ארכיון תגים | כלים

הורקה – הכרטיס להצלחה בעולם הקולינריה.

1

אתה בשלן בחסד, מארח מאה איש בלי הנד עפעף, והחלום לפתוח עסק מזון נראה ריאלי מתמיד. מצד שני, הסטסטיקות המספרות על כך ש80% מהמסעדות לא שורדות חמש שנים מרתיעות מכיוון שמדובר בהשקעה לא מבוטלת.

אז מה עושים?

להמשיך לקרוא

"לגעת באוכל" – לחורף חם וטעים!

 

1 (4)

(קרדיט לתמונות המוצרים למעלה – ישראל כהן).

רשת "לגעת באוכל" היא בית לכל הפודיז- בין אם הם מעמידים סירים על בסיס קבוע, ובין אם הם קוראים בספר בישול כיצד להכין חביתה. תוכניות הבישול השונות בטלוויזיה הביאו את עולם הבישול והאפייה לכל אחד הביתה, ועשו חשק להתנסות גם. עכשיו בחורף כשאנו יותר בבית, החשק לבשל גדל עוד יותר, וגם התשוקה למשקאות חמים ומנות מנחמות שמעודדות אותנו בעוד הגשם נוקש על החלון.

להמשיך לקרוא

מתחדשים ב"אנד ג'וי".

אמנם הקיץ רק החל רשמית לפני כמה ימים, אבל לפני שנספיק לאכול שני קרטיבים כבר יגיעו החגים ובראשם ראש השנה, על שלל ברכותיו, טקסיו וכמובן מתנותיו.

ב"סטודיו אנד ג'וי" כבר מחממים מנועים, ולצד המתנות הקבועות של חבילות שי למיניהן, מארזים, משלוחי פרחים וצמחים, מתנות ליולדת , לימי הולדת ולאירועים וכדומה, ישנם חידושים רבים כדי לוודא שתהיה לנו שנה מתוקה במיוחד.

להמשיך לקרוא

גרקו – בוזוקיה יווניה שלי

 

גרקו

יוון היא יעד תיירותי אהוב על ישראלים, היא קרובה, שטופת שמש ויש לה מטבח מרהיב ועשיר שכולל חומרי גלם טריים והכנה ששומרת על הטעמים. אם נוסיף לכך את האווירה השמחה, נקבל חוויה כוללת של מצב רוח טוב וקולינריה משובחת. ל"גרקו" התל אביבית נולדה אחות קטנה בהרצליה, רק בת ארבעה חודשים אבל כבר מלאה מפה לפה.

המוטו שלה, כמו גם של הסניף הראשון, הוא האווירה, שהיא צירוף של קולינריה, מוסיקה, אלכוהול, שירות ועיצוב. היוונים כמו הישראלים אוהבים להיות בחבורות (די קולניות) ואחד הדברים הראשונים שהבחנתי כשנכנסתי ל"גרקו" הוא שלמרות שהיו שם סועדים רבים, אף אחד לא שיחק עם הטלפון החכם שלו, כולם היו שקועים באווירת החגיגה של המקום – חולקים מנות, משיקים כוסיות או מוחאים כפיים לצלילי דרבוקה שבעזרתה חגגו כמה וכמה ימי הולדת.

במקום אפשרויות ישיבה שונות, אם על הבר או ליד אחד השולחנות שמסודרים לפי קבוצות סועדים בגדלים שונים. עם ההגעה מוגשים מים קרים וקעריות חמוצים וזיתים בכלים יפיפיים שניתן לרכוש במקום, ביחד עם כלים שונים נוספים ומעדנים כמו שמן זית, דבש, ממרחים, חמוצים, רטבים ועוד.

תפריט הקוקטיילים כולל הרבה טעמי אניס, וכשהמלצרית שמעה שאני לא ממש מחובבי הטעם הזה, היא הציעה לי קוקטייל מפנק וקייצי בשם "מטאקסה" שהורכב מברנדי יווני, יחד עם תה צמחים, פסיפלורה ולימון, ועטור בפתיתי קרח. המשקה היה חלק מאד לשתיה ורק אחר כך הרגשתי את השפעת האלכוהול שהפכה אותי ליותר שמחה מבדרך כלל. בן הזוג, שדווקא חובב מאד טעמי אניס, בחר ב"אייביס קיה" על בסיס ציפורן, לימון, מלפפון ורוזמרין בטעמי אניס מודגשים, משקה יותר "גברי" בטעמיו וחוזקו.

