ארכיון תגים | אסיאתי

סדנאות סושי ב"ריבר" – חוויה יפנית ייחודית

IMG_4558

סושי תמיד היה יותר מסתם מנת אוכל. סושי הוא חוויה חושנית ואסתטית המשלבת מיומנויות רבות ויצירתיות. כדי להפוך מאסטר סושי ביפן צריך להשקיע שנים ארוכות של תרגול כדי להגיע ליצירות המופת הטעימות. איך בכל זאת לומדים לעשות סושי טעים שגם נראה טוב בלי לנסוע ליפן לשנים ארוכות?

להמשיך לקרוא

4SEA – שני לבבות מתאחדים על צלחת.

IMG_4210

אחד הנופים היפים בארץ הוא חוף הרצליה בזמן שקיעה. צבעי הכתום אדום של השמש הנבלעת בין הגלים, הבריזה הקלילה שמלטפת את המצח, ורעש הגלים הנושקים אל החוף.

להמשיך לקרוא

מושו- הסוד המכושף

BeFunky-collage

אנשים החולפים באזור כיכר רבין לא יכולים לדעת אילו סודות רוחשים תחתיהם. העיר הומה מלמעלה וכלל לא מודעת לכשפים המתרחשים כמה מטרים כלפי מטה, בעולם של שיקויים וערפילית.

הסוד הוא מושו, בר אנדרגראונד ייחודי וקסום ממש בלב תל אביב. המקום אינו מסומן וסגור מאחורי קוד סודי. רק לבעלי מזל המקבלים את הקוד, יש את האפשרות לפתוח את השער ליקום המיסתורי של דרקון המזל של המיתולוגיה הסינית.

הדלת הראשונה שחוצים היא דלת כבדה של כספת ישנה של בנק ואחריה מסתתר עולם של אפשרויות ישיבה שונות, סביב שולחנות או על הבר.

בבואינו למערת אלדין הזו בחרנו לשבת על הבר שבו נקודת התצפית הטובה ביותר לשיקויים וללהטוטים של צוות הבר.

את פנינו קיבל לירן שלאורך כל הערב ייעץ איזה משקה מתאים לאיזו מנה, שכן יש התאמות מדוייקות לשילוב טעמים אופטימלי.

כדי לרענן את החיך פתחנו בשני קוקטיילים – Tiger balm – וודקה לימון, גזר, ג'ינג'ר ואגוסטורה תפוז , ו"Ritual of a samurai' –   בומביי איסט, בצ'רודקה, מלפפונים, סירופ שומשום ווסאבי.

הקונספט של "מושו" הוא בית מרקחת סיני עתיק, וכל קוקטייל מבוסס על תכונות ריפוי. בקוקטילים שלנו אלה היו הג'ינג'ר והמלפפונים. את התמציות הייחודיות רוקחים במקום, והן מגיעות בבקבוקי תרופות המטופטפות לקוקטילים השונים.

הטכניקות של הכנת הקוקטיילים משלבות עשן, טפטופים, שמנים אתריים של פירות הדר, ועוד, והן מהפנטות לצפייה.

התפריט הוא של השף עידן פרץ, השף של "ק-פה האנוי" בשיתוף בעלי הג'ספר ג'ונס , מברי הקוקטיילים המובילים בתל אביב, כשצוות הבר ממשיך וממציא משקאות על המקום להנאת המבלים. היות והאוריינטציה היא של צמחי מרפא, הרוקח דניאל אלבז, מומחה בעשבי מרפא וצמחים תרם מהידע שלו למנות ולקוקטיילים.

פתחנו במנת Dragon Yellowfin – רול של אצות נורי, טונה אדומה, אורז עגול, איולי וסאקה. גלילים מעט פיקנטיים שמתפצחים על הלשון ומפזרים עליה מרקמים שונים, מפריכות האצות ועד לעדינות הטונה.

הבאה בתור היתה הפייבוריטית שלי- Bao goose – אותן לחמניות מאודות קלילות כמו ענן, ממולאות באווז מפורק, טריאקי מעושן, קרם כבד אווז ובצל מוחמץ . יש בתפריט כמה מנות באן במילויים שונים, וניתן להזמין מנה זוגית שבה שלושה זוגות של טעמים, כך שלא צריך לריב עם בן הזוג על מי זוכה לקבל יותר ויכולים להינות מכל הטעמים. אני כאמור התענגתי על מילוי האווז המפורק שנמס על הלשון ולוטף באהבה בקרם הכבד. נגיעת צ'ילי עדינה מאד נתנה את הקיק האחרון לכל ביס וביס.

