הוויכוח הנצחי של "לאכול את הקצה של הפיצה או לא" כבר נוצח כשסדרת ה- Cheesy Crust של דומינו'ס באה לעולם והוכיחה שאין סיבה להשאיר בקרטון את הקצה כי הוא מפוצץ בטעם ובדברים טובים. כדי שלא ישעמם לנו, בדומינו'ס הרחיבו את הסידרה והוסיפו שני טעמי מילוי חדשים- מוצרלה זיתים ומוצרלה חריף. בראשון יש 100% מוצרלה וטפנד זיתים משובח ובשני המוצרלה מקבלת בוסט של רוטב צ'ילי שמקפיץ את הגרון.
מהזוגות הרומנטיים של שנות השישים שנפגשים ליד הגלידריה, דרך השיטה האולטימטיבית להתחיל עם מישהי "אפשר להזמין אותך לגלידה" ועד לגלידה שטורפים היישר מתוך הקופסה כשמצב הרוח קצת שפוף, גלידה תמיד משמחת לבב אנוש, בכל גיל ובכל מצב.
ישנן גלידריות מעטות שהופכות להיות מיתולוגיות וילדים שאכלו בהן בילדותם חוזרים עם הילדים והנכדים.
אוכל יכול להיות היוקרתי והמשובח ביותר אבל אם אין לו טעם… אין חוויה.
הדרך הטובה ביותר להוסיף טעם לאוכל היא כמובן התבלינים וירקות התיבול, אלא שלהתעסק איתם זה לא תמיד נוח – להתחיל לקלף ולכתוש, והריח שנשאר על הידיים והציפורניים, לא הכי נוח. מה גם שירק טרי לא תמיד זמין.
פירות תמיד יוצרים לי דילמה- מצד אחד הבריאות והטעם, מצד שני למי יש כוח להתחיל לחתוך, לקלף, לרסק או כל פעולה שנדרשת עבור המנה שאנו מתכננים?
סדרת ה"סמוזי" של "ביו איטליה" אהובה עלי משלוש סיבות- ראשית, הקלות- המחית כבר קיימת ולא צריך להתעסק. שנית, הבריאות- מחיות הפירות והירקות הן נטו פרי, שגודל ללא חומרי הדברה או הנדסה גנטית, וללא תוספות סוכר, חומרים מלאכותיים או משמרים, ושלישית – כי כל זה יוצר בסוף מוצר טעים המביא את הטריות המקסימלית והיתרונות הבריאותיים של הפירות והירקות.
הראפרית המוכשרת ניקי מינאז' היא אחת שלא צריך להציג. אמנית מגוונת שאחראית על להיטים רבים.
מסתבר שהיא לא רק מוסיקאית אלא גם הפרזנטורית ואחת מבעלי החברה של MYX FUSION – יינות בטעמים לצעירים. בארצות הברית היינות מככבים כבר כשבע שנים בשוק והבשורה העכשווית היא שניקי מינאז' הכשירה את ליין המוצרים כך שהקהל היהודי והישראלי יכולים גם הם להשתתף בחגיגה.
הטעמים ההודיים מככבים במנות רבות, ואחד המרכיבים הבולטים הוא רוטב הצ'אטני – רוטב המורכב מפירות ותבלינים בטעמים שונים ומהווה את התיבול של המנה במקום להוסיף כל דבר בנפרד ולהסתבך עם איזונים.
כל מה שצריך לעשות הוא לשפוך את הרוטב על חומר הגלם, בין אם מדובר במרינדה או ברוטב לבישול, צלייה או אפייה, ויש מנה מתובלת וטעימה.
אודה על האמת, כשקיבלתי את הטופו של "ליב" להתנסות היתה לי דילמה . אני דרום אמריקאית גאה, אין מצב שבחיים אני אוותר על בשר ולכן על פניו אין לי סיבה לאכול טופו.
מצד שני, יש כל כך הרבה מתכונים עם טופו, המהללים את היכולת שלו לספוג כל טעם, שלמה לא לנסות?
מה עוד אפשר לגוון בפסטה? מסתבר שהרבה. אנחנו רגילים לפסטות חיטה, אבל יש עולם שלם של פסטה מחומרי גלם אחרים, אורגניים ובריאים.
אחת הפסטות המעניינות שיצאה כעת לשוק היא " פסטה כוסמין, עדשים צהובות וקינואה" של "תבואות".
זה לא סוד שלפני שאנו טועמים עם הפה, אנחנו אוכלים עם העיניים, ומנה שנראית טוב גם תמשוך אותנו לטעום אותה.
חג השבועות כבר מבצבץ בקצה החודש, ולמרות שעדיין לא נתחיל להכין את עוגות הגבינה, אבל את התוכניות לאירוח ולעיצוב שולחנות החג, שיהיו גם יפים וגם טעימים, כבר מתחילים לתכנן.
השף ניר צוק הוא גאון קולינרי, זאת אנו כבר יודעים. היצירתיות, הדמיון והתעוזה הקולינריים יוצרים יצירות מופת יפיפיות וטעימות כאחד. צוק מנצח על המסעדה הכשרה המפורסמת "מאפו" במלון פרימה סיטי בתל אביב, שם הוא משלב חומרי גלם טריים והרבה אהבה ליצירת חוויה קולינרית לכל סועד.
בתפריט של "מאפו" ניתן למצוא מגוון גדול של מנות מהים ומהיבשה, כולל מנות המותאמות לצמחונים, טבעוניים, רגישים ללקטוז וכמובן שכשרותה של המסעדה הופכת אותה למתאימה לשומרי הכשרות.
מדי פעם נערכות ב"מאפו" ארוחות מיוחדות המארחות שפים מכובדים המביאים איתם את מומחיותם בסגנונות אוכל שונים.
כשהגענו למסעדה התארח בה השף קאסר נאסר, שף מלון "פרימה גליל" בטבריה, שהביא איתו את מיטב המטעמים של המטבח הערבי הגלילי. שף נאסר שמגיע משושלת של שפים ומסעדנים הביא תפריט ייחודי המבוסס על צמחי תבלין שלוקטו בגליל ושולבו במנות צמחוניות ובשריות.
מה היו טעמי הגליל שעלו על שולחננו? התשובות כאן.
