ארכיון תגים | דייט

"עשיר בהפתעה" – אהבה היא אהבה, גם באסיה.

(כל התמונות בפוסט באדיבות Tulip Entertainment)

בחור פוגש בחורה, האהבה פורחת, ואז הקטע המפחיד ביותר- המפגש עם ההורים.

נושא שהופיע רבות בסרטי קולנוע וסדרות, ויצר שפע של מצבים, חלקם משעשעים, חלקם דרמטיים.

העניין מסתבך כשיש פער כלכלי גדול בין שני הצדדים המעורבים, ואם תוסיפו לזה מסורות עתיקות ומקובעות, תקבלו בלגאן אחד חגיגי.

מהתסבוכת הזו אף אחד לא חסין, לא משנה מאיזה עדה אתם, ובמקרה של "עשיר בהפתעה" (או בשמו באנגלית " Crazy Rich Asians" שמבוסס על רב המכר המצליח של קווין קאון), מדובר על התרבות האסיאיתית. ליתר דיוק, סינים שעזבו את סין ומתגוררים חלקם בניו יורק המודרנית וחלקם בסינגפור, מקום בו אפשר לשמר את התרבות והמסורת.

להמשיך לקרוא

MUVIX – החיים כסרט.

 

20180727_172124

אחד המקומות המרכזיים לדייטים הוא ללא ספק הקולנוע. אם מדובר בדייט ראשון בו חוששים שלא יהיה על מה לדבר, אם מדובר איפשהו באמצע, בו אפלולית האולם יכולה לעזור בהתקרבות, ואם מדובר בזוג וותיק שרוצה ערב בכיף, קיסמו של המסך הגדול שעוטף אותנו בעלילה, בצבעים, בתמונות ובקולות.

להמשיך לקרוא

Going downtown!!

לדוד ויוסף יש יום הולדת ארבע. טוב, דוד (דודו) אלמקייס ויוסף (יוסי) שטרית הם גברים מבוגרים אבל ל"בייבי" שלהם קוראים "דוד ויוסף דאונטאון" והם חוגגים ארבע שנות פעילות פורחת.

המיקום הראשוני היה ברחוב ירמיהו, מקום קטן שאירח בגדול, בתפריט ים תיכוני, דגים ופירות ים, אלכוהול והרבה אווירה. אחרי שלוש שנים עברו לכתובת הנוכחית – ברחוב מונטיפיורי 21 בתל אביב, שם יש הרבה יותר מקום להרבה יותר אורחים (ואפילו שירות וואלה פרקינג למי שמעוניין!).

לכבוד יום ההולדת והשקת תפריט החורף הוזמנתי להתיישב בפינת ה"לאונג'" הרחבה, על רקע מוסיקה אופנתית, וקיבלתי לטעימה מבחר מהמנות – ראשונות, עיקריות וקינוחים.

כנהוג במחוזותינו- לחם הבית הגיע ראשון עם קערית שמן זית. הלחם נאפה במקום (אין לי מחיר), כמו גם הפוקצ'ה (14 שקלים). את הפוקצ'ה אהבתי במיוחד בגרסתה ה"פוקצה סרדינים כבושים" (64 שקלים) – פוקצה משולבת עם סרדינים טריים כבושים, קרם עגבניות, מוצרלה בופאלו, ארוגולה, ביצה חצי קשה ווינגרט לימון כבוש. מנה מפתיעה, משביעה ומעניינת.

עוד מהראשונות זכיתי לדגום –

קרפצ'יו פילה בקר (68 שקלים)- שכלל עגבניות שרופות (צירוף מעניין), שקדים, פלפל חריף (שנמנעתי ממנו), ביצת עין ופרמז'ן – טוויסט מעניין על מנה מוכרת (שאגב, יוסי, הוא "יוסף" אמר שזה בדיוק הכיוון שלהם – לתת פרשנות אישית למנות שאוהבים).

