ארכיון תגים | חברה

G27 אהבה של בצק ודמיון.

BeFunky-collage

ענן דקיק של קמח נישא באוויר כשהשף אקלו אבטה, בן טיפוחיו של רפי כהן, מקפל בעדינות אין קץ שכבות בצק אחת על השניה, שייפתחו באפייה למרקם קרנצ'י עדין. לצידו במטבח אמיר הרוש, יוצא הגירסה הישראלית של " MKR המטבח המנצח" ושניהם יוצרים, יחד עם הבעלים לירן צדיק, את G27 – בית קפה ייחודי ברמת חן, הכולל אפייה, גורמה ויין.

המאפים נאפים בכל יום, הכי טריים שיש – לחמי דגנים, נלסון וקסטן, פוקצ'ות, לחמניות, עוגות, עוגיות ועוד, שניתן לאכול במקום וגם לקחת הביתה.

בשעות הבוקר ניתן להינות משלל ארוחות בוקר עשירות, הכוללות מעבר לשילובים המוכרים של ביצים (המגיעות כאומלטים הכוללים שמנת) , גבינה ולחמים גם מאפים מתוקים, ממרחים ייחודים – והכל, ממש הכל, כולל אפילו הריבות, נעשים במקום.

בצהרים משתנה התפריט והופך להיות חוויה איטלקית ובשעות הערב ניתן להרגע עם כוס יין איכותית לצד מנות שף קלילות. את היינות אף ניתן לרכוש במחירים סיטונאיים משתלמים במיוחד.

זה היה לילה סתווי נעים כשהגענו לטעום את מה שיש למקום להציע, ובחרנו לשבת ברחבה החיצונית (שבקרוב תעבור לסגירת חורף). אפשר לבחור גם לשבת בפנים ולהתרשם מיצירות אומנות בסגנון פופ ארט בכיכובו של איש המונופול למשל.

פתחנו בלגימת יין משובח, המוכיח שוב ושוב כמה יינות טובים ישנם בארץ. היקב היה יקב עדולם, הסידרה "פייב סטון" והיין נשא בגאווה את השם "מוביליטי". היין היה המלצת המקום ושווה להעזר בהמלצות מכיוון שהוא היה בחירה מדוייקת לערב נעים, לצד מנות איטלקיות.

פתחנו במנת אנטיפסטי ששילבה ירקות עונתיים בתנור בתיבול שמן זית ותבלינים. היא הוגשה לצד גבינה מתובלת וקערית זיתים שאי אפשר היה להפסיק לנשנש.

לצידה הגיעה פוקצ'ה הנאפית בתנור אבן וייחודה בכך שהיא מקבלת ליטוף של דבש בחלקה העליון. קיבלנו אותה בחברת מטבל עגבניות וקערית שמן זית אבל אני בחרתי להתמקד בקערית החמאה הרכה שביחד עם הפוקצ'ה יצרה חוויה של "ארץ זבת חלב ודבש".

מתפריט הסלטים נבחרו עבורנו שניים- סלט בוראטה- מבחר עגבניות, פסטו אגוזים, בוראטה גדולה קשורה בסרט שנחתכה ושפעה מכל טוב על הירקות, ותיבול שמן זית וחומץ בלסמי.

השני היה סלט עלים- מבחר עלים, רוקט, פרי העונה (במקרה שלנו מלון מתוק), גרעיני חמניה וקרעי גבינת מוצרלה בליווי וינגרט חרדל.

שני הסלטים יכלו להוות ארוחה שלמה בפני עצמם, חומרי הגלם זעקו טריות ואת הפריכות של העלים ניתן היה לשמוע למרחוק.

כל המנות מוגשות על כלים המעוצבים במיוחד לבית הקפה על ידי קרמיקאית מומחית ומחמיאים למנות.

