פיצה תמיד היתה מנה חברתית, כזו שאוכלים בקבוצה. ובקבוצה כמו בקבוצה, תמיד יש את זה ש"אבל בא לי משהו אחר". אז כדי לסגור את הפינה הזו ושכולם יהיו מאושרים, בדומינו'ס הרחיבו את התפריט בשפע מנות שהן "לא פיצה" – כריכי סלופי ג'ו עם בקר, כריכי עוף, סלט קיסר עוף (ואפשרות להוסיף לכולם גבינה) וסלט קיסר בולגרית.
הוויכוח הנצחי של "לאכול את הקצה של הפיצה או לא" כבר נוצח כשסדרת ה- Cheesy Crust של דומינו'ס באה לעולם והוכיחה שאין סיבה להשאיר בקרטון את הקצה כי הוא מפוצץ בטעם ובדברים טובים. כדי שלא ישעמם לנו, בדומינו'ס הרחיבו את הסידרה והוסיפו שני טעמי מילוי חדשים- מוצרלה זיתים ומוצרלה חריף. בראשון יש 100% מוצרלה וטפנד זיתים משובח ובשני המוצרלה מקבלת בוסט של רוטב צ'ילי שמקפיץ את הגרון.
אין מי שלא אוהב פיצה. יש אולי כל מני העדפות לבצק דק או עבה, עם רוטב אדום או ביאנקה, וכמובן התוספות, אבל התיבול כל כך מזוהה עם המנה שאי אפשר לפספס.
אחד המושגים הדומיננטיים באיטליה הוא מושג המשפחה. ה"פמיליה" היא שורש חייו של כל איטלקי, והקשר של אמא איטלקיה וילדיה, ובינם לבין עצמם יכול להתחרות בהצלחה באמא הפולניה.
"פרטלי" – מסעדה איטלקית חדשה אימצה את הקונספט המשפחתי ופירוש השם הוא "אחים", מה שמשקף את העובדה שכל מי שנכנס למסעדה מרגיש בבית.
עיצוב המסעדה מזכיר קולנוע של פעם, ואי אפשר לפספס את טאבון העצים הגדול שלוהט בטמפרטוורה של קרוב ל400 מעלות ומפיק תוך דקות שלל פיצות ופוקצ'ות עסיסות ומהבילות.
פתחנו את הארוחה בכוס יין משובחת מתפריט האלכוהול ואחר כך ניגשנו אל אחד הדברים המיוחדים בתפריט – ה "ציקטי". מדובר על הגירסה האיטלקית למאזטים, אוסף מנות (בשיטת מילוי חוזר) שמהווה לקט מתפריט המנות הראשונות ומשתנה כל יום.
אנחנו קיבלנו קרפצ'ו בקר- פרוסות דקות כבושות בשמן וחומץ בלסמי עם קונפי שום, זרעי עגבניות, נגיעה עדינה מאד של צ'ילי, נגיעות סלסה וורדה, פרמז'ן ורוקט, ארטישוק איולי לימון, סלט פריקה על לבאנה סלסה וורדה, כרובית פריכה על איולי לימון ועשבי תיבול, ארנצ'יני- אותם כדורי אורז פריכים עם גבינות ובטטה צלויה על איוליה בזיליקום ועגבניות, סלט רומאי מחסות פריכות ברוטב שום עשבי תיבול מתקתק עם תפוחי אדמה ננסיים, קרעי עוף צרוב, בצל סגול, שעועית ירוקה וגילופי פרמז'ן, וגולת הכותרת שליוותה את כל העסק- פוקאצ'ת הבית שיצאה שניות קודם לכן מהטאבון, שמנמנה וריחנית, מנוקדת במלח גס ומלווה בקעריות של שמן זית וחומץ בלסמי, ועגבניות מרוסקות עם שום.
אם כל הפירוט נשמע ארוך, אפשר לדמיין את הכמויות, כך שלא ניצלנו את אפשרות המילוי החוזר, כדי להשאיר מקום למנות העיקריות.
