התסריט תמיד חוזר על עצמו- קמים בבוקר ומחליטים שהיום נאכל בריא. לא עוד תועפות של סוכר ופחמימות ריקות, הגוף שלנו הוא המקדש וצריך לכבדו במקסימום בריאות.
אנחנו משתדלים לתכנן ארוחות בריאות אבל אז… מגיעות השעות הבעייתיות – אחת עשרה בבוקר, רחוק מארוחת הבוקר ולא מספיק קרוב לארוחת הצהרים, וחמש אחר הצהרים, כשמי זוכר כבר מה אכלנו והערב עוד רחוק… אלה שעות המלכודת- שעות ה"מתחשק לי משהו טעים" ביחד עם ירידת האנרגיה כשעוד יום או ערב שלם לפנינו.
בישראל אוהבים יוגורט. בבריטניה אוהבים דייסה, או מה שהם קוראים " Porridge". אז למה לא לשלב בין השניים ולהינות משני העולמות, כולל עבור טבעונים ומי שנמנעים ממוצרי חלב ועדיין רוצים טעם טעים ושפע של בריאות?
כשאנו אוכלים סוג מזון מסוים, תמיד נשאף שיהיה גם ערך מוסף, לא רק הטעם אלא גם ערכים תזונתיים התורמים לבריאותינו בצורה טעימה, קלה ונוחה.
לחם פשתן מספק לנו בדיוק את זה- בפשתן יתרונות בריאותיים רבים וב"ביכורים" מצאו את הדרך הטובה ביותר להכינו ולשמור על הערכים הבריאותיים באמצעות תהליכים השומרים על כל הטוב שבזרעי הפשתן המגיעים ישירות מקנדה.
"אז בא לי נשנוש" – משפט שנשמע בהרבה בתים, בעיקר בשעות הערב ובעיקר מול שפע תוכניות הבישול בטלוויזיה. המשפט הזה נשמע הרבה גם במקומות עבודה אי שם בין הקפה של הבוקר לבין הזמן הארוך מדי שנשאר עד ארוחת צהרים, וכמובן גם כשיושבים על הספסל בגן הציבורי ומתפעלים מיכולתו של הילד לתזז בין חמישה מתקנים תוך עשר דקות.
על סף דלתי (או פריזרי ליתר דיוק) הופיעה חבילה מ"טבעול" מסדרת "תשעים ותשע קלוריות" של קציצות קינואה וברוקולי, המוצר החדש בסדרה, שמצטרף לשניצלים שונים כמו תרד ותירס, המבורגר צמחוני, חזה וקבב צמחוניים ועוד.
השוס של המוצר הוא הערך הקלורי הנמוך, לעומת הטעם והאיכות. אז לארוחת הערב פתחתי את השקית להתנסות-
בפוסט הקודם סיפרתי על סידרת המרקים החדשה של אסם שמגיעה בסטיק כך שאפשר להכין מרק במהירות , ושיהיו בו עושר וטעם טוב מצד אחד, ומיעוט קלוריות בצד השני.
עכשיו הגיע המבחן המעשי. הוראות לבשלן המתחיל (ובעצם גם למי שלא היה רגע אחד במטבח עד עכשיו)- להפעיל קומקום חשמלי. (אפשר גם מים רותחים ממתקן המים אם נמצאים בעבודה, או פשוט להרתיח מים בסיר). זהו. ברגע שהמים רותחים, תוך פחות מדקה יש ארוחה כייפית.
אז זה מה שעשיתי, לחצתי על כפתור ההפעלה של הקומקום החשמלי, רוקנתי סטיק אחד לספל שמכיל בערך 250 מ"ל (כי צריך להוסיף 220 מ"ל מים רותחים), כששמעתי את הקליק של הקומקום כל שנותר היה לשפוך את המים על תכולת הסטיק שבכוס, ולערבב. זהו. מכיוון שבחרתי במרק שכולל גם שקדי מרק- אז פתחתי גם את השקיק הזה (ואין צורך במספרים, הסטיקים נפתחים בקלות), שפכתי, ערבבתי ו…. בתאבון.
מנת חום משביעה וטעימה בכלום עבודה, עם כלום מצרכים, וכמעט עם כלום קלוריות.