ואיך אפשר בלי פסטה?  הפסטה של 27G מוכנה במקום ומכילה ביצים. אין לתאר כמה שמרגישים בהבדל. האיכות של עבודת היד, המידה המדוייקת, הכל מתחבר ליצירה איטלקית מענגת. הפסטה שנבחרה עבורי הייתה פסטה קאצ'יו א פפה   – עם שמנת, פרמזן , ציר ירקות ובעיקר הרבה פלפל שחור שהפך אותה לעוקצנית מעט וייחודית.

לקינוח חזרנו לקלאסיקה, כוס גדולה של טירמיסו כמו בספרים, מתאים בדיוק לשני זללים חובבי מתוק אחרי ארוחה לא קטנה.

התפריט עדיין בהרצה, צפויים שינוים מסקרנים ושווה לנסות.

27G – מאפייה, אוכל, יין.

גולני 27, רמת גן

טלפון להזמנות: 03-7391658

פתוח בימים א'-ה' החל מהשעה 07:30 ועד 23:00 בלילה, בימי שישי עד שעה לפני כניסת השבת

עסקיות: בימים א -ה בשעות 13.30- 16.00 מנה ראשונה כלולה במחיר המנה העיקרית.

נגישות לנכים: יש

יש אפשרות לאירועים

כשרות: המקום כשר בהשגחת רבנות רמת גן.

טאואר-טאג – הקרב אמיתי, המציאות מדומה.

(קרדיט לכל הצילומים בפוסט – ארתור ארונוב)

מציאות מדומה היא אחד הדברים הכיפיים שיש, להכנס לעולמות דמיוניים, לעוף , להיות מנותקים מכל מה שכובל אותנו במציאות, לקבל כוחות על ולהמריא על גבי הדמיון.

רובינו כבר התנסינו בחבישת משקפי מציאות מדומה ונסיעה פרועה ברכבת הרים בחלל, או טיסה עם הציפורים, צלילה למעמקי הים או טיפוס על קרחונים, כשהתחושה כל כך אמיתית שלעיתים אנו נאחזים בחוזקה בסביבה שלנו או אפילו מאבדים את שיווי המשקל.

עד עכשיו היו משחקי המציאות המדומה בצורת משחק מול המחשב, מה שמשאיר את השחקן די בחברת עצמו. עכשיו מגיע החידוש של "טאואר טאג" ומשלב את המציאות המדומה ביחד עם שחקנים מציאותיים לגמרי, החברים שלנו, בני הזוג, הילדים ואפילו הסבתא.

להמשיך לקרוא

אובסקיוריטי- איך יוצאים מכאן?

חדרי הבריחה נעשו להיט בשנים האחרונות, אולי בעקבות שלדון, לנרד וחבריו ב"מפץ הגדול" ואולי בזכות אנשים שהיו בחדרים בחו"ל והביאו את האהבה לארץ, וכולם פתאום נעשו שילוב של סטאלון ושרלוק הולמס ופותרים תעלומות .

אחד הדברים הנחמדים בחדרי בריחה הוא שהם מחייבים שני דברים- לשים לב לפרטים ולחשוב מחוץ לקופסה. שימת לב לפרטים היא לא פונקציה חזקה אצלי, (אני מסוגלת לחלוף על פני בראד פיט שמחזיק שושנה בין שפתיו עבורי ולא אשים לב), ואני אוהבת שהמקומות הללו מכריחים אותי לגלות כישורים חדשים וללמוד דרכי התבוננות חדשות.

להמשיך לקרוא

הדור האחרון – להקה עם ערך מוסף.

אומרים ש"הזהר במה שאתה מבקש, יכול להיות שתקבל את זה". את זה למד דני ויצפלד, מוסיקאי ונגן גיטרה שהגיע לטופ – סיבובי הופעות חובקי עולם עם קלי קלרקסון ואנסטסיה. גם ארז גינת המתופף הגיע לפסגות ולבמות הנחשבות בארצות הברית ובעולם  כשהופיע עם כוכבים כמו הילרי דאף. ואז הם נתקלו בסימן הכי ישראלי בחו"ל – חבילת שוקולד עטורה בפרה מוכרת מאד, שגרמה לגעגועים לפרוץ, ולמזוודות להארז.

