כבר חמישים שנה שבורגראנץ' מלווה אותנו- מהסניף המיתולוגי של אולסי פרי בדיזנגוף, דרך הרוטב הממכר של "ספרדי" (רצוי "ספרדי כפול") ועד לדילמה של כל אחד ואחת שמחזיקים ביד "שוקופאי" ומתלבטים אם לנגוס עכשיו למרות שזה חם בטירוף או להתאפק. רמז- שווה להקריב את הלשון בשביל המתוק הפריך הזה.

להמשיך לקרוא ←

לפני כחצי שנה הגיע לשוק הקטשופ החדש של "אסם"- שכלל 18 עגבניות בכל בקבוק. קטשופ הוא אחד המוצרים הבודדים שמפיק יותר יתרונות בריאותיים מהעגבניה, מאשר לאכול אותה כמו שהיא מאחר ותהליך הבישול משחרר את הליקופן שבתוך העגבניה, שהוא חומר ממש ממש נחמד לבריאות שלנו ושל הילדים.

להמשיך לקרוא ←

טקילה, פלפלים, סומבררו, והמון מצב רוח, אלה האסוציאציות שעולות כשנזכרים במילה "מקסיקו". ועכשיו לא צריך להרחיק יותר מדי, בהרצליה נפתח סניף ראשון של "מקסיקלי"– מבית "מוזס" שמביא לנו אוכל מקסיקני מקורי, כמובן בליווי של טקילות ומרגריטות לתוספת השמחה.

הוזמנתי לבחון את כל החגיגה הזו, הגעתי לסניף ודבר ראשון סומבררו על הראש הוא חובה. רק אז יכלתי לבחון את הסביבה המעוצבת שכוללת שילוט ופרסומים ממקסיקו, כולל לחגים כמו סינקו דה מאיו  וחג המתים, איורי קיר, וגן קקטוסים יפיפה במרכז.

להמשיך לקרוא ←

נמל תל אביב תמיד היה מקום שוקק חיים, ותמיד ניתן למצוא בו משהו טעים לאכול. אבל כשמחפשים את השילוב המושלם – אווירה, אוכל טוב, אלכוהול ושירות – אפשר פשוט להגיע ישירות להאנגר 21, ל"פורטו" – מסעדה איטלקית אותנטית. המקום שנפתח ממש לא מזמן, חרט על דגלו (ועל תפריטו) ראשית כל את המילה "רומנטיקה".

לא חייבים לבוא בזוג כדי להנות מהרומנטיקה האיטלקית של המקום (ומי יותר מהאיטלקים יודע להיות רומנטי?), אפשר גם בחבורה, עם משפחה, או בכל הרכב. התפאורה נשארת אותה אחת – המקום מעוצב בצורת ספינה, ואפשר לבחור אם לשבת בפנים במזגן, או בחוץ, על הדק המקורה, שמומלץ במיוחד בשעות השקיעה.

לא סתם אמר כבר הנסיך הקטן ""אני מאד אוהב שקיעות. בוא, נלך עכשיו להתבונן בשקיעה."

"אבל עלינו להמתין…", אמרתי.

"להמתין למה?"

"להמתין עד למועד השקיעה."

תחילה נראיתָ מופתע, ואז צחקת על טעוּתך, ואמרת לי:

"תמיד נדמה לי שאני בבית!"  (אנטואן דה סנט אקזיפרי).

הוזמנתי והגעתי בדיוק לשעה המתאימה- שעת השקיעה, יחד עם חבריי הבלוגרים, לטעום מה בעצם יש למקום להציע.

קודם כל בכותרת – הכל, אבל הכל תוצרת המקום – הבצק של הפיצות, הפסטה הטריה שהופכת לרביולי, ניוקי, פטוצ'יני ושאר מטעמים, הסלטים כמובן וגם הקינוחים המיוחדים. על המטבח אחראי השף אילן חפץ (           "UNO" ). בשעות הלילה יש תפריט לילה מיוחד עם דילים שווים.

אחרי כל ההקדמה הזו – אז מה היה לנו שם?

ראשית, כמו בכל מקום שמכבד את עצמו – לחם הבית – במקרה הזה פוקצ'ה עם רוזמרין שמגיעה עם סלסת עגבניות ושמן זית ובלסמי (19 שקלים בתפריט). לחם טרי, עם שן שום פה ושם, יש לי חולשה לפחמימות האלה.  (מספיק בהחלט לשני מנשנשים שעוד רוצים לשמור איכשהו מקום בבטן לשאר המנות).

