אם יש רוטב אחד ניצחי שאנחנו משתמשים בו לכל דבר בערך, בעצמו או כמרכיב במנה – זה הקטשופ. הבעיה שזה מתחיל לשעמם באיזשהו שלב ומחפשים ככה את הטעם השונה, המשודרג, שמחדש אפילו את המנה המשעממת שהכנו מליון פעם.
כזה הוא רוטב השזיפים של "נפטון" – שמתאים לכל שימוש- כמו שהוא, או לבישול, הקפצה, מטבל, מרינדה, כל מה שמתחשק.
עוד לא נגמר ל"ג בעומר על שלל הבשר על האש ותפוחי האדמה, וחג השבועות בפתח, בו פותחים שולחן קייצי ועשיר של גבינות, דגים, ירקות ועוד.
ומה דרך ההכנה הקלה והמהירה ביותר, שלא לומר אחת הטעימות? הטיגון כמובן.
יום העצמאות ול"ג בעומר משלבים מזג אוויר נפלא עם טבע וכמובן מדורות ופיקניקים לרוב. שולחנות מוצבים, כלים נפרשים והחגיגה הקולינרית בעיצומה.
כולם יודעים שצריך לבחור נתחי בשר מצויינים להנחה על הגריל, אבל מה עם התוספות? מה שמסביב? מה שמוסיף לנו טעמים והופך את הארוחה לבלתי נשכחת?
הוואי היא גן עדן של ים, חופים שטופי שמש, ושפע קולינרי מטורף המבוסס על דגה ותוצרת טרייה.
הדייגים בהוואי המציאו את ה"פוקי" אי שם בשנות השבעים, כשתיבלו נתחים מהדגים שדגו באותו היום. המנה התגלגלה והפכה ללהיט בהוואי וזכתה לשפע גירסאות ושידרוגים עד שהשפית ג'ודית צרפתי הגיעה מביתה בלוס אנג'לס, שם עבדה במסעדות רבות, להוואי והתאהבה בפוקי.
ג'ודית, המשפחה והפוקי עלו לישראל ורשת "פוקישופ" יצאה לדרך.
ירקות הם אוצר בלום של בריאות וגם עושר טעמים. הבעיה- בעולם הילדים אין להם דימוי טוב מדי, ואם המקסימום שילד מוכן לאכול מבחינת ירקות זה תפוח אדמה בצורת צ'יפס, קצת חבל.
כמבוגרים אנו מעריכים את מגוון הירקות ובדרך כלל התזונה שלנו כוללת סלטים או ירקות בצורות הכנה שונות כמו בישול, הקפצה, אידוי וכדומה, המעשירים את המנה שלנו. הבעיה מתחילה בילדים שרובם בררנים מטבעם ולעיתים פשוט לא מוכנים לטעום אפילו כשאולי יש סיכוי שיאהבו.
"אז בא לי נשנוש" – משפט שנשמע בהרבה בתים, בעיקר בשעות הערב ובעיקר מול שפע תוכניות הבישול בטלוויזיה. המשפט הזה נשמע הרבה גם במקומות עבודה אי שם בין הקפה של הבוקר לבין הזמן הארוך מדי שנשאר עד ארוחת צהרים, וכמובן גם כשיושבים על הספסל בגן הציבורי ומתפעלים מיכולתו של הילד לתזז בין חמישה מתקנים תוך עשר דקות.
(קרדיט לצילום – מיכאל כץ)
מה נשתנה ביום העצמאות הזה מכל ימי העצמאות? הכל בערך. אי אפשר לחגוג בככרות, לצפות בזיקוקים ולצאת לפקניקים.
מה אפשר? לשמור על אחת המסורות האהובות ביותר על ישראלים – "על האש". אם מדובר בגריל שעומד במרפסת ומגרה בניחוחותיו את השכנים, או גריל שניתן להניח על הגז במטבח, או אפילו מחבת פסים, הכל כשיר להכנת סטייק כהלכתו.
כל שצריך הוא לבחור נתח משובח, לתת לו להגיע לטמפרטורת החדר, לנגב, לתבל, ולצלות במידת העשייה המתאימה (ויש רק אחת כזו- מדיום רייר! כל אחת אחרת היא חילול הקודש!).
בתוכניות הבישול של ג'ימי אוליבר היא מככבת, הוא קורא לה "הריסה" במבטא בריטי הורס, והוא מתבל בה מנות בשר וירקות מגרות במיוחד.
אריסה היא ממרח תוניסאי מסורתי, בגרסה חריפה או מתוקה, המורכב מפלפלי שאטה חריפים ומיובשים, לצד פלפלים מתוקים, שום, שמן ותבלינים.
שנות השמונים. בכל בית קפה המכבד את עצמו מציעים מנות פטריות, כשאחד הכוכבים הוא ללא ספק ה"בלינצ'ס פטריות". המתכון? לוקחים עלי בלינצ'ס, שופכים עליהן פטריות מקופסאות שימורים, מעליהן שכבה עבה של גבינה צהובה והופ- לתנור.
מי בכלל הכיר פטריות טבעיות? שמענו עליהן רק בסיפורי האגדות על היערות האפלוליים שבהם נערות יפות מראה צועדות ובידן סלסילה והן קוטפות פטריות (ונזהרות על הגמדים שגרים מתחתן..).
כשאנחנו חושבים על המטבח הדרוזי, כיוון המחשבה שלנו הוא יותר "כבש" ופחות "טבעוני". "קודארי" התל אביבית החדשה משלבת בין המטבח הדרוזי למטבח הטבעוני ויוצרת חוויה קולינרית חדשה ומרתקת.
