ארכיון תגים | טחינה

"בארכה" – טחינה, זעתר, בקלי קלות.

20201211_162423

היא מסייעת בהורדת הכולסטרול הרע, שומרת על בריאות הלב, עשירה בסידן, ברזל וחלבונים, משפרת תהליכי עיכול, ומסייעת באיזון הסוכר בדם, ואלה רק חלק מהתכונות הבריאותיות של הטחינה.

נשדך אותה עם זעתר- צמח בעל יכולות חיטוי גבוהות המסייע להתמודדות עם זיהומים והרגעת כאבי בטן ונפיחות ושפע של מרכיבים בריאותיים נוספים – ומה נקבל?

להמשיך לקרוא

טעמי הקיץ של "אחוה"

 

IMG_4576

היא משתלבת עם שפע מנות, היא בריאה בטירוף, היא פרווה ואפילו טבעונית – הטחינה.

כמה קל להפוך אותה לחלק ממנה מלוחה או מתוקה, בעיקר בקיץ כשלא מתחשק לעמול במטבח החם אלא רוצים משהו טעים, בריא ומשביע ממש על המקום.

ואם כבר טחינה, לא נלך על הטוב והאיכותי ביותר?

להמשיך לקרוא

שובו של הדיפ

חותלות, סינדי לאופר , ערב גבינות ויין, הכל מוטיבים של שנות השמונים האהובות. וגם הדיפ. מילה באנגלית שהתבייתה בישראל ובניגוד לתרגומה המילולי של ה"לטבול", בארץ היא הפכה ל"משהו שטובלים בו". גבינה, חומוס, הכל הולך. בישראל אפילו פיתחו את המתכון האולטימטיבי של ערבוב גבינה לבנה עם אבקת מרק בצל, ויש מטבל לתפארת.

להמשיך לקרוא

קולינרי 2018- החידושים, הטעמים, ההפתעות והניחוחות.

כמו בכל שנה הגיע העת לבדוק מה התחדש בתחום הקולינרי, בחומרי הגלם ובכלים לשוק הפרטי והמוסדי. את המיטב ניתן למצוא כמו תמיד בתערוכת "קולינרי" שמפיק סטודיו בן עמי, ושמיועדת לקהל מקצועי של שפים, בעלי מסעדות, מלונאים, בעלי אולמות אירועים ובתי קפה, עיתונאי אוכל ובלוגרים ועוד.

יותר משבעים מציגים הציעו בדוכניהם שפע של חידושים (וטעמים!!) מסקרנים. היו שם מותגים מוכרים כמו "קפה עלית" ו"מחלבת טרה" לצד מותגים פחות מוכרים אבל ששווה להכיר.

להמשיך לקרוא

"אחוה"- מתיחת פנים לטחינה האורגנית.

 

4 (2)

כשאנו מסתובבים בסופרמרקט, אנו מוקפים בשפע של מוצרים בכל קטגוריה וצריכים להחליט איזה מהם נבחר להוסיף לסל הקניות שלנו. לעיתים ההבדלים בין המוצרים באותה קטגוריה הם אלה שיגרמו לנו לבחור במוצר זה ולא אחר, כמו למשל הערכים התזונתיים . אריזת הטחינה האורגנית של "אחוה" (רגילה ומלאה) עברה בימים אלה עיצוב מחודש שמדגיש את היתרונות הבריאותיים של הטחינה- שהיא טבעית לגמרי, ללא הוספה של מלח, וכוללת ים של יתרונות וערכים בריאותיים כמו סידן, ברזל ושפע של סיבים תזונתיים.

להמשיך לקרוא

הטחינייה – חמישים גוונים של טחינה.

 

הטחיניה

"יש לי חלום" אמר השף יהונתן ברבי. טוב, גם מרטין לותר קינג אמר אותו דבר, אבל אצל שף ברבי החלום הרבה יותר טעים.

ובחלומו שאף השף ברבי למגע ישיר עם קהל הסועדים שלו, לא בעבודה במטבח מול הזמנות על נייר, אלא מול הלקוחות עצמם, מכין להם את המנות בשידור ישיר לצלחתם. ומה יכין? מה שאף אחד עוד לא חשב עליו קודם, מנות שאין בשום מקום אחר, כולל מנות מפורסמות בגרסאות ייחודיות. החלום התגשם ב"הטחינייה" – מעין חמארה יוונית בלב תל אביב, דקה משוק לווינסקי, שבנויה כבר מלבני ארוך שבמרכזו המטבח – הממלכה של שף יהונתן ברבי ושותפו הוותיק אייל לוי.

