בית הבד "שמנא" במושב חגור ידוע בשמנים המשובחים שלו, שגורמים לאנשים להגיע מכל קצות הארץ כדי להצטייד בשמן איכותי.
כעת, כשהסתיים המסיק, למי שמגיע ל"שמנא" מצפות הפתעות נוספות בדמות סדנאות מרתקות המשלבות את שמן הזית המובחר בסוגי תבשילים ומנות שונות.
בכל סדנא מופיע שף או בשלן שמלמד פורנטלית הכנת מנות, מחלק טעימות ומשיב על שאלות, כל זאת ללא תשלום , ועל הדרך אפשר לקנות את מיטב המקום, שכולל לא רק שמנים אלא שפע של מוצרים איכותיים נוספים.
(קרדיט לצילום למעלה- אלי דגני)
לפני כמה שנים השתתפתי בסדנת לחמי מחמצת. חזרתי נלהבת עם קופסת שי של התחלה של מחמצת, לגידול בבית. עכשיו, מי שמכיר אותי יודע שאני וגידול של כל מני דברים זה קצת בעייתי, עציצים מתאבדים אצלי על חוטי המתלה שלהם וחיות מחמד מחפשות מאמץ אחר, אבל את המחמצת באמת שניסיתי – הוספתי קמח ומים לפי מדידות מדויקות, שקלתי ומדדתי ואפילו הכנתי כמה לחמים לתפארת.
עד שהגיע מועד לנופש, לא מצאתי בייביסיטר למחמצת שלי ובזה נגמרה קריירת אפיית המחמצות שלי.
הרבה פעמים אנחנו בדילמה, מצד אחד אנחנו מודעים למה שאנחנו אוכלים ורוצים לאכול בריא יותר. מצד שני אוכל בריא לפעמים פשוט לא טעים כמו אוכל לא בריא. כך למשל אני מעדיפה לוותר על סופגניות בכלל, מאשר לאכול את הגירסה האפויה שלהן, שבשתי מילים אני מגדירה כ"איכסה פיכסה".
לעומת זאת לפעמים אפשר לעשות גירסה בריאה יותר בלי שההבדל יורגש ואז הרווחנו פעמיים- גם בריאות וגם טעם.
"אסם" מביאה לנו עכשיו את "פירורית- פירורים לבישול, טיגון ואפייה, שמכילים 50% קמח כוסמין מלא.
לפני כשנה התחלנו לאפות לחם בבית. תמיד היה הפחד של השמרים מצד אחד (פוביה ידועה ,אני בטוחה שבעולם הרפואי יש לזה שם רשמי) ועצלות מצד שני של "למה לטרוח על משהו שלוקח כל כך הרבה זמן כשאפשר לקנות המון לחמים איכותיים במאפיות".
אפיה היא אחד התחביבים הכייפים ביותר- יש מגוון רחב של מתכונים, ככה שמי שמחפש קל יכול להגיע לתוצאות טעימות לא פחות ממי שמשקיע במתכונים מסובכים. גם ילדים מתים על אפיה – גם על התהליך וגם על התוצאה כמובן.
בסלסילה של "שופרסל" הפעם היו מוצרים לאפיה- שני סוגי מרגרינה- ללא מלח, ובטעם חמאה, ושלושה סוגי קמחים- קמח חיטה לאפיית לחם, קמח שיפון מלא, וקמח תופח מועשר. על כל אחת מעטיפות הקמחים יש כמובן מתכון אבל אני אוהבת לחפש באינטרנט רעיונות.
אחת לשנה נערכת תערוכת "ישראפוד" שמהווה כנס עצום של השוק המקצועי הקולינרי, ומקשרת בין יצרנים, יבואנים, וכל העוסקים בשוק המזון והמשקה בישראל, הן בשוק המוסדי והן בשוק הפרטי.
אלפי מבקרים הציפו גם השנה את שלושת הביתנים רחבי הידיים בגני התערוכה וזכו לבקר בארבע תערוכות: – ישראפוד – התערוכה הבינלאומית למזון ומשקה, הוטקס – התערוכה הבינלאומית לציוד, שירותים וטכנולוגיות לתעשיית האירוח, ענף הקמעונאות והשוק המוסדי, קיטקס – התערוכה הבינלאומית ה-20 לטכנולוגיות, ציוד ושירותים למטבח המקצועי ו- Bake & Cake – התערוכה המקצועית לענף הקונדיטוריה ובתי המאפה.