עברנו לאחד הסמלים של המטבח האסיאתי – סלט הפאפיה, עם רוטב קוקוס, בוטנים, כוסברה ורום. סלט הפאפאיה מטבעו הוא חריף. במקרה של הסלט של "מושו" '  למרות שחריף ואני לא חברים טובים, הטעמים היו כל כך נעימים בפה שלא היה אכפת לי שאיבדתי תחושה מסויימת בשפתיים. היה שווה.

המנה שסגרה את החלק הזה של הארוחה הייתה Sheg jian bao –   לחמניה סינית ממולאת בדוקסל פטריות, ג'ינג'ר וברנדי שמגיעה עם קומקום רוטב כך שאפשר לשלוט על כמה חריף רוצים אותה. בצענו את הלחמניות לפי ההוראות, שילבנו מהעלים שהגיעו לצידה, שפכנו מהרוטב ונטשנו את מקלות האכילה לטובת האצבעות כדי לא לפספס שום דבר. שילוב טעמים מחמם לב.

כוסות הקוקטיילים שלנו התרוקנו והגיע הזמן לטעום עוד שניים מהם. הראשון קוקטייל שנחשב נשי יותר, Vietnam Airlines – בומביי איסט, ריבת למונגרס ומנטה, מיץ ליים, סיגליות ועל הכל קצפת שנטילי. נראה לי שזו פעם ראשונה שנתקלתי בקצפת מעל אלכוהול חמצמץ, וכששתיתי אותה קיבלתי שכבה עליונה של מתיקות רכה ואז את הלגימה החמצמצה והכל התערבב בפה לחוויה ייחודית.  הצבע של המשקה הוא כוכב אינסטגרם בפני עצמו.

הקוקטייל השני היה גברי יותר, אולד פאשן שניתן לבחור את מרכיביו- מבחינת האלכוהול הרצוי – וויסקי, רום , ג'ין וכו', וכן את התמצית העשבית שלו, כך שגם נוצר קוקטייל בדיוק לפי הטעם האישי וגם יש למעשה קומבינציות כל כך רבות שאפשר לשוב ולשתות ובכל פעם לקבל משקה אחר.

בתפריט הקינוחים יש שניים, האחד "קקאו יפני" – קרם שוקולד קראנץ' מאצ'ה. מדובר בקרם שנראה רך אבל כשמכניסים כפית מגלים שהוא זכוכיתי כמו קרם ברולה ומשלב טעם ענוג של שוקולד עם מרירות המאצ'ה. מומלץ לקחת כפית שכוללת את כל המרכיבים ביחד.

השני קינוח המכונה פשוט "האקזוטי" והוא כולל שני כדורי סורבה – קוקוס ומנגו, על סלט פירות עונתיים, מי יסמין ונענע. מנה מרעננת מאד, מתוקה במידה, ובעיקר- מהווה פתרון טעים לכשרות המקום שלא מאפשרת קינוחים חלביים.

לצד הקינוח טעמנו עוד שני קוקטיילים. האחד Pina pho bo – בקרדי קריטה נגרה, אננס, קוקוס, ונגיעות של בלסמי ולוונדר, המוגש בקערה עמוקה כדי שבזמן ששותים גם נושמים את האדים המרגיעים לנו את הגוף והנשמה, ועוד קוקטייל שהומצא על המקום והוגש בפרזנטציה יפיפיה כשהוא כולל ג'ין , מאצ'ה, צ'ילי, כוסברה, קוונטרו, ליקר תפוזים וסירופ שומשום.

על המקום אחראית קבוצת DNA Food Concept שמאחוריה מעל 35 שנות ניסיון ביצירת קונספטים מצליחים למסעדות וברים ומעל ל100 מקומות שונים ברזומה תוך שהם משלבים מומחים מכל תחום אפשרי- אדריכלים, מעצבי פנים, אמנים, שפים, מיקסולוגים וכל מי שיכול לתרום לאווירה ולטעמים הייחודיים.

