סוף סוף מגיע יום שישי, יום בו לא רצים ממקום למקום אלא אפשר לקום מאוחר, להתפנק ולבלות עם בן הזוג או המשפחה.
ואיפה כדאי לבלות?
בקונספט החדש של ימי שישי "שישי בילויי בדי- סיטי" – מתחם העיצוב והבילוי הגדול במזרח התיכון, בפארק ישראל- מעלה אדומים.
ארכיון תגים | איטלקי
בחזרה לבית הספר עם לחמניות נטולות גלוטן "קמח הארץ"
הכנת כריכים לבית הספר היא עניין טריקי – מצד אחד אנחנו רוצים שיהיה כמה שיותר בריא ואיכותי, מצד שני הילד צריך לאכול את מה שהכנו ולא לזרוק (במקרה הטוב) או שאנחנו נגלה בתחתית התיק בסוף השנה עם גידולי עובש פורחים (במקרה הפחות טוב).
וכמובן שאי אפשר כריך בלי לחמניה שתישאר טרייה, לא תהפוך ל"סמרטוטית" עד שהילד יאכל אותה, שתהיה טעימה וכמובן בריאה.
בחג שבועות תטגן לך…
עוד לא נגמר ל"ג בעומר על שלל הבשר על האש ותפוחי האדמה, וחג השבועות בפתח, בו פותחים שולחן קייצי ועשיר של גבינות, דגים, ירקות ועוד.
ומה דרך ההכנה הקלה והמהירה ביותר, שלא לומר אחת הטעימות? הטיגון כמובן.
ביכורי "תבואות" – בריאות וטעם!
אחת המנות האמריקאיות שהתאזרחו בישראל היא מנת ה"מאק אנד צ'יז" – מנת פסטה עם המון רוטב בשמאל וגבינות משובחות.
המנה פופולארית ואהובה על הורים וילדים כאחד, ואין כמוה לחג השבועות ולכל ימות השנה.
"קפה מוסקט" – הקסם מגיע לעיר הגדולה.
"קפה מוסקט" שכן במשך 16 שנה באודים, ליד נתניה ומשך אליו קהל רב של אנשים שחיפשו טעמים טובים, אווירה קהילתית ופינת שלווה. המטעמים של חגית ואילן כיכבו על כל שולחן.
עכשיו "קפה מוסקט" החליף כתובת ואת האווירה הקהילתית הביא לרמת אביב, מקום נגיש לכולם. זוכרים את שיר הפתיחה של הסידרה "חופשי על הבר" עם השורות המיתולוגיות "להגיע למקום בו כולם מכירים את שמך"?
זו הרוח שממשיכה ללוות את "קפה מוסקט" גם במיקום החדש.
G27 אהבה של בצק ודמיון.
ענן דקיק של קמח נישא באוויר כשהשף אקלו אבטה, בן טיפוחיו של רפי כהן, מקפל בעדינות אין קץ שכבות בצק אחת על השניה, שייפתחו באפייה למרקם קרנצ'י עדין. לצידו במטבח אמיר הרוש, יוצא הגירסה הישראלית של " MKR המטבח המנצח" ושניהם יוצרים, יחד עם הבעלים לירן צדיק, את G27 – בית קפה ייחודי ברמת חן, הכולל אפייה, גורמה ויין.
המאפים נאפים בכל יום, הכי טריים שיש – לחמי דגנים, נלסון וקסטן, פוקצ'ות, לחמניות, עוגות, עוגיות ועוד, שניתן לאכול במקום וגם לקחת הביתה.
בשעות הבוקר ניתן להינות משלל ארוחות בוקר עשירות, הכוללות מעבר לשילובים המוכרים של ביצים (המגיעות כאומלטים הכוללים שמנת) , גבינה ולחמים גם מאפים מתוקים, ממרחים ייחודים – והכל, ממש הכל, כולל אפילו הריבות, נעשים במקום.