התפריט מחולק לכמה קטגוריות – מנות קטנות וקרות, גדולות וקרות, מנות על בסיס פאבה (מחית אפונה צהובה), ומנות חמות בגודל קטן או גדול. בקטגוריה נפרדת נמצאים הג'ירוס (בשר דמוי שווארמה) והסובלקי (שיפודים יווניים). למסעדה תנור עופות גדול שהובא לארץ במיוחד.

ההגשה היא על בסיס "מה שיוצא מגיע לשולחן" והמנות הן ברובן מנות חלוקה כך שכל אחד בקבוצה יכול לטעום הרבה מהמנות בלי להתפוצץ.

ההמלצה שלי היא ללכת על מנה המכונה "דיסקו" שהיא בעצם מגש טעימות שכולל בחירה של עשר מנות קרות. בצורה זו לא צריכים להתלבט יותר מדי ולהצטער על מה שלא בחרנו.

פתחנו בתפריט המנות הקרות הקטנות וממנו קיבלנו "סלט עדשים" על בסיס בורגול, בצל מטוגן, עשבי תיבול ופטה, ו"סקורדליה" – ממרח שום, שקדים ושמן זית שהתמכרתי לו כבר בעבר ושמחתי למצוא אותו בתפריט. האחרון הגיע עם פיתות קלויות שהרגע ירדו מן האש. אני כבר הייתי משוחדת לכיון הסקורדליה שהיא גיוון מפנק מאד לטחינה המוכרת, ומעלה ניחוח שקדים מתקתק. סלט העדשים ליווה אותנו כמרענן במנות ההמשך.

בהמלצת המקום הגיעו לשולחן עוד שתי מנות שנחשבות "קטנות", האחת מנת קציצות זוקיני עם פטה, גבינת קפלוטירי ועשבי תיבול, והשניה "משהו שאתם מוכרחים לטעום" או בשמה הרשמי בתפריט "לחם הרים יווני על הגריל" במילוי גבינת קפלוטירי ופטה. על הקציצות הייתי ממליצה במיוחד לצמחונים שמחפשים מנה משביעה למרות שהיא נחשבת מ"הקטנות", מכיוון שמדובר בארבע קציצות עסיסיות שכיף לתבל בעזרת פלח הלימון שמצורף, או כמו במקרה שלי, לצרף אותן לסקורדליה מתפריט המנות הקרות.

לגבי לחם ההרים, מדובר במנה מעניינת במיוחד שמשלבת מליחות של הגבינה עם זרזיף דבש והכל מוגש בחלוקה לקוביות שנהדרות כ"פינגר פוד". השילוב של דבש וגבינה הוא קלאסי ואהוב במיוחד גם במסעדות אירופאיות שמגישות מגש גבינות חריפות ולצידן ריבה או דבש, וביוון מדובר בחלק מהתרבות הקולינרית ומסיבה טובה מאד, השילוב מנצח.

מתפריט ה"פאבה" בחרנו במנה שמהווה נציגות לשני טעמים ייחודיים ליוון, הפאבה הרכה על תקן סוג של פולנטה, שעליה מונחים שבבי ה"גירוס" מבשר עגל וכבש, ביחד עם בצל סגול, פטרוזיליה ופלפל חריף (כשאת האחרון ביקשתי להחסיר). מדובר במנה כבדה יחסית, משביעה מאד, וכמות הבשר גדולה ומכסה כמעט את כל מצע האפונה.

עוד מנה ששילבה בהצלחה גבינה מלוחה ודבש היא "מאפה 12 האלים" שהיא בצק פילו מטוגן במילוי גבינת פטה, טימין וגרידת לימון, המוגש עם דבש, פרג ושומשום בשני צבעים. למרות המרכיבים המתוקים, המנה מלוחה בעיקרה והדבש פועל על תקן הפוך כמו שפועל מלח בעוגת שוקולד, ומדגיש את הטעמים כולם.

זה היה השלב שבו היינו אמורים לבחור מנות עיקריות, אבל מכיוון שהכמויות עד כה היו כל כך גדולות, כבר לא היה מקום למנות כמו "מוסקה" או מנות דג, ולכן הסתפקנו ב"קלמרי מטוגן", מנה שכללה פרוסות קלמרי שנעטפו בבלילה, טוגנו ואז הוגשו על מצע קרם בצל וכורכום. התזה קטנה מפרוסת הלימון שצורפה למנה ויש מנה קיצית מאד, קלילה שהולכת מצוין עם תפריט האלכוהול.