"קפרזה" – מוצרלה, מיקס עגבניות , זיתים, פלפל קלוי, ושמן זית בלסמי (36 שקלים). מנה מרעננת מאד, אחת הפיבורטיות שלי (אני מתה על מוצרלה!).

"רביוליני פורצ'יני"  – מסקרפונה, יין לבן, שמן כמהין ופרמז'ן (42 שקלים) – נשנוש חביב שמערב הרבה טעמים אהובים ובלי שתלטנות של שמן הכמהין, אלא מגע עדין בלבד.

"טורטליני קרם דלעת" – מנה מהמיוחדים (שווה לשאול) – לא מופיעה בתפריט אז אין לי מחיר, גם כן נשנוש חמוד, דלעת היא עוד דבר שמשתלב מצוין עם פסטה וגבינות.

מתוך תפריט הפיצה קיבלנו להתנסות שלושה סוגים –

"פיצה פונגי לבנה" – עם רוטב פורצ'יני, פטריות שמפיניון, פורטבלו, גבינת בושרון ורוקט (59 שקלים למנה שמספיקה לשניים), "פיצה מארינרה" – רוטב עגבניות, שום, מוצרלה, אנשובי, עגבניות טריות, זיתים ופטרוזיליה (54 שקלים ) ו"פיצה פפרוני" – עם רוטב עגבניות, מוצרלה ופפרוני (59 שקלים). מבין השלוש הכי אהבתי את הפונגי כי אני מתה על השילוב של פטריות ופיצה. לגבי המארינרה – המילה "אנשובי" עלולה להרתיע אנשים שחוששים מהדומיננטיות של הדג הזה אבל גם כשאני טעמתי וגם חברי לשולחן – לא הרגשנו את האנשובי, אני מניחה שהוא תורם לטעמים הכלליים. הפפרוני היה לאוהבי הז'אנר, אני פחות אוהבת שילוב של בשר וגבינה כי שני הטעמים הם חזקים ואני מעדיפה אותם בנפרד.

הגענו לעיקריות ובחרנו שתיים –

"ריזוטו פונגי" – מבחר פטריות כמו פורציני, פורטבלו ושמפניון עם יין לבן, פרמז'ן ועלי תרד  (62 שקלים בתפריט), מתוך תפריט הפסטות הגדול, שגם מחולק בנוחות לפסטות עם עגבניות, פסטות על בסיס שמנת, פסטות על בסיס שמן זית ופסטות מיוחדות.

"פילה סלמון" – שמלבד הסלמון הכיל שום, ניוקי, שמן זית, יין לבן, עגבניות, זוקיני, זיתים, לימון ושמנת (94 שקלים).

קשה לי להחליט בין שתי המנות מה ההעדפה שלי כי הן שונות לגמרי. מנת הריזוטו היתה עשירה ומשביעה מאד, היין הלבן היה מורגש ושוב, פטריות וריזוטו הולכים מצוין.

הפילה היה עשוי בעדינות, מצד אחד רך אבל מצד שני לא מתפרק , הקראסט שלו היה מתובל.

כמובן שטעמתי גם מהצלחות של חבריי – מנה נחמדה מאד של פסטה עם פירות ים , לחובבים, ומנה מהספיישלים שכללה קרעי פסטה עם בקר ביין אדום – מנה מאד חורפית וכבדה, למי שממש מגיע מורעב (או לזוג שעושה "שרינג").

תפריט הקינוחים הציע מגוון של טעמים – ממתוקים "כבדים" ועד קינוחים על בסיס פירות למי שלא רוצה יותר מדי מתיקות (שזה ממש לא אנחנו).

צוות המקום בחר עבורינו שלושה סוגים –

"טירמיסו" – קרם מסקרפונה, בסקוויטים , אספרסו, ליקר אמרטו וקקאו (36 שקלים), "מרקיז שוקולד" – סוג של מוס שוקולד בצורת עוגה של פעם, לצד בננות מקורמלות, שטרוייזל אגוזי לוז וגלידת קרמל (42 שקלים) ו"מקפא ברולה קפה" – פרפה שוקולד לבן, קראנץ נוגט וקרמה שוקולד (42 שקלים). הטירמיסו היה קלאסי, לפי הספר. אני מתלבטת בין השניים האחרים לתואר "מה הכי אהבתי" כי מצד אחד מרקיז השוקולד היה כל מה שאני דורשת מקינוח שוקולדי – מרקם רך אבל לא נוזלי, דרגת שוקולדיות גבוהה ותוספת בננה. (הייתי מוותרת על השטרוייזל). מצד שני, מקפא הברולה היה מאד מיוחד – מתחת לכל המבנה היתה שיכבה זכוכיתית המוכרת לנו מקרם ברולה קלאסית, ומצד שני היה לה טעם קפה עז. פרפה השוקולד הלבן הוסיף מתיקות. היו חילוקי דעות בין חובבי הברולה כמו שהוא בצורתו הקלאסית, לביני כי אהבתי את החידוש (וכאמור אני מתה על המרקם של הזכוכית).  כל הקינוחים מספיקים לשניים שרוצים נגיעה מתוקה בסוף.