בצהרים משתנה התפריט והופך להיות חוויה איטלקית ובשעות הערב ניתן להרגע עם כוס יין איכותית לצד מנות שף קלילות. את היינות אף ניתן לרכוש במחירים סיטונאיים משתלמים במיוחד.
זה היה לילה סתווי נעים כשהגענו לטעום את מה שיש למקום להציע, ובחרנו לשבת ברחבה החיצונית (שבקרוב תעבור לסגירת חורף). אפשר לבחור גם לשבת בפנים ולהתרשם מיצירות אומנות בסגנון פופ ארט בכיכובו של איש המונופול למשל.
פתחנו בלגימת יין משובח, המוכיח שוב ושוב כמה יינות טובים ישנם בארץ. היקב היה יקב עדולם, הסידרה "פייב סטון" והיין נשא בגאווה את השם "מוביליטי". היין היה המלצת המקום ושווה להעזר בהמלצות מכיוון שהוא היה בחירה מדוייקת לערב נעים, לצד מנות איטלקיות.
פתחנו במנת אנטיפסטי ששילבה ירקות עונתיים בתנור בתיבול שמן זית ותבלינים. היא הוגשה לצד גבינה מתובלת וקערית זיתים שאי אפשר היה להפסיק לנשנש.
לצידה הגיעה פוקצ'ה הנאפית בתנור אבן וייחודה בכך שהיא מקבלת ליטוף של דבש בחלקה העליון. קיבלנו אותה בחברת מטבל עגבניות וקערית שמן זית אבל אני בחרתי להתמקד בקערית החמאה הרכה שביחד עם הפוקצ'ה יצרה חוויה של "ארץ זבת חלב ודבש".
מתפריט הסלטים נבחרו עבורנו שניים- סלט בוראטה- מבחר עגבניות, פסטו אגוזים, בוראטה גדולה קשורה בסרט שנחתכה ושפעה מכל טוב על הירקות, ותיבול שמן זית וחומץ בלסמי.
השני היה סלט עלים- מבחר עלים, רוקט, פרי העונה (במקרה שלנו מלון מתוק), גרעיני חמניה וקרעי גבינת מוצרלה בליווי וינגרט חרדל.
שני הסלטים יכלו להוות ארוחה שלמה בפני עצמם, חומרי הגלם זעקו טריות ואת הפריכות של העלים ניתן היה לשמוע למרחוק.
כל המנות מוגשות על כלים המעוצבים במיוחד לבית הקפה על ידי קרמיקאית מומחית ומחמיאים למנות.
ואיך אפשר בלי פסטה? הפסטה של 27G מוכנה במקום ומכילה ביצים. אין לתאר כמה שמרגישים בהבדל. האיכות של עבודת היד, המידה המדוייקת, הכל מתחבר ליצירה איטלקית מענגת. הפסטה שנבחרה עבורי הייתה פסטה קאצ'יו א פפה – עם שמנת, פרמזן , ציר ירקות ובעיקר הרבה פלפל שחור שהפך אותה לעוקצנית מעט וייחודית.
לקינוח חזרנו לקלאסיקה, כוס גדולה של טירמיסו כמו בספרים, מתאים בדיוק לשני זללים חובבי מתוק אחרי ארוחה לא קטנה.
התפריט עדיין בהרצה, צפויים שינוים מסקרנים ושווה לנסות.
27G – מאפייה, אוכל, יין.
גולני 27, רמת גן
טלפון להזמנות: 03-7391658
פתוח בימים א'-ה' החל מהשעה 07:30 ועד 23:00 בלילה, בימי שישי עד שעה לפני כניסת השבת
עסקיות: בימים א -ה בשעות 13.30- 16.00 מנה ראשונה כלולה במחיר המנה העיקרית.
נגישות לנכים: יש
יש אפשרות לאירועים
כשרות: המקום כשר בהשגחת רבנות רמת גן.
