גרנולה- תערובת של דגנים ואגוזים, המיטב של הטבע, הפכה לחלק קבוע בארוחות בוקר ונשנושי לפני הצהרים בבתים רבים. שילוב של מתיקות, פריכות ו"משהו קטן" הפכו את הגרנולה לתוספת מבוקשת ליוגורט, חלב ותחליפיו, חטיפי אנרגיה, עוגות ועוגיות וגם בתפזורת מעל סלטים (טיפ שלי- נסו אותה על סלט חסה עם רוטב אלף האיים- לא תתחרטו!).
בישראל אוהבים יוגורט. בבריטניה אוהבים דייסה, או מה שהם קוראים " Porridge". אז למה לא לשלב בין השניים ולהינות משני העולמות, כולל עבור טבעונים ומי שנמנעים ממוצרי חלב ועדיין רוצים טעם טעים ושפע של בריאות?
אם פעם הקונוטציה של המילה "קמח" היתה "חיטה", היום יש שפע רב של תוצרת שאפשר להכין ממנה קמח, כולל קמחים בריאותיים במיוחד ונטולי גלוטן, הפותחים אפשרויות מרובות לכאלה שלא יכולים או לא רוצים לצרוך גלוטן.
אחד הקמחים המעניינים שיצאו לשוק לאחרונה הוא "קמח גרעיני דלעת" של GREENY, מותג מזון הבריאות. מדובר בקמח המגיע אלינו מאוסטריה, מחברת "אלפא ג'י אייץ". הקמח מיוצר ממאה אחוזי גרעיני דלעת איכותיים ללא תוספות של חומרים משמרים, צבעי מאכל או חומרי טעם וריח.
כולנו יודעים שפעילות גופנית חשובה מאד לבריאות. היא לא רק מחטבת וגורמת לנו להראות טוב יותר, היא חשובה מאד כדי להשאר בריאים, וככל שאנו מתבגרים, כך הפעילות הגופנית חשובה יותר. ישראלים רבים עוסקים בכל סוגי הפעילות הגופנית- מהליכה שהיא הקלה ביותר לביצוע- וחינמית, ועד לספורט אקסטרים לסוגיו.
בבית הספר המורים היו אומרים ש"מאה זה רק לאלוהים". אז לא מאה, אבל 99 זה מספר נחמד, בעיקר כשהוא בא עם משהו טעים, ובמחיר קלורי נמוך.
במסגרת פעילותה למען מזון בריא יותר, עם פחות מלח וסוכר, אבל תוך שמירה על הטעם, מביאה לנו "תנובה" את המוצרים החדשים של "יופלה" – 3 טעמי יוגורט פרי בגביע (תות, אננס ואפרסק) ושני טעמי משקה יוגורט בבקבוק (פירות אדומים ופירות טרופיים), והכל בהפחתה של 40% סוכר ובמחיר קלורי של 99.
את המתיקות משיגים בעזרת סטיביה שהיא ממתיק טבעי.
ההתנסות שלי
טעמתי את אחד המשקאות וגם את היוגורט בטעם תות. בשני המקרים ,אם לא היו אומרים לי שזה מופחת סוכר ומכיל תחליף סוכר, לא הייתי יודעת. גם הבן, שלא היה מודע לזה, אכל כרגיל וכששאלתי אם יש הבדל הוא פשוט משך בכתפיו.
גם בן הזוג מיהר ולקח את אחד המשקאות כדי להיווכח בעצמו.
מה שנחמד, הרבה פעמים יוגורט, או משקה יוגורט, נחשב למשהו "קליל", לפינוק או לנשנוש, ואנחנו שוכחים לקחת אותו בחשבון בספירת הקלוריות, כך שבסוף אנחנו מופתעים שלא הצלחנו לרדת במשקל (או גרוע מזה, אפילו עלינו). ברגע שה"נשנוש" הוא רק בן 99 קלוריות, גם אם נשכח לספור אותו, הוא עדיין לא פוגע באופן משמעותי בספירה שלנו (אני תמיד מוסיפה עשרה אחוזים לספירה שלי, על כל מני "טעויות ושכחות" כאלה, כמו אותה עוגת יום הולדת במשרד שאיכשהו נשכחה להספר…).
אני הולכת לנסות עוד שני דברים עם היוגורטים, האחד – לשים בפריזר וליצור מעין גלידה או קרטיב בריאים, מתוקים, שמקררים אותנו בקיץ הלוהט שמסביב, ועדיין שומרים על קלוריות, וגם בעוגה, לראות אם מישהו ישים לב שהיוגורט שבעוגה שונה במשהו ממה שרגילים.
