אין כמו משהו שמותאם אישית. בדיוק לפי הטעם, בדיוק לפי ההעדפות הפרטיות. ב"D – tour – סיורי קונספט קולינריים" הבינו זאת מזמן, והתוצאה – סיורי קבוצות התפורים אישית לפי הקבוצה – כשרות, טבעונות וצמחונות, אלרגיות וכך הלאה.
ארכיון
תלאביבEat 2018 – אוכל, קדימה אוכל!!
"אז מה אוכלים היום?" היא שאלה שצצה די הרבה אצל כולנו, וצריך להתחיל לחשוב ולהתלבט… לא עוד!
החגיגה חוזרת- פסטיבל האוכל של תל אביב יפו נוחת עלינו בין ה29 ל31 במאי בגן צ'ארלס קלור ומהווה לונה פארק ענק של מנות ופינוקים שכל מחיריהם לא עוברים את ה35 שקלים, למנות שף מפורסמות שעד כה לא יצא לטעום, וגם למנות שמתים עליהם וזו הזדמנות אדירה!
החל משש בערב ניתן להסתובב בין בערך מליון דוכנים של כל טוב, ובין לבין גם להנות מהופעות חיות, פינות ישיבה, ואיך אפשר בלי הים שמהווה את התפאורה הטובה ביותר שיש?
ומי בדוכנים? מי לא? כל השפים הטובים ביותר- חיים כהן, שאול בן אדרת, בינו גבסו, אביב משה, יוסי שטרית, יובל בן נריה, גיא גמזו, שחף שבתאי ועוד.
והאורח המיוחד – יוסף ז'וז'ו חנא ממסעדת "מגדלה" הצפונית!
"קוקוריקו" – עוף עם אופי
"ראיתי את בעלך מסתובב בדיזנגוף" אמרה תרנגולת אחת לשנייה, ואז המשיכה "על הגריל". הבדיחה אולי לא כל כך מוצלחת, אבל העופות ב"קוקוריקו" הן סיפור אחר לגמרי.
עוף הוא כוכב בתפריט של ישראלים מכיוון שהוא קל ומתאים למזג האוויר בארץ, מחירו נוח ואפשר להכינו במגוון דרכים. עוף מהווה גם פתרון לכאלה שמעדיפים להמנע מבשר אדום או להמעיט בצריכתו, ובניגוד לבשר אדום, ניתן לאכול עוף לארוחת הצהרים ולחזור לעבוד, בלי תחושת הנמנום.
במתחם שרונה נפתח לפני כשנה "קוקוריקו" – דוכן רחב ידיים שמתמקד בעופות צלויים, מה שמוכר יותר כ"עוף בגריל". הבעיה בהכנת מנה כזו היא שאם לא מקפידים מאד, גם אם העור והמראה החיצוני מפתים, החלק הפנימי, בעיקר העמוק יותר, יכול להתייבש ואין דבר מאכזב יותר מעוף יבש.
אם יש מישהו שמסוגל להתגבר על המכשלה הזו, הוא השף רן שמואלי, שהוא שם-דבר בעולם הקולינריה, שבאמתחתו רזומה עשיר כולל המסעדה המצליחה שלו "קלארו" וקייטרינג פופולארי.
העוף של "קוקוריקו", מגיע במצבו הטרי ביותר, כמובן לאחר שגדל ללא אנטיביוטיקה או חומרים מזיקים אחרים, עם כל התעודות הווטרינריות הנדרשות, ומובל למה שאפשר לכנות "ספא לעופות" – השרייה במרינדה הכוללת שום, רוזמרין ושמן זית איכותי למשך 24 שעות, ואז "שיזוף" במתקן הרוטיסרי תוך שכל כמה זמן הוא מקבל מתזים של שמן מתובל. התוצאה היא עוף עסיסי (שכדי לוודא שהוא כזה, עובר בדיקות טמפרטורה מחמירות), בעל עור פריך ושחום, מנצנץ באור יקרות ומוגש במבחר צורות.