מושו- בר אנרגראונד

פרישמן 77 תל אביב (כניסה סודית באמצעות קוד)

טלפון להזמנות –  054-7000163 (מענה בווטסאפ בלבד החל מ-17:00),

שעות פתיחה: א -ה ה' 19:00-1:30, שישי סגור, שבת שעה מצאת השבת,

מתאים ל: גילאי 25-30 וכן אירועים בקונספטים שונים.

בימי חמישי יש תקליטן המנגן סטים מיוחדים בהתאם לשעה.

HAPPY HOUR – משבע בערב ועד שמונה וחצי מבצעי אחד פלוס אחד על קוקטיילים, יין ובירה וכן קינוח חינם עם הזמנת שתי מנות.

כשרות: המקום כשר בהשגחת בד"צ בית יעקב.

 

קאנטרי קלאב- לצאת לנופש תוסס בלב תל אביב.

BeFunky-collage

 

כשמדמיינים חופשה לרוב חושבים על אי טרופי, בו אנו שרועים בערסל תחת עץ דקל ולוגמים קוקטייל צבעוני מעוטר במטריה קטנה.

היות ולרובנו אין אפשרות לצאת לחופשות כאלה בשיגרה, מגיע הקלאב לתל אביב, בצורת "קאנטרי קלאב" –  היי ווליום קאנטרי קלאב. מדובר במקום ענק הממוקם בליבה הפועם של תל אביב, הגג של דיזנגוף סנטר, המקום בו שכנה הגינה ההידרופונית. החלל כולל כל צורת ישיבה שאפשר לחשוק בה- מפלסים שונים הכוללים כסאות בריפוד פרחוני כיאה לאווירה הטרופית, ישיבה מסביב לבריכות מים צבעוניות, טריבונה הצופה על המתחם, אזור בוטים , ישיבה סביב שולחנות גבוהים וכמובן סביב הברים הפזורים במקום , המספקים חווית שתיה וחברה מסוג אחר.

כבר בכניסה למקום נדמה שעברנו בשער קסום, שהוא למעשה דלת צהובה הממוקמת במרכז העלייה לחניון הגג.

רובו של המקום הוא תחת כיפת השמיים, כשבקרוב הוא יקורה לקראת החורף, והעיצוב הוא בנושא בריכת שחיה נטושה, מה שהתבקש מצורת המקום, ומאופיין בחרסינות, סולמות ותחושת זרימה.

העיטור סביב כולל הרבה צמחייה פראית, וחפצי נוי המעלים חיוך ונוסטלגיה.

פתחנו את הערב בקוקטיילים המיוחדים של המקום. הקוקטיילים עשויים בשיטה של קלריפיקציה, כלומר מעבר של המשקה דרך צנטריפוגה והתוצאה היא משקה צלול בטעמים המקוריים, ובאותו אחוז אלכוהול, אבל קל הרבה יותר לשתייה. טעמנו ארבעה מהקוקטיילים –

"גוס אנד גראס" – על בסיס וודקה, מרטיני ביאנקו, למון גראס, רוברב וענבים, משקה קליל שפתח את הערב בצורה נפלאה, "מוחיטו סיאמי" – משקה באפיון גברי יותר, מבקרדי לבן, מנדרין נפוליאון, ליים ובזיליקום תאילנדי שנתן גוון קצת אניסי, "נגרוני רוזה" , גם הוא באפיון גברי יותר, עם בומביי ספייר ג'ין, מרטיני רוסו וביאנקו אנד ביטר, וגולת הכותרת מבחינתי – "לייפסגארדס פאנץ'"- משקה המעביר במדוייק את אווירת המקום – קאנטרי, חוף ים, סוג של "משמר המפרץ"- בשילוב של פינלנדיה בהשריית קוקוס, אפרול, אננס מותסס וליים, ומלווה בתמונה של המציל הנצחי מיטש ביוקאנן.