גם למי שלא שומר על דיאטה, מה רע שהיו קצת פחות קלוריות אם הטעם נשאר אותו דבר? (והפחתה בסוכר היא תמיד דבר חיובי!). (וגודל הבקבוקונים מתאים בדיוק לילדים שמחפשים "משהו" ולא יודעים מה, וזה הרבה יותר טוב מלתת לה ממתק או חטיף שגם משמין וגם חסר כל ערך בריאותי).
כי בסופו של דבר, עם כל הכבוד לבריאות, הדבר הראשון שאנו מושפעים ממנו הוא הטעם. אם זה לא טעים, זה יכול להיות בריא עד מחר ולא ניגע בזה, ובמקום זה נלך למה שלא בריא אבל טעים, ועכשיו כבר לא צריך לבחור כי הטעם נשאר אותו טעם מוכר ואהוב.
עדיין בזכרון יעקב, אני פותחת את היום בביקור במוזיאון העלייה הראשונה . תאמרו "מוזיאון? לא קצת ארכאי"?. אבל לא, ממש לא. צוות המוזיאון השכיל להפוך את התצוגה שמלמדת על הקמת המושבות, ההתמודדות עם כל הקשיים כמו מחלות, עוני , חוסר ביטחון וביורוקרטיה, לחוויה מקיפה לכל הגילאים.
לפני הכל ישנן התצוגות, הן אותנטיות והן שחזורים עד כדי כך שאפשר לפסוע על הרצפה שמרגישה כמו האדמה שתחת רגלי החלוצים.
טלוויזיות מעבירות המחזות של החיים היומיומיים וישנם תבליטים והסברים רבים.
אבל זה ממש לא הכל – כי ישנן עוד חוויות רבות- בעיקר למשפחות ולילדים –
ראשית, בכניסה אפשר להשיג חוברת הפעלות שבה משימות וחידות שעל הילדים לפתור לאורך הסיור, והמשימות חבויות לאורך התצוגה כך שהילדים צריכים לגלות אותן לפני שהם פותרים. מי שפתר מספר מסוים של חידות, זכאי לקבל מדליה מיוחדת על השגיו!.
פינה משעשעת נוספת היא מרתף ההפתעות, שבו מסודרים בצורה מופתית בגדים, כובעים, אביזרים, נעלים וכל מה שצריך כדי להפוך לבוש של 2014, ללבוש של החלוצים בארץ ישראל של העלייה הראשונה, וכמובן אחרי שמתלבשים יש גם תפאורות שונות כמו שולחן ערוך, פינת בית ספר וכדומה, שאפשר להצטלם לידם ולהפוך לתמונה עתיקה (ואפשר להשתמש בפונקציות מצלמה או אינסטגרם כדי להפוך את צבעי התמונה לגוון "ספייה" עתיק).
לא התאפקתי וגם אני בחרתי לי כובע ומקטורן והפכתי לברונית שמזמינה את אצולת היישוב לכוס תה של אחר הצהרים בכלי חרסינה עדינים.
כשהסתובבתי בין המוצגים, בעיקר בקטעי ההמחזה שהראו סיפור של משפחה אחת ייצוגית, חשבתי לעצמי איך אני הייתי מגיבה בסיטואציות האלה, האם הייתי עומדת בזה בכלל. נקודה למחשבה.
במוזיאון אודיטוריום שמשמש גם לאירועים שונים כמו כנסי משפחה מצאצאי מקימי זיכרון יעקב ועוד.
כתובת אתר המוזיאון – http://museon1.datinet.co.il/
אחרי שצופים בהסטוריה, צריך גם לטעום אותה והשילוב הכי טעים הוא אצל שוורצמן במחלבה.
למעשה, להגיד "מחלבה" זה אנדרסטייטמנט כי מדובר קודם כל במוזיאון הסטורי שלם. המחלבה , הממוקמת בבת שלמה היפיפיה, היא מבנה הסטורי שמכיל מאות ואלפי פריטים נוסטלגיים, מסיפולוקס ועד הטלפון הציבורי הראשון שהיה מותקן בבית הפרטי של בני משפחת שוורצמן ושימש את כל השכונה, מאסימונים ועד פיילות, כדי חלב, פטיפון וגרמופון, בקיצור, עונג לכל חובב נוסטלגיה (או צילום).
