כשחשבנו שאנו מכירים היטב את נורית הירש, היא שלפה הפתעות מהכובע- על הבמה בהיכל התרבות בפתח תקווה, במסגרת סיבוב ההופעות "פרס ישראל – המוסיקה, הזוכים, הזיכרונות" היא גילתה לנו ששני שירים שתמיד חשבנו שהמלחין הוא "עממי" ושהם בעצם שירים "עתיקים", הם שירים שהיא עצמה הלחינה- השיר הפורימי הכל כך אהוב "ומרדכי יצא מלפני המלך" וגם הקלאסיקה של "עושה שלום במרומיו". בעוד הקהל מופתע היא גם גילתה שבאחד מהשירים שלה הטמינה שורה מ"התקווה" ואף אחד לא גילה.. עד עכשיו כלומר..
ארכיון תגים | הופעה
"טש וטשה" – מסעדה "בשבילי"!
השאלה באיזה יום בשבוע להגיע לשם היא קריטית מכיוון שבעוד שימי ראשון ושני הם ימים רגועים מבחינת האווירה, הכל משתנה החל מיום שלישי עד שבת, כשמעבר לאוכל יש במסעדה הופעות שונות, שמנצח עליהם הבעלים וזמר הבית – מיקי מיראל שכוללות הרבה מוסיקה, תופים, רקדנים בבגדים מסורתיים, רקדנית בטן והרבה שמחה שמלווה בצ'ייסרים של "צ'צ'ה" – המשקה הגאורגי המיתולוגי, שמהמם בעוצמתו את מי שלא רגיל.
מבנה המסעדה הוא חלל יפואי רומנטי, עשוי אבן ובעל תקרות גבוהות המעוטר בפרטי אומנות ופולקלור גאורגיים כמו "קרן השפע" שממנה שותים יין, קנקנים שונים, כלי הקשה וכובעים מסורתיים. ברקע משלימה את האווירה מוסיקה גאורגית.
כשהתיישבנו לשולחן, התפריט הראשון שהגיע היה תפריט האלכוהול שהכיל גם יינות גאורגיים וגם קוקטיילים. הרבה מהיינות הם מתוקים ומזכירים קצת יינות קידוש, ולכן שווה לטעום לפני שמזמינים. הבחירה שלי בסופו של דבר היתה "טשטש שמפיין" שהיתה כוס של קאווה עם ליקר ליצ'י, וודקה לימון ולב של ליצ'י, שבעבעה לי את מצב הרוח לקראת הערב הקולינרי (והמוסיקלי) והצפוי.
עם האלכוהול הגיעה קערית כרוב כבוש חרפרף לנשנוש קל תוך שמיעת ההסברים של המלצרית, שכדאי מאד לשמוע כדי לבחור את המנות בהתאם.
כדי לא להתמלא ולטעום כמה שיותר, וויתרנו על מנות עיקריות כך שכל המנות שיוזכרו בהמשך הן מנות מתפריט המנות הראשונות (למעט החינקלי).
לשולחן הגיע "באדריג'ני"- פרוסות חצילים במילוי טחינת אגוזי מלך ושום. כבר בהגדרת המנה אפשר למצוא כמה מרכיבי מפתח במטבח הגאורגי – האגוזים והשום, מרכיבים שישובו בגרסאות שונות במנות השונות שבתפריט. החצילים היו בחירה טעימה לפתיחה, מרעננים ועסיסיים.
"סציבי" של חזה עוף קר בטחינת אגוזי מלך ושום היה המנה הבאה, הזכיר קצת את סלט העוף האמריקאי, רצועות של עוף שנעטפו בטחינת האגוזים, מנה שמבחינת הגודל יכולה להיות כלולה גם כמנה עיקרית קלה ומשביעה.
כדי "לנקות" את הרטבים שנשארו על הצלחת, קיבלנו גם את לחם הבית, המכונה "לבאש" והוא סוג של באגט שמנמן ושטוח, פריך מאד מבחוץ ורך מבפנים. לצידו של הלחם הגיעו מטבלים נוספים, האחד מטבל כוסברה ממכר לחובבי הז'אנר, והשני רוטב "טחימלי" שעשוי מתפוחי עץ, משמשים, בצל, שום ופלפל חריף.