להמשיך לקרוא

ליליות – יוקרה וחברה.


על מסעדת "ליליות" שמעתי בעבר בהקשר החברתי של שיתוף הפעולה עם עמותת "עלם". כשהוזמנתי לנסות את האוכל, חשבתי שאולי אהיה משוחדת בגלל ההערכה לפעילות החברתית (שמיד תפורט) אבל בפועל לא הייתי צריכה להיות משוחדת. מדובר במקום יוקרתי שלא נופל ממסעדות טובות ומפוארות אחרות, בתוספת הבונוס- העזרה לזולת.
המסעדה, הממוקמת ברחוב וויצמן 2 בתל אביב, הוקמה במקור לפני 13 שנים על ידי קרן קמרמן (זו שעל שמה קרויה מסעדת "קרן" של חיים כהן) עם עמותת על"ם שהיא עמותה לעזרה לנוער בסיכון, נוער שנפלט מלימודים ושאין לו כיוון בחיים. הנערים והנערות , בגילאי 16-19 נאספים אל המסעדה, לומדים מההתחלה – ממיומנויות בסיסיות של הגעה בזמן ועמידה ביעדים, ועד תפקידי הטבחים והקונדיטורים, מקבלים שכר מלא על עבודתם, מלווים על ידי עובדת סוציאלית ופעילויות מיוחדות, ולבסוף עוזבים כשיש להם מקצוע ביד, לעיתים ממשיכים בו , לעיתים בוחרים להשלים בגרויות, להתגייס לצבא וכדומה ובכל מקרה צועדים לעבר חיים נורמטיביים.
מעבר לכל זה כאמור ישנה המסעדה עצמה, מפוארת ויוקרתית, כולל חדר פרטי שנסתר מן העין כשהמחיצה יורדת, בניהולו של שף נעם דקרס ("רפאל" "ברקרולה" "מול הים") שמקפידה על חומרי גלם טריים, הכנה יצירתית ופרזנטציה יפיפיה.
בשביל ההתחלה בחנו את תפריט האלכוהול (קוקטיילים בין 36 ל42 שקלים). אני טעמתי שניים – אחד מהם הבקשה האישית שלי – וודקה אשכוליות אדומות, והשני משהו שבחרתי מהתפריט – "ונילה סנרייז" – אבסולוט ווניל, מיץ תפוזים וגרנדין. המלצרית הזהירה אותי שמדובר במשקה "מתקתק" והוא באמת היה מתוק אז בחרתי לחזור לוודקה. מבחינת יין שתינו את היין האדום "אלון" של "גליל" (קברנה סובניון).
לחם הבית היה הראשון להגיע, מגמה מבורכת של מסעדות אם כי מסוכנת בגלל שיכולים להתמלא בקלות. יחד איתו הגיעו מטבלים של סלסת עגבניות ואיולי מתובל. האחרון לוקק עד הסוף ולטעמי צריך לשים את זה בצנצנות ולמכור. (לא מצאתי בתפריט את מחיר לחם הבית).

"ירקות קיץ" כך הוגדרה מנה חביבה של ירקות קלויים עם קרם שעועית לבנה, בלסמי ובזיליקום (38 שקלים) ואחריה "סשימי סלמון" – סלמון טרי עם מרקחת מלפפון ומלון, סויה, בצל ירוק ועשבי תיבול (48 שקלים). שתי המנות היו נחמדות אבל לא הצליחו לנצח את מנת הספיישל שהגיעה יחד איתן – "ספריבס טלה על סלט אנדיב ופלפל קלוי" (מנה מיוחדת, לא מופיעה בתפריט). שני דברים אהבתי במנה הזו, ראשית, כמובן הבשר עצמו, ממתק בשרי מרוכז שאכלנו בידיים (וקיבלנו מגבונים לחים מיד אחר כך) והבסיס שלו, שלא הייתי מצליחה לאבחן את המרכיבים אבל ביחד הם היוו השלמה עדינה לטעמי הבשר.
עוד מנה אחת מתפריט המנות הראשונות הגיעה לשולחן, גם היא מנה נחמדה- "טורטליני עגל וכרישה, ברוטב קטן של בשר עם פטרית שיטקה טריה" (55 שקלים) – הייתי שמחה למנה גדולה יותר, מצד שני, מדובר במנת פתיחה אז בעצם אולי הגודל מספיק.