התפריט הוא של השף תומס זוהר, שהוא גם אחד מהבעלים ונושא ברזומה מכובד מאד של הוטל מונטיפיורי, הרברט סמואל, טאיזו ועוד הרבה שמות גדולים, והוא מחולק לשני חלקים. החלק הראשון והגדול יותר הוא "מטבח סיאמי". ממלכת סיאם אמנם מוכרת לנו כתאילנד של היום אך בשיא תפארתה שלטה גם על המדינות הסמוכות – קמבודיה, סין , וויאטנם, מלזיה וכדומה, והשף זוהר הביא מנות אותנטיות ומנות בטאצ' שלו, כולל הפחתת החריפות כדי להתאים לטעם הישראלי, והחלק השני הוא תפריט "קליפורניה" שהחל כ"לייט נייט" אבל הפך לחביב על הקהל עד שהוחלט להגישו לכל אורך הערב.

בתפריט מסומנות מנות חריפות אם כי גם כאלה שלא מסומנות מעוטרות ברמה זו או אחרת של פיקנטיות.

אנו טעמנו מנות משני סוגי התפריט.

התחלנו בסשימי סיאמי – דג ים, פומלה או מנגו (תלוי בעונה, אצלנו שלטו ההדרים), למון גראס, שאלוט וצ'ילי קשיו. מנה אסטטית להפליא כשהדג מביא עימו את הטריות ואת הים, וההדרים נותנים לו את רעננות וממתנים את עוקץ הצ'ילי.

מנה רגועה יותר היתה המנה הבאה- סלט "גאדו גאדו" – כרוב סיני, גזר, נבטים, שעועית ירוקה, עשבים ארומטים, טופו, רוטב בוטנים, שומשום וביצה רכה, כשיש גם אפשרות להוסיף עוף. במטבח הסיאמי טופו איננו מרכיב רק לטבעונים אלא מככב במנות בפני עצמו. הסלט מרענן מאד.

"מסאמאן בקר" היתה המנה השלישית על השולחן, מעין טורטיות קטנות שעליהן מועמסת כמות נדיבה של לחי עגל, עם קשיו, חלב קוקוס, כוסברה וקארי שמוכן בשילוב של עשבים יבשים ומרכיבים משחתיים כמו בקארי מלזי.

נטשנו את הסכין והמזלג ועברנו לאכול בשיטת ה"לאפה". הבשר היה מדוייק, וקיבל את ליטוף הקארי בצורה מושלמת.

המנה הבאה היתה פינוק אמיתי, הבחירה שלי מכל המנות שטעמנו – שני שיפודי שקדי עגל נימוחים כמו ממתקים, עשויים עם למון גראס וסויה כהה, שהוגשו בצירוף עלי חסה וחמוצים, והמלצה לכרוך את הכל ביחד ולא לשכוח את הרוטב לצד המנה. מנה שאפשר לתאר במילה אחת – "חלום".

לסיום,כשלא חשבנו שיהיה יותר מקום, הוגשה מנה גדולה של סטייק סצ'ואן – נתח סינטה בסויה, שמן שומשום, בצל ירוק בפחם, שמן צ'ילי ולצד הכל חתיכת עצם שחיבקה בתוכה מח עצם מענג במיוחד. דרגת עשייה מושלמת, ניגודי טעמים, עקצוץ חריפות, מנה מומלצת.

בתפריט יש שלושה סוגי קינוחים , כל אחד מז'אנר משל עצמו- סטיקי רייס, פאי לימון מפורק בטעמי מתוק מלוח, ולחובבי המתוק פרנץ' טוסט עם שוקולד, שבבי קוקוס וחלב מרוכז. בחרנו במנה המעניינת יותר, הסטיקי רייס. במקור המנה אמורה להיות מוגשת עם מנגו, אך כיוון שהוא אינו בעונה קיבלנו אותה עם אננס טרי. קערה של אורז דביק אך לא עיסתי, מבושל ברוטב קוקוס במתיקות עדינה, ועליו פרוסות אננס מתוקות. מנה שבקלות אפשר לחסל ממנה קערה ולרצות עוד. אוכל מפנק.

ברגע ניגן התקליטן (חלק מצוות התקליטנים שמופיעים מדי ערב) והמוסיקה תפסה ווליום ככל שהערב התקדם.

המקום יכול להכיל 350 בליינים שמחים, והכניסה היא רק מעל גיל 24, כך שאפשר להרגיש בנוח.

בין אם רוצים לשבת עם חברים על משקה ונשנוש, או דייט רומנטי, ארוחה מסקרנת ורבת טעמים ואווירה חגיגית של חופשה טרופית בין חברים, הכל ב"קאנטרי קלאב".

