
בט"ו באב כולם מחפשים מסעדות רומנטיות. מהי רומנטיקה? אולי קשה להגדיר אבל יש מספר דברים שחייבים להיות כשמדברים על "מסעדה רומנטית". קודם כל המיקום – בין פרדסים או מטעים, אווירה כפרית, הרבה ירוק בעיניים. אחר כך – פינות ישיבה שונות, מרפסת, אור ירח, אוויר פתוח (או אפשרות למזגן למי שמפונק יותר), יין טוב, אוכל טוב ושירות טוב, והופ – הנה הרומנטיקה.
אז העיתוי היה בדיוק מתאים כשהוזמנתי לסקר את תפריט הקיץ החדש של "גוז' ודניאל" במושב בני ציון שבלב השרון (שתי דקות מרעננה וכפר סבא). לפני שנתיים נפתח המקום כשנטע-לי יהודאי ועידו פיינר, שני מפיקי אירועים, החליטו להגשים חלום, תוך ייעוץ עם האחים יריזין (שאחראיים על מוזס, זוזוברה, אנג סו ועוד פנינים קולינריות) ופתחו מסעדת ביסטרו כפרית , צמודה למגדל המים העתיק של המושב. הקונספט – מנות מוקפדות בהשפעה של המטבח האיטלקי – צרפתי, בהסתמכות על פירות שנקטפו באותו יום, דגים, פירות ים, בשרים איכותיים וכמובן קינוחים , ביחד עם פסטה תוצרת המקום והרבה מנות שמגיעות מהטאבון.
על התפריט אחראי השף רן פולק ("ברסרי" , "קופי בר").
כאמור, התפריט הוא תפריט קיץ חדש שמכיל גם כמה מנות מהקלאסיקות האהובות של המקום.
כוסות יין נמזגו, מנות ראשונות החלו להגיע לשולחן.
לחם הבית היה הראשון ביחד עם חמאה מוקצפת. הגיעו כמה סוגי לחמים, הפוקצ'ה מבינהם היתה הטובה ביותר, ואחד הלחמים הכהים היה קצת קשה מדי. (17 שקלים בתפריט).

קלאמרי בכרוב עם גבינת גאודה (38 שקלים בתפריט) היה מנה מסקרנת ומעניינת, אם כי מבין שתי מנות פירות הים העדפתי את השרימפס שיפורט להלן.
שרימפס על הפלנצ'ה- (48 שקלים) למנה נדיבת שרימפסים שהוגשה עם רצועות טורטיה קלויות ואספרגוס ששמר על הקראנצ'יות שלו. המנה הנבחרת שלי מהמנות הראשונות, בעיקר בגלל העשיה הנכונה של השרימפס, הנדיבות , התיבול העדין והשמירה על פריכות הירקות.
ניוקי סולת חמאה, יין לבן ואגוזים (44 שקלים) היתה המקום השני שלי מבין מנות הפתיחה, בגלל הפינוק שלה – המון דברים עדינים – הסולת, היין, החמאה, הופיעו בצורת ריבועים שיותר הזכירו פולנטה, אבל היו נימוחים ומפנקים.

שני סלטים הגיעו אלינו –
סלט שורשים המכונה "סלט גוז' ודניאל " – שכלל מבחר ירקות שורש ברוטב וינגרט הדרים (42 שקלים בתפריט) וסלט עגבניות עם גבינת המאירי (38 שקלים). הירקות היו טריים מאד. הצמחונית שבחבורה התמוגגה, אישית כשאני יוצאת למסעדה אעדיף מנות אחרות ולא סלטים, אולי רק כתוספת למנות בשריות למיניהן.
קרפצ'יו בקר עם טימין ופרמז'ן (52) היה מנה נחמדה (בדרך כלל אני לא רגילה לטימין).
רוטולו קירוטה זוקיני ונענע (46 שקלים) היה רצועות של פסטה (ביתית כמובן) שיצרה מעין רולדה של שלושה סוגי קישואים שונים. מנה מאד יפה וויזואלית וגם כייפית לאכילה. אימצתי את הרעיון גם כדי לעשות בבית. (או במחשבה שניה, לחזור לאכול במסעדה..)