המנה האחרונה מתפריט המנות הראשונות שבחרנו הייתה מנה טבעונית בשם "קוטלטי". המילה "קוטלטי" מופיעה בגרסאות רבות בשפות שונות כשמשמעותה בדרך כלל "קציצה". בגירסה הגאורגית מדובר היה בקציצות פראסה שגם הן לוו בטחינת אגוזי המלך. על הצלחת הונחו שלוש קציצות שהזכירו מעט בטעמן ובמרקמן כדורי פלאפל גדולים. הן היו לוהטות ותוכנן היה רך, אם הייתי צריכה לבחור בין המנות, זו היתה הבחירה שלי, אם כי התיבול של הקציצות היה חריף, ולמי שמתקשה עם חריפות עדיף שיבחר במנה אחרת.
כשדיברתי עם צוות המקום מאוחר יותר סופר לי שהרעיון היה להיצמד כמה שיותר לאותנטיות של המנות, אם כי בחלקן היה עידון של מידת החריפות.
בתפריט העיקריות ישנן מנות שיפודים רבות, תבשילי בשר ודגים וכמובן מנות "חצ'אפורי" קלאסיות, שהן סירות מאפה במילויים שונים כמו גבינות, ביצת עין, בשר, ירקות וגרסה טבעונית.
הזכרתי בתחילה את החינקלי, אותו כיסון מקופל כשקיק שיש להכניס לפה בבת אחת וליהנות מהשבירה שלו בתוך הפה על שלל בצקו, מילויו ומיציו. ב"טש וטשה" המנה מגיעה במילויים שונים של בשר, גבינה ופטריות. במנה הרגילה של המסעדה מגיע טעם אחד בכמות של שלוש או חמש יחידות, אני ביקשתי לנסות אחד מכל אחד כדי שתהיה לי השוואה, והמסקנה שלי – המילוי העדין ביותר הוא הגבינה, המילוי הבשרי אמור להיות פיקנטי אבל התיבול עדין מאד, והחביב עלי ביותר היה זה של הפטריות, שהמאמות הגאורגיות במטבח נתנו לו הרבה כבוד והרבה טעם.
בתפריט הקינוחים ישנן כמה קטגוריות, ממנות גאורגיות קלאסיות למנות שעברו "גיור" או "טוויסט של יפו". מה שאנחנו קיבלנו היה סוג של פיוז'ן – "כנאפה גרוזיני" התגלה כקדאיף יפואי במילוי גבינות גרוזיניות ופירות יער. הגבינה איננה מתוקה ומקבלת את מתיקותה מהסירופ מסביב, כך שהיא אינה מכבידה על מי שאכל זה עתה שפע של פחמימות, בשרים ורטבים.
המנה השניה שטעמנו הייתה "'קרם ברולה" שהיתה פרשנות די מופשטת של המנה הקלאסית וכללה סוג של עוגייה דקיקה שמעליה קרם ועליו הר של אגוזים שונים מקורמלים. עוד בתפריט הקינוחים המעדן הקלאסי הצ'ורצ'חלה, אותם אגוזים שמושחלים על חוט ומצופים בעסיס ענבים בשכבות, וגם מנה משעשעת של "פררושווילי" שכוללת שוקולד וחמאת בוטנים.
עודנו מלקקים את הכפיות ואל המקרופון ניגש מיקי וחמש דקות אחר כך המקום כבר הפך למועדון ריקודים שמח, כשהמתופף עולה על כסאות ומאפשר גם לילדים קטנים לתופף על התוף שלו, ומיקי מפליא בקולו בשירה.
ב"טש וטשה" יש אפשרויות אירוח שונות, מישיבה על הבר ועד אולם פנימי שמשמש גם לאירועים, לצד אולם הכניסה שבו נערכות ההופעות. האווירה לא רשמית כך שבערב אחד ישבו במסעדה זוגות רומנטיים שאחזו ידיים (עד שלב האוכל, שאז הרומנטיקה ננטשה לטובת המטעמים), משפחות עם נציגים מכל הגילאים, תיירים, ישראלים וגם יוצאי גאורגיה שמתגעגעים לארץ המוצא.
המלצה למי שרוצה להגיע לקראת סוף השבוע, להזמין מקומות כמה ימים מראש מכיוון שהמקום בתפוסה מלאה.
"טש וטשה" – בית אשל 31 , פינת עולי ציון, יפו, יפו, תל אביב – יפו
טלפון – 053-4274825
חמארה גאורגית (גרוזינית), באווירה לא מכופתרת.