"סלקים ואנדיב" – סלט שהזכיר לי בהתחלה סוג של וולדורף בגלל תפוחי העץ ואגוזי המלך, שביחד עם מרכיב שלא זיהיתי בשם "טולום בקר" (ואם מישהו יודע, אשמח להסברים..) ווינגרט חרדל והכל על עלי אנדיב עגלגלים (58 שקלים) – פינגר פוד קלאסי.

והבחירה שלי  – מנת חציל שרוף בשרני ועוקצני (58 שקלים) שהוגש עם וינגרט אגוזים, תמר מג'הול, גרגרי חומוס, טחינה גולמית וגם כאן היה אותו "טולום בקר". אין לי מושג מה זה אבל זה השתלב ביחד יפה מאד.

 

בעיקריות דגמתי ארבע –

מנת ספיישל שאין לי את מחירה והיתה מעניינת – רביולי במילוי לחי עגל עם שערות קדאיף, פטריות, אפונה טריה והכל בטעם ותבלינים (60 שקלים). היושבים סביבי אהבו את רעיון הקדאיף.

נתח סלמון – (126 שקלים) – פרוסה נאה של סלמון שבושל במינימום כדי לשמור על האישיות שלו, והוגש עם חמאת תפוזים, ארטישוק ירוק, בקצ'וי, שרי קונפי וטפנד זיתים – מומלץ לחובבי סלמון.

אנטריקוט בדקה (90 שקלים) – כשמו כן הוא, אנטריקוט דקיק שנצלה בדיוק דקה (ולכן דקיקותו) שהוגש עם תפוחי אדמה, אווז מעושן, פטריות שימגי, מוח עצם ורוטב יין אדום . מנה בשרית חורפית, בהגשה מקסימה.

והבחירה שלי – פילה דניס (128 שקלים) שהוגש על קרם כרובית לימוני , בקצ'וי, וינגרט עגבניות וחמאה לבנה – אני מאד אוהבת את שילוב הדג עם הכרובית הרכה והחמאה. אם המנה הקודמת, של האנטריקוט היתה בעלת מאפיינים "גבריים", הדניס היה מנה "נשית" יותר.

 

הקינוחים הגיעו לשולחן ומהם זכיתי לטעום שניים –

מנה של מוס תות מסקרפונה, בסגנון ביתי, ומנה המכונה "כדור הפתעה" שהוא כדור שוקולד שבתוכו מסתתרים כל מני אוצרות כמו נוגט ואגוזים, כשרוטב שוקולד חם שנשפך מלמעלה ממיס את הכדור וחושף את אוצרותיו. לא הספקתי לאפיין בדיוק מה יש בפנים כי הוא פשוט נחטף על ידי כל הנוכחים.

אין לי מחירים לקינוחים, יש לברר עם המלצרים.

כשעזבתי את המסעדה, ביום של אמצע שבוע בשעה עשר בערב בערך, היא היתה פשוט מפוצצת, לא היה מקום (לכן כדאי למי שמעוניין להזמין מקום מראש).

דוד ויוסף מדגישים שהם נוכחים בכל ערב כדי להקפיד על איכות המנות וההגשה.

לפרטים נוספים – http://davidveyossef.co.il/

גוז' ודניאל – כפר במושב באמצע העיר.

בט"ו באב כולם מחפשים מסעדות רומנטיות. מהי רומנטיקה? אולי קשה להגדיר אבל יש מספר דברים שחייבים להיות כשמדברים על "מסעדה רומנטית". קודם כל המיקום – בין פרדסים או מטעים, אווירה כפרית, הרבה ירוק בעיניים. אחר כך – פינות ישיבה שונות, מרפסת, אור ירח, אוויר פתוח (או אפשרות למזגן למי שמפונק יותר), יין טוב, אוכל טוב ושירות טוב, והופ – הנה הרומנטיקה.