אם היינו באים עם ילדים, יש מנת ילדים שכוללת שניצלים ולשם שינוי לא הצ'יפס הנדוש והמסורתי אלא פסטה איכותית של המקום, כי גם לקטנים מגיעה איכות….

ישנו גם מבחר גדול של קוקטיילים המיוחדים למקום שאני מקווה לדגום בפעם הבאה שאגיע….

עוד פרטים על המסעדה ב – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=16612

בחג הפסח, כל שומרי הכשרות מוותרים על קמח. זה אומר בצקים, זה אומר מאפים, זה אומר פיצה. ודווקא בחג שבו מבלים הרבה במסגרת המשפחה, מה שאידאלי לאכילת פיצה, דווקא אז אי אפשר?

אז זהו – שעכשיו כבר אפשר. רשת "פיצה האט" דואגת ללקוחות עם פיצה ללא גלוטן, שמתאימה הן לרגישים לגלוטן והן למי ששומר על כשרות בפסח. החל מפסח הקרוב, ממש אוטוטו, בחלק מהסניפים יגישו פיצה נטולת גלוטן, כשרה לפסח, כמובן שכל הפיצריה עצמה כשרה לפסח (חלק נכבד מ52 הסניפים כשרים בכשרות מהודרת).

הוזמנתי לנסות את הפיצה של פסח בסניף פתח תקווה (שבו אגב, כמו בכמה וכמה סניפים אחרים, נמכרת הפיצה נטולת הגלוטן כל השנה).

החוויה שלי   –

קודם כל, הצורה- הפיצה ללא גלוטן היא מרובעת, כך שקל מאד לזהותה (או לדעת שאם היא עגולה, זה לא זה). מבחינת הבצק- הוא שונה מהבצק שאנו רגילים מכיוון שבניגוד לבצק הרגיל של פיצה האט, שעובר גם מחבת באמצע ולכן שומני יותר, הבצק נטול הגלוטן יבש יותר ויוצר פיצה דקה יותר.

בתמונות  – למעלה- מבט מבחוץ, למטה מבט מבפנים.

הטעם – הרוטב עשיר, התוספות נדיבות, ויש המון גבינה שנמתחת, וכל השילוב ביחד, הופך פשוט לפיצה טעימה, אמנם שונה ממה שאנו רגילים אבל עדיין טעימה.

הפיצה של פסח עולה בדיוק כמו הפיצה כל השנה, וכוללת גם מגוון של תוספות, וב"פיצה האט" גם מתכוונים להפתיע עם מנות נוספות מיוחדות לחג כמו סלטים מיוחדים, חציל ותפוחי אדמה מוקרמים, והשוס- מקלות שוקולד כשרים לפסח.

הבצק מוכן מקמח עמילן תירס ומכיל מוצרלה איכותית.

עוד פרטים על סניפים, תפריטים, שעות פתיחה וכדומה- http://pizzahut.co.il/

מאז ווימפי המיתולוגי מהקומיקס של "פופאי", ההמבורגרים הפכו לסמל אמריקאי ולא איחרו להגיע לארץ ולהפוך למאכל פופולארי. מקומות לאכילת המבורגר מתחלקים לשלושה חלקים – המקומות הפשוטים שבהם רק באים ואוכלים, המקומות היוקרתיים שבהם מפיקים המבורגרים גורמה בשילובים מורכבים, ובאמצע – מקומות כייפיים, שהחבר'ה יכולים להגיע אליהם, לאכול המבורגר בדיוק כמו שאוהבים (וזה יפורט בהמשך), ולהיות בטוחים שמדובר בבשר איכותי עשוי כמו שצריך.

