ארכיון תגים | חינם

נמל אשדוד- לבקר מאחורי הקלעים.

נמל אשדוד, השער הכלכלי המוביל של מדינת ישראל חוגג יום הולדת 55. הרבה השתנה מאז נכנסה לרציף אנייה שבדית בשם Vingaland" ועד היום, כשהוא נמל הים הגדול בישראל בהקף המטענים. מהמלט שבונה לנו את הבית ועד החבילות שאנו מזמינים באינטרנט, מכולות וחבילות בכל הגדלים נפרקות במהירות וביעילות כדי להגיע לידי המזמין במהירות האפשרית.

1

להמשיך לקרוא

YES עם מי לגדול.

הילדות הטלווזיונית שלי היתה עם "טלפלא" בשחור לבן, אי שם בשנות השבעים. (ואל תשאלו איך הופתעתי כשגיליתי שקשקשתא הוא לא באמת אפור אלא אשכרה ירוק…).הילדות של הבן שלי עברה עליו עם תחילת שידורי "ערוץ הילדים" עם עודד מנשה ומיכל ינאי. לדור הילדים של היום יש הרבה יותר אופציות.

הפרוייקט החדש של YES  הוא "  YES   עם מי לגדול" שיוצר מעטפת סביב התכנים שילדים לומדים בגן.

להמשיך לקרוא

צלילים בין החומות – פסטיבל צלילים בעיר העתיקה ירושלים.

בירושלים תמיד הכל אחרת – הריחות, הטעמים וגם הצלילים. משהו בהדהוד של המוסיקה בין החומות, באוויר ספוג ההסטוריה של העיר , גורם לטעם אחר, לגוון אחר להגיע לאזניים.

ממש אתמול התחיל פסטיבל "צלילים בעיר העתיקה" בפעם הרביעית, והחגיגה ענקית – בכל פינה ישנה במה שעליה מופיעים המון אומנים שונים, מכל הסגנונות והשפות, והכל פתוח חופשי וחינם לקהל הרחב.

אז מה יש לנו שם?

להמשיך לקרוא

טעמי הכינרת חוזרים!

פסטיבל "טעם הכינרת" מתקיים בחנוכה, בין התאריכים 18 עד 27 לדצמבר, והפעם בסימן "טעם השלום" בעקבות מלאת עשרים שנה לחתימת הסכם השלום עם ירדן, בעמק הירדן. היוזמה היא של מחלקת התיירות והאגף לפיתוח כלכלי במועצה האזורית עמק הירדן.

במסגרת הפסטיבל יתרחשו בכל האזור אירועים רבים, לכל המשפחה, לכל טעם ולכל בחירה. ניתן כמובן ללון באזור ולהשתתף ביותר אירועים וביקורים.

אנחנו הגענו כדי לטעום מעט ולקבל הצצה קטנה על מה שיתרחש בפסטיבל השנה.

התחנה הראשונה שלנו היתה מסעדת "צל תמר" באשדות יעקב איחוד. המסעדה מתחדשת בהרבה הפתעות שייתגלו לראשונה בפסטיבל, וימשכו כמובן גם לאחריו.

אנחנו אכלנו את ארוחת הבוקר החגיגית (59 שקלים ליחיד) שכוללת המון פינוקים כמו כמה סוגי לחמים ולחמניות, ממרחים מכל מני סוגים, ביצים לפי הטעם, שתיה חמה וקרה ,ובסוף ההפתעה – קינוח מיוחד שמכיל שערות קדאיף, מסקרפונה ופירות טריים שצומחים ונקטפים מהגן המקיף את המסעדה, במקרה שלנו זה היה מנגו.

החידוש הגדול יגיע ממש בימי הפסטיבל – כשלמסעדה , שקיימת כבר 17 שנים משגשגות, יגיע תנור עצים מיוחד ויוקרתי, שיפתח את הפינה האיטלקית שנוסדת בייעוצו של השף הנודע מנה שטרום. שטרום גם ינהל ארוחה איטלקית מיוחדת בימי הפסטיבל , שתחנוך את התפריט האיטלקי החדש. במקום יש ארוחות עסקיות, וגם אפשר לשבת בכיף על סלט או פסטה ולהנות מהירוק והאווירה.

האתר של מסעדת "צל תמר"  – www.tzel-tamar.co.il

ביציאה מהמסעדה חיכו לנו שתי אטרקציות כייפיות במיוחד- שמשלבות טיולים בסביבה, בצורה קצת שונה ממה שאנו מכירים ורגילים.

הכרכרה שחיכתה לנו היתה יאה לסינדרלה והנסיך שלה. אז אמנם לא היו לנו שמלות ערב ונעלי זכוכית, אבל מצב רוח היה, וטיפסנו על הכרכרה שהיתה מחוברת ל"לופיו" הסוס, ויצאנו לסיבוב פסטורלי בסביבה. הרכב והמדריך – ישראל, סיפר לנו בדרך מה אנו רואים ומה ההסטוריה של המקום. הכרכרה היתה מאד רומנטית, הדרך היתה יפיפיה, צעדי הסוס על השביל הישרו אווירה רגועה ועצרנו לתצפית וצילומים בנקודה שפרשה בפנינו את כל הנוף. יש אפשרות למסלולים שונים בכרכרה- באורכים שונים וגם להרכיב מסלולים אישיים עם אופציה לארוחה.

עוד פרטים אפשר בטלפון של ישראל – 052-8695488 ובאתר www.abarkay.com

את הדרך חזרה מנקודת התצפית עשינו ברכב חשמלי של "בינות תמרים אקולוגיקאר". מדובר ברכבים לנהיגה עצמית אבל עם הדרכה, ומסלולים שמגיעים לתצפית של יער לוי אשכול, או הירדן והירמוך בנהריים.

ברכבים יש אפשרות לארבעה או שישה נוסעים והם יכולים לעבור בתנאי שטח שונים כמו בוץ, עליות מפותלות וכדומה. כך אפשר לשלב גם את הנופים וגם את חוויית הנהיגה המיוחדת עצמה.

פרטים נוספים ניתן לקבל אצל דורון – 052-2975053.