כשהגענו ל"קוקוריקו" הריחות כבר כיוונו אותנו מרחוק, ומראה התרנגולות המסתובבות היה כמעט מהפנט. ניתן לבחור בתפריט בין עוף מפורק ונקי מעצמות שמגיע בכריך בלחם פרנה טרי, או על הצלחת עם תוספות שונות של סלטים, תפוחי אדמה צלויים ברוזמרין, ירקות צלויים, מגוון רטבים, או עוף כמו שהוא לכאלה שלא נרתעים מהעצמות ורוצים את החוויה הכוללת.
גם העוף השלם מגיע עם מבחר תוספות ורטבים שכולם תוצרת בית, לפי בחירה.
היות ואני בחורה מעודנת ובעלת נימוסים של לורד בריטי, בחרתי כמובן בעוף השלם, ליתר דיוק מחציתו, וזו נחתה על שולחני ביחד עם מבחר סלטים. הירקות טריים ומגיעים כל יום ופריכותם ניכרה בכל נגיסה. לצידם הוגשו קעריות של רטבים מפתיעים כמו רוטב זעתר, פסטו לימוני עם שפע עלי תיבול, וטחינה ביתית.
הרטבים והסלטים היו אמנם איכותיים אבל מבחינתי הם היו רק ה"סייד קיק" של העוף שישב לפני, מנצנץ וקורה לי לחדול מהצילומים ולשכוח מהנימוס, מכיוון שעוף כהלכתו יש רק דרך אחת לאכול והיא עם האצבעות. ביררתי שיש מספיק מגבונים לחים לניקוי עתידי ותפסתי ברגל העוף, משכתי אותה מהגוף ואולי נראיתי כמו מישהו מימי הביניים טרום המצאת הסכו"ם אבל עם הטעם הזה למי אכפת?
העוף היה עסיסי במידה שלא תיאמן, העור שנחשב אולי משמין הוא חלק אינטגרלי מההנאה ואסור בשום פנים ואופן לוותר עליו ועל הפריכות המתובלת שלו, והאיזון הנכון היה נגיסה מפה ומשם לחוויה כוללת.
עצרתי לרגע רק מכיוון שקיבלתי לטעימה גם דוגמה מהכנפיים המפורסמות של המקום. גם הן היו כמובן עסיסיות רק שהרוטב שלהן היה חריף אש, ולכן בעצב רב הסתפקתי בכנף אחת בלבד. לחובבי החריף מדובר במנה נשנושית מצויינת.
כדי להוריד מהחריפות מומלץ לדגום את התה הקר של המקום.
למקום יש רחבה חיצונית בנוסף למקומות הישיבה בתוך "שרונה מרקט" כך שביום יפה ניתן לשבת בחוץ ולהינות משאון האזור והנוף.
"קוקוריקו"- בתוך "שרונה מרקט", מתחם "שרונה", תל אביב.
שעות פתיחה – בימים א – ה 9:00 – 22:00, ביום שישי 8:00 – 17:00 ובשבתות 9:00 – 23:00.
מחיר ארוחה ממוצעת לסועד – 60 שקלים.
גישה לנכים – יש.
פסטיבל "טעמים בעמקים" 2018- יוצא לדרך!!
נתחיל מהשורה התחתונה- פסטיבל "טעמים בעמקים 2018" נמשך שבועיים ותזדקקו לכל אחד מהימים האלה בשביל להספיק את כל האוצרות שמסתתרים בעמק.
הפסטיבל חוגג את שנתו ה14 ואת יום ההולדת ה70 למדינת ישראל בחגיגת ענק לכל החושים , לכל בני המשפחה ולכל העדפה . במסגרת הפסטיבל מתקיימים אירועים קולינריים ותרבותיים בכל פינה בעמק- במסעדות, בשווקים החקלאיים, בקניונים, חגיגה בכל מקום.
ויה רוסטיקו- לו הייתי פיצה….
כשאנו רואים מישהו מוצלח במיוחד, יפה במיוחד או חכם במיוחד, אנו ישר מבינים שמדובר בגנים משובחים. כששני ההורים מצטיינים בתחום, סביר להניח שהילדים יצאו מורווחים. ב"ויה רוסטיקו" מדובר בשידוך מוצלח במיוחד- מצד האבא מסעדת "פיאצה רוסטיקו" ומצד האמא ג'ובניניו דומניקו פציולי- השף והבעלים של רשת "אליצ'ה" האיטלקית שמכין פיצות משובחות שנים רבות, במתכון סודי ועתיק.