הקירות מכוסי הגרפיטי צבעוניים והמסעדה עצמה פתוחה אל הרחוב ומזמינה פנימה.

הקונספט הוא טפאס בר בהשראה יוונית – ספרדית, צמחוני + דגים, שפע מנות טבעוניות, ושליטה אולטימטיבית של טחינה בעשרות ווריאציות. כל מה שצריך לעשות הוא להגיע, לשבת על הבר, לבחור שתייה בכיף, כולל ערק שמוכן במקום, וכן בירות ייחודיות, יין וצ'ייסרים מעניינים, ולבחון את התפריט שמשתנה כל יומיים בהתאם לרעיונות החדשים של השף וחומרי הגלם הטריים מהשוק הסמוך.

לפתיחה קיבלנו "פיתה זעתר ובצל מטוגן, עגבניה צלויה, טחינה לבנה וסלסת חריפים". עקב הפולניות שלי, החריפים הוגשו בצד. הפיתה היא ריבוע עתיר זעתר, פריך בשוליים ורך במרכז, כזה שתענוג לקרוע באצבעות ולטבול בטחינה. הפיתה הזו מלווה בתפריט את כל מנות הניגובים.

"טחינת פאבה יוונית" הוגשה בצלחת צבעונית ביתית, והורכבה מעדשים צהובות, סלט עשבים חמוץ, בצל סגול, ושמן זית. פאבה היא קטניה פופולארית ביוון וטעמה ייחודי. עושים ממנה מנות דמויות החומוס הישראלי, כך שישראלים המבקרים ביוון מסתגלים אליה ומתאהבים בה בקלות.

מנת הפאבה של שף יהונתן היתה אחת מהפייבוריטיות שלי.

"קונפי כרישה" הייתה המנה הבאה שהגיעה אלינו, עם סלט שומר, טונה אלבוקר בשמן זית, טרגון, פימנטון חריף וטחינת נענע. שוב, במנה שלי צונזר החלק החריף לבקשתי. כאחת שלא חובבת גם טעמי אניס, חששתי מהנוכחות של השומר אך הוא התחבר היטב עם הכרישה החמצמצה. גם טעמי הטונה לא השתלטו כך שהמנה היתה מאוזנת

"קולורבי צלוי על רוטב עגבניות" עם פלפלים, שום, פטה המאירי ושמן זית היה הבא בתור. קולורבי הוא לא ירק מרתק בדרך כלל וצריך יצירתיות ודמיון כדי לתת לו פרשנות מעניינת. במקרה הזה שף יהונתן ציוות אותו לפטה בטעמים מודגשים ועגבניות שגם הן היו דומיננטיות מבחינת התיבול. מנה שנראה לי שתשתדך טוב עם כוסית ערק ליד.

זה השלב שבו פרצה לחיינו ה"מסיבה" שהוכתרה פה אחד כמלכת הערב. מדובר במנה של טחינה לבנה חמה, טחינה גולמית, טחינת שומשום מלא, ארטישוק טרי, חריפים, ביצה רכה ושמן זית. לביצה יש חלק נכבד בהכתרה הזו מכיוון ששבירתה והחלמון הנוזל שעטף את סוגי הטחינה מתחתיה הפכו את המנה לקערית של חושניות צרופה. זו מנה שגם בתפריט מתחלף צריכה להשאר לנצח.

מנת ה"טרטר חציל וקינואה" היוותה מנה מאתגרת עבורי. שף יהונתן ציין שהיא חריפה, בכל זאת טעמתי. מדובר בסוג של קציצות חציל שמצופות בקינואה, שוכבות על מצע טחינת עריסה ומלוטפות בסחוג וקרמל, עם לפת מוחמצת ובצל ירוק. בנגיסה הראשונה השילוב היה מענין מבחינת הקרנצ'יות של הקינואה ומילוי החצילים אבל מיד לאחר מכן קיבלתי "זאפטה" של חריף שהיה יותר מדי עבורי. בן הזוג חיסל לבד את המנה כולה.

כדי להרגיע את החיך הבוער עברתי למנת "סיניה דגים" – צ'יפורה בקראסט טחינה עם פיסטוקים על תרד תורכי, לימון, עגבניה וקצת חריף (ובמקרה שלי בלעדיו).