שובו של הדיפ
חותלות, סינדי לאופר , ערב גבינות ויין, הכל מוטיבים של שנות השמונים האהובות. וגם הדיפ. מילה באנגלית שהתבייתה בישראל ובניגוד לתרגומה המילולי של ה"לטבול", בארץ היא הפכה ל"משהו שטובלים בו". גבינה, חומוס, הכל הולך. בישראל אפילו פיתחו את המתכון האולטימטיבי של ערבוב גבינה לבנה עם אבקת מרק בצל, ויש מטבל לתפארת.
הקיץ הגיע לפיאצה רוסטיקו!
מזג האוויר המתחמם מוציא אותנו אל מקומות הבילוי. אחרי שהתכרבלנו בתוך הפוך שבועות ארוכים הגיע הזמן לסנדלים, לשמש ולאוכל טוב.
"פיאצה רוסטיקו" בשרונה היא מוסד קולינרי ידוע ואהוב, וכדי שלא ישעמם שף הבית בנצי הרשברד ממציא כל פעם תפריט לפי העונה.
ומה בתפריט קיץ 2019?
הגעתי לטעימה קטנה מכל השפע שעתיד להיות מוגש, הכל משלב מנות קלאסיות בטוויסטים מודרניים ומעניינים.
COMO – אלגנטית, נינוחה, חוויה.
מלון NYX בהרצליה הוא מלון מהעידן החדש – כבר לא השטיחים הכבדים מקיר לקיר והשנדלירים אלא עיצוב צעיר עם שילובים אקלקטיים של יצירות אמנות, חלקן דיגיטליות ומרובות תנועה וחלקן מוצבות על כנים או תלויות בפינות שונות, פריטי ריהוט צבעוניים במרקמי ריפוד שונים, גופי תאורה שקופים ושפע ציורי קיר בסגנון גרפיטי.
המלון הוא מלון עסקים המרוחק כחמש דקות מחופי הים מצד אחד, ומלב העסקים של הרצליה פיתוח מצד שני. לפני כמה חודשים נפתחה בו מסעדת "COMO" – מסעדה חלבית כשרה שמוגדרת כ"בראסרי שף".
כבר כשנכנסנו אל המסעדה, שעיצובה ממשיך את הקו האורבני הצעיר של המלון, התחושה היתה נינוחות רכה שבמידה רבה הגיעה מאנשי הצוות במראה מוקפד מאד, שקיבלו את פנינו בלבביות.
ניתן היה לבחור בין ישיבה על הבר הניו יורקי הארוך, בו ליהטט ברמן בין הבקבוקים, או באחת מפינות הישיבה, כאלה המוארות היטב או אלה שמשוות אווירה רומנטית יותר לאור נר מהבהב.
התפריט עצמו הוא "מהודק" – כלומר לא עמוס אבל עדיין יש בו מבחר גדול של מנות לכל טעם, הן למי שרק רוצה נשנוש קטן ליד כוס משקה ושיחה עם חברים, והן למי שחפץ בארוחה מלאה בכל מני סגנונות. שם המסעדה אולי מרמז על איטליה, אבל למרות שבתפריט יש מנות היכולות להכנס לקטגוריה של "איטלקיות" , הסגנון האיטלקי איננו המוביל במסעדה, ויש בה גם מנות בגוון אסיאתי או עדתי.
כל הדגים מגיעים טריים בכל יום למסעדה, והרבה מהמרכיבים של המנות מיוצרים במקום, כמו מאפים, פסטות, ממרחים מיוחדים ועוד.
פתחנו באלכוהול . מתפריט הקוקטיילים בו מככבים כל המשקאות האהובים והקלאסיים בחרנו בג"'ין אנד טוניק מלפפון" וב"מרגריטה" שהיתה בעצם מרגריטה תות קפואה ומרעננת. שני המשקאות פתחו את הערב בדגש אלכוהולי עדין אך משמח.