אז העיתוי היה בדיוק מתאים כשהוזמנתי לסקר את תפריט הקיץ החדש של "גוז' ודניאל" במושב בני ציון שבלב השרון (שתי דקות מרעננה וכפר סבא). לפני שנתיים נפתח המקום כשנטע-לי יהודאי ועידו פיינר, שני מפיקי אירועים, החליטו להגשים חלום, תוך ייעוץ עם האחים יריזין (שאחראיים על מוזס, זוזוברה, אנג סו ועוד פנינים קולינריות) ופתחו מסעדת ביסטרו כפרית , צמודה למגדל המים העתיק של המושב. הקונספט – מנות מוקפדות בהשפעה של המטבח האיטלקי – צרפתי, בהסתמכות על פירות שנקטפו באותו יום, דגים, פירות ים, בשרים איכותיים וכמובן קינוחים , ביחד עם פסטה תוצרת המקום והרבה מנות שמגיעות מהטאבון.

על התפריט אחראי השף רן פולק ("ברסרי" , "קופי בר").

כאמור, התפריט הוא תפריט קיץ חדש שמכיל גם כמה מנות מהקלאסיקות האהובות של המקום.

כוסות יין נמזגו, מנות ראשונות החלו להגיע לשולחן.

 לחם הבית היה הראשון ביחד עם חמאה מוקצפת. הגיעו כמה סוגי לחמים, הפוקצ'ה מבינהם היתה הטובה ביותר, ואחד הלחמים הכהים היה קצת קשה מדי. (17 שקלים בתפריט).

קלאמרי בכרוב עם גבינת גאודה (38 שקלים בתפריט) היה מנה מסקרנת ומעניינת, אם כי מבין שתי מנות פירות הים העדפתי את השרימפס שיפורט להלן.

שרימפס על הפלנצ'ה- (48 שקלים) למנה נדיבת שרימפסים שהוגשה עם רצועות טורטיה קלויות ואספרגוס ששמר על הקראנצ'יות שלו. המנה הנבחרת שלי מהמנות הראשונות, בעיקר בגלל העשיה הנכונה של השרימפס, הנדיבות , התיבול העדין והשמירה על פריכות הירקות.

ניוקי סולת חמאה, יין לבן ואגוזים (44 שקלים) היתה המקום השני שלי מבין מנות הפתיחה, בגלל הפינוק שלה – המון דברים עדינים – הסולת, היין, החמאה, הופיעו בצורת ריבועים שיותר הזכירו פולנטה, אבל היו נימוחים ומפנקים.

שני סלטים הגיעו אלינו –

סלט שורשים המכונה "סלט גוז' ודניאל " – שכלל מבחר ירקות שורש ברוטב וינגרט הדרים (42 שקלים בתפריט) וסלט עגבניות עם גבינת המאירי (38 שקלים). הירקות היו טריים מאד. הצמחונית שבחבורה התמוגגה, אישית כשאני יוצאת למסעדה אעדיף מנות אחרות ולא סלטים, אולי רק כתוספת למנות בשריות למיניהן.

קרפצ'יו בקר עם טימין ופרמז'ן (52) היה מנה נחמדה (בדרך כלל אני לא רגילה לטימין).

רוטולו קירוטה זוקיני ונענע (46 שקלים) היה רצועות של פסטה (ביתית כמובן) שיצרה מעין רולדה של שלושה סוגי קישואים שונים. מנה מאד יפה וויזואלית וגם כייפית לאכילה. אימצתי את הרעיון גם כדי לעשות בבית. (או במחשבה שניה, לחזור לאכול במסעדה..)

עכשיו הגיע הזמן למנות העיקריות. הכלים הוחלפו, השולחן נוקה, והרבה מנות עיקריות נטעמו –

ספגטי פירות ים בשני צבעים (92 שקלים) – מיקס של שרימפס, קלמארי, ראשי קלמארי, מולים וכל טוב הים. בהתחלה הייתי סקפטית מכיוון שמדובר ברוטב פרנו ואני וטעם אניס ממש לא חברים טובים, אבל טעם הפרנו היה עדין מאד ולא הפריע לי. לחובבי הז'אנר.

