ארכיון תגים | טאבון

FRATELLI – אהבה איטלקית בפולג

 

BeFunky-collage

אחד המושגים הדומיננטיים באיטליה הוא מושג המשפחה. ה"פמיליה" היא שורש חייו של כל איטלקי, והקשר של אמא איטלקיה וילדיה, ובינם לבין עצמם יכול להתחרות בהצלחה באמא הפולניה.

"פרטלי" – מסעדה איטלקית חדשה אימצה את הקונספט המשפחתי ופירוש השם הוא "אחים", מה שמשקף את העובדה שכל מי שנכנס למסעדה מרגיש בבית.

עיצוב המסעדה מזכיר קולנוע של פעם, ואי אפשר לפספס את טאבון העצים הגדול שלוהט בטמפרטוורה של קרוב ל400 מעלות ומפיק תוך דקות שלל פיצות ופוקצ'ות עסיסות ומהבילות.

פתחנו את הארוחה בכוס יין משובחת מתפריט האלכוהול ואחר כך ניגשנו אל אחד הדברים המיוחדים בתפריט – ה "ציקטי". מדובר על הגירסה האיטלקית למאזטים, אוסף מנות (בשיטת מילוי חוזר) שמהווה לקט מתפריט המנות הראשונות ומשתנה כל יום.

אנחנו קיבלנו קרפצ'ו בקר- פרוסות דקות כבושות בשמן וחומץ בלסמי עם קונפי שום, זרעי עגבניות, נגיעה עדינה מאד של צ'ילי, נגיעות סלסה וורדה, פרמז'ן ורוקט, ארטישוק איולי לימון, סלט פריקה על לבאנה סלסה וורדה, כרובית פריכה על איולי לימון ועשבי תיבול, ארנצ'יני- אותם כדורי אורז פריכים עם גבינות ובטטה צלויה  על איוליה בזיליקום ועגבניות, סלט רומאי מחסות פריכות ברוטב שום עשבי תיבול מתקתק עם תפוחי אדמה ננסיים, קרעי עוף צרוב, בצל סגול, שעועית ירוקה וגילופי פרמז'ן, וגולת הכותרת שליוותה את כל העסק- פוקאצ'ת הבית שיצאה שניות קודם לכן מהטאבון, שמנמנה וריחנית, מנוקדת במלח גס ומלווה בקעריות של שמן זית וחומץ בלסמי, ועגבניות מרוסקות עם שום.

אם כל הפירוט נשמע ארוך, אפשר לדמיין את הכמויות, כך שלא ניצלנו את אפשרות המילוי החוזר, כדי להשאיר מקום למנות העיקריות.

מבחינת המנות עצמן, קשה להחליט בין אחת לשניה מכיוון שכל אחת שונה, האחת על בסיס ירקות, השניה על בסיס בצק, מנות חמות כמו הארנצ'יני או קרירות כמו הסלטים, רטבים שונים, מידות חריפות שונות (אם כי אף מנה לא הייתה ממש חריפה) ועוד.

לעיקריות בחרנו מנות משתי קטגוריות שונות – ממחלקת הבשר בחרנו ב"פולו וורדה לימונה" – שיפודי חזה סופרים במרינדת עשבי תיבול לימונית, צלויים בטאבון עם ירקות העונה. המנה השניה שבחרנו היא "מאסט" בכל מסעדה איטלקית – הפיצה. מבין שלל הפיצות המוצעות, לבנות ואדומות, בחרנו בפיצה טרטופו – פטריות טריות, מוצרלה, מחית כמהין, בצל ירוק ופרמז'ן.

מבחינת מנת העוף, הוא היה עסיסי בצורה שלא תאמן, נמס בפה ומפתה בכל נגיסה. הפיצה הייתה פיצה קלאסית, עם שוליים עבים ואמצע דק ופריך, שנשא בגבורה את התוספות. גודל הפיצה הוא כפיצה זוגית, ובמסעדה מציעים לעשות "טייק אווי" למי שלא מצליח לסיים את המנה.

תפריט הקינוחים מתרענן בימים אלה ממש, והמבחר הקיים בחרנו במנה מיוחדת של עוגת גבינה סיציליאנית אפויה במרקם קטיפתי, בשילוב פקאן מסוכר, אשכולית אדומה, פיסטוק קלוי ושוקולד חלב על מצע עוגיות חמאה בציפוי קרם שמנת עדין. מדובר היה בעוגה קלילה מאד, במתיקות עדינה שסגרה את הפינה של הטעמים והמרקמים הרבים שטעמנו בארוחה. אני מקווה שכשיצטרפו קינוחים חדשים לתפריט, עדיין תישאר העוגה הזו, כי מגיע לה מקום של כבוד.

הקו המנחה את שף המסעדה איגור וקריוק (עם רזומה ב"סיטארה") הוא המטבח של דרום איטליה ואזור נאפולי, וניתן להגיע הן לארוחות צהרים, הן לארוחת ערב משפחתית והן לערב רומנטי על כוס יין זוגית וטעמים איטלקיים מפתים וחושניים.