שעות פתיחה – בימים א – ד 17.00 – 23.30 (שעת סגירת המטבח, החגיגה יכולה להמשיך עד השעות הקטנות). בימים ה – ש 11.00 – 00.00 (שעת סגירת המטבח)
גישה לנכים – יש
עסקיות – אין
מנות ילדים, צמחוניות, טבעוניות – יש
מחיר ארוחה ממוצעת – כ100 שקלים לאדם
המסעדה איננה כשרה.
"פניני המחזמר" – האוצרות המוסיקלים של לימור שפירא.
שירי מחזות זמר הם שירים גדולים מהחיים, צריך קול מיוחד כדי להצליח לבצעם והם אתגר לכל זמר וזמרת. אחת שעומדת בצורה מדהימה באתגר היא לימור שפירא.
את לימור הכרתי לראשונה כשהתארחה במופע של הזמר צחי סיטון וביצעה עימו דואטים מרשימים. הפעם הגעתי להופעה נטו של לימור, שבמסגרתה במשך כשעה וחצי היא מבצעת את מיטב שירי מחזות הזמר מכל הזמנים, בשילוב עם להיטים של זמרים כמו אנדרה בוצ'לי ואמה שפלן.
כי אמריקה זה כאן! – "קרקס אמריקה הגדול" – בישראל!
אמש הושק מופע "קרקס אמריקה הגדול" בכפר הירוק, והביא לישראל מופע מרהיב של אקרובטים, ליצנים, מולטימדיה וגם התנסות אישית.
כשמגיעים לכפר הירוק, לאזור הקרקס מגלים שגם אנו יכולים להפוך לאנשי קרקס אם רק נתאמן קצת, ולכן ברחבה אפשר להתנסות במגוון פעילויות כמו הליכה על חבל, ג'אגלינג, בועות סבון ענקיות, טרמפולינות ואפילו להתעופף מהטרפז, הכל כמובן בצורה בטוחה ומסודרת.
העונה החדשה של התזמורת הקאמרית- עונג מוסיקלי.
(קרדיט לצילום- אייל הירש)
להתרווח על הכיסא, להביט אל התזמורת והנגנים, ואז האוזן קולטת את הצלילים הראשונים שלוקחים אותנו מהמציאות הישראלית הלחוצה, לעולם של פסגות מוסיקליות מכל הזרמים והסגנונות, בכלים שונים, במקצבים שונים ומתרבויות שונות, ופשוט לנדוד לעולמות אחרים ולתת לדמיון לנדוד.
עונת 2017/2018 היא העונה ה52 (!) של התזמורת הקאמרית הישראלית, שביחד עם המנהל המוסיקלי שלה אריאל צוקרמן, מביאה לנו תפריט ענק ועשיר של סוגי קונצרטים שונים (שלעיתים כוללים גם הרצאות או פעילויות שונות), כך שכל אחד יכול למצוא את מה שמענג אותו לשמוע. הרשימה היא ארוכה, לא אתיש אתכם בפירוטים אבל הנה כמה נקודות עיקריות שאהבתי למצוא בתוכנית של השנה:
הייתי ב"אטרף"- היה מטורף
פורים נגמר, ואיתו גם ההופעה המדהימה של "אטרף" בפתח תקווה, אחת מתוך הרבה הופעות שהיו ועוד יהיו, ללהקה שמוכיחה שהמזג הישראלי תואם בדיוק למזג הלטיני.
ויקטור עזוז, דורון רפאלי, אהרון בנארי, זהר כחילה ואורן בלבד מההרכב המקורי, ביחד עם ארתור כץ שנכנס לנעליים הענקיות של רובנס וממלא אותן בכבוד ובלהט, בצירוף הנשפנים- מתן ממן ואדיר כוכבי, הרימו את ההיכל שהיה מלא עד אפס מקום בכל הגילאים.
שמח בפורים- אני ב"אטרף"!
נתחיל בווידוי- שמי שוש ואני סלסוהוליק. מכורה לסלסה ולקצב הלטיני מלידה, עם דרכון שמעיד על האותנטיות. סלסה היא מעבר לסגנון מוסיקלי- היא אהבה, היא תמצית חיים. אין מצב שמישהו, גם לא לטיני, ישמע קצב סלסה ולא יתחיל לזוז. זו מוזיקה שמזיזה אותך מבפנים. אותו דבר כמובן גם למקצבים נוספים לטינים כמו ממבו, רומבה, והלהיט התורן בארץ- הבצ'אטה.