פטוצ'יני א-לא גיטרה (58 שקלים) – כאן למדתי על שיטת החיתוך המיוחדת של הפסטה. לצערי לא הוזהרתי שהיא חריפה. בלוגרים חובבי חריף אהבו.

ניוקי פריזאי אספרגוס ופרושוטו (64 שקלים) היה הבחירה שלי מבין המנות העיקריות, וההסכמה היתה בין כל הבלוגרים – הניוקי היו קלים כמו עננים. לבקשתה של הצמחונית הוגשה גם מנה זהה ללא הפרושוטו. נחמד שיש אפשרות לשנות מנות לפי העדפות אישיות.

שתי מנות דגים הגיעו לשולחן – מנת דניס בטאבון עם ירקות צלויים (לא מופיע בתפריט, אין לי מחיר), ומנת לברק שלם בתנור (118 שקלים). גם כאן הדגים היו עדינים והירקות שמרו על פריכות. מבין השניים הייתי בוחרת בדניס שהגיע כפילה וחסך ממני את הצורך לפרק אותו ולהתמודד עם עצמות, וגם כי בשרו מוצק יותר לטעמי.

שתי מנות מתפריט הבשרים הגיעו –

שניצל וינאי עשוי עגל עם סלט מלפפונים גרמני (76 שקלים) ושוק אווז קונפי עם קרמל תפוחים (92 שקלים). השניצל היה מנה שמאד לא התחברתי אליה, די משעממת האמת, וסלט המלפפונים היה בעצם סוג של צ'יזיקי עם יוגורט. לעומתה מנת השוק היתה מתקתקה בגלל הקרמל, נימוחה והלכה יופי עם הפירה (החלבי, כמו שאני אוהבת, ושניקיתי ממנו קערה נוספת בגלל רכותו החמאתית).

החלק העיקרי הסתיים והקינוחים הגיעו.

בתמונה למעלה מימין  – שף רן פולק.

סורבה בשלושה טעמים – (לא כתוב בתפריט, אין לי מחיר) – למי שרוצה משהו לא חלבי לאחר הבשר?

פאי אגסים וריקוטה שהוגש עם כדור גלידה (36 שקלים למה שמוגדר בתפריט כ"פאי היום" ומשתנה) – נחמד, עוגה טובה, מילוי עסיסי.

טארט טאטן (38 שקלים בתפריט) – עוגת תפוחים מקורמלים עם תחתית בצק עלים שספג את המיצים והפך רך, גם היא עם גלידת ווניל.

והשני המנצחים שלי (לא יכלתי להחליט על מקום ראשון ומקום שני)

מוס שוקולד- (34 שקלים, מוגש עם פקנים ופיסטוקים מקורמלים)- חצי כדור יפיפה עם תוספת הקראנץ' המקורמל, שוקולדי כמו שצריך עם תחתית עוגייתית.

ה"פאבלובה של גילי"  – (44 שקלים) – מנה גדולה מאד, עם כל מה שצריך – מרנג מתוק, תוך מוס לבן והמון פירות צבעוניים וטריים לתוספת יופי, טעם ועסיסיות.

השעה כבר היתה מאוחרת, הסועדים הרבים שנכחו במקום כבר סיימו, ואנחנו נשענו אחורנית על הספות ונאנחנו "איך חוזרים מחר לקייטרינג של המשרד"?

בנוסף לתפריט הערב יש גם ארוחות צהרים עיסקיות ובופה מפנק בימי שישי בבוקר.

אתר המסעדה – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=12018

כתובת – רחוב אנשי בראשית (ליד מגדל המים), מושב בני ציון. חנייה חופשית ובשפע.