FRATELLI – מסעדה איטלקית

גיבורי ישראל 17 , Y סנטר (יכין סנטר), נתניה.

09-8787690

שעות פתיחה: ימים א-ד- 12.00 – 23.00

ימים ה- ש 12.00 – 00.00

עסקיות: יש

טייק אווי: יש

במסעדה 170 מקומות ישיבה בשני חללים – חיצוני ופנימי.

נגישות: יש

כשרות: המסעדה איננה כשרה.

קופינאס- מסעדה עם הסטוריה

בלב השרון, שוכן המושב הפורח  "צור משה" – מרחב של שלווה שמשובץ בפנינים הסטוריות בכל פינה, שמספרות את סיפור החלוצים, יישובי "חומה ומגדל", והקשר החם בין המתיישבים לאדמה. הוזמנתי להכיר את "קופינאס"- ביסטרו איטלקי ים תיכוני ששוכן במבנה יפיפה עם הסטוריה ארוכה- ממאפייה בשנות החמישים, שסיפקה לחמים ושירותי אפייה לכל הסביבה , אחר כך כמחסן מיון לקלמנטינות ולבסוף כבנין נטוש שהפך למסעדה , כולל מרכז תיעוד ושימור סיפור הקמת המושב.

להמשיך לקרוא

Balena- הלוויתן הכי טעים בחולון.

לישראלים ולאיטלקים יש הרבה מהמשותף- במצב הרוח, במשפחתיות, בשמחת החיים וגם באוכל- הישראלים מאד אוהבים את המטבח האיטלקי- הוא קלאסי, טרי, פשוט ואיכותי, והטעמים מוכרים ואהובים על כל הגילאים.

בחולון מסעדת "BALENA " חוגגת יום הולדת של שנה, עם שפע של מנות איטלקיות קלאסיות – פסטות , פולנטה, פיצות ובשרים ,לצד מנות סלטים, דגים, וכמובן קינוחים שווים.

להמשיך לקרוא

סילו מדיטליאנו- חולון האיטלקית

השף רובי פורטנוי כבר סימן "וי" על הרבה השגים- בישול למכובדי עולם כמו נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי, באירועים ממלכתיים, ובאמתחתו גם רזומה עשיר כשמנותיו ב"מנטה ריי" נשארו עד היום, וכמובן כבעלים של קייטרינג מצליח בשם "פרי הארץ". עכשיו השף פורטנוי מגשים את חלומו הבא – מסעדה בסגנון איטלקי ים תיכוני, במתחם הכי חם בחולון ובאזור המרכז בכלל- מתחם "לה-פארק" הצמוד ל"ימית 2000" ופארק פרס.

להמשיך לקרוא

על ראש הברוש שבחצר (בפרדסיה) שמחה והמולה…

ומהי ההמולה? קולות הסועדים, משיקי הכוסיות, המוסיקה, ומצמוצי ההנאה של כל מי שבסביבה..

ומהתחלה –

"ברוש ביסטרו בר" יושבת במרכז קניות קטן על הכביש של צומת פרדסיה, שתי דקות מכל מקום ושתי דקות לכל מקום. ומה יש בה?

מדובר במקום שפונה לכל הקהלים לפי השעה של היממה- בבקרים פגישות עסקיות של כל מי שחולף בכביש , אחר כך משפחות עם ילדים ובלעדיהם, לקראת ערב זוגות רומנטיים ובערב כל צעירי ובלייני האזור שאוהבים תאורה עמומה, מוסיקה , כוס משקה טוב (במבחר ענק של קוקטיילים) ומשהו טעים לאכול על יד.

במלאת חצי שנה ל"ברוש" הגענו להתנסות במטעמיה. הגאווה של המקום היא הטאבון, שדרכו עוברות כמעט כל המנות בצורה זו או אחרת בידיו האוהבות של השף ברק רוקנשטיין שברזומה שלו יש התמחות ב"הרברט סמואל" של רושפלד, ונסיון ב"טאפאס אחד העם", הקמת התפריט של "טאיזו" ותפקיד שף ב"טרומפלדור 10".

לפני הכל, מהבר זרמו אלינו קוקטיילים שונים, חלקם עם אלכוהול וחלקם ללא (כי בכל זאת צריך לנהוג הביתה אחר כך). יש לציין שגם האלכוהוליים הם בלי תחושה של אלכוהול כך שבקלות אפשר לשתות ולהרגיש רק אחר כך. במיוחד זה תופס לגבי הקוקטייל הראשון שקיבלנו – קוקטייל על בסיס וודקה  עם פסיפלורה ותה לימון, שהגיע במרקם של ברד ועשה לנו שמח על ההתחלה.

עוד משקאות שטעמנו לאורך הערב היו קוקטייל קמפרי עם תפוזים, אשכוליות אדומות, ונגיעת לימון, שכאן האלכוהול היה יותר מורגש, וקוקטייל לא אלכוהולי של תפוז, לימון, נענע, אפרסק וחלב, שיצר פסק זמן מרענן (כמו שייק פירות בעצם). (מחירי הקוקטילים 36 שקלים בתפריט).