התחנה הבאה שלנו היתה קיבוץ "שער הגולן" לחוויה מסוג אחר – סיור במקלט אמיתי מתקופת מלחמת ההתשה (1967-1970) כשהקיבוץ הופגז מגבול ירדן, והילדים, שאז לנו בלינה משותפת, בילו את רוב הזמן במקלטים. באמצעות סרט קצר שמוקרן במקום ניתן לראות איך התנהלו החיים בצל ההפגזות, לראות חפצים שנשמרו מאז , מספרי הילדים ועד מוקשים , ולנסות להבין איך אפשר לגדול בצורה כזו. מדהים לשמוע שהילדים שם למעשה הרגישו די מוגנים וכמו ילדים, ניצלו הרבה פעמים את העובדה שהמבוגרים לא בשטח, כדי לעשות כל מני תעלולים. הסיורים נערכים במגוון שפות. אותנו אירחה נורית קצירי, שהיא האחראית על המקלט, והיא הראתה לנו את עצמה בצעירותה, בתקופת אותה המלחמה. בקיבוץ, שהוא שיתופי, מחזה די נדיר בזמנים שלנו, אפשר גם לסייר בענפי החקלאות (סיורים אלה מיועדים למבוגרים ולכאלה שמתעניינים בחקלאות), ולבקר בבית האדם הקדמון  (שכולל הפעלות לילדים, בתיאום מראש ובקבוצות) . הסיור במקלט מתאים לילדים מעל גיל שמונה.

פרטים נוספים על האפשרויות השונות ב"שער הגולן", כולל גם אירוח כפרי, ניתן לקבל במייל: info@elmulgolan.co.il

התיאבון התחיל להתעורר והגענו ל"נחלה בטבע" – מסעדה דרוזית אותנטית בצומת צלמון דרום. במסעדה חיכו לנו קאסם ואשתו,   וגם שולחן מלא כל מני מטעמים מהמטבח הדרוזי  כמו סלטים מיוחדים (כולל חציל עם רימונים וענבים מוחמצים), עלי גפן מעולים, מיצי פירות מיוחדים, וגם מנות בשריות קלאסיות כמו מנסף שהוגש לוהט ובכמות ענקית לשולחן.

קאסם סיפר לנו על העם הדרוזי, היחסים עם ממשלות ישראל והמדינה , האהבה הגדולה והרצון לתרום (כפי שבדיוק עכשיו עם האירועים הנוכחיים אנו מגלים שוב ושוב את הנאמנות הרבה שרוחשים הדרוזים לישראל) וגם על האירועים המיוחדים לפסטיבל  – סדנאות הכנת עלי גפן כולל ליקוט בשטח, סדנת כבישת זיתים, אפיית סמבוסק ועוד הפתעות.

מידע ופרטים אפשר לקבל אצל קאסם – 050-3095250 וגם בדף הפייסבוק תחת השם "נחלה בטבע".

קשת יפיפיה הפציעה בשמיים, ואנו המשכנו לתחנתנו הבאה – חוות הנופש "ורד הגליל" (אין קשר למפעל השוקולד ). ההפתעה הגדולה של המקום לכבוד הפסטיבל היא מופע רודיאו אמיתי, עם בוקרים, סוסים, פרות ולאסו, כשהכניסה היא חינמית לגמרי. במקביל יהיו דוכנים של הפעלות, אפשרות לרכיבה על פוני, ליטוף חיות וכדומה לכל הגילאים, וכן הדלקת נרות חגיגית ומיוחדת לחנוכה.  במסעדה של המקום תוגש מנת קינוח מיוחדת לכבוד נושא השלום של הפסטיבל, שלצערי הרב לא יצא לנו לטעום ומאד חבל לי כי אני מכירה את האיכות של השף חיים טיבי שמכין אותה.

בגלל מזג האוויר הגשום לא יכלנו לראות דוגמא מהמופע אבל לא וויתרנו והלכנו לבדוק את הכוכבים הגדולים של המופע- הסוסים.

מי שמתכנן להגיע למופע, רצוי לבדוק קודם שאין שינויים בעקבות מזג האוויר .

עוד פרטים ומידע ב – www.veredhagalil.co.il

החשיכה כבר החלה לרדת כשהגענו לתחנתנו האחרונה – מסעדת רוברג בליבנים, שזה 12 דקות מטבריה. המסעדה היא כשרה ובשעות הבוקר משמשת כמסעדה חלבית, ואחר כך הופכת למסעדה בשרית. השף הוא אילן רוברג וכל הצוות הם בני משפחתו – הבנות תמי ואיריס במטבח, כקונדיטורית ומנהלת המסעדה בהתאמה, הבנים גיל ודורון הם אחראי המטבח והלוגיסטיקה, והאם עושה הכל…

במקום יש תפריטים רגילים, תפריטי טעימות וסדנאות בישול חוויתיות, ומה שאני אהבתי במיוחד- מצלמה שממוקמת במטבח ומראה על מסך גדול בדיוק איך מכינים את המנות בשידור חי.

לכבוד הפסטיבל, השף אילן רוברג שגם בישל למלך חוסיין ולראש הממשלה דאז יצחק רבין, את הארוחה שליוותה את אישרור הסכם השלום בין ישראל לירדן לפני עשרים שנה, משחזר את התפריט של הארוחה ההיא ומגיש בין השאר סלטים מיוחדים (כולל כאלה שאמורים להיות חלביים אבל אי אפשר להרגיש שהם בעצם פרווה), סלטים חמים כמו חומוס חם, מרק עדשים אדומים עם טאץ' של ערק, מנות עיקריות של דגים, פרגיות, פילה בקר ושיפודים ולבסוף הקינוח שזיכה את תמי, הבת הקונדיטורית , במקום ראשון בתחרות קינוחים (ושוב, למרות שהוא פרווה לחלוטין).

אנחנו זכינו לטעום מרק שומר עם מקל בצק מיוחד, כדי לחוות את הטעמים המיוחדים של המרקים, וכן את הקינוח הזוכה בעל הפרזנטציה היפיפיה.

עוד פרטים על המסעדה ואירועי הפסטיבל בה – www.roberg.co.il

את כל הטיול שלנו ליוותה מדריכת דרך בשם חדוה הדר שגם הסבירה, גם שרה לנו שירי ארץ ישראל וכינרת, וגם מצאה עבורנו פטריה שפרחה לאחר הגשם.

כאמור בפסטיבל יש מליון פעילויות ואפשרויות- רק ככה על קצה המזלג- סדנאות שוקולד מיוחדות ב"גליתא" – כולל ממתקי שוקולד בצורת יונת שלום, "חצר כינרת" הופכת לחצר ראשונים ומאמצת אווירה של חלוצים, כולל סיפורי אוכל של פעם, צילום בבגדי חלוצים ואפילו נזיד עדשים של פעם, שייט בכינרת ב"רוב רוי" ליד קיבוץ כינרת וירדנית, הבריכות של "חמת גדר" שמקבלות תוספת של מופעי קרקס ואש, הצגות לקטנטנים, מופע תוכים והאכלת תנינים ועוד, סיורים מזמרים ב"קבוצת כינרת", המון שירה בציבור (כולל עם שרל'ה שרון) באשדות יעקב איחוד ומאוחד- לרגל תשעים שנה להיווסדם, והמון טיולי שטח ופעילויות לילדים.