מהעיקריות קיבלנו ארבע- שתי מנות דג ושתי מנות בשר-
"פילה לברק עם סלסה של מנגו , חציל קלוי, תפוח אדמה, ועשבי תיבול טריים " (115 שקלים). הדג היה מונח על רושטי תפוח אדמה שנתן לו תחושה "ארצית" .
"דניס עם לזניה פלפלים, זיתי טאסוס, שעועית ירוקה ועגבניות שרי" (98 שקלים) – מנה צבעונית עם דומיננטיות של הטאסוס (אני לא מעריצה גדולה של טאסוס ולכן העדפתי מבין שתי מנות הדג את הראשונה).
"חזה אווז בדבש הדרים וקינמון עם קרם תפוחי עץ ירוקים ומנגולד " (98 שקלים) ו"פריים ריב ללא עצם בצליה איטית בתנור " (53 שקלים" – מבין שתיהן ללא ספק הפריים ריב, כמו שבשר צריך להיות.

ארבעה קינוחים הגיעו לבסוף, יחד עם קפה ותה (המסעדה כשרה, לא היה חלב).
ארבעה קינוחים שאי אפשר לשים בקטגוריית ה"פרווה" כי זה מפחית מהם, היות והם היוו את ההוכחה שאפשר לעשות קינוחים כשרים במסעדה בשרית, ללא תחליפי חלב –
"קרמבל תפוחי עץ ירוקים, פקן וגלידת ג'ינג'ר" (36 שקלים) – לחובבי התפוחים החמים והמתקתקים,
"מקרון קרם לימון" – עם תותים טריים, קולי פירות יער ונענע (34 שקלים) – מאד מתוק.
"קרנץ' שוקולד" – אצבעות קרם שוקולד על בסיס נוגט ואספרדו, עם כדור סורבה שוקולד (19 שקלים, ואני מציעה למסעדה למכור לחוד גם את סורבה השוקולד).
ו…
כן, הבחירה שלי (עד כדי כך שלא רק שהשתתפתי במנות של כל הבלוגרים, גם ביקשתי מנה נוספת לעצמי בלבד) – "מרק שוקולד חם (ללא סוכר)" – 34 שקלים.
טוב, ההגדרה "ללא סוכר" גרמה לי לחשוב בתחילה שמדובר באיזה מנה דיאט, משהו לא אטרקטיבי.. עד שזה הגיע לשולחן – קערית מהבילה של שוקולד רך – משהו כמו הבפנים של סופלה שוקולד רק בלי החלק האפוי (והמיותר), עם עוגיה (שהעברתי הלאה, תשאירו אותי עם שוקולד נטו). מבחינתי, הקינוח האולטימטיבי. ישר לוורידים – שוקולד מרוכז למכורים.

אז אם מצרפים את כל הגורמים יחד- מיקום מצוין, אירוח מפואר, מנות יצירתיות, וכשרות שלא פוגעת באיכות ובטעם של מנות מיוחדות ומגוונות, יחד עם הערך החברתי המוסף שבו הסועד לא רק נהנה מהאוכל אלא גם תורם לנוער בסיכון, מקבלים מקום איכותי ומהנה.

בצמוד קיימת "ליליות בייקרי" – מוצרי מאפה, וכן שירות קייטרינג.
פרטים מלאים על המסעדה והמיזם החברתי מאחוריה ניתן למצוא באתר המסעדה-
http://www.liliyot.co.il/liliyot/index.php