הזמנת מקומות דרך דף הפייסבוק של country club tlv ובאינסטגרם.

 

"קאנטרי קלאב" – היי ווליום קאנטרי קלאב.

גג הדיזנגוף סנטר.

שעות פתיחה:    ימים ב-שבת מתשע בערב ועד אחרון הלקוחות.

קהל: כניסה החל מגיל 24 ומעלה, כשישנם בהחלט גם אורחים בגילאי ה50.

גישה לנכים: יש

כשרות: המקום איננו כשר

הירו רמת אביב- Free style אסיה מגיעה לעיר!

פעם כל מה שהציבור הישראלי הכיר היה "מסעדה סינית" ולא משנה שבסין אף פעם לא שמעו על הנוזל האדום הצמיגי שהוגדר כ"חמוץ מתוק" אבל היה פשוט מתוק ונשפך ביד רחבה על כל דבר.

במשך השנים התוודענו כולנו להבדלים שבין המטבחים האסיאתיים, אם בין מדינות – כמו סין, יפן, וויטנאם וכדומה, ואם במחוזות שונים שכן אין דין האוכל של סצ'ואן לזה הקנטונזי, או זה של שנחאי.

בצמוד לקניון רמת אביב נפתח הסניף השלישי של "הירו" שמגדיר את עצמו כ"מטבח אסיאתי פריסטייל".

הסניף עוצב בסגנון ניו יורקי צעיר על ידי רענן שטרן וכולל אפשרויות ישיבה בתוך המסעדה, עם מבט על עבודתו הלוהטת של השף (באופן המילולי ביותר, הלהבות שהוא מרים שם מרשימות מאד) או בחלק החיצוני שמוקף בבריכה רומנטית.

כשהגענו לביקור מזג האוויר בחר עבורנו את הישיבה בתוך המסעדה הממוזגת.

התפריט הראשון שבדקנו הוא כמו תמיד תפריט האלכוהול בו מופיעים מספר קוקטיילים מסוגים שונים, סאקה וכהלים נוספים לווא דווקא אסיאתים.

בחרנו בשני קוקטיילים –

SAKORA SOUR-  ג'ין גורדונס, ליצ'י, רוזמרין, רימון ולימון ו –

OLD SMOKY BASTARD – מזקל, כפיר ליים, סירופ ג'ינג'ר, מיץ לימון וג'ינג'ר ביר. בשניהם דרגת האלכוהול היתה קלה, הם היו קלילים לשתיה, ואהבתי במיוחד את הטאצ' המעושן של ה"אולד סמוקי".

התפריט מחולק לסלטים (שמתאימים למנה ראשונה), גיוזות – בשריות או צמחוניות, באנים מאודים במבחר מילויים, רובם בשריים, ראמן ומנות ווק.

למנות הראשונות בחרנו בסלט אצות קומבו- קערה שבה עורבבו אצות, אטריות שעועית, שום כבוש, מירין, שמן צ'ילי, שמן שומשום, בצל ירוק וקריספי שאלוט.

הסלט היה מרענן מאד ומרכיביו מפורסמים ביתרונות הבריאותיים שלהם כך שתפסנו שתי ציפורים בבת אחת.

אגב, שמן הצ'ילי שהיה בין מרכיבי הסלט הוכנס לשם במשורה מכיוון שהוא חריף מאד. את החריפות הזו גיליתי כשעל השולחן היה בקבוק של השמן הזה למי שרוצה תוספת. טעימה קטנטנה הבהירה לי כמה שצריך להזהר אם לא ממש מכורים לחריף.

מנה ראשונה נוספת שטעמנו היתה ממחלקת הבאנים, אותו לחם מאודה קליל מאד שכל הכיף שלו בחיים הוא לספוג את הטעמים של מה שמונח עליו, בלי לאבד את מרקם הענן שלו.

הבאן הנבחר שלנו היה "באן בקר מפורק" – ברוסט בבישול ארוך, מיו קימצ'י, קריספי שאלוט, חסה אייסברג, מלפפון כבוש, בצל ירוק וברד צנונית ורדרד שעיטר את המנה מלמעלה.