לעלות על הגל (הירוק).
בלב שוק הכרמל ההומה, ניצב לו בגאון הסופרמרקט הטבעוני הראשון – "הגל הירוק". במאה מטרים של שטח ניצבים בסדר מופתי אלפי מוצרים טבעוניים נטו- לא מכילים בשר, חלב, דגים, פירות ים, ביצים ודבש.
בין המוצרים כאלה שהם תחליפים, כמו גבינה טבעונית או בשר טבעוני, וכאלה שמראש לא כוללים מוצרים מן החי (כמו שוקולד מריר למשל- וכאן ההמלצה שלי חד משמעית על Vego – שוקולד איכותי מאד, עם אגוזים, מעדן לכל אחד- טבעוני או קרניבור.
סימפוניה שטראוס- בטעמי כל העולם.
"גבינה לבנה" כבר מזמן אינו המושג שמתאר ממרח בטעם חלבי שנמרח על לחם או מקסימום משמש לעוגת גבינה. היום שוק הגבינות הלבנות הוא עולם שלם של טעמים, שמתחדש בכל רגע.
ויש עוד שוק אחד שתוסס ורותח עכשיו- שוק הבשלנים הביתיים, שצופים בתוכניות הבישול הרבות ולומדים שאפשר לשלב טעמים, למצוא כיוונים חדשים ולהמציא מתכונים ייחודיים שלא התנסו בהם עד עכשיו.
שף הבית של "שטראוס,"- יניב גור אריה הירושלמי, חיבר את שני השווקים הללו ופרץ גבולות חדשים- שילובי טעמים שלא היו קיימים עד עתה, ופותחים לנו כל כך הרבה אפשרויות שזו בדיוק "סימפוניה" – יצירה מוסיקלית בעלת צלילים רבים ומעניינים.
במה מדובר?
ריחות וטעמים- באים מאהבה.
לימור אורן באה מתחום המסעדנות, אחרי רקורד עשיר בניהול מסעדות כמו ג'פניקה, ג'ירף ועוד.
עודד שהרבני בא מתחום הירקנות, ליתר דיוק דור שני לחנות הירקות של הוריו, והשניים עד מהרה שילבו אהבות- גם אחד לשני, וגם למוצרים טריים, איכותיים ובמחירים אטרקטיביים. וכך נולד לפני כמה חודשים שוק האיכרים הראשון ברמת השרון, "ריחות וטעמים". כבר לא צריך לנסוע לכפר בגליל כדי לקנות ירקות טריים, או מוצרי מעדניה, אפשר לקפוץ ממש תוך דקות למרכז רמת השרון, גישה נוחה מכל מקום ושפע חנייה חינמית, ולהעמיס סלסלת קש (חייבים, זה דורש את זה!) במיטב הפרודוקטים לחווית אוכל מהנה בבית או במקום עצמו, שמגיש גם מנות לארוחות בוקר וצהרים, מעשה ידי אמו של עודד, שמתמחה בכל מה שצריך – תבשילים, ריבות, קינוחים, ומה לא.
ראש השנה טעים- ביינות ביתן
דור הסבתות שלנו עוד נוהג לעמוד שעות ארוכות במטבח ולעמול על ארוחות חג עשירות. הדור שלנו עסוק בריצות , קריירה, ילדים ותחביבים – וזמן לשהות ארוכה במטבח ממש אין. מצד שני, רוצים אוכל חגיגי ומיוחד לחג- בין אם מארחים, מתארחים או סתם לבני הבית.
הבעיה היא שאוכל מוכן הרבה פעמים סובל מתדמית (או איכות) לא כל כך מוצלחים. איך פותרים את הבעיה הזו?
טיולים למיטיבי לסת.
מי שקורא אותי כבר יודע שאוכל הוא האהבה שלי. פחות להכין, יותר לאכול.