המידע המלא  על אירועי הפסטיבל – www.kinneret.info

Emaze – to be amazed…

אחד הדברים שעוזרים לנו להבין טקסט, הוא הקטע הויזואלי. קל יותר כשרואים – תמונות, וידאו, טבלאות, וגרפים. זו הסיבה למשל שבכל הביקורות שלי על מסעדות או חוויות, תמיד יש הרבה תמונות.

והדרך הטובה ביותר להעביר גרפים, תמונות וכדומה הן המצגות. רק מה, הבעיה היא הקטע הטכני. מה הכוונה? קודם כל, לא כולם יודעים לעבוד בתוכנות כמו פאואר פוינט, ושנית – הכובד והסרבול . אמא שלי, אישה מבוגרת, מאד אוהבת מצגות ששולחים לה – בדרך כלל תמונות בסגנון "נופי ירושלים בשלג" עם מוסיקה מתאימה. רק מה? לוקח המון זמן עד שהמייל עם המצגת הזו עולה, אם בכלל, בגלל כובד הקובץ. מעבר לכך, צריך לדאוג להביא או לשלוח את המצגת אם רוצים להציגה למשל בישיבה עיסקית, ואם רוצים לעבוד על עריכת מצגת צריך גם כן לשלוח אותה או להביא על החסן נייד (דיסק און קי). אז למה לא לקצר את כל העבודה הזו, וליצור אפשרות של גישה למצגת מכל מקום בכל זמן על ידי כל אחד.

וכאן נכנסת לתמונה Emaze. מהי "אימייז"?  זהו אתר ידידותי במיוחד, בכתובת www.emaze.com שמאפשר לכל אחד בעולם להכין מצגות בקלי קלות, עם המון תפריטים והמון אפשרויות, שעוזרות לכל אחד להרכיב את המצגת שלו בצורה המושלמת.

מה הכוונה? יש משטחים (TEMPLATES) כבר מוכנים, אבל עם המון המון המון גמישות ומגוון, כך שמי שרוצה עבודה מהירה, יכול פשוט לאמץ אחת, להכניס את החומר שלו ולסיים עם זה, או מי שרוצה להשקיע יותר ולהפוך את כל הענין לאישי יותר, יכול להזיז, לסובב, לשנות, לגוון, למחוק, להוסיף ולעשות כמעט כל מה שעולה על דעתו, כך שבפועל נוצרות מצגות שונות לפי דרישה.

אם נתחיל לספור את האפשרויות הרבות שיש ב"אימייז" לא נסיים כל כך מהר, אבל על קצה המזלג- ניתן לבחור סוגים שונים ורבים של רקעים, כולל תלת מימד , צבעים, פונטים, ניתן לסובב תמונות , לגרום להן לזוז, לשלב אנימציות, להוסיף טקסטים בשלל שפות – כמובן בעריכות שונות, ניתן לשלב סרטי וידאו, קבצי מוסיקה (ולהחליט אם תנוגן ב"לופ" או רק בעמודים מסוימים או לאורך כל המצגת), ניתן להוסיף ולהוסיף בלי סוף חומרים, ניתן לערוך טבלאות וגרפים, אפקטים, השתלת קטעים מאתרים שונים, אפילו לפתוח "חלונות בשידור ישיר" לאתרים אחרים כמו הבלוגים האישיים, והכל בקלות של "קופי –פייסט".

המצגת נשמרת בכל שלב, ותמיד ניתן לחזור ולשנות אותה. ואיך אחרים יכולים לראות אותה? לכל מצגת יש לינק, שאותו ניתן לשלוח למי שרוצים (וגם אם אנחנו משנים את התוכן, הלינק נשאר אותו דבר, ואם החבר ייכנס ללינק הוא כמובן יראה את השינויים האחרונים, הכל בשידור חי!), ניתן כמובן לשבת בכל אירוע עסקי ולהעלות את הלינק כדי להגיע למצגת, וכמובן ניתן לגשת אליה מכל מקום בעולם בכל זמן.

הפונקציות הן רבות, ויש גם קטגוריות מיוחדות ללקוחות פרימיום. בתוספת תשלום ניתן לקבל שדרוגים רבים כמו פרטיות – המצגת אמנם ברשת אבל רק למי שמורשה יש אפשרות לצפות בה, מה שטוב לעסקים שרוצים לשמור על הרעיונות והמוצרים שלהם לעצמם, אפשר להוריד את המצגת למחשב האישי וכך לעבוד עליה או להציגה גם כשלא מחוברים לאינטרנט ועוד פיצ'רים רבים ומפנקים.

מי שלא מעוניין יכול כמובן להשתמש בחלק החינמי של האתר.

יותר מכך, באתר ניתן לראות המון מצגות שיצרו אנשים אחרים, ואם רעיון של מישהו מוצא חן בעיניך, ניתן פשוט לשמור את העבודה שלו כמשטח עבודה, ואז להרכיב עליה את מה שאנחנו רוצים, ויש לנו מצגת כרצוננו.

ניתן לשקוע שעות רבות בלונה פארק הענק של האתר שמאפשר לנסות כל מני דברים (שזו לטעמי הדרך הטובה ביותר ללמוד ולהכיר את התכונות הרבות) ולהרכיב אין סוף מצגות (ספרי מתכונים, אלבומי טיולים, ביוגרפיות, ספריית וידאו, ברכות לחגים ואירועים, והיד עוד נטויה על המקלדת…).

אז נותר רק להכנס לעולם הפלאות של "אימייז" – www.emaze.com

והנה מצגת פשוטה שהכנתי לדוגמא- על טיול שרק חזרתי ממנו –

http://app.emaze.com/923105/sorrento2014

 

מט"ח – העוגן ללמידה.

תארו לעצמכם שאתם מנסים לפתור בעיה, וברקע יש פטיש אוויר מטרטר, מישהו חורט על לוח עץ, כלב נובח בלי הפסקה, הנעל שלכם פוצעת לכם את הקרסול, והשולחן שלכם רועד ומטשטש לכם את האותיות מול העיניים. אפשר לעשות משהו ככה?
כי זה העולם של מי שיש לו ליקויי למידה או הפרעות קשב וריכוז.
בישראל מאובחנים ילדים רבים (וגם מבוגרים, באיחור) כבעלי ליקויי למידה או הפרעות קשב וריכוז (או שניהם) ואז מתחיל המירוץ למציאת המידע – מה עושים? איך מתמודדים? ההתמודדות היא כמובן לא רק של הילד אלא גם של הוריו וגם של המורים שלו שצריכים לדאוג שהוא ישתלב ויתקדם עם כל הכיתה, ולא לכולם יש את הידע הנדרש לכך.
לכאן נכנס "עוגן" שכשמו כן הוא, מחבר בין הבלבול הרב והידע הקטוע שמסתובב בכל מקום, ומי שצריך אותו.
הדבר הראשון שיש להדגיש- מדובר במלכ"ר – ולכן הכל, כולל הכל – חינם , חינם ועוד פעם חינם.
עכשיו, אחרי שהבהרנו את זה- מהו בעצם "עוגן"? – מדובר בפורטל מקיף שמכיל בעצם את "כל מה שרצית לדעת על ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז".
הכתובת היא – http://ogen.cet.ac.il/
ומה יש שם? חוץ ממתכון לפאי בוטנים – הכל. וברצינות – האתר מחולק לשלושה חלקים עיקרים – תלמידים, הורים ומורים. האתר פתוח לקריאה בכל אחד מחלקיו, אם כי יש חלקים שדורשים הרשמה כמו תוכנות שונות שההרשמה עוזרת לנרשם לעקוב אחרי התקדמותו, אבל על כך בהמשך.

