האופה הישראלי כבר יודע שהמפתח למאפה טוב הוא הקמח. אם בעבר הכרנו "קמח לבן" ומקסימום "קמח מלא" עכשיו אנו מכירים סוגי קמח רבים, כל אחד בעל תכונות אחרות המתאימות לסוג מאפה שונה.
לכבוד חג השבועות, הידוע גם כ"חג המאפים", מציעים ב"טחנות ישראליות" – הטחנה הוותיקה (מ1946!) שני סוגי קמח- "קמח פיצה ופוקצ'ה" ו"קמח דורום לפסטה".כדי שנוכל להכין שפע של מנות מושלמות לחג.
כשמצמידים את האף לחלון קונדיטוריה, הרבה פעמים אפשר לראות את הקונדיטור בוחש, לש, מקפל ושופך את התוכן לתבניות רחבות המוכנסות לתנור לוהט.
רוב האנשים אינם קונדיטורים ולא לכולם יש כישורי אפיה מעולים, בעיקר כשזה מגיע לשמרים, ולכן עוגה מוכנה היא פתרון קל ונוח.
בכל ביקור אצל הירקן ניתן למצוא שפע של פירות, עסיסיים, בריאים וטעימים. אחד הבולטים שבהם הוא ללא ספק האגס – ששלושה זנים שלו מככבים בכל בית – הבוסק, אגס חום ששומר על צורתו גם בתנאים הקשים של צלייה או אפייה, האנג'ו הירוק והאנג'ו האדום, המלאים בטעם, עסיס ומתיקות.
יתרונות צריכת אגוזי מלך הם רבים מספור- סיוע באיזון רמות הסוכר, הפחתת הכולסטרול בדם, הורדת הסיכון להתקף לב, תרומה לחיזוק חיסוני, האטת תהליכי הזדקנות, שמירה על העור ושפע של וויטמינים ונוגדי חימצון.
לכן מוצרים המופקים מאגוזי מלך הם בריאים במיוחד, וטעמם גם עשיר ומתאים למנות רבות.
החגים בפתח, והמטבחים עובדים בקצב כפול ומכופל, מארחים, מתארחים או סתם מתחשק משהו טעים.
אחד ממכשירי החשמל שעובד הכי קשה בתקופה זו הוא תנור האפייה – פשטידות, עוגות, חלות, מאפים ממולאים, הכל הולך ואחד המצרכים הבסיסיים לאפייה, מעבר לקמח ,הוא כמובן אבקת האפייה.
התרגלנו עד היום שאנחנו עובדים עם שקיות זעירות של אבקת אפייה, שאף פעם לא מתאימות בגודל כך שתמיד אנו נותרים עם רבע שקית שרוב הסיכויים שתושלך לפח כי אחרת היא מתפזרת בעוצמה וולקנית בכל רחבי המטבח.
אם פעם הקונוטציה של המילה "קמח" היתה "חיטה", היום יש שפע רב של תוצרת שאפשר להכין ממנה קמח, כולל קמחים בריאותיים במיוחד ונטולי גלוטן, הפותחים אפשרויות מרובות לכאלה שלא יכולים או לא רוצים לצרוך גלוטן.
אחד הקמחים המעניינים שיצאו לשוק לאחרונה הוא "קמח גרעיני דלעת" של GREENY, מותג מזון הבריאות. מדובר בקמח המגיע אלינו מאוסטריה, מחברת "אלפא ג'י אייץ". הקמח מיוצר ממאה אחוזי גרעיני דלעת איכותיים ללא תוספות של חומרים משמרים, צבעי מאכל או חומרי טעם וריח.
מותג הבריאות GREENY משיק בימים אלה קמח כוסמת 100%.
האמת, עד שלא קיבלתי להתנסות את המוצר, לא ידעתי שדבר כזה קיים או אפשרי. כוסמת הסתדר לי יותר עם כל מני תבשילי סבתא כבדים לחורף, ופחות עם צורה של קמח.