באן הוא לא מנה שאוכלים בנימוס, בטח לא במקלות האכילה שהיו על השולחן (וניתן בהחלט לבקש סכו"ם רגיל). באן הוא מנה שתופסים בשתי ידיים ומתכופפים מעל לצלחת כי יודעים שזה ייפול וחבל להפסיד כל חלק וחלק.

הבאן הוא ארוחה בפני עצמו (וזה מוטו שיחזור גם בהמשך) והוא הוגש על צלוחית מתכת שהזכירה לי את המנהג באסיה של אריזת ארוחות בכלי מתכת ושינועם למקומות העבודה השונים.

למנה עיקרית בחרנו גם כן שתי מנות שמייצגות כל אחת היבט אחר – "אודון אנריקוט ודלורית צלויה"- אטריות אודון יפניות , פרוסות אנטריקוט, דלורית מזוגגת צלויה, אפונת שלג, צ'ילי, בצל ירוק וקשיו מסוכר, מנה שכל נגיסה ממנה ערבה מרקמים שונים, פריכות ורכות, חרפרפות ומתיקות, חוויה בקערה אחת (ונאכלה בצלילי השאיבה המומלצים).

המנה השניה היא מבחינתי הסמל האסיאתי המובהק, הראמן. כמה אגדות כבר סופרו על המנה הזו, כמה צעקות כבר חטפו סו-שפים במסעדות שלא דייקו במנה שדורשת לימוד ואימון כמעט אינסופיים כדי להפוך למיתוס.

ראמן הוא יצירת מופת של ציר שמתבשל שעות ארוכות, תוספת תיבולים כמו סויה, מירין, סאקה, אצות קומבו ועוד, ואז אטריות שבושלו בצורה כל כך מדוייקת שיש להן יכולת ספיגה מקסימלית , לצד בשר מסוגים שונים וכמובן הביצה, האייקון של מרקי הראמן. הרעיון הוא ארוחה בקערה, שיש בה שפע מרכיבים שמשלימים זה את זה בהרמוניה.

מבין מנות הראמן ב"הירו, בחרתי את "דןדן"- שלא ברור לי מקור השם אבל במנה היו אטריות ראמן טריות, ציר עוף וירקות שורש שבושלו 12 שעות, קונפי שום, בשר בקר טחון במירין שאטה, פטריות שיטאקי, באק צ'וי, טקואן, בצל ירוק, נבטים, ביצה ושומשום.

כשהתחלתי לאכול הבנתי שמבחינת גודל המנה מדובר כנראה במנה לאיכר סיני שעמל משעות הבוקר המוקדמות על גידולי האורז שלו בגב כפוף ועכשיו סוף סוף מתיישב לאכול, שכן מדובר במנת ענק.

ההמלצה שקיבלתי היתה לערבב את המרכיבים כדי שהתיבול מלמטה יעטר את כל המנה. היה קצת חבל להרוס את הקומפוזיציה היפה של התוספות השונות אבל בכל זאת השתדלתי.

היות ויש מרכיבים שונים, בכל פעם הכף שלי העלתה חלקים אחרים שיצרו ביחד חוויה חדשה בכל לגימה.

הסיום המתוק של הארוחה היה עונג אסיאתי פשוט – מ'וצי, אותם כדורי בצק אורז ממולאים בגלידה בשלל טעמים (וההמלצה שלי – לבחור בשומשום השחור).

בזמן שישבנו במסעדה יכלנו לראות גם את המשלוחים היוצאים לאנשים שרוצים להתפנק על טעמים אסיאתיים איכותיים בלי לצאת מהבית.

"הירו" – מטבח אסיאתי "פריסטייל"

איינשטיין 40, קניון רמת אביב (כניסת המגדל), ת"א

טלפון: 03-9428444

שעות פתיחה: ראשון-חמישי 12:00-22:00, שישי עד 16:00 מוצ"ש החל משעה לאחר יציאת השבת

גישה לנכים: יש

משלוחים: יש

עסקיות: בימי השבוע 12.00 – 17.00 תפריט מיוחד שכולל שני מסלולים של מנות עיקריות וסלט ב58 או 68 שקלים.

כשרות: המקום איננו כשר (אך סגור בשבת, ואינו מגיש בשר לבן, פירות ים או מנות המערבות חלב ובשר).

 

T-HOUSE – טקס התה האולטימטיבי.