(התמונות הן צילומי מסך מתוך אתר "עוגן").

למעשה, החידוש הוא החלקים להורים ולמורים, שכן החלק של התלמידים כבר קיים מזה שנתיים.

כל האתר מדובב בקריינות, כך שגם מי שמתקשה בקריאה או בהבנת הנקרא, יכול ללחוץ ולקבל את הטקסט בשמיעה.

האתר זכה ב"תו הנגישות" מ"נגישות ישראל" בגלל הניווט הקל. כמו כן, חוץ מהקריינות אפשר גם לשנות את צבע הפונטים, את גודלם, צבעי המסך וכדומה, כך שכל אחד יכול לסדר לו את האתר בצורה הטובה ביותר לשימושו.

אי אפשר להתחיל לפרט מה יש באתר, אפשר לשוטט שם שעות. סקירה קטנה תגלה לנו אוצרות כמו –

ב:"עוגן לתלמידים" – איך אפשר להעזר בפעילות גופנית לשיפור הריכוז, מהם ליקויי הלמידה השונים, איך מאבחנים ומה עושים עם האבחונים, מהו ADHD, איך מערכת החינוך מנסה לערוך התאמות כדי לעזור בהתמודדות עם הקשיים, מה עושים כמבוגרים – עם הבגרויות, עם הגיוס, עם קבלת רשיון נהיגה ומה קורה באוניברסיטה?

כמו גם טיפים שונים לתלמידים – איך מתארגנים בבוקר למשל, איך הטלפון הסלולרי יכול לעזור, איך לארגן את התיק, איך לומדים למבחנים, איך הטכנולוגיה יכולה לעזור?

סעיף חשוב הוא סעיף הסיפורים האישיים, שמלווים כמו הרבה תכנים אחרים, בסרטוני וידאו, ומציגים אנשים שמתמודדים עם הקשיים ומה הסיפורים שלהם וההצלחות.

ב"עוגן להורים" ישנם הסברים רבים איך מאבחנים הפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה אצל ילדים בגילאים השונים – מהגיל הרך והלאה ואיך מתמודדים עם ילד עם בעיות כאלה. כולל גם בבגרותו – כמו בענין מציאת תעסוקה מתאימה. ההורים גם יכולים להתייעץ עם מומחים שמתנדבים באתר ועונים על שאלות במגוון תחומים – אם זה בתחום הלימודי ואם זה בתחום התרופתי למשל.

ב"עוגן למורים" יש מידע רב עבור אנשי החינוך- מההתחלה- מה קורה כשגננת חושדת שלילד יש בעיה מסוימת, דרך ההתמודדות עם הילד בתוך כיתה של ארבעים ילדים, ההקלות והזכויות שיש לילד כזה בתוך המסגרת החינוכית, והקשר עם ההורים.

שני חלקים נוספים ומאד שימושיים הם –

"תוכנות וכלים" שמכילים אוצרות רבים שמסייעים לתלמידים להתגבר על הקשיים. התוכנות מחולקות לפי נושאי לימוד- קריאה, מתמטיקה, גאוגרפיה, הסטוריה וכו', ולפי בתי הספר – יסודי, חטיבה או תיכון (ויש גם חלק בערבית). אני בחנתי למשל את תוכנת "גמבה" שמיועדת לקריאה, והיא בנויה כמו "בלי סודות" הקלאסית, כך שלמשל ילד נדרש להשלים אותיות חסרות במילה, ואם הוא טועה יש רמזים, עד שהוא מגיע למילה הנכונה וכך הלאה, והכל בגרפיקה מאד מזמינה וידידותית. בתוכנות הללו נדרשת הרשמה, (שוב כמובן חינמית לגמרי) כדי שהילד והוריו יוכלו לעקוב אחרי ההתקדמות.

חלק חשוב נוסף הוא  כאמור הלוח שבו ניתן למצוא פרסומים רבים על כל הדברים הנלווים שיכולים לעזור – מאבחנים, מטפלים, מורים, ספרים, בתי ספר, מועדוניות, תמיכה ועוד. יש לציין שהחלק הזה הינו אינפורמטיבי ולא מהווה המלצה על שירות זה או אחר, אבל בקרוב אמורה להיות שם אופציה של המלצות, כך שאפשר לקרוא חוות דעת של אחרים. בכל מקרה אפשר בנתיים לגגל את שם השירות ולמצוא מידע נוסף ברשת.

אז ההמלצה מכל הלב- כל מי שיש לו קשיים, כל מי שיש לו קרוב עם קשיים, כל מי שמלמד ילדים עם קשיים, האתר זמין, פתוח ונוח-  כדאי לבוא.

 

בחג שבועות תעשה לך… טיולים בחבל מודיעין.

פסח הוא חג ארוך, ואנשים מטיילים ימים ארוכים, נוסעים מרחקים לקצות הארץ כדי להשתחרר מקוביות הבטון העירוניות, ולנשום קצת טבע, ובעיקר, להראות לילדים שהחלב לא מגיע רק מהסופרמרקט, ו"ים השיבולים" קיים באמת ולא רק בשירי החגים.

שבועות הוא חג קצר, חלקו חג דתי שלא מאפשר לשומרי המצוות יותר מדי מרחקים, ועדיין רוצים לתת תחושת טבע לילדינו, והדרך הנוחה- להשאר קרוב לבית ועדיין להנות מהטבע והחקלאות. איך עושים את זה? מצטרפים לפסטיבל "חגיגה בלבן בחבל מודיעין" שבו הרבה חוות ואטרקציות שיעבירו את הטבע למבוגרים ולילדים בצורה הכי כייפית, ובמרכז הארץ, בגישה הכי נוחה שאפשר (ושימו לב לפרוייקט של רכבת ישראל שעושה את זה עוד יותר קל וכייפי).

אז במה בדיוק מדובר?