את התערובות של "נווה תבלין" הכרתי לפני כמה חודשים, כשהפכתי מנת כבדים סתמית לחוויה קולינרית בקלי קלות.
הפעם התחדשתי לכבוד יום העצמאות במוצרים מסדרת "תערובת תיבול מעולה " באריזה חגיגית במיוחד ומעוטרת בדגל ישראל, המתאימים במיוחד ל"דיאטת יום העצמאות" שהיא במילים אחרות "על האש" בבוקר, "גריל" בצהרים ו"ברביקיו" בערב. להמשיך לקרוא
בשנות השמונים הביטוי "ניפגש בקפולסקי" היה ברור ומובן לכולם, וטמן בחובו הבטחה לחלום מתוק על הצלחת, שולחן אלגנטי והגשה מוקפדת. זוגות רומנטיים, קבוצות פנסיונרים, משפחות חוגגות, הורים שמפנקים ילדים, וכל מי שרצה להרגיש אירופה , כולם היו שם.
הסיפור החל הרבה שנים קודם לכן, ב1934 בליטא, כשבני משפחת קפולסקי הקימו את הקונדיטוריה הראשונה שלהם , שבה הקפידו על אפייה עילית. קצת יותר מארבעים שנה אחר כך הם עלו לישראל ופתחו את סניף "קפולסקי " הראשון ואחריו עד תחילת שנות האלפיים נפתחו כחמישים סניפים.
עכשיו, כעשרים שנה לאחר מכן, "קפולסקי " חוזרת בסניף הראשון ברמת השרון.
כשנכנסתי אל הסניף הרגשתי כאילו אני במרכז וינה, במרכז רחבת עץ שיוצאת מהחנות אל הכיכר. החנות עוצבה בדקדקנות כדי להחזיר את האווירה האירופאית הקלאסית, מהרצפות ועד למעקות העץ, המנורות הייחודיות ומדפי הצנצנות האוצרות בתוכן מבחר ענק של עוגיות, ולצידן הוויטרינה שבה סבבו עוגות יפיפות, מהקלאסיקות של "קפולסקי" כמו "היער השחור" המיתולוגית, ועד עוגות מודרניות או משודרגות.
הקפה החם נמזג והכוכבת הראשונה על השולחן הייתה עוד קלאסיקה של "קפולסקי" – הסברינה. המתכון המקורי נשמר (כשהיום כבר לא משתמשים במוצרים כמו משפרי אפייה או מרגרינה חלילה, אלא בחומרים חדשים ואיכותיים ), וכל מה שנותר לי היה להעביר את הכפית מערימת הקצפת הרכה מלמעלה, דרך עוגת הספוג שופעת רום, ובלי לפספס את גולת הכותרת- הדובדבן מלמעלה, לאסוף את כל הטוב הזה בדרך, להכניס לפה ולחזור לגיל הנעורים.
הסברינה, כמו שאר העוגות שטעמתי לאחר מכן, (וטעמתי הרבה!) לא נשארה רק נוסטלגיה, אלא גם מי שלא הכיר אותה בעבר יכול היה להבין למה היא כל כך אהובה, שילוב טעמים מוצלח והכנה מדוייקת מניבים עוגה שהיא חגיגה בזכות עצמה.
הבאה בתור הייתה הפייבוריטית שלי – "לה רושה" ששמה די מסגיר את התוכן , עוגת מוס שוקולד עם נגיעות רושה והכל במרקם פאדג' ללא קמח. (העוגה אמנם נטולת קמח אבל לא מוגדרת כ"ללא גלוטן" מכיוון שהיא בסביבה של עוגות רגילות). אם היו נותנים לה שם נוסף, הוא לבטח היה "שחיתות" – טעמי שוקולד עמוקים ועשירים.
לקראת שבועות כבר התחילו ב"קפולסקי" עם פסטיבל עוגות גבינה ולכן העוגה הבאה היתה "עוגת הגבינה של קפולסקי" , על בסיס בטעם תפוזים ניצבת שכבת גבינה אפויה איתנה, ששומרת על צורתה גם בחיתוך. הטעמים עדינים ומלטפים. פס אחד כזה להציב בשולחן החג ואתם מסודרים.