אחרי שגומרים לעשות קולות של "אוווווווווווווווווווו" מכל מה שיש מסביב, זה הזמן לפגוש את זיו שוורצמן, הדור השלישי בארץ, ששולט על ממלכת הגבינות, זיתים, שמן, דבש, זיתים, פיתות מיוחדות, יוגורט, ועכשיו גם ליין יין חדש וטעים – בלנד של קברנה וסירה מסידרת "יקב בוטיק בת שלמה" שמחמיא במיוחד לגבינות.
אפשר להגיע, לבחור גבינות (אחרי שטעמנו המון כמובן), להכין צלחת מלאה מכל טוב, ביחד עם הפלפלים ממולאי הגבינות, העגבניות המיובשות, הלאבנה ושאר המעדנים שכמובן מוכנים במקום, להוסיף פיתה בסגנון "פטיר " – עם תערובת תבלינים מיוחדת, ללגום יין או סיידר חם (או שניהם כמו שאני עשיתי) ולקנח במעדני הבית כנאפה עם גבינת עיזים וחלבה, ומלבי עם דבש תמרים ודבש חרובים, מעדן שלא טעמתי בשום מקום אחר (והייתי שמחה לטעום שוב ושוב).
מבין המבחר הענק של הגבינות, היה לי קשה להחליט מה הכי טעים לי – קמבבר אגוזים, גבינת עיזים עם גרגרי דיז'ון, צפתית רכה או חידוש- גבינת עיזים בסגנון גאודה עם זעפרן ופיסטוק, שבסוף היתה הבחירה שלי בטעם מיוחד מאד.
את הגבינות ניתן להשיג רק במקום, ואפשר לקחת בנסיעה, לא מתקלקל, אבל לא בטוח שתצליחו להתאפק בדרך…
האתר של מחלבת שוורצמן – http://batshlomo.co.il/
כמה REAL? ובכן, מכירים את זה שעל קופסת מוצר יש תמונה של פרי עסיסי אבל בתוך המוצר יש סוג של מחית שמזכיר מזון תינוקות?
זה קורה לעיתים יותר מדי קרובות במעדני יוגורט, וסידרת "REAL" של יופלה באה לפתור את הענין הזה, כשהם מצאו שיטה חדשה שבה הפירות נשמרים בשיא איכותם גם כשהם בתוך גביע של יוגורט.
היוגורט עצמו הוא אגב שלושה אחוזים, כך שגם מי שמקפיד על משקלו/ה יכול להנות ממנה שיכולה להוות ארוחה קלה בפני עצמה (בעיקר בעשר בבוקר במשרד כשגוועים מרעב ויש רק עוגיות קשות כמו אבן..)
קיבלתי לטעימה ארבעה טעמים חדשים – אננס, תפוח, פירות יער ודובדבן (כמובן שלכל אחד מהם יש תכונה כמו "דובדבן חושני" וכך הלאה.
כבר כשפתחתי, ורואים זאת בתמונה, אפשר להבחין אשכרה בחתיכות פרי ולא במחית ובכמות נדיבה.
חטפתי לעצמי את טעם התפוח כי היה לי רעיון טעים לשידרוג- הוספתי לו קינמון וקיבלתי סוג של עוגת תפוחים עשירה, במעט קלוריות והרבה טעם (וגם קרנץ' שגם זה לא תמיד מובטח ביוגורטים עם פירות).
שאר היוגורטים כבר מחכים במקרר תחת אזהרה של "קחו לכם דגני בוקר כלשהם ואל תגעו לי בארוחות שלי לשלושת הימים הקרובים!"
להשיג ברשתות השיווק.
את "יופלה" כולנו מכירים זה שנים, המבחר הגדול של יוגורטים עם פירות (והגדרות חמודות, אני עדיין מתה על "אפרסק מאוהב"). מסתבר שגם על קלאסיקות אפשר לעשות חידושים, והפעם – אקסטרה. אקסטרה מה? אקסטרה פרי. לא שלא היתה כמות נדיבה של פרי ביוגורטים עוד קודם אבל עכשיו? חגיגה של פרי ומתיקות יחד עם היוגורט המוכר והאהוב.
כי בשורה התחתונה, כולנו אוהבים "יותר". אישית, הקטע שלי הוא בגלידריות כשאני תמיד אבקש "יותר קצפת, יותר סירופ שוקולד, וכמובן יותר מדובדבן אחד למעלה".