 

לפעמים החומוס הוא רק תירוץ

 

חומוסושות

שכונת פלורנטין וסביבותיה תמיד היו אזור מלא הפתעות. ואחת מהן היא ללא ספק "חומוס ושות'" שממוקמת שם כבר שנתיים וחצי ומציעה הרבה יותר מחומוס.

המקום קטן, ממוקם על הרחוב ומהווה מוקד משיכה הן לסועדים שיושבים במקום והן לכאלה שלוקחים טייק אווי. כשנכנסים מוצאים תפריט שמודפס מדי יום וכולל את המנות הקבועות והמתחלפות.

הבעלים, שלומי אלינגר נושא רזומה מכובד של עבודה במסעדות שף על כתפיו, ומגשים את החלום שלו לאוכל טעים, לא יקר, מחמם לב ובטן ומשודרג ומהתפיסה הזו הגיע ה"שות" של "חומוס ושות'"- המנות הנוספות שמעבר לחומוס.

בתפריט ניתן למצוא מנות כמו סלטי פאטוש וטבולה, עדשים או סלט שוק, מטוגנים כמו פלאפל וצ'יפס, תבשילים צמחוניים וטבעוניים, חריימה וקוסקוס ועוד, רק מה, מאחורי כל אחד מהשמות האלה מסתתרת מנה משודרגת, עם איכות של שף וטוויסטים של משורר. ואת השדרוגים האלה טעמנו בערב נעים, כשאנו יושבים לשולחן וצופים אל הרחוב שהמה בצעירים, כלבים, צעירים עם כלבים ועוד, כיאה לפלורנטין פינת הרצל.

להמשך הכתבה- כאן.

אחוה- המתיקות מתחדשת.

 

אחו1

ב"אחוה" לא שוקטים על השמרים- תרתי משמע, והחידוש האחרון הוא "רוגלעך- מאפה שמרים בטעם שוקולד".  אנשים רבים נרתעים מלאפות עם שמרים, לאנשים רבים אין זמן לחכות להתפחות השונות הכרוכות בבצקי שמרים, ובכל זאת, עוגת שמרים ריחנית ורכה היא חלום מתוק. ב"אחוה" הכינו עוגיות רוגלעך מבצק שמרים פריך, שממולא בקרם שוקולד, נימוחים ורכים , בטעם עשיר שנותן הרגשה כאילו שהכנו את זה בעצמנו, במיוחד אם אנחנו מחממים כמה שניות במיקרוגל ומגישים לצד קפה למשל.

להמשיך לקרוא

ההפתעונת המתוקה של "אחוה".

"בא לי משהו קטן" אומרים כשלא ממש רעבים אבל עדיין רוצים לנשנש. המילה "קטן" מחביאה בתוכה גם את המילה "מתוק", מן משהו שלא ממש צריך להגיד כי זה מובן מאליו.

הבעיה עם החשקים הקטנים האלה שהם לא תמיד בריאים, ולפעמים זה אפילו קטן אבל ממזר (מבחינה קלורית ).

להמשיך לקרוא

החומוסיה של מיקי או – "מה ישראלי בעיניך"?

בכל יום עצמאות נשאלת השאלה שיאיר לפיד עשה עליה קריירה- "מה ישראלי בעיניך". ובמקום גבוה, בין "גבעת חלפון" ל"חוצפה ישראלית" מופיע כמובן החומוס. כמו שהשלם הוא יותר מסך חלקיו, כך החומוס הופך מגרגרים מבושלים וטחונים, עם תוספת זו או אחרת, למנה שמשמשת כארוחת בוקר במקומות רבים, כארוחת צהרים (ותעיד על כך החומוסיה אצלנו בעבודה שמפוצצת בין השעות 12-14 כאילו יש רעב במדינה), כממרח בזכות עצמו או עם תוספת – (שגם אנחנו אימצנו עכשיו כשטיילנו באירופה והכנו כריכים לכל היום- עם חומוס ישראלי מהסופרמרקט, ביחד עם ביצה קשה פרוסה וקצת מלח ופלפל שחור) וכמובן כתוספת לכל ארוחה, כסלט קטן או גדול, עם בת הזוג האולטימטיבית- הפיתה החמימה והבשרנית. (ואם בדימויים עסקינן – אז יש כמובן גם את האישה השניה- הטחינה).

להמשיך לקרוא