אנו מוצאים את עצמנו מבלים זמן רב במטבח בהכנת ארוחות לנו ולבני הבית, וחידושים תמיד מעוררים עניין ומגוונים לנו את המנות.
"נפטון" מביאים לנו שני חידושים שללא ספק יתבלו לנו את מעשה ידינו וישמחו את החיך והבטן.
אנו מוצאים את עצמנו מבלים זמן רב במטבח בהכנת ארוחות לנו ולבני הבית, וחידושים תמיד מעוררים עניין ומגוונים לנו את המנות.
"נפטון" מביאים לנו שני חידושים שללא ספק יתבלו לנו את מעשה ידינו וישמחו את החיך והבטן.
מאפינס, מאפה מתוק, כייפי , חמוד ומפנק. מה הקשר בין מאפינס לבריאות?
בכל חדר כושר ניתן לראות שרירנים אוחזים כוסות אבקת חלבון שלא נראית מגרה במיוחד.
אבל חלבון חשוב לא רק למתאמנים. הוא ממלא תפקיד חשוב בבניית תאים ורקמות בגוף ומחסור בחלבון עלול לגרום למחלות ולירידה בהתאוששות של מערכות הגוף השונות.
ספרים שלמים נכתבו על "איך לגרום לילדים שלכם לאכול ירקות" ומצד שני כנראה סוג של מידע שמועבר כשהעובר עוד ברחם , מלמד אותו ש"חובתך להגיד שירקות זה איכס".
אז איך בכל זאת גורמים לילדים לאכול ירקות ולאהוב אותם?
אחת הדרכים היא להסוות אותם בצורה מוכרת ואהובה, קרי – השניצל.
מאז שנפתח, קהל רב מגיע לסניף הראשון של "סו בינג" ברחוב בוגרשוב בתל אביב להתענג על הקינוח הקוריאני הפופולארי, אבל מה עושה מי שבמקרה נמצא באבן גבירול?
אין בעיה, ממש בימים אלה נפתח סניף אקספרס, ברחוב אבן גבירול 65 שנותן מענה מהיר. כוכב התפריט, כמו בסניף הראשי, הוא אותו קינוח קוריאני שמבוסס על שלג (חלב או טבעוני) שמקבל רטבים, פירות טריים והמון תוספות והופך לערימה קלילה, מפנקת ונהדרת לקיץ הישראלי ובעצם לכל השנה.
תירס הוא אחד הירקות האהובים ביותר על כל הגילאים. התירס הוא דגן שמזין אוכלוסיות רבות בעולם, ומשמש למוצרים רבים כמו פופקורן, קורנפלקס, עמילן תירס, שמן תירס, אלכוהול וכמובן בישול וצלייה.
הבעיה היא שהילדים שלנו הרבה פעמים חושבים שמוצאו של התירס ,כמו בעצם כל מזון אחר, הוא מהסופרמרקט. בעידן המסכים והמזגנים קשה לחבר את הילדים לטבע ולמקור האמיתי של המזון.
כבר עברו איזה שבועיים מהבליסה הגדולה של פסח, הגיע הזמן לבליסה הלא פחות גדולה של יום העצמאות. מיציאת מצריים ועד ל"פיקניק בצומת מסובים" כמו ששר פעם יאיר ניצני ב"שיר המנגל" המיתולוגי, השולחנות נפתחים, השמיכות נפרשות ועושר רב של מנות מונח להנאת כל החוגגים.
בין אם אתם קרניבורים שמניחים פרה על המנגל, ובין אם אתם טבעוניים או צמחוניים, מנת סלט מרעננת היא חובה לרענון הטעמים והיכולת הקולינרית.
נכון שאי אפשר לוותר על החומוס-צ'יפס-סלט המסורתיים, כשהסלט הוא בדרך כלל עגבניה, מלפפון ובצל קצוצים דק, אבל למה לא להרחיב את היריעה ולהנות מסלטים נוספים מגוונים, בריאים וטעימים?
ילדים יכולים להיות בעייתיים מבחינת ארוחת העשר שלהם בבית הספר. מצד אחד הם יכולים לדרוש "בא לי פסטרמה ולא ממרח שוקולד, ושיהיה עם שני עלי חסה ושני זיתים ירוקים" בדיוק כשהשעון מורה שחייבים לצאת, ומצד שני לעיתים הקפיטריה מושכת יותר מאשר הכריך שאבא או אמא עמלו עליו. הפתרון הוא יצירת כריך מיוחד, שלא רק שיהיה ארוחה מזינה לילד באמצע יום הלימודים אלא גם יתן את תשומת הלב הכייפית הזו שכולנו זקוקים לה.
בארץ ישנו ציבור גדול של מבוגרים וילדים שאינם צורכים גלוטן, אם בשל חוסר אפשרות (כמו עקב מחלת הצליאק) או בשל סוג תזונה מסוים שבחרו, שאינו כולל גלוטן.
הבעיה, מבחר המזון נטול הגלוטן אינו גדול, ואנשים שנמנעים מאכילת גלוטן, נתקלים בקושי במציאת מזונות שימצאו חן בעיניהם ויהיו איכותיים ובמחיר סביר.
הסופרבול, דונלד טרמפ, שדרות פנסילבניה 1600, , מייקל ג'קסון, פסל החירות, הדוד סם, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, התפוח הגדול, הוליווד, – אלה חלק מהאסוציאציות שעולות לנו בראש כשאנחנו חושבים "אמריקה". ואם חושבים על טעמים אמריקאים- זה ההודו שאוכלים בחג ההודיה עם רוטב הקרנברי, זה ה"על האש" של יום העצמאות, זה פאי התפוחים וליקר הביצים, ההמבורגר והנקניקיה, וכמובן השלישיה המנצחת- חמאת בוטנים שמככבת בכריכים של כל הילדים (ושל אלוויס פרסלי כשהיה חי), בראוניז שילדים היו מפלחים מהמטבח בפרוורים, ועוגת גבינה שקיבלה גרסאות רבות כולל "הניו יורקית" , כשיש אפילו רשת מסעדות אמריקאית שכל התמחותן היא עוגות גבינה שונות (זוכרים את "פני" מ"המפץ הגדול"?).
מותג "פיטנס" מוכר בזכות האוריינטציה הבריאותית שלו מצד אחד , תוך שמירה על טעמים ומרקמים מצד שני. עכשיו טעמנו את הניצן הראשון מתחום תחליפי הלחם של "פיטנס" – פריכיות משני סוגים- פריכיות שלושה דגנים, ופריכיות שלושה דגנים וקינואה, שניהם מבית "נסטלה".
בכל פריכית יש דגנים מלאים והיא כוללת 15 קלוריות בלבד לכל יחידה.