 

BeFunky-collage (2)

"תה". שתי אותיות שמעלות אסוציאציות רבות, מטקס תה יפני מדוקדק ועד למלכת אנגליה ששותה אותו כל יום באותה שעה תוך שהיא מרימה את הזרת וממלמלת "הו פיליפ, תרצה סקונס"?

אבל מי שמגיע ל"טי האוס" בבית ציוני אמריקה בתל אביב, מגלה עולם חדש, מרתק, צבעוני והרבה יותר כייפי של מוסיקה, אוכל טוב, וקוקטיילים מגוונים שמשלבים בתוכם תמציות תה שונות לצד ערבובים אלכוהוליים מרתקים.

כמו בחידת הביצה והתרנגולת, אין לדעת מה בא קודם – האם העובדה שהבניין בנוי בצורת האות האנגלית T השפיעה על בחירת התה כמרכיב העיקרי למשקאות או ההפך, התה נבחר קודם, אבל זה לא ממש משנה, מכיוון שהתוצאה היא מקום שמח מאד, הומה מבלים.

כשנכנסים ל"טי האוס" ניתן לבחור בין חלל בסגנון טרופי בהשראת אסיה ומטעי התה שלה, חלל פנימי מלכותי בסגנון מועדוני הג'נטלמנים הבריטיים, עוד מדינה שנודעת בתרבות התה שלה, שכולל גם חדר פרטי, וחלל שעתיד להפתח בזמן הקרוב, של גן קייצי קסום, מושלם למסיבות תה (ולא רק). על העיצוב אחראי ניר רן שיצר אווירה שונה בכל חלל וקישור נושא התה לאורך כל המקום. כמובן שמקום עמדת התקליטן לא נפקדת, להשלמת האווירה השמחה

ומהן חוויות התה הקולינריות שלנו? הכל כאן.

FRAME – הסושי יוצא מהמסגרת

 

3 (7)

מסעדת השף והסושי בר הוותיקה "פריים" ברמת החייל חגגה 15 שנות שגשוג בשיפוץ מקיף שהפך את המסעדה להיכל אסיאתי (ולא רק). העיצוב קיבל צבעי שחור לבן, וילונות חשמליים הותקנו ויוצרים חלל פרטי, מסכים מקיפים את הסועדים ומשדרים משחקי ספורט חשובים, וגופי חימום ותאורה יצרו אווירה חמימה בליל החורף הקריר שבו הגענו לבדוק את החידושים האחרונים.

החידושים הם כמובן לא רק בעיצוב אלא גם בתפריט, שאליו הוכנסו סוגי קוקטיילים שונים, ומגוון מטורף של סושי לצד המנות האהובות והוותיקות.

חוויית האירוח מתחילה כבר בכניסה, כשליד עמדת המארחת ניצב מיכל שכולל את הקוקטייל היומי שנמזג לכל לקוח שנכנס. אין כמו לגימה אלכוהולית משמחת לבב כדי להתחיל ערב מוצלח.

על כל שולחן מונח אייפד שמאפשר ניווט קל ומהיר באפשרויות הרבות מאד שבתפריט, המבוסס על מנות אסיאתיות, לצד מנות בשר שמטופל במקום, פירות ים, מנות צמחוניות ומנות ילדים. המלצר שמלווה את השולחן שמח לייעץ ולצמצם את האפשרויות לסועד המתלבט.

להמשך הכתבה- כאן.

טוני האוס – היופי שבעדינות

 

fa

בתרבות הסינית עדינות היא תכונה נערצת – הקליגרפיה שבה מושחים את הצבע במכחול על הנייר, קיפולי העגורים, תנועות הגוף המדויקות וגם מנות האוכל שמעוצבות בהקפדה והופכות כל מנה ליצירת אמנות קטנה, שבה "אוכלים עם העיניים" עוד לפני שטועמים.

את העדינות הזו הביא טוני מק ל"טוני האוס" התל אביבית, מסעדה סינית אסיאתית שמתמחה ב"דים סאם", אותן כופתאות רכות ומלטפות שכמעט מתפקעות מרוב הטוב שהן מכילות. במנות המסעדה ניתן למצוא מנות מוקפצות, ממולאות , מאודות או מטוגנות במבחר של מילויים, צמחוניים או בשריים (בקר, עוף, פירות ים או טופו).

