הכנת כריכים לבית הספר היא עניין טריקי – מצד אחד אנחנו רוצים שיהיה כמה שיותר בריא ואיכותי, מצד שני הילד צריך לאכול את מה שהכנו ולא לזרוק (במקרה הטוב) או שאנחנו נגלה בתחתית התיק בסוף השנה עם גידולי עובש פורחים (במקרה הפחות טוב).
וכמובן שאי אפשר כריך בלי לחמניה שתישאר טרייה, לא תהפוך ל"סמרטוטית" עד שהילד יאכל אותה, שתהיה טעימה וכמובן בריאה.
בילדותינו היו לנו מימיות, אותם בקבוקי פלסטיק שנשאנו לבית הספר בתיק האוכל, כשהם עומדים בחריץ מיוחד. גם היום ילדים לוקחים מים לבית הספר אלא שעכשיו מדובר במים מינרלים, נקיים ובריאים.
שנת הלימודים מתחילה בקרוב, וגם השנה נשלח את הילדים עם הבקבוקים, ואם יש להם ערך מוסף, או למעשה שני ערכים מוספים, הרי שהרווחנו בענק.
"על החלון ישבתי וזיכרון כתבתי, פתאום נפל העפרון וזהו סוף הזיכרון". לא בטוח שהדור הנוכחי של הילדים מכיר את הציטוט הכל כך מיתולוגי הזה, אבל אם נתרכז בתוכן, היום כבר לא צריך לסיים את הזכרון רק מפני שנפל העפרון, מכיוון שיש כל כך הרבה כלי כתיבה איכותיים שניתן לרשום זכרונות רבים (וגם סיכומים, פתקים ומכתבי אהבה) בלי לדאוג.
אחד הדברים הכייפים של סוף החופש הגדול הוא ההצטיידות לשנה החדשה בתחום כלי הכתיבה והציוד המשרדי. אפשר לבלות שעות בבחירת הקלמר, לנסות את העטים, לבחור את המדגישים ולבדוק מה החידושים האחרונים בתחום. אני זוכרת שאפילו בשנותי כאישה בוגרת שלומדת באוניברסיטה, עדיין היתה ההתרגשות הזו של כלי הכתיבה החדשים שמצפים לעבודה, וכשפתחתי את המחברת בדף הראשון, וכתבתי את השורה הראשונה, הרגשתי מינימום שילוב של ביאליק ומארי קירי.
כולנו יודעים שצריך לשטוף ידיים. אז יודעים.
גם ילדים יודעים, או לפחות זה מה שאנחנו מלמדים אותם. אז הם שמעו אותנו מליון פעם "שטפת ידיים?" אבל בפועל מה קורה? הרבה פעמים אנו לא ליד הילדים, והם נוגעים בכל דבר, חפצים, ידיות, אחד בשני, והחיידקים? חגיגה!
וה"חגיגה" הזו מתעצמת כשילדים מרבים לגעת בפה ובפנים, במיוחד כשאוכלים והאוכל הוא הישר מהידיים לפה. כמות החיידקים עצומה, וגם אם הילדים מגלים אחריות , לא תמיד יש בסביבה מים וסבון , וגם אם יש, משך שטיפת הידיים המומלצת היא בין חצי דקה לדקה של קרצוף יסודי בכל חלק וחלק, כולל בין האצבעות ומתחת לציפורניים. אתם מכירים ילד שבאמת מקפיד על כך?
"ילקוט". מילה שכבר פחות משתמשים בה ומזכירה את מה שהיינו לוקחים לבית הספר לפני ארבעים שנה, תיק שאולי עבר כבר כמה ידיים או כמה דורות, לעיתים עם פינות מתכתיות דוקרניות, משהו עם אבזמים או עם סגירת מתכת שהרבה פעמים לקחה איתה כמה אצבעות עדינות של ילדים על הדרך.
אחר כך עברנו ל"תיק" וכל דבר שיכל לשאת את הספרים, המחברות והקלמר נכנס לקטגוריה הזו, כולל שקיות ניילון, סלסילות וכמובן "תיק שכל" שהיה חתיכת בד עם שרוך לא מאוזן, שניתלה על כתף אחת בצורה הכי לא בריאותית שיש ,וחבט בנו מאחור עם כל צעד.
לפעמים כל מה שצריך כדי שנרגיש טוב, הוא טאץ' קטן במראה, אותו תיקון של משהו שמעצבן אותנו ומקלקל לנו את הלוק, ואת מצב הרוח. אז לא תמיד צריך ללכת לכיוון הדרסטי – של תעשיית הפלסטיקה, על שלל סיכוניה ומחיריה, לעיתים עדיף טיפול פשוט יותר שמביא לתוצאות מרשימות, ומרחיק אותנו מסכיני מנתחים למיניהם.
זה לא סוד שאיפור יכול לעשות קסמים – להעלים בעיות, להדגיש קוים יפים ובאופן כללי לעשות שינוי גדול בכמה צבעים ויד מיומנת. אבל מה? איפור, גם העמיד ביותר, בסוף יורד, ואחרי שאנחנו יוצאת לבילוי ובטוחות שאנחנו נראות מליון דולר, אנחנו עוברות ליד מראה מיקרית ורואים שהמסקרה נזלה, והשפתון נעלם עם כוסית השתיה השניה, וחבל.