בסופי השבוע של ה29 למאי, וה5-7 ליוני, (לפני ואחרי חג השבועות עצמו, וכן באיסרו חג), יתקיימו אירועים רבים ביישובי חבל מודיעין. הוזמנתי לטעום חלק מהם, באמת חלק קטן, והנה מה שחוויתי.

את הדרך לחבל מודיעין עשיתי ברכבת ישראל, שעורכת באיסרו חג – יום חמישי ה5 ליוני, הפנינג מיוחד שבו תהיה נסיעה מיוחדת ברכבת מתחנת תל אביב לתחנת פאתי מודיעין, ובה יחולקו הפתעות לילדים, תהיינה הסעות מאורגנות מתחנת הרכבת למוקדי הפעילות בפארק הקופים ונאות קדומים (שבהם יש אטקרציות רבות לילדים ולמשפחות – הנה פרטים – http://park.monkeypark.co.il/  וגם כאן  – http://www.n-k.org.il/ , והזכרנו כבר שהכניסה למוקדי הפעילות תהיה חינמית לנוסעי הרכבת? . כמו כן יהיו סיורים מודרכים ומאורגנים כולל הפעלות והפתעות לילדים – וכל זה, שימו לב – במחיר הנסיעה ברכבת בלבד.

(הפעילות כרוכה בהרשמה מראש באתר הרכבת – http://www.rail.co.il/HE/Pages/homepage.aspx )

הנסיעה ברכבת היתה בעיקר מרגיעה, כי הגעתי אליה מכבישים מפוצצים בפקקים, רמזורים שלא נגמרים וצפירות ללא הרף, וכאן הדרך אצה לה דרך החלון בתנועה חלקה ובמושבים נוחים.

ירדתי מהרכבת והתחנה הראשונה היתה בכפר רות – חוות הזיתים "אלדין". המקום שופע אטקרציות שמחולקות לתחנות  ומודרך על ידי בעל המקום, בחור בשם רימון שמוביל בין תחנת הפקת שמן והסברים על הייצור, פינת צמחי תבלין שהילדים מוזמנים ליצור עציץ לעצמם, הכנת אורגנו אמיתי, פינות חי עם המון חיות לליטוף, הדרכה בטחינת קמח להכנת פיתה לארוחה, זולה לרביצה, הסברים על שבעת המינים, ועוד (במקום גם נמכרים שמנים וסבונים שמיוצרים שם). (ובלי קשר לאירועי שבועות, גם ניתן לערוך שם ימי הולדת מדליקים במיוחד).

עוד מידע ב- http://www.thm.org.il/sites/%D7%97%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%99%D7%9F/

(בתמונות – למעלה ולמטה – הפעילויות ב"אלדין")

התחנה השניה בה ביקרתי היתה "בן שמן ריינג'רס"– סיורי טרקטורונים באזור, במסלולים שונים. אחרי הדרכה קלה, יצאנו לדרך. בעיתוי מדהים יום הביקור שלי היה אחרי לילה גשום, והשלוליות הוסיפו לתחושת ה"שטח" כשנהגנו בין המהמורות והשבילים של הרבה שדות שיבולים. האדרנלין קפץ ביחד עם הריינג'ר, והאדמה הרוויה במים העלתה ניחוחות של טריות וירק. כמובן שגם בימים יבשים זה עונג לאתגר את עצמנו בנהיגה כזו, שאנו לא מרשים לעצמנו בכבישים המונוטוניים היומיומיים שלנו בערים הגדולות.

עוד מידע – http://www.benshemen.com/ (כולל פעילויות מיוחדות לשבועות עם כל המשפחה).

התחנה הבאה בחבל מודיעין – כפר הנוער בן שמן, וביקור ב"מוזיאתר"  – מוזיאון שמספר את סיפורו של הכפר שהוא גם סיפורה של המדינה שבדרך ואחרי הקמתה, הבוגרים המפורסמים (ויש עוד כמה חוץ משמעון פרס…), הפעילויות הרבות שמתקיימות בכפר שבו התפיסה היא שבני הנוער עצמם מנהלים את המקום – עובדים בכל הענפים, לומדים חקלאות וביולוגיה ברמה גבוהה ומעורבים בכל תחום. את הכפר יסד רופא ילדים ברלינאי בשם ד"ר להמן, שהאמין באהבת הארץ, אהבת האדמה ופלורליזם, עקרונות שנשמרים בכפר עד היום. במהלך חג השבועות ניתן יהיה לתאם סיור רגלי בכפר, שבו המדריכים יספרו את כל הסיפורים ההסטוריים שמלווים את הכפר ובעצם את כולנו כתושבי המדינה.

עוד מידע – http://www.ben-shemen.org.il/

אחרי כל זה צריך גם לאכול משהו, חצינו את הכביש בין ה"מוזיאתר" של כפר הנוער והגענו ל"מקום בכפר " – מזנון ומסעדה שמנוהל על ידי יוסי פרץ ואשתו תמי, ומגיש ארוחות באווירה ביתית ונעימה. המסעדה הכשרה דואגת במיוחד לילדי הכפר , וגם מארחת אירועים עד 150 איש. אנחנו טעמנו מבחר סלטים, קציצות וקוסקוס שניכר בהם המגע הביתי, וקינחנו באבטיח מרענן וקר.

עוד מידע בטלפון – 08-9245887

שבעים וטובי לב (האמת, אנחנו תמיד "טובי לב" אבל עדיף להיות גם "שבעים" על הדרך…) נסענו למקום הבא- חוות גלעד במושב גינתון.

כבר בכניסה פגשנו את מוטי שווארץ – הסבא של הבובות. תושב גינתון שנכדיו ביקשו ממנו בובות והוא הפך את הבקשה לתחביב מקסים, ומאז מייצר בובות עץ מיוחדות (ובטיחותיות לילדים), חלקן נעות, חלקן לא, וכולן קסומות. בחג השבועות שווה לקפוץ לסטודיו שלו ולהשתתף בסדנאות בובונאות מיוחדות.

עוד מידע ב – http://www.thm.org.il/sites/%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A5-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%91%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%A5/

בגינתון כאמור היינו ב"חוות גלעד" שמציעה חווית חקלאות אקולוגית שבמהלכה בחג השבועות , ילדים יוכלו להנות מהשתתפות בקטיף ירקות שונים, טחינת קמח, ליטוף החיות החופשיות שם (כולל תיש מצחיק ואינטליגנטי במיוחד), וסדנאות ופעילויות מיוחדות.