עוד בתחום האלכוהול טעמנו את גאוות המקום, "בירת ברוש" – בירה של המקום במתכון מיוחד, שמיוצרת אך ורק עבור "ברוש" במבשלת "אחד העם" באבן יהודה, והיא קלילה (4.9% אלכוהול בלבד) ופירותית ומתאימה גם לנשים.

לקינוח טעמנו גם את הלמונצ'לו המיוחד של המקום, גם הוא גאווה מקומית, והוא נותן את ה"קיק" שעוזר לנו להצליח לקום מהשולחן ולהגיע למכוניות…

צוות המקום הסביר לנו שכל הפרודוקטים הם תוצרת בית או תוצרת היישובים הסמוכים כדי לעודד ייצור מקומי, להמנע משינוע מרוחק שפוגע בסביבה ובעיקר להנות מהטריות המקסימלית. (כך למשל הגבינה היא של משק יעקבס המשובח).

בהתאם להגדרה של "ביסטרו" – התפריט קטן ומצומצם עם המון מנות שמתחלפות כל כמה ימים כך שיש המון הפתעות.

ועם כל השתיה, צריך גם לאכול משהו – וזה מה שהיה שם.

הפתיחה, כמקובל היא לחם הבית, במקרה הזה כמובן שלחם שהוכן כל כולו ב"ברוש" משלב הקמח ועד שלב הטאבון. הוא מכונה "לחם אש" בגלל זה והוא בא עם קערית של קרם פרש שבצידה טעמים שונים של עשבי תיבול, פלפל חריף, ושמן זית (14 שקלים).

הלחם הזה גם משמש כבסיס וכתוספת למנות נוספות.

אחרי הלחם הגיעה "כרובית מטוגנת" עם גבינת פטה (28 שקלים בתפריט). מנה כייפית, בעיקר כי עוד היו לנו מהקוקטיילים שקיבלנו בהתחלה.

ליד כוס בירת הבית קיבלנו את "שקשוקת חצילים קלויים" – עם בצל ירוק, ביצים וגבינת פטה, עם לחם אש. (44 שקלים, מנה שמספיקה לשני אנשים, בעיקר עם הלחם). לטעמי אחת המנות הווינריות של המקום – כי היא משלבת שני דברים מאד אהובים ופופולאריים – טעם של שקשוקה, והטעם המעושן חרוך של חצילים קלויים). התיבול היה מאד בעדינות, היו כאלה בשולחן שהוסיפו מלח, אני לא הוספתי כלום, בשבילי זה היה בדיוק.

מאגף הפיצות קיבלנו את ה"פיצה ברוש" – עם פרוסות אנטריקוט, בצל מקורמל, פטרוזיליה ופלפל קלוי (52 שקלים). בהתחלה חשבנו שהאנטריקוט הוא בייקון בגלל המרקם, אבל כשטעמנו הבנו את ההבדל. הבצק הוא דק וקריספי. אישית, למרות שאינני שומרת כשרות כמו ששמתם לב, אני מעדיפה פיצות צמחוניות, כך שאוכל להרגיש יותר את דומיננטיות הגבינה.

המנה הבאה היתה שוב מנה ענקית של "מעורב פרגית וחזה עוף צרובים על הפלנצ'ה עם פטריות ובצל" (52 שקלים) שהוגשו על כריך לחם אש פתוח עם חריף וטחינה. את החריף לשמחתי הניחו מלמעלה כך שיכלתי לבחור להמנע ממנו, הלחם ספג את המיצים של הבשרים ונעשה עסיסי, וטחינה תמיד הולכת מצוין עם בשר.

דג היה המנה הבאה – "דג בטאבון" שהוא בדרך כלל או סלמון או קוד, אצלנו היה סלמון, והמנה הזו היתה הבחירה שלי למנה המנצחת של הערב, כי הדג היה כל כך רך אבל לא "פישי", ומתחתיו שהו ירקות צלויים מיוחדים כמו סלק וקישואים. עשייה מאד מוצלחת של המנה.

המנה הבאה היתה מתוך תפריט הצהרים "קבבפיתה" (KABABAPITA) – פשוט קבב טוב, בתוך פיתה, עם סלט ירקות קצוץ, טחינה וצ'יפסים בצד. לחובבי הז'אנר.

לקינוח דגמנו שני קינוחים (שגם הם במנות ענק, כך שאפילו שלושה ארבעה חבר'ה יכולים להנות ממנה אחת)- במחיר 32 שקלים כל קינוח  –

שטרוייזל תפוחים עם כדור גלידה וניל, וטירמיסו קלאסי . היה לי קשה להחליט בין שניהם כי שניהם היו מתוקים במידה, בעלי מרקמים שונים ומגוונים וכאמור ,בגודל ענק.

בימי שישי יש בופה בראנץ' מושקע.

עוד פרטים באתר המסעדה – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=15575