שף הבית הוא ליאור יעקב, עם רזומה במסעדות כמו "ויולט" ו"קיטשן מרקט" , שם עבד לאורך שנים בצמידות לשף הענק יוסי שיטרית, ורכש ידע רב לגבי טכניקות ושילובים, שעכשיו מיושמים ב"קומו".
בהמלצתו פתחנו בפוקאצ'ה חמה שנאפית במקום. קיבלנו מאפה פריך מבחוץ, רך ולוהט מבפנים, שקיבל זרזיף של שמן בצל ונוקד במלח גס. לצידו ניצבה קערית של איולי טבסקו, שלמרות שמה, לא היתה חריפה כלל. הפוקאצ'ה הזו גרמה גם לזה שנמנע בדרך כלל מפחמימות, לשבור את החוקים ולזרוק את כל העקרונות. במילים אחרות, הפוקאצ'ה הוציאה מאיתנו צלילים שבדרך כלל לא נשמעים במסגרת קולינרית.
סלט ראשון מבין שניים הופיע על השולחן, מכונה בתפריט פשוט "סלנובה" ,מורכב מרוקט, מיזונה, ארוגולה, חסה משי, ועגבניות שרי, ומוגש בליווי קרקר שומשום. הירקות נצנצו מרוב טריות, והכינו את החיך למנות שעתידות להגיע.
סלט נוסף שדגמנו היה סלט טבעוני שכלל עגבניות שרי ותפוחי אדמה קונפי, ביחד עם נענע ו"טחינה" העשויה מקשיו קלוי ועיטור קרוטונים. המנה הזו הוכיחה שאפשר להכין מנות טבעוניות שלא נופלות ביופין ובטעמן מכל מנה לא טבעונית, וההמלצה שלי, כמו גם של השף, היתה להעמיס את המזלג מתחתית הקערה, כדי לקבל את כל הטעמים יחד.
אחת המנות שהדגימה בצורה יפה את ההתכתבות של העיצוב האומנותי של המסעדה ושל הצילחות היתה מנת הסשימי. דג אינטיאס טרי ורענן בתיבול טוביקו שחור, זיתי טאסוס, כוסברה, קרם פרש ועגבניות. מנה שכל חלק שלה הונח בהקפדה ויצר אמנות טעימה ומרעננת מאד. כמו במנות נוספות של השף יעקב, גם כאן ההמלצה היא לאסוף את כל המרכיבים ביחד לביס אחד הגדול מסך חלקיו.
גולת הכותרת היתה ללא ספק מנת החצילים, "חצילים מבושלים". הרעיון למנה מגיע ממנה סודנית שבה אחד המרכיבים הוא חמאת בוטנים. שף יעקב החליף את חמאת הבוטנים בטחינה גולמית, לטעם ישראלי יותר ודומיננטי פחות וקיבל מנה שקשה להחליט אם היא יותר יפה או יותר טעימה. שלוש תלוליות שבראשן חצילים בטמפורה, מלוטפים בטחינה גולמית, גבינת לאבנה, קרם עגבניות קר ואיולי זעתר. מנה ייחודית שמעולם לא נתקלתי בה, שילובים חדשים מהסוג של "איך לא חשבו על זה קודם", והמרכיבים מונחים על הצלחת כמו תכשיטים על כריות של חנות יוקרה.
כוסות שרדונה נמזגו מתפריט היין המוקפד של המסעדה, וליוו את שתי מנות הדג מתפריט המנות העיקריות.
הבחירה היתה בשתי מנות שונות לחלוטין, אחת עזת טעמים ואחת עדינה יותר.