השעה הייתה שעת צהרים של שבת, ולשולחנות במסעדה הסבו קבוצות וזוגות שונים כמו קבוצה של סינים שבסוף הארוחה התווכחו בטקסיות על זכות התשלום, זוגות מעורבים של אנשים מאסיה וישראלים, קבוצות ישראליות לגמרי, וגם משפחות על ילדיהן, כשהיה נפלא לראות ילדה כבת ארבע אוחזת בצ'ופסטיקס ואוכלת בשיא הטבעיות.

בסרטים ובתוכניות טלוויזיה שעוסקות במזון בסין, תופס המרק מקום נכבד, כשהוא משופע בכל טוב ומהווה ארוחה מזינה לכל דבר. ב"טוני האוס" ישנם מספר מרקים בתפריט, כולל ה"ראמן" המוכר והאהוב. אנו קיבלנו לטעימה את ה"טום יאם" שהגיע בקערה גדולה וכלל אטריות חיטה, קרם קוקוס, עגבניות שרי, למון גראס, גלינגל, עלי קפיר, טריות שמפיניון, מיץ לימון, רוטב דגים וכוסברה, ותוספת של שרימפס (ניתן במקומם לקבל עוף או ירקות). הוזהרתי שמדובר במנה פיקנטית, אבל האטריות איזנו את הטעמים כך שלא הייתה בעיית חריפות. המילה "עשיר" קטנה על הקערה הזו, שכללה את כל המרכיבים, כולל השרימפס, בנדיבות רבה מאד, ובעצם הייתה סוג של נזיד או תבשיל. המרק היה משביע מאד, חמצמץ ומרענן, אך לא מכביד, אחד הטובים שטעמתי.

המשך הכתבה – כאן.

ריבר נודלס בר – אסיה בקצה הצ'ופסטיקס

 

ריבר

בלב רמת גן יש מקום מיוחד, בו אפשר לשבת ולהרגיש במזרח הרחוק". זו הגירסה שלי לשיר המוכר של הכבש השישה עשר.
המקום? "ריבר נודלס בר" שממוקם באזור הבורסה, מוקף במגדלים גבוהים ומהווה אי של בריחה לאקזוטיקה קולינרית.

התפריט שמופיע על גבי אייפד נוח לשימוש וידידותי, מחולק לקטגוריות של מנות ראשונות, מרקים, מנות ווק, גריל ואורז, סושי, שתיה (קלה או אלכוהולית) ותפריטים מיוחדים לילדים, לנמנעים מגלוטן ולטבעוניים. רק אזהרה לפני שבוחרים מנה- קחו לתשומת לבכם שהמנה שאתם בוחרים עכשיו, תהיה גם ארוחת הצהרים או הערב הבאים שלכם מכיוון שגודל המנות הוא ענק, והסיכוי הוא גדול שתהיה גם שקית "דוגי בג" למה שלא הצלחתם לסיים. (ותכינו גם את האינסטגרם, המנות יפיפיות!)…..

להמשך הפוסט- כאן.

ק-פה האנוי- ערב טוב וויטנאם!!!

בעוד המטבח היפני והסיני כבר מבוססים היטב בישראל, המטבח הוויאטנמי נדיר יותר, וסודותיו מסתוריים יותר. עכשיו כבר אפשר לפתור את המסתורין בעזרת "ק-פה האנוי" בלב תל אביב, שמביא את האנוי והמטבח הוויאטנמי, בהשפעות של מטבח צרפתי, היישר לצלחת שלנו.

כבר מרחוק ניתן להבחין במסעדה על שלל אורותיה האדומים –צהובים, מנצנצת בקצה רחוב  מלכי ישראל, ממש מול בנין עיריית תל אביב. כשנכנסים לא יודעים לאן להסתכל קודם- הצבעוניות עזה, העיצור המרהיב הוא של סגולן גטי שעבדה תקופה ארוכה עם מעצב העל פיליפ סטארק, והדבר ניכר בכל פינה – קישוטי הקירות, גופי התאורה, הציורים, האביזרים ,אפילו השירותים (שגם אם לא צריכים להשתמש בהם, שווה לבקר רק בשביל ההתרשמות מהעיצוב המרהיב).

להמשיך לקרוא