אלירן דיב הוא דרוזי מפקיעין, מגשים ב"קודארי" את חלומו להגיש קולינריה דרוזית ללא מוצרים מן החי, והוא חבר לשף אסי דלק, בעברו הבעלים והשף של "אום כול תום" החיפאית הידועה. ביחד יצרו השניים תפריט של מנות מהמטבח הדרוזי באדפטציה לטבעונות.
כדי לשמור על האיכות, מוכנות כל המנות בתנור אבן ובאינדוקציה, ללא טיגון.
בתפריט מנות קלילות כמו סלטים וחומוס, לצד תבשילים חורפיים יותר , מתאימים במיוחד לרוחות הסתיו המתחילות לנשוב כעת.
המנה הראשונה שטעמתי ב"קודארי" (בערבית "טבעוני") הייתה טבולה מרעננת, פתיחה נאה לשלל הטעמים שעתידים להגיע.
איך אפשר בלי לחם הבית? אי אפשר, ובמקרה של "קודארי" מדובר במגש עליו פיתה דרוזית (וקיבלתי גם טעימה של לחם כוסמין), לצד פסטו אגוזים, טחינת קשיו, סלסת עגבניות וסחוג ביתי חריף כמו שצריך. הפיתה הייתה רכה מבפנים וקרנצ'ית זעתרית מבחוץ, חוסלה עד תום.
בקערית נוספת הגיע אחד התותחים הכבדים של המקום – חומוס מעשה בית שהיה לא פחות ממצויין, וההשקעה בהכנתו ניכרה בו. הוא היה קליל ובמרקם מלטף, נושנש בכפית וגם עם הפיתה הדרוזית.
עוד בממרחים שהוגשו לשולחן- לאבנה מקשיו טבעי, עם זעתר לימון, נגיעת פסטו וריחן.
נקודת זכות גדולה ל"קודארי" – המוצרים החליפיים לא נפלו מהמקור החלבי – הלאבנה, הגבינה וגם מילוי הסויה שהגיע בהמשך וקצר מחמאות.
סלט גדול הגיע אל השולחן, פטוש – ירקות, קרעי פיתה קלויה עם גבינת פטה טבעונית בתיבול נענע, צ'ילי לימון ושמן זית. מנה בריאה ונדיבה, ביתית במראה ואיכותית בטריותה.
בתפריט המשקאות יש סוגי אלכוהול שונים, קיבלתי משקה קמפרי תפוזים מרענן לניקוי החיך להמשך.
בעיקריות טעמתי שלוש –
"מאלובה" – ההגייה המקומית של מה שאנחנו מכירים כ"מקלובה" – תבשיל אורז מלא הפוך, עם בשר מהצומח המורכב בשיטה ייחודית מחלבון אפונה, וירקות שורש כמו חצילים, כרובית ותפוחי אדמה, מוגש עם סלט ירקות ויוגורט קשיו, מנה של "אוכל מנחם" עשירה מאד שאחריה רק רוצים להשען אחורנית וליהנות מבריזת הערב.
"שולבטה" – המנצחת שלי מבין השלוש- מנה המבוססת על פריקי ושפע ירקות, לצד לבאנה קשיו או טחינה בצד, מנה שלצד הטעמים היחודיים גם כללה מרקם ממכר.
"המפתול של אמא" קוסקוס ערבי גלילי, תבשיל גרגירי חומוס, כרובית בצל וקציצות חלבון אפונה. אוכל ביתי קלאסי, כשקציצות החלבון בהחלט נתנו פייט לבשר אמיתי.
קצת לפני הקינוח הגיע פינוק נוסף – "בורקס דרוזי"- פיתה דרוזית בעבודת יד ממולאת בלאבנה, טבולה, גרגרי חומוס מתובל בשמן זית וזעתר. המילה "בורקס" קצת מטעה מכיוון שלא מדובר במאפה סגור וממולא אלא בשתי שכבות שבינהן מילוי טבעוני דמוי גבינה, ומעליהן זעתר ושמן זית . נאכל בערך כמו פיצה.
כששמעתי שהקינוח הוא "כנאפה" קצת היססתי מכיוון שאיך תיתכן כנאפה בלי גבינת עיזים כהלכתה?
כשהכנאפה הגיעה לשולחן ולצידה מאפה נוסף – "פתיר" – סוג של מאפה משולש מעלי אורז, שניהם במילוי גבינת סויה, ההפתעה היתה מושלמת. אני יכולה לומר בפה מלא (כנאפה) שאם לא הייתי יודעת שמדובר בתחליף גבינה טבעוני, לא הייתי מנחשת בחיים. שני הקינוחים לא היו מתוקים מדי, למעשה במילוי של הפתיר היתה אפילו מליחות קלה, אבל שתי המנות היו מצויינות בפני עצמן ולא רק כטבעוניות.
במסעדה שני חללים – פנימי וחיצוני וגם אפשרות ישיבה על הבר. מחירי המנות הם מהמוזלים הקיימים בתחום המזון הטבעוני.
"קודארי" מסעדה טבעונית דרוזית
קרליבך 39 תל אביב
שעות הפעילות : שני עד שבת בין השעות 11:00 ל- 23:00 , ימי ראשון סגור.
טלפון 0528282003
נגישות: יש
כשרות: המזון לא כולל מרכיבים מן החי, אין תעודת כשרות עקב הפתיחה בשישי ושבת.