הוזמנתי לסניף החדש דנדש של בורגרס בר ברחוב בן יהודה בתל אביב (מול ה"איי אם פי אם"), סניף כשר שמתגאה, כמו בכל הרשת בהמבורגרים תפורים בדיוק במידה. על השולחן הגיעו ראשית המון רטבים, חלקם מיוצרים במקום (כמו הצ'ימיצ'ורי והפסטו) במידות חריפות שונות. מבין המנות הראשונות שמוצעות במקום טעמנו  –

שניצלונים שהגיעו עם רטבים (34 שקלים כמנה בפני עצמה או 58 שקלים בתור ארוחה עם תוספות ושתיה).

סיגרים מרוקאים ביתיים (18 שקלים) שהגיעו בקופסה חמודה עם אזהרת התמכרות חמורה. הם היו טיפה חרפרפים אבל היה שווה את העוקצנות.

בעזרת צ'יפסים ניגבנו וטעמנו את הרטבים השונים (ממזרחי ועד אסייתי)  – 15 שקלים למנת צ'יפס.

וגם טבעות בצל שימשו לאותה מטרה ונתנו את הקרנץ' והקריספיות , טוב, אני אוהבת טבעות בצל, מצידי הרבה יותר. (15 שקלים).

כנפיים היו המנה הבאה ובאו במקרה שלנו עם רוטב ברביקיו, (32-42 שקלים, תלוי אם כלול בארוחה או בנפרד, ותלוי גם בגודל המנה). בדרך כלל אני לא אוהבת כנפיים פשוט כי זה מלכלך, אבל הרכות והטעם היו מפתים מדי והמגבונים שהגיעו במקביל סייעו לאכול בכיף.

כדי להתרשם ממגוון ההמבורגרים, הכי טוב להתחיל מהמיני בורגרים, שמאפשרים טעימות רבות בלי להסתם. קיבלנו לטעימה שלושה סוגים . המבורגר "הבית", "טלה" ו"אנטריקוט". (בתפריט זוג מיני בורגר עם ירקות ותיבולים נע בין 28 ל52 שקלים בתפריט, שוב תלוי באיזה מסגרת – בנפרד או בארוחה). מבין השלושה אהבתי ביותר את הטלה, בעיני הוא המיוחד מביניהם. מצד שני, בגלל שכל אחד יכול להזמין כל המבורגר בכל קומבינציה של רטבים ותוספות, בעצם יש תפריט אינסופי של מנות.

נשאלנו איזה מנה עיקרית נרצה מן התפריט. מאחר ואני כבר התחלתי לגלות סימני התמלאות, העדפתי את הקציצה שלי בתוך ראפ במקום לחמניה (ואגב, כל הלחמים נאפים במקום ומוגשים טריים). הראפ שאני בחרתי היה על בסיס "קציצת הבית" (220 גרם במחירים שבין 42-66 שקלים,תלוי בהרכב הארוחה) ואז נשאלתי שאלות רבות על ידי המלצרית – מידת הכנת הבשר, איזה שילוב של רטבים ארצה (ויש קומבינציות רבות), איזה ירקות, בקשות מיוחדות וכו', כך שבסופו של דבר הראפ שקיבלתי היה בדיוק תפור לפי ההעדפות שלי ולא דומה לאף ראפ אחר. אחרים בשולחן ביקשו המבורגרים של בשרים שונים, תוספות שונות, רטבים שונים ובקשות מיוחדות כמו "הבצל המטוגן בצד" או "ללא חריף" וכדומה. יש אגב בתפריט אופציות גם לצמחונים כמו המבוגר פטריות או סלטים שונים וראפ צמחוני.

קינוחים עדיין אין אבל אנחנו זכינו לטעום משהו כ"פרומו"- וקיבלנו מקרונים צבעוניים ורכים. ברשת עובדים על קינוחים שיתאימו לחוקי הכשרות (כלומר יהיו פרווה) אבל עדיין טעימים, והמקרונים נבחרו גם בגלל צורתם, כמו המבורגר קטן.

במקום יש גם ארוחות ילדים וקופסאות טייק אווי (כולל קופסאות כחולות לבנים וורודות לבנות, כשיש גם קופסאות ניטרליות בשחור, לפמיניסטים).

הרשת שהחלה בירושלים,(בניהולם של ישראל ניזרי ויהונתן מלכה), מתפרשת עתה על מקומות שונים בארץ, ומכוונת לקהל שרוצה משהו מוכר ולא יקר, אבל איכותי. למשפחה עם ילדים, לזוג, לחברים, לפני הים, אחרי בילוי, תמיד מתאים. הסניף בבן יהודה הוא הסניף ה31 במספר.

הסניף כשר.

כתובת האתר – http://www.burgersbar.co.il/