עוד מידע- http://www.havatgilad.com/

התחנה האחרונה היתה מיוחדת במינה- הגענו למושב ברקת, מושב שהגרעין שלו היה 70 משפחות יוצאות העיר חבאן בתימן, שעלו ביחד והקימו מושב שמשמר את התרבות המיוחדת של יוצאי העיר הזו. במסגרת הפסטיבל יש פעילות מיוחדת של נשות המושב, שמארחות בבית אותנטי, מכינות מנות מסורתיות (באירוח שאני השתתפתי הן הכינו מאפה המכונה "לחח" שהוא שילוב של לחם וקרפ שנעשים על אש גלויה ומכילים תערובות דגנים מיוחדות, ומוגש עם חילבה ועגבניות מרוסקות, ביחד עם משקה המכונה "קפה לבן" העשוי חיטה). אנחנו קיבלנו הסברים על כל מאכל, על התרבות וההסטוריה של בני חבאן, ולבסוף גם מופע פולקלור שבו הדגימו הנשים איך היו חוגגים נישואים, ואיך היתה מגיבה האישה הראשונה כשבעלה היה מתחתן עם אישה נוספת (ויש המון הומור בענין).

(בתמונות למעלה ולמטה – אוכל ופולקלור אצל הנשים החבאניות במושב ברקת).

הסיור שלנו הסתיים כאן, אבל אני חייבת להוסיף המלצה חמה במיוחד על עוד אטרקציה שנמצאת בפסטיבל "מטיילים בחבל מודיעין" – מחלבת מרקוביץ במושב נחלים, בה ביקרתי בעבר- http://cafe.mouse.co.il/post/2640452/  (ובמיוחד לכבוד החג יש גם תצוגת "אמנות בלבן" של אמני חבל מודיעין ליד המחלבה).

ורשימת האטרקציות עוד ארוכה- בין השאר אפשר  לטייל ביער בן שמן עם קק"ל ללא תשלום, להתנסות בסדנת יין חוויתית ביקב וילה וילהלמה, לצפות במופע אבוריג'יני בפארק הקופים (שכלול כאמור בטיול הרכבת), לסייר בעקבות שבעת המינים בברקת, טירת יהודה ובני עטרות, להתנסות בחליבת עיזים במבוא מודיעים, ובאותו מקום גם להתנסות בייצור גבינה, טוויה, אריגה ויצירת תמונות מן הטבע, לטחון קמח ולאפות פיתות בבית האיכר בכפר הנוער בן שמן, להשתתף בסדנאות שוקולד וקרמיקה בבני עטרות ויצירת כלים באבניים בגבעת כוח, לחגוג את "חג הלחם" בכפר חשמונאי בשילת, והרשימה כמעט אין סופית.

את כל הפרטים המלאים – איפה, כמה וכיצד-

אפשר בטלפון – עמותת תיירות חבל מודיעין – 03-9728999

באתר- http://www.thm.org.il/  (בדף הראשי יש לינק לרשימה מפורטת ומדוייקת של כל האטרקציות והפרטים)

וכמובן בפייסבוק –https://www.facebook.com/tayarutmo או לרשום בחיפוש "תיירות חבל מודיעין".

 

"שישי בשטח 2014"- חוויה חדשה (וחינמית!) מבית "טיולי".

 האתר  של  "למטייל" – "טיולי" , יחד עם "קפה טורקי עלית" התאגדו לרקום חוויות חדשות (וחינמיות לגמרי!) לצעירים. בשנים קודמות התקיימה פעילות "שישי טיולי" בחודש אוגוסט שבה התקיימו טיולים מודרכים חינם להורים וילדים לכבוד החופש הגדול. הפעם ב"טיולי" חשבו על הצעירים (וגרמו לי להצטער שנולדתי 15 שנה מוקדם מדי…).

הפעם היוזמה היא "שישי בשטח – כל אחד והשטח שלו" – פעילות חינמית לצעירים (גילאי 18-30, לא שמי שמבוגר יותר הוא לא "צעיר" אבל היה צריך להגדיר את הקבוצה איכשהו.. – אז אם אתם בני למעלה משלושים – הפעם זה לא עבורכם – אבל אם יש לכם ילדים/ אחים/ בני דודים/ חברים או מי שאתם חפצים ביקרו ובפינוקו – הראו לו פוסט זה, זה שווה!).

במה בדיוק מדובר?

כל אחד מהצעירים יכול לבחור פעילות שמתאימה להעדפות שלו – טיולי אוכל (שבהם המטיילים יסיירו באתרים מיוחדים, יאספו צמחים לבישול, ישתתפו בהכנת מנות בטבע עם מדריך קולינרי ובסוף גם יאכלו אותם כמובן…), טיולי צילום – עם מדריך שיוביל את המטיילים לנקודות צילום מיוחדות, טיולי אתגר– מסלולים למיטיבי לכת כולל גלישת צוקים בשטח (שיואו, איך שאני מקנאה!), וטיולי לילה – חוויה מיוחדת וקסומה.

כל אחד רשאי להשתתף בטיול אחד בלבד על מנת שכמה שיותר צעירים וצעירות יוכלו לחוות את החוויות המיוחדות הללו. כמה מיוחדות? הנה תראו דוגמאות מהמסלולים –

טיול אוכל אחד למשל יהיה בבקעת הנדיב- ויכלול ארוחה בסגנון "מסטפונה" (טמון באדמה) שבה כל המצרכים והכלים יחכו בשטח , המשתתפים יכינו בשרים, פיתות, מאפים, סלטים, יעצבו את השולחן, ובזמן ההמתנה לאוכל יצאו לטיול בשמורת הטבע תוך דגש על טעימות ולמידה על צמחי מאכל שונים ושימושיהם. טיול אוכל אחר למשל הוא "טיול גריל" בנחל אלכסנדר שמשלב טיול ותצפיות על הצבים שמתגוררים במקום, ביחד עם הכנת ארוחת גריל. יש גם סדנת פוייקה.

טיולי הצילום יהיו לאזורים כמו רכס הכרמל, מעין צבי, שמורת חוף השרון, ותהיה הדרכה על צילום אומנותי, משחקי טקסטורות, בעלי חיים כמו עופות ודגים ועוד.

טיולי האתגר יהיו למיטיבי לכת עם המון טבע ותצפיות וכמובן חוויה מסעירה של גלישת צוקים והמון הסטוריה, וטיול הלילה שיהיה בליל ירח מלא, בנחל חווארים עם מסלול מיוחד במינו.

הזכרתי כבר שאני מקנאה?

נקודות חשובות –

הטיולים יתקיימו בתאריכים – 28.3, 4.4, 11.4 וטיול הלילה 17.4 שבו יתקיימו שלושה טיולים במקביל בהפרשים זה מזה, כדי למצות את המקסימום מהלילה המיוחד והמקסים.

ההרשמה לטיולים מתקיימת באתר "טיולי" ומדי שבוע ייפתחו הטיולים לסופשבוע הקרוב להרשמה ללא עלות. כל טיול מוגבל בכמות הנרשמים (כאמור בגילאי 18-30). ההרשמה היא על בסיס מקום פנוי ומותנית בקבלת אישור סופי מהאתר. בכל הטיולים ההגעה היא עצמאית למעט טיול הלילה שלמען הבטיחות תהיה הסעה מאורגנת מנקודות מרכזיות.