את להקת "אטרף" הכרתי לפני שנים, בפסטיבל סלסה, והקליק היה מיידי- לאוסף האהבות שלי (ג'וני ואסקז, להקת "ואן וואן" וכמובן האלוהים של הסלסה- מארק אנטוני) נוספו חברי הלהקה שהוכיחו שגם בעברית אפשר לעשות מקצבים לטיניים משובחים.
היפיפיה הרומניה של שיר זלינגר
נתחיל מהסבר על הכותרת- מי זו היפיפיה המסתורית הרומניה? זוהי הFERMOSA – – ברומנית "יפיפיה". ומיהי? זו כל אחת מאיתנו. כל אישה ואישה בכל גיל ובכל מבנה וצורה, שלעיתים צריכה רק טאצ' קטן כדי להפוך לסינדרלה אמיתית. לא צריך אמצעים דרסטיים, מספיק לדעת איך להשתמש בחומרי איפור, או להעזר באדם המתאים, והופ- הקסם מתחיל.
"טריו וירטואוז" – ערב שלושה כוכבים.
כשננסי ברנדס היה מאושפז במצב קשה בבית חולים, הדבר היחיד שהוא חשב עליו היה המופע הבא, ולא סתם מופע, "טריו וירטואוז" – שני פסנתרנים בסגנונות שונים ובאמצע זמרת אופרה מרהיבה. ואחרי ההחלמה, כשהוא כמו חדש, החלום קרם עור וגידים ואמש נערכה הופעת הבכורה החגיגית ב"רידינג 3" שבה ננסי הצחיק וניגן, לאוניד פטאשקה הפליא על הפסנתר ולא רק, ואפרת רותם הרימה את הגג בקולה המענג.
אז את ננסי אנחנו מכירים- מוסיקאי מוכשר שאחראי על "הורה" ו"חי" על במת הארווזיון, על שירים של זוהר ארגוב, על פסקולי סרטים ועל מופעי בידור מוסיקליים (חלקם בשיתוף פעולה קודם עם אפרת רותם שבמסגרתו הופיעו מעל ל1500 פעם), וגם מצחיקן שלא מהסס לרדת גם על עצמו "את הקולות שפעם הייתי משמיע במיטה, אני היום משמיע כשאני מנסה לרדת מהמיטה", ואליו מצטרפים כאמור אפרת רותם – זמרת סופרן בעלת מנעד של שלוש וחצי אוקטבות , ולאוניד פטאשקה – מלחין, פסנתרן, נגן ג'ז, ומנצח, שבשנת 2000 נכלל ברשימת "מאה נגני הג'אז הטובים ביותר של המאה העשרים" על ידי המכון האמריקאי לביוגרפיות.
השלושה מתכנסים על הבמה, ביחד עם עוד שלושה נגני תופים, בס וסקסופון, ומג'גלים בין הסגנונות- מ"כרמן" בביצוע מרהיב של אפרת, שעוברת מהגירסה הקלאסית לגירסת "ניו אורלינס", ומצד שני מפליאה גם ב"היו לילות" ואיך אפשר בלי מחווה לאמה שפלן? , הסיפורים מאחורי הקלעים של ננסי ברנדס, והטירוף המיוחד של לאוניד פטאשקה שמשתולל על הקלידים ומדביק את הקהל באקשן המוסיקלי, כולל שיתוף הקהל באילתורי ג'אז, וגרסאות של "איך בטהובן ומוצרט היו מנגנים את יונתן הקטן".
תקצר היריעה מלספר על הצלילים המיוחדים של כל קטע וקטע במופע, אבל הכל ביחד מוכיח שהשלם גדול מאוסף המרכיבים, ומדובר בכשעתיים של ערב אנרגטי ומהנה במיוחד.
טעימה קלה מהערב ניתן למצוא כאן.
CARMI'S – החגיגה נמשכת.
לפני כחודשיים ביקרתי בCARMI'S וגיליתי את הפנינה האיטלקית המתוקה הזו במודיעין, עם מנות מיוחדות- גם מבחינת הטעמים וגם מבחינת הפרזנטציה, והלב הגדול של הצוות. ומסתבר שהם לא שוקטים על השמרים ומוסיפים עוד אקסטרה לתפריט- והפעם לווא דווקא תוספת אכילה (למרות שיש המון כאלה) אלא משהו לנשמה- קונספט של הופעה משעשעת ומרתקת, ביחד עם מזנון איטלקי כיד המלך.