בקטגוריית המרקים הקטיפתיים של "רגע חם בסטיק" יש אפונה, עגבניות ותירס (עד 69 קלוריות לכוס!), ובקטגוריה של תוספת שקדי המרק יש טעמי עוף או ירקות. כמובן ששקדי המרק מגיעים בנפרד כדי להיות בשיא הפריכות.
המרק היה טעים ועשיר, ותוך כדי לגימה גם קראתי כל מני דברים מעניינים על האריזה, כמו פינת "טוב לזכור" שנותנת טיפים לתזונה נכונה כמו "ארוחה קלה בין הארוחות העיקריות תורמת להפחתת הרעב". (וסטיק מרק הוא ארוחה קלה מצויינת).
כמובן שאין חומרים משמרים במרקים.
תאריכי התפוגה ארוכים במיוחד, כך ששווה להחזיק במזווה או בתיק (או בתיק בית הספר של התיכוניסט למשל) כמה סטיקים שלא תופסים מקום, אבל עושים ממש נעים בבטן.
להשיג בכל רשתות השיווק. כשר פרווה מהדרין (בד"צ)
והנה קופון הנחה- שווה להדפיס
בבית הספר המורים היו אומרים ש"מאה זה רק לאלוהים". אז לא מאה, אבל 99 זה מספר נחמד, בעיקר כשהוא בא עם משהו טעים, ובמחיר קלורי נמוך.
במסגרת פעילותה למען מזון בריא יותר, עם פחות מלח וסוכר, אבל תוך שמירה על הטעם, מביאה לנו "תנובה" את המוצרים החדשים של "יופלה" – 3 טעמי יוגורט פרי בגביע (תות, אננס ואפרסק) ושני טעמי משקה יוגורט בבקבוק (פירות אדומים ופירות טרופיים), והכל בהפחתה של 40% סוכר ובמחיר קלורי של 99.
את המתיקות משיגים בעזרת סטיביה שהיא ממתיק טבעי.
ההתנסות שלי
טעמתי את אחד המשקאות וגם את היוגורט בטעם תות. בשני המקרים ,אם לא היו אומרים לי שזה מופחת סוכר ומכיל תחליף סוכר, לא הייתי יודעת. גם הבן, שלא היה מודע לזה, אכל כרגיל וכששאלתי אם יש הבדל הוא פשוט משך בכתפיו.
גם בן הזוג מיהר ולקח את אחד המשקאות כדי להיווכח בעצמו.
מה שנחמד, הרבה פעמים יוגורט, או משקה יוגורט, נחשב למשהו "קליל", לפינוק או לנשנוש, ואנחנו שוכחים לקחת אותו בחשבון בספירת הקלוריות, כך שבסוף אנחנו מופתעים שלא הצלחנו לרדת במשקל (או גרוע מזה, אפילו עלינו). ברגע שה"נשנוש" הוא רק בן 99 קלוריות, גם אם נשכח לספור אותו, הוא עדיין לא פוגע באופן משמעותי בספירה שלנו (אני תמיד מוסיפה עשרה אחוזים לספירה שלי, על כל מני "טעויות ושכחות" כאלה, כמו אותה עוגת יום הולדת במשרד שאיכשהו נשכחה להספר…).
אני הולכת לנסות עוד שני דברים עם היוגורטים, האחד – לשים בפריזר וליצור מעין גלידה או קרטיב בריאים, מתוקים, שמקררים אותנו בקיץ הלוהט שמסביב, ועדיין שומרים על קלוריות, וגם בעוגה, לראות אם מישהו ישים לב שהיוגורט שבעוגה שונה במשהו ממה שרגילים.
גם למי שלא שומר על דיאטה, מה רע שהיו קצת פחות קלוריות אם הטעם נשאר אותו דבר? (והפחתה בסוכר היא תמיד דבר חיובי!). (וגודל הבקבוקונים מתאים בדיוק לילדים שמחפשים "משהו" ולא יודעים מה, וזה הרבה יותר טוב מלתת לה ממתק או חטיף שגם משמין וגם חסר כל ערך בריאותי).
כי בסופו של דבר, עם כל הכבוד לבריאות, הדבר הראשון שאנו מושפעים ממנו הוא הטעם. אם זה לא טעים, זה יכול להיות בריא עד מחר ולא ניגע בזה, ובמקום זה נלך למה שלא בריא אבל טעים, ועכשיו כבר לא צריך לבחור כי הטעם נשאר אותו טעם מוכר ואהוב.