ההפתעה של הפעם היתה ארבעה סוגי ממרחים – ממרח זיתים ירוקים, ממרח זיתים שחורים, ממרח עגבניות מיובשות וממרח פסטו.
כשהחזקתי את המוצרים הבנתי שלמרות שהצנצנת נראית זכוכית, היא בעצם פלסטיק וקלה בהרבה.
ההברגה של המכסה היתה מאד פשוטה לפתיחה, ולא היה צריך להאבק איתו ומתחת היתה שכבת ניילון שהגנה על המוצר מפני הישפכות. לא הצלחתי להסיר עם האצבעות והציפורניים, ואז עברתי לטקטיקה פחות עדינה ופשוט נעצתי סכין מסביב והסרתי את העטיפה.
מבחינת הממרחים עצמם – המילה "ממרח" אולי קצת מטעה כי אנחנו ישר חושבים על משהו במרקם של ממרח שוקולד למשל, בעוד שבעצם כל ארבעת הטעמים הם סוגים של פסטו מבחינת המרקם, כלומר משהו טחון, מעורב עם שמן, כך שאם מורחים על לחם, מקבלים גם שלולית קטנה של שמן מסביב, והטיפ שלי הוא כשמרימים מהצנצנת את הכמות שרוצים למרוח על לחם, להטות את הכפית פנימה כך שהנוזלים המיותרים יחזרו לצנצנת וישאר לנו חומר יותר יציב.
מבחינת הטעמים, גם בעינים עצומות ניתן היה להרגיש מה כל ממרח , ולמעשה גם בלי כיתוב יכלנו לדעת כי הטעמים היו טבעיים מאד ודומיננטיים.
התגברתי על החשק פשוט לאכול בכפית ובמקום זה הלכתי על משהו מהיר לארוחת ערב.
הפשרתי כמה דקות שני עיגולי מלוואח של שופרסל כמובן, (לא להפשיר יותר מדי שלא ייצא רך מדי).
בהתחלה שמתי על דף אפיה עם קמח, אבל זה היה מיותר כי זה לא נדבק, מספיק היה הדף בלבד. בכל מקרה, חתכתי למשולשים כמו שחותכים פיצה, בכל קצה עליון של משולש שמתי ממש קצת מהממרחים השונים, וגלגלתי כמו רוגלעך. התנור בנתיים התחמם על 180 מעלות. שמתי את המאפים שלי על נייר אפיה נוסף בתבנית, מרחתי מלמעלה בביצה טרופה ושמתי על זה כמה גרגרים בודדים של מלח גס. אפשר כמובן גם קצח, שומשום או מה שאוהבים.
אפיתי בערך עשרים דקות (צריך לבדוק לפי התנור) עד שיצא שחום עדין, לא חום שרוף. הוצאתי, נתתי לזה להרגע לעשר דקות, ואז טרפנו את זה בשניות.
(בתמונה למעלה – לפני האפיה, בתמונה למטה – המנה המוכנה)
הממרחים מחזיקים שבועיים במקרר אחרי הפתיחה, ואני מתכננת לקנות פסטרמה ולעשות סנדוויץ מושקע עם אחד הממרחים, כנראה הפסטו, ביחד עם הבשר, חסה, אולי אפילו קצת בצל. מהזיתים הירוקים והשחורים אני מתכננת לעשות רוטב פשוט לפיצה, במקום רוטב עגבניות.
בקיצור ,יש שלל גדול של רעיונות שאפשר לעשות מהממרחים, שכפי הנראה במקרר שלי לא ישרדו את השבועיים. גם יומיים לא כל כך בטוח.
כולנו מכירים את ה"פרוביוטיקה" – אותם חיידקים טובים שרצוי שיהיו לנו בגוף, כדי שיסייעו בשמירה על הבריאות.
בגוף האדם שלושה סוגי חיידקים – כאמור – הטובים, שאנו רוצים בהם, הנייטרלים- שלא מפריעים לנו (אולי רק עצם המחשבה…) והרעים – המזיקים שצריך להפטר מהם. הבעיה שהחיידקים הטובים הרבה פעמים נפגעים , אם על ידי תזונה לקויה, אם על ידי תרופות (למשל אנטיביוטיקה שנועדה לחסל את החיידקים הרעים, על הדרך הורגת גם את הטובים).