תארו לעצמכם שאתם מנסים לפתור בעיה, וברקע יש פטיש אוויר מטרטר, מישהו חורט על לוח עץ, כלב נובח בלי הפסקה, הנעל שלכם פוצעת לכם את הקרסול, והשולחן שלכם רועד ומטשטש לכם את האותיות מול העיניים. אפשר לעשות משהו ככה?
כי זה העולם של מי שיש לו ליקויי למידה או הפרעות קשב וריכוז.
בישראל מאובחנים ילדים רבים (וגם מבוגרים, באיחור) כבעלי ליקויי למידה או הפרעות קשב וריכוז (או שניהם) ואז מתחיל המירוץ למציאת המידע – מה עושים? איך מתמודדים? ההתמודדות היא כמובן לא רק של הילד אלא גם של הוריו וגם של המורים שלו שצריכים לדאוג שהוא ישתלב ויתקדם עם כל הכיתה, ולא לכולם יש את הידע הנדרש לכך.
לכאן נכנס "עוגן" שכשמו כן הוא, מחבר בין הבלבול הרב והידע הקטוע שמסתובב בכל מקום, ומי שצריך אותו.
הדבר הראשון שיש להדגיש- מדובר במלכ"ר – ולכן הכל, כולל הכל – חינם , חינם ועוד פעם חינם.
עכשיו, אחרי שהבהרנו את זה- מהו בעצם "עוגן"? – מדובר בפורטל מקיף שמכיל בעצם את "כל מה שרצית לדעת על ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז".
הכתובת היא – http://ogen.cet.ac.il/
ומה יש שם? חוץ ממתכון לפאי בוטנים – הכל. וברצינות – האתר מחולק לשלושה חלקים עיקרים – תלמידים, הורים ומורים. האתר פתוח לקריאה בכל אחד מחלקיו, אם כי יש חלקים שדורשים הרשמה כמו תוכנות שונות שההרשמה עוזרת לנרשם לעקוב אחרי התקדמותו, אבל על כך בהמשך.
(התמונות הן צילומי מסך מתוך אתר "עוגן").
למעשה, החידוש הוא החלקים להורים ולמורים, שכן החלק של התלמידים כבר קיים מזה שנתיים.
כל האתר מדובב בקריינות, כך שגם מי שמתקשה בקריאה או בהבנת הנקרא, יכול ללחוץ ולקבל את הטקסט בשמיעה.
האתר זכה ב"תו הנגישות" מ"נגישות ישראל" בגלל הניווט הקל. כמו כן, חוץ מהקריינות אפשר גם לשנות את צבע הפונטים, את גודלם, צבעי המסך וכדומה, כך שכל אחד יכול לסדר לו את האתר בצורה הטובה ביותר לשימושו.
אי אפשר להתחיל לפרט מה יש באתר, אפשר לשוטט שם שעות. סקירה קטנה תגלה לנו אוצרות כמו –
ב:"עוגן לתלמידים" – איך אפשר להעזר בפעילות גופנית לשיפור הריכוז, מהם ליקויי הלמידה השונים, איך מאבחנים ומה עושים עם האבחונים, מהו ADHD, איך מערכת החינוך מנסה לערוך התאמות כדי לעזור בהתמודדות עם הקשיים, מה עושים כמבוגרים – עם הבגרויות, עם הגיוס, עם קבלת רשיון נהיגה ומה קורה באוניברסיטה?
כמו גם טיפים שונים לתלמידים – איך מתארגנים בבוקר למשל, איך הטלפון הסלולרי יכול לעזור, איך לארגן את התיק, איך לומדים למבחנים, איך הטכנולוגיה יכולה לעזור?
סעיף חשוב הוא סעיף הסיפורים האישיים, שמלווים כמו הרבה תכנים אחרים, בסרטוני וידאו, ומציגים אנשים שמתמודדים עם הקשיים ומה הסיפורים שלהם וההצלחות.
ב"עוגן להורים" ישנם הסברים רבים איך מאבחנים הפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה אצל ילדים בגילאים השונים – מהגיל הרך והלאה ואיך מתמודדים עם ילד עם בעיות כאלה. כולל גם בבגרותו – כמו בענין מציאת תעסוקה מתאימה. ההורים גם יכולים להתייעץ עם מומחים שמתנדבים באתר ועונים על שאלות במגוון תחומים – אם זה בתחום הלימודי ואם זה בתחום התרופתי למשל.
ב"עוגן למורים" יש מידע רב עבור אנשי החינוך- מההתחלה- מה קורה כשגננת חושדת שלילד יש בעיה מסוימת, דרך ההתמודדות עם הילד בתוך כיתה של ארבעים ילדים, ההקלות והזכויות שיש לילד כזה בתוך המסגרת החינוכית, והקשר עם ההורים.