עזת הטעמים הייתה "חריימה דג". השם אולי זהה לשם של המנה שהסבתות המרוקאיות מכינות אבל שף יעקב הוסיף טוויסט ושינה את הטעמים, בעיקר בעזרת הרבה לימונים כובשים ששודכו לגרגירי חומוס, כוסברה ושמיר. במקום החלה המסורתית ציוות השף למנה פרעצל בעל שורשים אוסטריים לגמרי. שילוב מפתיע שעובד, בעיקר כשטובלים את הפריכות של הפרעצל ברוטב החריימה. המנה מוגדרת חריפה אבל היא יותר לכיוון הפיקנטי כך שגם מי שלא מתחבר לחריף יכול ליהנות מהמנה.
המנה העדינה יותר הייתה לברק צרוב, שהונח על מגדל של תבשיל עדשים מצד אחד, ופירה תפוחי אדמה וחצילים מעושנים מהצד השני, כשמתחת לכל זה הסתתר קרם פטריות. הדג , שהגיע בצורת שני פילטים גדולים, קיבל על ראשו ווינגרט עגבניות ונענע. מנה אלגנטית שנותנת הרבה כבוד לחומרי הגלם.
היתרון במסעדה חלבית הוא כר האפשרויות הנרחב בזירת הקינוחים ומחמשת הקינוחים היצירתיים והמפתים שבתפריט, נבחרו עבורנו שניים.
הראשון היה עוגת גבינה בטעמים לימוניים, שעוטרה בדובדבני אמרנה, שבבי מרנג ועיטור עוגיה גדול. העוגה אפויה וחפה מהכבדות שמאפיינת בדרך כלל עוגות גבינה. הקלילות שבה בצירוף העובדה שהמתיקות הייתה עדינה, יצרו סיום מכובד לארוחה גדולה.
אמנם סיום , אבל בכל זאת לא יכלנו לסרב לקינוח נוסף ואהוב במיוחד , כנאפה חמה שבסיסה גבינת מסקרפונה במקום גבינת העיזים המסורתית הכבדה, ועליה זרזיף סירופ סוכר שצומצם עם הדרים עד שקיבל צבע כתום וטעמים עמוקים. כמובן שלא נעדר מקומם של הפיסטוקים לתוספת קראנץ'.
מסעדת "קומו" היא מקום לארוחה נינוחה, אלגנטית, רומנטית ואיכותית, כשהשף הקפיד לשמור על מחירים שפויים ואין אף מנה שעוברת את מאה השקלים. בין אם אתם אורחי המלון או מגיעים בחוץ, זוגות או קבוצות חברים שמחפשים אווירה וקלאס, וכמובן יצירות קולינריות מרתקות, "קומו" היא המקום.
מסעדת COMO – מלון NYX הרצליה (רשת פתאל)
רחוב אבא אבן פינת נעמי שמר, הרצליה
טלפון: 04-6595222
שעות פתיחה: ימים א –ה 12.00-22.00
שישי ושבת סגור.
גישה לנכים: יש
המסעדה כשרה.
סנסנה – פינה מפנקת בגן החבל.
כשנכנסתי ל"סנסנה" בגן החבל בשוהם, התנגנו לי בראש המילים מתוך שיר הפתיחה של הסידרה המיתולוגית "חופשי על הבר" – " Where everybody knows your name, and they're always glad you came." . מקום משפחתי עם אוכל טעים, אווירה וצוות שזוכר את השם שלך. (ואגב, את שיר הנושא כתב ושר היוצר גארי פורטנוי, שאין לו קשר משפחתי לשף והבעלים של "סנסנה" – השף רובי פורטנוי, רק צירוף מקרים משעשע).
השף פורטנוי , שהיה מהבעלים של קייטרינג "פרי הארץ", השף של מסעדת מנטה ריי, של נאמוס בהרצליה ושל מסעדת סילו בחולון, הגשים חלום ישן והקים בלב פארק החבל בשוהם, את "סנסנה" ( צמרת עץ הדקל), שמוגדר כ"קיוסק אוכל" הכולל שולחנות בחלל פנימי וחיצוני, דלפק גדול עם כל טוב היום מוצג עליו, ונוף ירוק מסביב של הפארק, על שלל מתקניו והמבלים בו.