מבחינת המנות עצמן, קשה להחליט בין אחת לשניה מכיוון שכל אחת שונה, האחת על בסיס ירקות, השניה על בסיס בצק, מנות חמות כמו הארנצ'יני או קרירות כמו הסלטים, רטבים שונים, מידות חריפות שונות (אם כי אף מנה לא הייתה ממש חריפה) ועוד.
לעיקריות בחרנו מנות משתי קטגוריות שונות – ממחלקת הבשר בחרנו ב"פולו וורדה לימונה" – שיפודי חזה סופרים במרינדת עשבי תיבול לימונית, צלויים בטאבון עם ירקות העונה. המנה השניה שבחרנו היא "מאסט" בכל מסעדה איטלקית – הפיצה. מבין שלל הפיצות המוצעות, לבנות ואדומות, בחרנו בפיצה טרטופו – פטריות טריות, מוצרלה, מחית כמהין, בצל ירוק ופרמז'ן.
מבחינת מנת העוף, הוא היה עסיסי בצורה שלא תאמן, נמס בפה ומפתה בכל נגיסה. הפיצה הייתה פיצה קלאסית, עם שוליים עבים ואמצע דק ופריך, שנשא בגבורה את התוספות. גודל הפיצה הוא כפיצה זוגית, ובמסעדה מציעים לעשות "טייק אווי" למי שלא מצליח לסיים את המנה.
תפריט הקינוחים מתרענן בימים אלה ממש, והמבחר הקיים בחרנו במנה מיוחדת של עוגת גבינה סיציליאנית אפויה במרקם קטיפתי, בשילוב פקאן מסוכר, אשכולית אדומה, פיסטוק קלוי ושוקולד חלב על מצע עוגיות חמאה בציפוי קרם שמנת עדין. מדובר היה בעוגה קלילה מאד, במתיקות עדינה שסגרה את הפינה של הטעמים והמרקמים הרבים שטעמנו בארוחה. אני מקווה שכשיצטרפו קינוחים חדשים לתפריט, עדיין תישאר העוגה הזו, כי מגיע לה מקום של כבוד.
הקו המנחה את שף המסעדה איגור וקריוק (עם רזומה ב"סיטארה") הוא המטבח של דרום איטליה ואזור נאפולי, וניתן להגיע הן לארוחות צהרים, הן לארוחת ערב משפחתית והן לערב רומנטי על כוס יין זוגית וטעמים איטלקיים מפתים וחושניים.
FRATELLI – מסעדה איטלקית
גיבורי ישראל 17 , Y סנטר (יכין סנטר), נתניה.
09-8787690
שעות פתיחה: ימים א-ד- 12.00 – 23.00
ימים ה- ש 12.00 – 00.00
עסקיות: יש
טייק אווי: יש
במסעדה 170 מקומות ישיבה בשני חללים – חיצוני ופנימי.
נגישות: יש
כשרות: המסעדה איננה כשרה.
מאפים – הריח, החום, הטריות, וכמובן הטעם – אין דבר יותר מפתה ממאפה שהרגע יצא מהתנור.
הבעיה היא שבשביל מאפה , בעיקר מאפי שמרים, צריך להכין בצק, מה שלוקח זמן של התפחות ולישות, וזמן זהו משאב שקשה למצוא בתוך החיים המהירים של כולנו.
בישראל של 2019 יש מודעות רבה לאוכל בריא, למרכיבים של מוצר ולהשפעתו על גופינו וגוף ילדינו. מצד שני, הרבה פעמים אוכל ממרכיבים בריאים הוא לא הכי טעים, ראו למשל… מיץ נבט חיטה?
ומה כן טעים? אין עוררין שכולם אוהבים פיצה, בכל גיל, בכל מצב, ואם אפשר לעשות אותה ממרכיבים בריאים, זו פשוט חגיגה.
דומינו'ס פיתחו בצק ייחודי המורכב מ80% כוסמין מלא, נפתח במקום ושומר על מרקם פריך, ומאז השמיים הם הגבול – כל הפיצות האהובות עכשיו עם אפשרות לבצק כוסמין מלא, כולל פיצה טבעונית, פיצה ללא השוליים ("עד הקצה") ותוספות שונות.
