פעם היתה ריבה אדומה. משהו לא מזוהה, בטעם שאמור היה להיות תות, וכיכב בעיקר בתוך סופגניות.
אחר כך באו הקונפיטורות והעלו את הרמה, מעוררים געגוע ליערות אירופאיים בהם מסתובבות סבתות עם רדיד צבעוני וקוטפות פירות שהופכים אחר כך למרקחת בתוך צנצנת זכוכית עם כיסוי בד משובץ.
כעת, לקראת חג הביכורים, מביאה לנו "מיה תעשייות מזון" סידרת מעדני פרי ללא תוספת סוכר וצבעי מאכל, פשוט 100% פרי.
בסרטים, כשהגיבורים שבורי לב, הם בדרך כלל מתיישבים מול הטלוויזיה בטרנינג, ומחזיקים קופסת גלידה עגולה ממנה עם מוציאים כפות ענקיות בלי לעשות חשבון. אבל מה עם מי שכן עושה חשבון? מי שרוצה להנות מגלידה טעימה, מפנקת ברמות ובכל זאת לא פצצת קלוריות?
אחד הדברים שאני אוהבת בנסיעות לאירופה, הוא להכנס לחנות ירקות ולקנות סלסילות של מיטב פירות היער, שמביאים אותי ישר לאגדות של הנס כריסטיאן אנדרסן והאחים גרים, שם הגיבורים והגיבורות היו מלקטים כל מני גרגרים ופירות ארומטיים. בישראל אמנם יש מקומות מועטים שמגדלים את הפירות, אבל בשביל זה צריך לנסוע לקצה הארץ.
עכשיו שופרסל מביאים את הבשורה לחנות הקרובה לבית, ועושר האפשרויות הוא אדיר.