עכשיו הגיע הזמן למנות העיקריות. הכלים הוחלפו, השולחן נוקה, והרבה מנות עיקריות נטעמו –
ספגטי פירות ים בשני צבעים (92 שקלים) – מיקס של שרימפס, קלמארי, ראשי קלמארי, מולים וכל טוב הים. בהתחלה הייתי סקפטית מכיוון שמדובר ברוטב פרנו ואני וטעם אניס ממש לא חברים טובים, אבל טעם הפרנו היה עדין מאד ולא הפריע לי. לחובבי הז'אנר.
פטוצ'יני א-לא גיטרה (58 שקלים) – כאן למדתי על שיטת החיתוך המיוחדת של הפסטה. לצערי לא הוזהרתי שהיא חריפה. בלוגרים חובבי חריף אהבו.

ניוקי פריזאי אספרגוס ופרושוטו (64 שקלים) היה הבחירה שלי מבין המנות העיקריות, וההסכמה היתה בין כל הבלוגרים – הניוקי היו קלים כמו עננים. לבקשתה של הצמחונית הוגשה גם מנה זהה ללא הפרושוטו. נחמד שיש אפשרות לשנות מנות לפי העדפות אישיות.
שתי מנות דגים הגיעו לשולחן – מנת דניס בטאבון עם ירקות צלויים (לא מופיע בתפריט, אין לי מחיר), ומנת לברק שלם בתנור (118 שקלים). גם כאן הדגים היו עדינים והירקות שמרו על פריכות. מבין השניים הייתי בוחרת בדניס שהגיע כפילה וחסך ממני את הצורך לפרק אותו ולהתמודד עם עצמות, וגם כי בשרו מוצק יותר לטעמי.
שתי מנות מתפריט הבשרים הגיעו –
שניצל וינאי עשוי עגל עם סלט מלפפונים גרמני (76 שקלים) ושוק אווז קונפי עם קרמל תפוחים (92 שקלים). השניצל היה מנה שמאד לא התחברתי אליה, די משעממת האמת, וסלט המלפפונים היה בעצם סוג של צ'יזיקי עם יוגורט. לעומתה מנת השוק היתה מתקתקה בגלל הקרמל, נימוחה והלכה יופי עם הפירה (החלבי, כמו שאני אוהבת, ושניקיתי ממנו קערה נוספת בגלל רכותו החמאתית).
החלק העיקרי הסתיים והקינוחים הגיעו.

בתמונה למעלה מימין – שף רן פולק.
סורבה בשלושה טעמים – (לא כתוב בתפריט, אין לי מחיר) – למי שרוצה משהו לא חלבי לאחר הבשר?
פאי אגסים וריקוטה שהוגש עם כדור גלידה (36 שקלים למה שמוגדר בתפריט כ"פאי היום" ומשתנה) – נחמד, עוגה טובה, מילוי עסיסי.
טארט טאטן (38 שקלים בתפריט) – עוגת תפוחים מקורמלים עם תחתית בצק עלים שספג את המיצים והפך רך, גם היא עם גלידת ווניל.
והשני המנצחים שלי (לא יכלתי להחליט על מקום ראשון ומקום שני)
מוס שוקולד- (34 שקלים, מוגש עם פקנים ופיסטוקים מקורמלים)- חצי כדור יפיפה עם תוספת הקראנץ' המקורמל, שוקולדי כמו שצריך עם תחתית עוגייתית.
ה"פאבלובה של גילי" – (44 שקלים) – מנה גדולה מאד, עם כל מה שצריך – מרנג מתוק, תוך מוס לבן והמון פירות צבעוניים וטריים לתוספת יופי, טעם ועסיסיות.

השעה כבר היתה מאוחרת, הסועדים הרבים שנכחו במקום כבר סיימו, ואנחנו נשענו אחורנית על הספות ונאנחנו "איך חוזרים מחר לקייטרינג של המשרד"?
בנוסף לתפריט הערב יש גם ארוחות צהרים עיסקיות ובופה מפנק בימי שישי בבוקר.
אתר המסעדה – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=12018
כתובת – רחוב אנשי בראשית (ליד מגדל המים), מושב בני ציון. חנייה חופשית ובשפע.