לא כולם בישראל דוברים צרפתית, אבל יש ביטויים שכולנו מכירים- קרואסון, ז'טם וכמובן "דוז פואה" – שתים עשרה הנקודות האולטימטיביות שמעניקים השופטים לשיר המנצח בארווזיון. הנקודות הללו הן כל מה שכל צופה מצפה לשמוע, בעיקר אחרי המילה "ישראל".
אבל המספר 12 משמח לא רק כנקודות באירווזיון אלא גם בהפתעה מיוחדת שמכינים ב"דומינו'ס פיצה" לכבוד האירוע הגדול הזה- פיצה מטורפת עם 12 (!) תוספות בכל פיצה. גדול ומוגזם בדיוק כמו האירווזיון.
חופשות חלומיות הן ענין יקר, אבל עכשיו אין צורך לנסוע כל כך רחוק וכל כך יקר כדי להרגיש כמו בהוואי. מספיק להגיע לתל אביב, שם צוות מיקסולוגים אלופים בראשות יותם שילו ("דאבל סטנדרט"), מוש בודניק ("סושיאל קלאב"), רוסקו רז ושלומי בונפילד ("ספייסהאוס") ביחד עם אנשי הלילה המובילים גיא זילביגר, אסי קוריס וליאב פינטו הקימו את ה"הונולולו" – הטיקי בר הראשון בישראל.
מהו "טיקי בר"? המושג מגיע מתרבות הפופ האמריקאית של שנות הארבעים, כשאמריקאים רצו את הרוח החופשית של הוואי, הים, הטעמים והאווירה, והביאו, לעיתים בצורה מוגזמת, את העיצובים והצבעים לארצות הברית.
"הונולולו", כאמור הטיקי בר הראשון בישראל, ממוקם במקום המרכזי ביותר האפשרי, בליבה של תל אביב, כיכר דיזנגוף (שחזרה לימי גדולתה) ממש מול קולנוע "חן" המיתולוגי. בשני חללים- פנימי הכולל בר ענק במרכזו, וחיצוני המכוסה בפרגולה בגווני וורוד עם ציורי דקלים, אפשר למצוא כשבעים סוגי רום שונים, המשקה המאפיין של האיים – רום בהיר או כהה, נקי או מתובל, צעיר או מיושן ממגוון מקורות כמו הקאריביים, טרינדד, האיטי, ברבדוס ועוד.
עיטורים פולינזיים תלויים על הקירות, מראות עגולות ומנורות באווירת ים מקשטות את הבר, וכוסות בעיצובים מיוחדים בעבודת יד מכילות כל טוב אלכוהולי.
השעה עוד היתה מוקדמת כשהגענו אל "הונולולו" אבל השולחנות היו מלאים כמעט לגמרי, וכשעה לאחר מכן כבר לא היה כיסא פנוי. חוגגי יום הולדת הרימו כוסית לצידנו בזמן שאנו החלטנו לפתוח את הערב כמובן בקוקטייל מתוך תפריט המקום המגוון. בהמשך הערב יצטרפו עוד קוקטיילים, חלקם מה שמכונה "קוקטיילים מהחבית" , כלומר כאלה שמוכנים ונשמרים בתוך חביות ומקבלים ארומות מיוחדות, רובם בנוכחות אלכוהולית חזקה יותר, ואז נמזגים לכוסות כמו שמוזגים יין.
פתחנו בCLOSE TIES – שמביא את החוויה הפולינזית בטעמי פירות טרופיים ומיצי פירות וכלל פלנטיישן אננס, סיילור ג'רי, אפרול, אננס טרי, אשכוליות, נענע, שקדים וליים. בכוס ארוכה ובעיטורי אננס מקורמל הגיע הקצב הקאריבי. חסרה לי רק שרשרת הפרחים והייתי מוכנה לחופשה חלומית.