אז מה עושים?
ה"פרוביוטיקה" מנסה להוסיף לנו חיידקים כאלה ,למשל במשקאות חלב למיניהם, אבל איך מתחזקים אותם ודואגים לרווחתם כדי שיוכלו לעשות את העבודה שלהם בצורה אופטימלית עבורנו?
כאן נכנסת לתמונה ה"פרה- ביוטיקה" – ליתר דיוק- הסיבים הפרה ביוטיים שכשאנו צורכים אותם, הם עוברים תסיסה במעי הגס ויוצרים תנאים טובים לחיידקים הטובים. בין השאר הם מגבירים את התרבות החיידקים הטובים במעיים, מסייעים בתהליך העיכול הסדיר, תומכים בספיגת סידן, עוזרים להתגונן בפני מחלות מעיים למיניהם – וכמובן גם תכונה אחת שמאד מבוקשת – מגדילים את תחושת השובע, מה שעוזר לשמור על המשקל ואף לרזות.
ממש אתמול הושק, והיום על המדפים – לחם "ברמן אקטיב" שעובד בדיוק על זה- לחם פרוס מקמח חיטה מלא, בתוספת סיבים פרה ביוטיים. הלחם, שמצטרף לשורה ארוכה של מוצרים של "ברמן" וחברות הבת "לחם הארץ", "ודש" ו"מאפיית ליבו", הוא הראשון בסוגו, כשהסיבים הפרה ביוטיים מצטרפים לסיבים של הקמח המלא, והתוצאה היא חגיגה של בריאות.
כמה זה טוב?
שלוש פרוסות (שמכילות כל אחת כ67 קלוריות בלבד) מכילות כ30% מהכמות היומית הנדרשת לפעילות הפרה ביוטית. כמות הסיבים התזונתיים בשלוש הפרוסות הללו היא כמעט מחצית (46%) מהתצרוכת היומית של נשים, וכשליש מהתצרוכת היומית לגברים. ומה שהכי יפה- הלחם מתקתק בטעמו (מהסיבים, אין בו סוכר!) ומשתלב נהדר עם ממרחים מתוקים או מלוחים, והיות ומרקמו אחיד, ילדים אוהבים אותו וזה פתרון מצוין לכריכי בית הספר.
ניתן גם להקפיא את הלחם ושום דבר לא הולך לאיבוד מהערכים והסיבים שלו לאחר ההפשרה.
עוד דברים טובים שמסתתרים בלחם "ברמן אקטיב"? הוא כולל שלל סימונים שמעידים עליו שהוא אינו מכיל שומן טרנס, ללא תוספת סוכר (מה שמצוין למי שאסור לו לצרוך סוכר), יש בו מאה אחוזים של קמח חיטה מלא, והוא עומד בדרישות האגודה הישראלית לסכרת ובדרישות משרד הבריאות ללחמים בריאים יותר.
המחיר לכל הטוב הזה לא חורג מהמחירים הרגילים של לחמי "ברמן" .
כאמור יש מבחר ענק של לחמי "ברמן" עם שפע של בריאות, בין השאר ניתן למצוא על המדפים לחמי שיפון קל מ100% קמח שיפון מלא – מוצר בלעדי שזכה בתו "מוצר השנה", לחמי מחמצת שכוללים זמינות מינרלים גבוהה יותר, פעילות רבה של נוגדי חימצון , איזון הסוכר בדם ועידוד פעילות פרוביוטית בקיבה, סדרות קלות של לחמים כגון הלחם הפרוס מופחת הקלוריות מקמח מלא עם חיטה טרום נבוטה (38 קלוריות לפרוסה בלבד), חלה פרוסה מופחתת קלוריות בתוספת סיבי שיבולת שועל, והפיבוריטים שלי – סדרות הלחמים עם תוספות הדגנים השונות – "לחם חמישה דגנים" ו"לחם עשרה דגנים" ולחמים עם תוספות ספציפיות כמו "לחם שיפון עם אגוזים" או עם חמניות או עם גרעיני דלעת, והרשימה עוד ארוכה.
ׁ(את כל הסמלים הטובים האלה ניתן למצוא על לחמי "ברמן").
איפה אפשר למצוא את כל הלחמים, כולל הלחם החדש, ממש מהבוקר?