בטיולי האוכל – כל המצרכים וכלי הבישול כשרים, כלי האוכל חד פעמיים. בטיולי המטפונה והפוייקה יש פתרונות גם לצמחונים!!!

 

לטיולי הצילום רצוי להביא חצובות, עדשות מאקרו, עדשות טלה וכו', אבל זו המלצה בלבד ולא הכרח.

המסלולים בטיולים הקולינרים והצילום הם קלים.

באתר "טיולי" ניתן למצוא למעלה מ180 מסלולי טיולים , אטרקציות לכל המשפחה, מדריכים וטיולים מאורגנים ועוד. במדור "טורקי בשטח" בשיתוף קפה טורקי עלית, יש גם נישה למטיילי שטח קלים, כאלה שיש להם ג'יפים ומעוניינים לטייל איתו אבל לא לקרוע אותו לגמרי. במדור הזה  יש גם מסלולי טיולים רגליים, נקודות עצירה (להכנת קפה טורקי כמובן), טיפים, כתבות לג'יפאים ועוד.

 

קפה טורקי עלית מיוצר מאז 1963 בלוד, התערובת הינה סודית ובמהלך הקלייה נוצרים יותר מאלף חומרים שונים שיוצרים את הטעם והארומה המיוחדים. לייצור שקית אחת של מאה גרם קפה יש צורך ב500 פולי קפה. שיח קפה אחד מניב בשנה כמות לשבע שקיות קפה עלית. בכל שנה בישראל שותים כ350 מליון כוסות של קפה טורקי עלית, כש80% מהצרכנים מכינים קפה בוץ ועשרים אחוז מכינים אותו בשיטות מסורתיות (ואין כמעט מוצא שאין לו שיטה מיוחדת).

ההרשמה והפרטים באתר – http://www.tiuli.com/tiuli_month.asp

והזכרתי כבר שזה חינם-חינם-חינם?

MAPPO קורה פה?

logo2

 

 

כולנו אוהבים מועדוני צרכנים, כי כולנו אוהבים להרוויח כמה שיותר (ולהוציא כמה שפחות). זו הסיבה שיש לנו בארנק כל מני כרטיסי מועדון שנותנים לנו הנחות או הטבות ברשתות השונות. המגבלה של הכרטיסים האלה היא שכל כרטיס שייך לרשת או לחנות, וצריך לחזור אליה ספציפית ולרכוש רק בה כדי לקבל את ההטבות.

תומר באומל, יזם צעיר, חשב כמה צעדים קדימה ועלה על רעיון טוב יותר- למה לא ליצור מועדון לקוחות עם מבחר אפשרויות ענק, שבו כולם מרוויחים?

וכך קמה אפליקצית MAPPO – מועדון צרכנות שבו מקבלים חזרה כסף על כל קניה, במבחר ענק של מקומות, וללא הגבלה.

איך זה עובד?

נניח שבא לנו לאכול ארוחת צהרים ואנו באזור מסוים. מה שעלינו לעשות הוא להכנס לאפליקציה, למצוא רשימה ענקית של מסעדות, ברים, מסיבות, אירועים ועוד שנמצאים בסביבה שלנו (או בסביבה הרצויה לנו גם אם אנחנו לא נמצאים בה כרגע) ולבחור מקום. יש חיתוכים שונים כמו כשרות, מנות צמחוניות , ואפילו מקומות ידידותיים לכלבים, כדי שלא נצטרך להפרד מידידנו השעירים בשביל להנות. מגיעים למקום, נהנים מהארוחה, המשקה או האירוע ומקבלים את החשבון. במעמד התשלום מקלידים באפליקציה את סכום התשלום (שמופיע גם אצל בעל המקום שמאשר אותו) ובאותו רגע ממש, עשרה אחוזים מהתשלום חוזרים לארנק האלקטרוני שלנו באפליקציה, לשימוש עתידי , שמאפשר צבירה, מאפשר שימוש ללא הגבלה ונוח מאד.

ביום אחר, כששוב מתחשק לנו ללכת לאכול, שוב בוחרים מקום באותה השיטה, והפעם במעמד התשלום שולפים את האפליקציה ואומרים "אני רוצה לשלם חלק/ הכל בכסף שהצטבר לי" וכך הסכום יורד מהחשבון מיידית, ובניגוד למבצעים שונים , כאן אפשר לכסות את כל מחיר הארוחה בכסף הווירטואלי של "מאפו". ארוחה חינם, מה יותר טוב מזה?

(ואגב, גם על התשלום הווירטואלי מקבלים שוב החזר של עשרה אחוזים… ).

יתרון גדול נוסף של MAPPO  הוא שבשום שלב לא מכניסים פרטי כרטיס אשראי למשל, כך שהכל בטוח ומסודר.

יום יום מצטרפים עוד ועוד בעלי עסקים לרשימת Mappo friendly כך שהמבחר הולך וגדל, וכולם מרוויחים – הצרכן מקבל הנחות וארוחות חינם, והעסקים מקבלים עדיפות בבחירה של הלקוח שיעדיף ללכת למקום שבו יש לו הטבה מאשר מקום שלא מאפשר את ההטבה ולא לשכוח את הפירסום והחשיפה.

מעבר לזה, לא רק שמקבלים הנחה ,מקבלים גם אינפורמציה- איפה יש מסעדות, מה יש בהן, איפה יש מסיבות , ברים וכו' (ובעתיד אפילו חיתוכים כגון מידת הצפיפות באותו מקום בזמן אמת, כי יש הבדל בין צפיפות רצויה כגון במסיבה, לבין צפיפות לא רצויה כמו במסעדה).

השירות חינם!.

"מאפו" קיימים כבר חודש, והשאלה היחידה שיכלתי לחשוב עליה היא "איך לא חשבו על זה קודם"?

עוד פרטים באתר הבית – https://www.mappo.co.il/#!/

דף הפייסבוק- https://www.facebook.com/MappoApp

סרטון הסבר מפורט – https://www.youtube.com/watch?v=lUM-kIivxCk&list=PLoSM7wZxcyu2gzZRVt4ywlC17HIUFKzRl&feature=c4-overview-vl

הכל במאה.

כשרוצים לרזות, לשמור על הגזרה או סתם לשלוט על מה שאנחנו מכניסים לפה, אנחנו מחפשים שיטה ומוצאים. אחת? לא, מליון. המון שיטות, המון טבלאות, המון נתונים. מה אין לנו? זמן לכל זה.