וב"יופלה" החדשים ה"יותר" מורגש מאד, וכל כפית מעלה גם יוגורט וגם פרי.
מעבר ללאכול את זה ככה (והראשון שחמדתי לעצמי היה האננס הספונטני), גם ישר חשבתי איך זה יכול לשדרג למשל עוגות יוגורט, כשעכשיו זה לא יהיה סתם יוגורט אלא יהפוך לעוגת פירות חלבית ועשירה (ובריאותית על הדרך).
בני הבית העדיפו להפוך את כל העסק למוזלי עשיר, בהוספת גרנולה וסילאן.
אחד מהיוגורטים עוד הצלחתי להציל ולקחת לעבודה לשעה הזו שבין היציאה מהבית לבין ארוחת הצהרים המשרדית (שמתחילה אגב ב11.30 וגם אז אנחנו כבר גוועים מרעב).
אחוזי השומן הנמוכים יחסית וכמות הקלוריות הנמוכה גם היא, הופכים את "יופלה" עם האקסטרה פירות לפינוק חסר נקיפות מצפון ולארוחה קלה בפני עצמה.
עוד מידע (וקופון הנחה שווה) אפשר למצוא ב –
http://www.tnuva.co.il/OurProducts/PuddingAndYogurt/yoplait/Pages/Home.aspx
יוגורטים בטעם טבעי תמיד כיכבו אצלי בבית, גם בזכות עצמם, גם בתוספות שונות כמו סילאן וגרנולה, וגם כחומר גלם לפשטידות, לעוגות ולרטבים.
הצריכה אם כן היא די גבוהה וחבילה של שישיה היתה נגמרת מאד במהירות. עכשיו מולר הוציאו מארזים של שמונה יחידות, והיות ותאריך התפוגה הוא ארוך, אפשר לשמור שמיניה במקרר לשימוש שוטף.
"נטורל מולר" הוא יוגורט ביו לבן, היחיד מבין היוגורטים הלבנים הנמכרים כיום, שמכיל 100% חומרים טבעיים – כלומר ללא חומרים משמרים, צבעי מאכל או מייצבים ומגיע באחוזי שומן של 1.7 או 2.8. מה הוא כן מכיל? סיבים תזונתיים ושני סוגים של חיידקים פרוביוטיים.
שניים מהמתכונים שאני אוהבת להכין מהיוגורטים של "מולר" הם –
קיש בצל
1. מערבבים שתי כוסות קמח, 1 גביע יוגורט ו140 גרם מרגרינה עד ליצירת בצק חלק
2. מרדדים ושמים בתבנית מרופדת
3. אופים בחום בינוני עד שמזהיב, לא יותר מדי
4. מטגנים 800 גרם בצל קצוץ ב60 גרם מרגרינה עד שמזהיב.
5. מערבבים 6 ביצים טרופות, מלח, פלפל, 2 כפות סוכר ועוד 3 יוגורטים.
6. מוסיפים את הבצל לתערובת ומערבבים.
7. שופכים על הבצק האפוי ואופים בחום בינוני כ25 דקות עד שמתקבל צבע זהוב. רצוי להחליף כיוון של התבנית מדי פעם כדי שהאפייה תהיה שווה.
תפוחי אדמה ברוטב יוגורט.
למנה אחת – כשלושה תפוחי אדמה יפים חתוכים לכפיסים קצת יותר עבים מצ'יפס ממוצע, או פרוסות דקות.
שמים את תפוחי האדמה בקערה ובוזקים שמן צמחי לציפוי תפוחי האדמה (עושים להם מעין עיסוי כדי לוודא שכל תפוח אדמה קיבל שמן). מתבלים בפפריקה מתוקה, פפריקה חריפה, מלח ופלפל לפי הטעם ושמים בתבנית.
אופים בתנור שחומם מראש בחום של 200 מעלות כארבעים דקות, משגיחים.
בנתיים מכינים את הרוטב- בקערית שמים אחד או שני יוגורטים (אצלי בבית הולך שניים וגם כשנגמרים תפוחי האדמה ממשיכים לאכול את הרוטב בכף), קצת בצל קצוץ זעיר זעיר, קצת שום לפי הטעם ורוטב אלף האיים או מיונז, גם כן לפי הטעם. טועמים ומתקנים.
מגישים עם תפוחי האדמה האפויים.
להשיג בכל רשתות השיווק.