בכל רשתות השיווק, במדפים מסודרים לפי צבעים , כך שאפשר להגיע ישר למוצר הרצוי.
כשרות בד"צ העדה החרדית.
אתר הבית של "ברמן" עם כל המידע – (גם על הקונדיטוריה ומפעל פירורי הלחם).
לכבוד חג הפורים קיבלנו סל מלא מוצרי "שופרסל" – מסטיק ללא סוכר, חטיף איקס עיגול, עוגיות ממולאות, עוגות אישיות וביגלה – מיקס של טעמים ומרקמים לכל אחד ולכל גיל.
קניתי (בשופרסל) קערה גדולה (עשרה שקלים בלבד) והתחלתי למלא.
חוץ מהמטעמים של "שופרסל" , הוספתי גם עוגיות סנדויץ עם ריבה ואזני המן שהכנתי לבד לבד, עם כמה שיותר מוצרים של שופרסל. את הבצק הפריך של שתי המנות עשיתי עם סוכר שופרסל וקמח שופרסל, המילוי של עוגיות הסנדוויץ היה קונפיטורת פטל שופרסל, ושל אזני ההמן היה כמובן ממרח השוקולד אגוזים.
בתמונות אפשר לראות את הליך העבודה ואת התוצאות
בתמונה למעלה- עיצוב החלקים של העוגיות. בשביל ליצור את החורים פשוט שברתי עט…
בתמונה למעלה – העוגיות אפויות
למעלה- העוגיות המוכנות.
האוזן ממולאת בממרח שוקולד אגוזים שופרסל
לפני האפיה (למעלה)
למעלה- האוזניים המוכנות
המשלוח המוכן שלי מינוס הצלופן והקישוטים
חג פורים שמח ומבדח!!!!
מאז שנכחתי בסדנת בישול שבה התנסינו בשילוב "בנפייבר" במנות שונות, אני צורכת את המוצר באופן קבוע, ומוסיפה אותו לכל מאכל. כבלוגרית שאוכלת בהרבה מקומות, הרבה אוכל, בלי הרבה הגיון, חשוב לדאוג לתחושות ולהרגשה הכללית ולא לחוש נפיחות או כאב בטן.
בסדנה (הנה הקישור לפוסט שלי –http://cafe.mouse.co.il/post/2944987/) כאמור ראינו שבנפייבר זה מוצר שאפשר להוסיף לכל דבר והוא בלתי מורגש, (מה שאומר שאפשר להגניב אותו גם לאוכל של הילדים) מכיוון שהוא עשוי מגוואר-גאם- סיב תזונתי עם מבנה מיוחד שגורם לו להתמוסס לחלוטין וניתן לבשלו, לאפות אותו, לשתות אותו בתוך מים, לערבב בכל דבר ולהנות מצריכה של סיבים תזונתיים פרו ביוטיים (מאה אחוזים).
אבל מה עושים כשאוכלים בחוץ?
כאן מגיע החידוש- לכבוד החגים והטיולים, הנסיעות והאירועים, הגיעו גם "בנפייבר TO GO" – אריזות קטנות עם כמות יומית אישית מדודה מראש, שרק צריך להוסיף לכל מנה והופ- יש בריאות ויש את כמות הסיבים הדרושה לנו. (בכל אריזה כמות של 2 כפות, שהן 6.7 גרם, שמתוכם 5.16 גרם סיבים תזונתיים).
בצורה כזו ניתן לשים בתיק כמה אריזות (כמספר בני המשפחה והימים שבהם יוצאים), ובכל מקום, אם זה בפיקניק, אם זה במסעדה, אם זה אפילו בתוך כוס מים, להוסיף את הסיבים ולדאוג שגם בסביבה זרה ,שבה לעיתים הגוף שלנו לא מתמודד כל כך טוב עם אוכל זר ולא מוכר שלא בטוח איך הוכן, הבטן תהיה רגועה.
כמובן שזהו גם פתרון נוח לקחת לעבודה, לשים בתיק, וכשהולכים עם כרטיס ה"תן ביס" או דומיו למסעדה במתחם אוכל, או לחדר האוכל של מקום העבודה, או אפילו להרמת כוסית של חג בחדר הישיבות, אפשר לא להזניח את הבריאות.
להשיג בבתי מרקחת, רשתות פרמים ובתי טבע נבחרים.