שני חלקים נוספים ומאד שימושיים הם –
"תוכנות וכלים" שמכילים אוצרות רבים שמסייעים לתלמידים להתגבר על הקשיים. התוכנות מחולקות לפי נושאי לימוד- קריאה, מתמטיקה, גאוגרפיה, הסטוריה וכו', ולפי בתי הספר – יסודי, חטיבה או תיכון (ויש גם חלק בערבית). אני בחנתי למשל את תוכנת "גמבה" שמיועדת לקריאה, והיא בנויה כמו "בלי סודות" הקלאסית, כך שלמשל ילד נדרש להשלים אותיות חסרות במילה, ואם הוא טועה יש רמזים, עד שהוא מגיע למילה הנכונה וכך הלאה, והכל בגרפיקה מאד מזמינה וידידותית. בתוכנות הללו נדרשת הרשמה, (שוב כמובן חינמית לגמרי) כדי שהילד והוריו יוכלו לעקוב אחרי ההתקדמות.
חלק חשוב נוסף הוא כאמור הלוח שבו ניתן למצוא פרסומים רבים על כל הדברים הנלווים שיכולים לעזור – מאבחנים, מטפלים, מורים, ספרים, בתי ספר, מועדוניות, תמיכה ועוד. יש לציין שהחלק הזה הינו אינפורמטיבי ולא מהווה המלצה על שירות זה או אחר, אבל בקרוב אמורה להיות שם אופציה של המלצות, כך שאפשר לקרוא חוות דעת של אחרים. בכל מקרה אפשר בנתיים לגגל את שם השירות ולמצוא מידע נוסף ברשת.
אז ההמלצה מכל הלב- כל מי שיש לו קשיים, כל מי שיש לו קרוב עם קשיים, כל מי שמלמד ילדים עם קשיים, האתר זמין, פתוח ונוח- כדאי לבוא.
הדבר הראשון שאנו עושים, בכל גיל, כשיש לנו משהו, הוא לרשום עליו את השם שלנו. אם זה "כאן חיים בכיף" על הדלת, ואם זה המדבקות על המחברות של הילדים. בילדותי אלה היו בתחילה מדבקות לבנות פשוטות, מקסימום עם שורות למילוי של "שם התלמיד, כיתה, מקצוע". אחר כך זה כבר השתכלל ובצד היו ציורים רלוונטים למקצוע (כמו כלי הנדסה למחברת הנדסה, ועפרונות למחברת ציור וכך הלאה), או השוס האמיתי – כוכבי טלוויזיה (דאלאס – כי כולם רוצים מדבקה של ג'י אר יואינג), קולנוע (גריז שולטים!!!!!111) או כוכבי האבקות חופשית עם ויכוחים של מי יותר שווה – קרי ואן אריק או קווין.
היום המצב יותר פשוט, כי "ניק ניים" מביאים לנו את הכל כבר מוכן, ובמבחר אדיר- ספרי ילדים שבהם משובץ שמו של הילד, קופסאות אוכל אישיות כדי שכל ילד ידע בדיוק מה שייך לו, פליסמטים שיגרמו לילד הכי עקשן לאכול בכיף, מדי גובה כדי לסמן כמה הילד שלנו גדל, חוברות צביעה, מדבקות, פאזלים, שלטים לדלת וכמובן מחברות לבית הספר.
אבל לא צריך להיות ילד כדי להנות מכל הטוב הזה, כי יש גם מגוון גדול של עיצובים לגברים ונשים, בהתאם להעדפה, וזה כיף גם לתת וגם לקבל משהו כל כך אישי.
כך לדוגמא אני קיבלתי מחברת למתכונים עם השם הפרטי שלי, בכריכה קשה ומהודרת – הנה תראו בתמונה-
מחברת שפשוט עושה חשק להתחיל לכתוב בה, אם זה מתכונים ואם זה הגיגים אישיים (ואלוהים יודע שיש לי הרבה) ובסוף הופכת לאלבום או לספר מתכונים מועיל.
אגב, כשהסתובבתי באתר –
מצאתי עוד המון אוצרות כמו ערכות ליום הולדת עם שם החוגג, מחברות רומנטיות לכתיבת זכרונות משותפים או מחשבות אינטימיות שכבר כל כך חסרות בעידן ה"כל פיפס בחיים שלי נמצא ישר ברשת החברתית", קופסאות אוספים (שחבל שלא היו לי אז לאיכסון ה"זהבים" שלי למשל), והכל בנוחות – רק לבחור את המוצר, להקליד את שם הילד/ה או שם של מי שרוצים לפנק במתנה, והופ – המוצר האישי כבר בדרך.
עכשיו זה בדיוק הזמן, אם זה לתלמידים לתחילת שנת הלימודים, כי אין כמו מחברות אישיות להעלאת המורל והמוטיבציה, ואם זה למארחים או לחברים לקראת החגים (או אפילו לעצמכם, כי גם לכם מגיע).
המוצרים מיוצרים אחד אחד באופן פרטני ובתשומת לב אישית.
(וטיפ אחרון – מצוין גם לגננות וועדי הורים בגני ילדים למשל, שמחפשים מתנות מקוריות לחוגגי ימי ההולדת ולאירועים!).
