיחת הספא: ימים א-ה 09.00-21.00 שישי שבת – 09.00-18.00
מבצעים מיוחדים: ארוחת הבוקר המפוארת של המלון פתוחה גם לאורחים מבחוץ במחיר 119 ש"ח לאדם. ניתן לרכוש חבילות ספא שונות, עם טיפולים שונים, עם או בלי לינה או קבלת חדר למנוחה לשעות היום.
כשרות: יש.
בילדותי הרחוקה הסבתות, ולא משנה מאיזה עדה, הטיפו לנו תמיד ש"אסור לשתות מים אחרי אבטיח", שאם נבלע מסטיק הוא ידבק לנו מבפנים לנצח, ושבחורף לא כדאי לאכול גלידה כי נצטנן.
אז מה עושים? בחנויות המכולת היה הפתרון האולטימטיבי "גלידה חמה". מדובר היה בגביע שבתוכו בערך כפית של מילוי מרנג ועליו ציפוי "צימקאו" כלשהו. כל העסק עמד חשוף על שולחן המכולת כך שכשהגענו לאכול אותו, הוא כבר היה רך, איבד את הפריכות ואת רוח החיים, והיה משהו די מסטיקי ולא ברור.
בשירו של הזמר אדם משנות השמונים "זריחה על המדבר" הוא שר "עוצם את העינים, שוכח את כולם, חובק את השמיים ולוקח פסק זמן מהעולם". המילים הללו מייצגות במדויק את המהות של פסטיבל "פולה במדבר 3", המיועד לנשים ולנשים בלבד, חילוניות ודתיות, צעירות ובוגרות, אמהות וסבתות, רווקות ובכל סוג של זוגיות, מכל דת ובכל מצב.
פסטיבל "פולה במדבר " מתקיים זו השנה השלישית, מתחיל ביום חמישי ה28 למרס 2019, ומסתיים יום למחרת, ביום שישי ה29 למרס 2019 (עם אפשרות להארכה של עוד יום). אני זכיתי לטעימה קלה מהמבחר הענק של פעילויות של הפסטיבל בטיול מקדים שערכתי.
הגעתי למצפה רמון בשעת ערב מוקדמת, האוויר הצח והכמעט פריך של המדבר קיבל את פניי, וכך גם במלון "אינסנס" , מלון סוויטות מפנק שעשה לי מיד אווירה של אירופה עם האח הבוערת והמיטה הענקית שמעליה חלון לכוכבים.
לא היה יותר מדי זמן להתפנק בחדר מכיוון שהדמות הראשונה שפגשנו היתה ורד שומרון, אמנית ומעצבת בין תחומית ומנחת גוף ונפש בשיטת "ריו אביירטו". ורד הנחתה סדנה פעילה שבה קבוצת הנשים התחברה לעצמה באמצעות מגע בגוף שלה עצמה (כמו חיבוק) או עם חברותיה שלצידה , וריקוד חופשי בעיניים עצומות. גם הנשים העצורות יותר נפתחו לתהליך והרבה חיוכים נרשמו בסופו. ורד תעביר סדנאות מיוחדות במסגרת הפסטיבל.
הפסטיבל מתקיים במתחם "דרך הבשמים" בו ממוקמות גלריות רבות שבכל אחת מהן מתקיימת פעילות אחרת. אני הגעתי ל"תוצרת מצפה" שהוא מתחם אמנים המקיים אירועים שונים. במתחם פגשתי את עדנה דרורי, אחת מהשדרניות של "רדיו סבתא" – תחנת רדיו באינטרנט המשדרת מכל האזור, מוסיקה מגוונת. דרורי היא גם תקליטנית שבמהלך הפסטיבל תרקיד את המשתתפות עד כלות הנשימה.
התחנה האחרונה לערב היתה "מועדון הג'אז" שבניגוד לשמו, מתקיימות בו הופעות מגוונות של כל מני סוגי מוסיקה. בערב בו הגעתי, הופיעה בו זמרת הבלוז נויה סול בלווית שני נגנים. השירה היתה חושנית כמו שרק בלוז נשי יכול, והיא תיבלה את ההופעה בסיפורי הרקע על השירים השונים, המקורות וההשראה.
הבוקר שלמחרת החל מוקדם מאד, ליתר דיוק בשש בבוקר, כשיצאתי לסיור זריחה בו הגענו עד לקצה המצוק. בקצה חיכתה לנו וורד שומרון שכבר פגשנו בערב הקודם, שערכה פעילות מזככת ומרעננת בו זמנית מול השמש הזורחת. היה שווה לקום מוקדם למרות שזה היה יום שישי. למי שרצתה היתה גם הפעלת יוגה לפני ארוחת הבוקר.
בארוחה עצמה אפשר היה לטעום שפע של מוצרים מהאזור, ריבות, מאפים, מיץ רימונים ייחודי, פירות וירקות ועוד.
הלחמים שלא יכלתי להפסיק לאכול מהם היו ממאפיית "לשה" של הדס מאיר. נסיבות החיים הובילו את הדס למצפה רמון ולאפיית לחמים ומאפים, ומאז היא שם, ובשעות הבוקר של יום שישי אי אפשר היה להכנס למאפייה מרוב לקוחות. כל הלחמים הם לחמי מחמצת שמוכנים בעבודת יד מסורתית, וכמובן שפלשתי למאפייה עצמה כדי לראות כיצד היא וצוות העובדות שלה, כולן נשים, מכינות בזריזות את החלות לשבת.
בפסטיבל תעביר הדס סדנת אפייה שתראה למשתתפות שכל אחת יכולה להכין מטעמים, ולצאת עם סלסלת תוצרים היישר הביתה.
האישה האחרונה שפגשתי במסגרת סיור הטעימות הקצרצר הזה היא מיכל קפלוטו. מיכל החלה כרקדנית ובהמשך ניווטה את היצירתיות שבה לעיצוב תלבושות. היום בסטודיו שלה שגם הוא ממוקם ב"דרך הבשמים" היא תופרת ומעצבת תלבושות על פי הזמנה וגם מלמדת תפירה. בפסטיבל היא תערוך סדנאות עיצוב שיאפשרו למשתתפות ללמוד כיצד להפוך למשל חולצת טריקו ישנה לשמלה לילדה או לתיק מיוחד, וכך הלאה.
ומה עוד מתוכנן בפסטיבל? מסיבה הכוללת קייטרינג משובח, הופעה של דנה ברגר וריקודים עד אור הבוקר או כמה שמתחשק, סיורים ליליים במדבר, פעילות בוקר של פילאטיס, יוגה, טיול זריחה או ריצת בוקר, ביקור אצל אמניות ברובע הבשמים והשתתפות בסדנאות, מפגשים עם יזמות בתחומים שונים ועוד. (ולמי שדואגת מה יהיה עם האוכל לשבת בזמן שהיא בפסטיבל? יש אפשרות להזמין מראש ולקחת הביתה אוכל מוכן ברמה גבוהה).
למי שמחליטה להשאר יום נוסף, הפעילות נמשכת עם קבלת שבת נשית בסגנון מדברי, הופעה של ליאורה יצחק, סדנאות ריקוד הודי וארוחת קדירה, סיורים במדבר לתוך הלילה, פעילויות זריחה, סדנאות רבות וכמובן קולינריה בשפע.
את הפסטיבל מובילות נשות "נגב ברמה אחרת" – דורית קוראין ונורית גיא, ופרטים על הפסטיבל ועל ההשתתפות ניתן למצוא כאן.
פסטיבל "פולה במדבר 3"
28-29.3.2019
טלפון: 054-7331421