בחזרה לקלאסיקה- עוגת קראנץ שוקולד בגרסה חלבית ועשירה, מילוי שוקולד עם טעם של פעם ואיכות של היום. עוגות שמרים הן תמיד דילמה של אופים ביתיים כי מצד אחד אין כמו הריח והטעם הממכרים ומצד שני מדובר בזמן הכנה ארוך שכולל התפחות והתעסקות ולא לכולם יש זמן או אנרגיה להתעסק עם הכנת עוגה כזו. עם "קפולסקי" אין צורך מכיוון ששורה של מאפי שמרים ממתינה מדי בוקר על המדף, מושכת בניחוחותיה.
לסיום סידרת העוגות שטעמתי הגיעה עוגה מהקטגוריה המודרנית, עוגה קיצית של מנגו וקוקוס, רכה כמו גלידה וקלילה, מביאה טאצ' חמצמץ ופריכות קוקוסית טרופית.
ואם טעמנו עוגות, לא נטעם עוגיות? ארבעה סוגים הוגשו על הצלחת – עוגיות שקדים ולימון, פיצוחים צ'אנק שוקולד, פריך בראוניז ושקדים ופיסטוק. כל אחת מהעוגיות תלך מצוין עם קפה ושתיה חמה, או תנושנש כמו שהיא. הבחירה שלי מבינהן היתה זו עם הפיצוחים מכיוון שהטעם האישי שלי הולך לעירוב של מתוק ומליחות קלה, אבל זה לא אומר שלא סיימתי את כל השאר גם כן.
על כל הטוב הזה אחראי הקונדיטור לירון אנגל, שאופה כבר 25 שנים, דור שלישי לאופים שחלם להחזיר את העטרה ליושנה ואת "קפולסקי" המיתולוגית לישראל. במשך שלוש שנים הוא ליקט, התאים, חידש ובדק את המתכונים המקוריים וכך יצר אוסף של כ200 סוגי עוגות, עוגיות, ומאפים כמו עוגות קרות, עוגות שמרים, בחושות, פרווה, קישים, פחזניות, מקרונים, עוגיות מלוחות ועוד.
העוגות נשמרות במקרר עד עשרה ימים כך שאפשר לרכוש מראש ולארח אפילו בהפתעה, וכן ניתן להזמין עוגות מראש.
"קפולסקי" – קונדיטוריה
שדרות ביאליק 40 רמת השרון
טלפון: 03-6287358
גישה לנכים: יש
קהל יעד: כל חובבי המתוקים והמאפים באשר הם
שעות פתיחה: ימים א – ה 7.00 – 21.00
יום ו' – 07.00 – 15.00
שבת סגור
כשרות: כשר בהשגחת הרבנות.
ערוצי הטלוויזיה מלאים ביצירות קולינריות. "בייקאופ", התוכניות של קרין גורן, הקינוחים של רמזי, הכל נראה כל כך מפתה וכל כל מפחיד – איך אפשר לעשות דברים כאלה אם הידע שלי במתוקים מתמצא בכדורי שוקולד?
התשוקה לאפייה ולקינוחים גורמת לאנשים לחפש איך ללמוד את הטכניקות שבעזרתן יוכלו להכין מתוקים (ומלוחים) כמו בטלוויזיה, מנות עם אפקט "וואו" ושכמובן גם יהיו טעימות ומפנקות.
נכון, יש הרבה קורסים, סדנאות ומדריכים אבל רובינו מתמודדים עם עבודה, ילדים, בית וגם מרחק גאוגרפי שגורמים להתחייבות לקורס מקיף להיות חלום של "פעם כשאצא לפנסיה".
זו בדיוק המחשבה שהנחתה את ניצה יצחק, קונדיטורית ומדריכה של אפייה וקינוחים, כשהקימה את "מתוק מהלב – הקורס הדיגיטלי".