ישראל משופעת במקומות טובים לאכול, אבל לא כולם מפורסמים וידועים, והכיף הכי גדול הוא לגלות את הפנינים הסודיות ,את אותה חנות שמוכרת את המוצר הכי טעים, הכי נדיר, הכי מיוחד.
ואיך מגלים את המקומות האלה ?
או שבמקרה מגיעים אליהם, אם אלת המזל מחייכת, או שבאים עם מישהו שיודע. בשנים האחרונות התפתחה בישראל (ולא רק) תרבות של סיורי אוכל. במקום לבוא למקום מסוים לראות נופים, באים לראות ובעיקר לטעום המון אוכל טוב ומיוחד.
(כל התמונות הן דברים שצילמתי בסיורים קולינריים שונים שבהם השתתפתי)
היתרונות הם שכאמור מעבר לגילוי המקומות עצמם, יש גם מישהו שיודע מה בדיוק כדאי לטעום, ואיפה כדאי לקנות, ובעלי המקומות כבר מכירים אותו ומצ'פרים את המטיילים באקסטרה טעמים.
במשך השנים נעשתה התמקצעות בתחום הסיורים הקולינריים והם כבר נחלקו לפי נושאים – לחובבי הבשר, לחובבי היין והאלכוהול, לחובבי המתוקים, לבשלנים "כבדים" ולכאלה שרק מתחילים, בשילוב סדנת בישול או הדגמות, וכמובן גם סיורים בחו"ל שמשלבים נופים עם מיטב המסעדות מצד אחד, והיצרנים מהצד השני – יקבים, מעדניות, בוטיקי גבינות ועוד.
אחד המקומות הפופולאריים ביותר לסיורים הוא כמובן השוק, מכיוון שהוא מקבץ באזור אחד המון חנויות שונות, עם מגוון גדול של מוצרים, ומצד שני, יש בו סמטאות ופינות חבויות שקל לפספס ולהחמיץ את האוצרות שמסתתרים שם. אחד הכייפים הגדולים הוא להגיע לסיור כזה עם סלסילת קניות, ועל המקום לבחור כל מני דברים טעימים שלוקחים הביתה (או מחסלים עוד בדרך).
יש סיורים בקונוטציות שונות כמו סיור קולינרי לקראת חג המולד בערים נוצריות כמו נצרת נניח, או סיורים לפי חגים והמאכלים הפופולאריים בהם, ויש גם סיורים שנכנסים לתוך בתים של משפחות מארחות, שמכינות מנות מתרבותן ובדרך כלל גם משלבות פולקלור כמו סיפורים, שירים וריקודים.
בגלל המגוון הגדול של עדות בישראל, יש המון תרבויות אוכל, ושווה לבדוק אותן – מה מבשלים בבני ברק לכבוד יום השבת? איפה השווארמה הכי טובה בארץ? איזה יין מיוצר בצפון הארץ ואיזה בדרומה? מהו טעמו של דג שהעלינו בחכתנו במו ידינו במסגרת הדרכת דיג? איפה הירקות הכי טובים וכמובן – המאפיות והקונדיטוריות המשובחות בארץ.
במקום העבודה שלי ערכו סיור כזה במסגרת "יום גיבוש" – ואחרי סיור וטעימות בשוק, השפית שליוותה אותנו והדריכה, גם אספה מצרכים וביחד הכנו ארוחת צהרים (טוב, הרוב הכינו, אני צילמתי…). אני חושבת שמדובר ברעיון מדליק גם לימי הולדת, מסיבות רווקות (ולא לשכוח לדאוג גם להרבה אלכוהול להגברת השמחה), אירוח מיוחד לחברים מחו"ל שרוצים להכיר את הארץ בדרך הטעימה ביותר שלה, וכבילוי זוגי רומנטי וכמובן יום כיף לעובדים.
ואז כשיבואו אלינו אורחים ונגיש להם את הטחינה המיוחדת, את הכנאפה הייחודית או את הגבינות , והם ישאלו "איפה קניתם"? נוכל לומר "אה, זה? זה ממקום קטן כזה, משהו בוטיקי, איפשהו בגליל, גילינו את זה במקרה…".