הקוקטייל השני לפתיחה היה "אל דוראדו" שהורכב כמובן מאל דוראדו 12, קוקי טורינו וקמפרי ועוטר בפרוסת הדר מקורמלת. קוקטייל זה היה יותר מתקתק למרות שהוא אינו מכיל סוכר.
בתפריט האוכל מנות טאקו במילויים שונים, סלטים, מנות דג, מנות באוריינטציה אסיאתית כמו כיסונים, גיוזה או מעין "סושי מפורק", נשנושים וכמובן מתוקים.
פתחנו ב"קרפצ'יו דג ים" על קרם עגבניות, שמן זית, פיסטוקים, ארטישוק, מיקרו סלק, בצל ירוק, צ'ילי חריף ומיקרו כוסברה שהגיע עם שני טוסטונים ופלח לימון. הדג היה טרי מאד וחתוך דקיק, ואיסוף כל מרכיבי המנה על גבי הטוסטון היה מיצוי טעמי הים בצורה מרעננת ומענגת.
לצד המנה הזו קיבלנו גם סלט פפאיה. בדרך כלל אני נמנעת מסלט פפאיה למרות שאני אוהבת את הטעמים, מכיוון שברוב המקומות הוא מוגש בגירסה מאד חריפה שאני לא יכולה להתמודד איתה. ב"הונולולו" התחשבו באנשים כמוני והסלט אינו חריף וכולל מלבד הפפאיה גם גזר צבעוני, רוטב בוטנים וליים, מצוין לנשנוש תוך לגימת הקוקטייל.
לקראת המנות הבאות הגיעו גם קוקטיילים חדשים – קוקטייל חדש בשם "איילנד פורט" בעירוב של פיסקו, בולט, ריבת תפוזים ביתית, ובזיליקום תאילנדי, בהגשה מלבבת עם אטב כביסה זעיר שהחזיק עלה בזיליקום, ו"דארק אנד סטורמי" – קוקטייל "גברי" יותר מסידרת הקוקטיילים שבחביות בדרגת חוזק אלכוהולית יחסית חזקה יותר, שעורבבו בו סיילור ג'רי, גוסלינג, פלרנום, תומס הנרי ג'ינג'ר ביר (שנתן עיקצוץ כייפי במיוחד) וליים.
בחזרה לאוכל ולמנות שהן גאוות המקום – "פיצה" טונה אדומה – טורטיה אפויה עם קונפי שום, ספייסי מיונז, טרטר טונה, קרם לימון דבש, בצל גריל, פרמז'ן וארוגולה, שהגיעה מחולקת לארבעה רבעים. במקרה שלנו במקום הטונה קיבלנו סלמון טרי. קיפלנו את המשולשים כמו שמקפלים כל פיצה ונהננו מהפריכות של הטורטיה שהתנגנה לנו באזניים בזמן שאכלנו, וליטפה את הדג הרך וטעמי התיבול.
המנה השניה הייתה מנה שיכולה לשמש ארוחה בפני עצמה, ה"פוקי סלמון" שהוא מעין פירוק של סושי, כשכל המרכיבים מגיעים לחוד – סביצ'ה סלמון, אבוקדו, כרוב סגול מוחמץ, כוסברה, מלפפון יפני מוחמץ, גזר מוחמץ, אורז סושי ואצת נורי בטמפורה. את המנה ליווה כד קטן של רוטב שאני הולכת לאמץ הביתה של סויה לבנה ויוזו.
עד עכשיו לא הצלחנו להחליט איזו מהמנות אנו אהבנו יותר, מכיוון שלכל אחת היה את הייחוד שלה – עושר הטעמים, הפריכות (הן של הטורטיה במנת הפיצה והן של האצות המטוגנות במנת הפוקי), טריות הדגים והטוויסטים המיוחדים.