כי למי יש אפשרות, סבלנות או ידע כדי לספור אחוזי שומן, ביחד עם כמה סוכר, ביחד עם פחמימות או תהליכים או שעות… רק המחשבה עושה תאבון לעוד חפיסת שוקולד…

את ספירת הקלוריות לא צריך להציג, השיטה הנוחה ביותר והקלה ביותר לדעת כמה אנחנו מכניסים לפה.. זה כמובן בתנאי ש.. אנחנו יודעים כמה קלוריות יש בכל מוצר. אז נכון, בחבילות מוצרים תמיד יש נתונים על ערך קלוריות למאה גרם אבל לכו תתחילו לשקול כל חלק מהחבילה כדי לדעת כמה הוא שוקל ואז לעשות חישוב כמה קלוריות זה..

זו בדיוק הדילמה שבה נתקלה לפני כעשר שנים רוני גורדון, שפשוט רצתה להוריד כמה קילו והסתבכה עם החישובים עד שחשבה על ביצת קולומבוס- למה בעצם שבמקום שהצרכן יתחיל לחשב כמה קלוריות במה שהוא מכניס לפה, שהיצרן לא יעשה את זה?

 

היא המשיכה לפתח את הרעיון וחשבה על כך שהמידות שדיאטניות ותזונאים בדרך כלל מקציבים הן ביחידות של מאה קלוריות, מה שאומר שעדיף לספור ביחידות האלה, להפוך אותן למעין "מטבע" שקל יותר לספור כך שאם התפריט הרצוי מקציב למשל 2000 קלוריות ביום, זה קל הרבה יותר לצרוך 20 כפולות של מאה קלוריות שמחושבות מראש מאשר להתחיל לחשב כל מוצר ומוצר, לגלות כמה קלוריות יש בחלק היחסי או להפך – לחפש חלק יחסי במשקל קלורי מסוים ואז לעשות חשבון של הכל ביחד, מה שדורש תואר שלישי במתמטיקה.

וכך נרשם הפטנט – אריזות של מאה קלוריות של כל מוצר, כשהחישוב הוא על פי ספירת האריזות, בערך כמו במסעדות סיניות מסוימות שבהם לא  סופרים את המנות שאכלת אלא את הצלחות הריקות שהותרת.

אחרי רישום הפטנט קם האתר – מועדון ה100- http://www.100cal.co.il/

כל המידע, כל המוצרים שארוזים באריזות של מאה קלוריות, כך שקל לבחור ולדעת בדיוק מה אכלנו בכל יום מבחינה קלורית.

כמובן שאין דין קלוריות שנובעות משוקולד למשל כקלוריות שנובעות מקמח מלא, אבל תפריט מאוזן יהיה קל יותר לשמירה כשנדע לחלק את הקלוריות היומיות לקלוריות "בריאות", לקלוריות "משביעות" ולקלוריות "פינוק" שאנו יכולים להרשות לעצמנו בתנאי שנשגיח על הכמות, מה שקל לעשות כשמדובר באריזות מוכנות מראש.

בתמונה למעלה – רוני גורדון מחזיקה קופסה גדולה וכבדה שמכילה המווווווווווווןןןןןןןןןן אוכל שאפשר לאכול ב2000 קלוריות יומיות שיסייעו לנו לשמור על המשקל ועל הבריאות.

היתרון של אריזות כאלה הוא כמובן ברור – לא צריך לעשות חשבונות, ניתן לקחת אריזות מוכנות לכל מקום, זה עוזר לנו לקבל פרופורציה על הכמויות שאנו אוכלים ולשלוט עליהן כי כשהאריזה קטנה, אוכלים רק אותה, וכשהיא גדולה וצריך לאכול רק חלק ממנה… טוב, כמה אנשים יכולים למשל לעצור אחרי ארבע קוביות שוקולד בלבד?

מעבר לכך, מדובר גם בענין חסכוני מכיוון שכשאנו קונים אריזות גדולות, שאמורות להיות "חסכוניות" , בפועל אנו נזרוק חלק מהתוכן בגלל שיעמום ,בגלל התיישנות, בגלל קילקול, מה שאומר שהוצאנו יותר כסף על אוכל פחות טרי, מה שלא קורה באריזות קטנות.

באתר אפשר למצוא חיתוכים שונים שיעזרו לנו להרכיב את התפריט הנכון לנו לפי גופנו ולפי רצוננו – לרזות, להעלות במשקל או פשוט לשמור על המצב הקיים, כגון לפי סוגי מזונות, לפי מחירים, לפי מדד בריאות (כך למשל משקללים כמה נתרן יש במנה, כמה שומנים וכו' לפי סולמות מדעיים שונים). כמו כן יש אפילו אפשרות לדעת כמה אוכל מקבלים ב"מחיר" של מאה קלוריות מכל מוצר (שהרי נקבל באותו ערך הרבה יותר סלט מאשר עוגה למשל…).

ובעידן של השמנת ילדים, ללמד אותם מילדות להסתפק באריזה קטנה עם כמות נשלטת, קל יותר מאשר לתת להם שקית ענק ולצפות שיאכלו רק חלק…

גם היצרנים החלו להבין שהציבור היום מודע לצורך בשליטה על הכמויות למען הבריאות (וגם הכיס) ויותר ויותר יצרנים אורזים את מוצריהם גם באריזות של מאה קלוריות. את כל המוצרים הללו ניתן למצוא כאמור באתר, בחיתוכים שונים.

כשרוני הרכיבה לנו סל של מוצרים בערך כולל של 2000 קלוריות, מה שאמור להתאים לאישה הממוצעת, הופתעתי לגלות את כובדו ואת הכמות הגדולה של מוצרים שבעצם "מותר לי" לאכול ביום אחד, מה שנתן לי פרופורציה על שטויות אחרות שאני אוכלת ושיכלתי במקומם לאכול את כל הקופסה ולשבוע הרבה יותר (וגם להיות יותר בריאה על הדרך).

בעתיד מתכננת רוני אף לפתוח חנות כמו "הכל בדולר" רק במקרה הזה "הכל במאה קלוריות" כך שבכל רגע נתון נדע בדיוק כמה קלוריות בסל הקניות שלנו ומאוחר יותר בתפריט שלנו.

בתמונה למעלה- חלק קטן ממבחר המוצרים שיש בו חלוקה פנימית לפי אריזות של מאה קלוריות כך שזה גם חסכוני וגם נותן לנו שליטה על הכמויות שאנו אוכלים (והאריזות גם שומרות על הטריות).

"מועדון המאה" הוא אובייקטיבי ומטרתו להגדיל כמה שיותר את מאגר המוצרים הארוזים ב"מאה קלוריות" כדי שיהיה יותר מגוון למי שרוצה להשתמש בשיטה.

השימוש באתר וההצטרפות ל"מועדון המאה" הם חינם.