לסיום החלק הקולינרי הגיע טעמנו עוד קוקטייל אחד, גם הוא מהחבית – THE FIRST APPLE – שאין לי מושג אם הכוונה לתפוח הראשון בו נגסו אדם וחוה אבל אם כן, זה מסביר את גן עדן – רוסקי סטנדרט, נים בים ריי, שרטרז ירוק, קמומיל, תפוח ירוק וליים. עיטורי תפוח מלמעלה, נענע ויש כוסית שסוגרת את פינת האוכל (בעצם כמעט, יש תיכף המשך…..).
השולחן נוקה והגיעה העת לקינוחים, אבל לפניהם, לא נרים איזה צ'ייסר? רום נקי ומשובח נמזג ונלגם כהכנה לבחירה בקינוח. בתפריט יש שני קינוחים, האחד הוא פנקוטה עם "חלב קורנפלקס" – הוא הטעם שאנו מכירים כשאנו מסיימים קערית קונרפלס בחלב ושארית החלב מקבלת את טעמי דגני הבוקר, ביחד עם פקאן מסוכר ושבבי קוקוס, והשני הוא "קערות שוקולד" שהן שלוש קעריות עשויות משוקולד ומלאות בשוקולד לבן מקורמל וקרם מסקרפונה. מכיוון שהמילה "שוקולד" בתפריט פשוט מטשטשת לי כל מילה אחרת, זו גם היתה הבחירה שלנו.
קערות שוקולד עמוסות כל טוב שהתפצחו בפה, קרם מסקרפונה שעידן את המתיקות וכדוריות שוקולד לקישוט טעים, חוויה מפנקת.
התפריט כולו נבנה על ידי דור אבן ("הרברט סמואל", "טאייזו", "פלורנטין האוס") והוא מצד אחד משלים את טעמי הקוקטיילים ומצד שני גם עומד בפני עצמו.
"הונולולו" – בר קולינרי בהשראת האיים.
בן עמי 13 תל אביב (מול קולנוע "חן" בכיכר דיזנגוף)
טלפון: 03-6238155
שעות פתיחה – א-ה, ושבת – 18.00 – 02.00
ו – משעות הצהרים ועד 02.00
קהל יעד: גילאי 25+, חובבי אלכוהול ואוכל טוב
דילים מיוחדים- HAPPY HOUR – ימים א –ה בין השעות 18.00 – 20.00 הנחות של 20% על תפריט האוכל
ו 30% על תפריט האלכוהול.
גישה לנכים: יש
כשרות: לא כשר
ניקי (אמה רוברטס) וליאו (היידן כריסטנסן) גדלו ביחד ב"איטליה הקטנה" – פינה איטלקית בקנדה שבה המסורת נשמרת בקנאות, והמילה האסורה ביותר היא "שינוי". בתור ילדים הם שיחקו ביחד, התחרו זה בזו בכדורגל (והתווכחו מי באמת ניצח) והכחישו שיש להם קראש מטורף אחד על השני.
כשהם לא שיחקו כדורגל הם עזרו במסעדה המשותפת של שני האבות שלהם- וינס וסאל, שיצרו את הבצק המיוחד ביותר, ואת הרוטב המיוחד ביותר, שהפכו ליצירת פיצה מושלמת שהביאה להם פרסים ופרסום. להמשיך לקרוא
קצה הפיצה, השוליים, נושא לדיונים ארוכים- האם לאכול אותו או להשאיר? תומכי האכילה טוענים שצריך להנות מהפיצה עד הסוף על כל חלקיה, מתנגדי האכילה טוענים שהבצק בקצה הוא החלק המשעמם של הפיצה . עכשיו דומינו'ס פותרת לנו את ההתלבטות עם הצ'יזי קראסט- סידרת פיצות שבשוליה מילוי גבינה איכותית בשני טעמים – גבינת מוצרלה וגבינת שמנת שום.
אחד הדברים האהובים ביותר בגבינות הוא ההתמתחות שלהן, הקו הדקיק של גבינה שנמתח מהמנה לתוך הפה והופך לטעם ומופע בידור גם יחד. עכשיו, בפיצות החדשות של דומינו'ס יש את החבילה הכוללת – פיצה משובחת, סיום בצקי גבינתי ואקשן נמתח.