קפה יווני הוגש בכלי דקורטיבי ואיתו תפריט הקינוחים שכולל מעדנים אותנטיים כמו "לוקומדס" – אותם כדורי בצק מטוגנים בדבש וקינמון, או עוגת סולת וחלב ברוטב טופי. אנחנו קיבלנו בראשית את מנת הדגל של המסעדה, ה"קיימאקי" – גלידת יוגורט עיזים עם סירופ פטל ושקדים קלויים וכן מנה מסקרנת לא פחות  בשם "קרמה זעפרן" עם פתיתי קדאיף ורוטב תפוז וליים.

אם מחפשים משהו פחות מתוק, ההמלצה שלי היא בהחלט על קרם הזעפרן, שהזכיר לי קצת קינוחים הודיים ואם הייתי צריכה להגדיר את טעמו, הייתי בוחרת במילה "פרחוני". לחובבי המתוק (והגדול מאד) ההמלצה היא בהחלט  לכיוון הקיימאקי שהוא פצצה של גלידה בגודל ענק, עם ניגודי חמצמצות של הרוטב האדום. המנה יכולה לספק קבוצה של אפילו ארבעה סועדים ששוכחים מחוקי ה"דאבל דיפ" ומתנפלים עם הכפיות.

"גרקו" – בוזוקיה יוונית

שדרות אבא אבן 9, הרצליה

טלפון: טל: 09-7404747

נגישות לנכים: יש

עסקיות: ימים א – ה, 12.00 – 16.00 (מקבלים "תן ביס", "סיבוס" וכו').

קהל יעד: קרניבורים, צמחונים, טבעונים, ילדים.

בימי שישי מופיע נגן בוזוקי שמסתובב בין הסועדים.

שעות פתיחה: 12.00 – 00.00 , שבעה ימים בשבוע.

המסעדה איננה כשרה.

 

חנוכה שמח ונקי עם FIX ו- ABC מבית "קומ".

 

קומ1

חנוכה מוכר גם בשמו השני- "חג הטיגונים". נכון שבשנים האחרונות יש טרנד של אפייה במקום טיגון אבל אני מצהירה כאן בגדול- "סופגניה אפויה" זו לא סופגניה. זה סוג של לחמניה וזה איכס. גם אלה שמנסים להתחכם וקודם כל אופים את הסופגניה ואחר כך מטגנים אותה, – חברים- זה לא עובד. זה עדיין איכס. אין כמו סופגניה טרייה שיצאה עכשיו מהשמן, כי מה לעשות שטיגונים זה הכי טעים?

להמשיך לקרוא

HOMEIN- לחג מעוצב!

אוקי, כשאומרים לי "ראנר"- זו האסוציאציה הראשונה שלי.

אחר כך הבנתי שמדובר בעצם ב"ראנר" לשולחן- אותה רצועה ארוכה שמקשטת את שולחן האוכל מעל המפה .

כשקיבלתי את הראנר של "HOMEIN" גיליתי שהראנר הוא לא רק קישוט אלא פריט פונקציונלי לחלוטין- מפני שהייחוד שלו הוא שהוא עמיד לחום- יש בתחתיתו גומי טבעי לבידוד חום והחלק העליון עשוי פוליאסטר במראה של בד- כך שאפשר להעמיד עליו קערות מהבילות או מרקיות למשל, בלי שהמפה או השולחן יינזקו ובלי צורך בכל תחתיות הקש או מעמדי המתכת הקטנים שאיכשהו תמיד הולכים לאיבוד או לא מספיקים בגודל וגורמים לתנודות די מפחידות של כלים מלאים אוכל.

בתמונה צילמתי בכוונה את הראנר כשהוא מקופל כדי שאפשר יהיה לראות גם את חלקו התחתון.

במגע יד הראנר יציב מאד ועבה, אפשר לסמוך עליו שיעשה את העבודה ועל הדרך גם מקשט את השולחן החגיגי. (וגם קל מאד לניקוי!)

להמשיך לקרוא

הכוכבים נוצצים ב"שבעת הכוכבים רשל"צ"

בדירות הסבתא שלנו היו סוג של חצי חדר המכונה "הול", שהוביל לסלון עם ספת 1+2+3, שולחן קפה וכמובן מפית רקומה על הטלוויזיה. לעיתים הספות עצמן היו מכוסות בניילונים שהיו מוסרים רק כשבאים אורחים, וכמובן שהכניסה לילדים היתה אסורה.

בדור שאחריו היו יותר רהיטי עץ, על התקרה היה "שפריץ" – אותם קוצים לא ברורים, ועל הקירות היו "טאפטים" פרחוניים בטורים ארוכים.

צעירי אותו הדור , ובעיקר הזוגות הצעירים שבדרך כלל לא שפעו כסף, הלכו על חברות שוודיות מוזלות להרכבה עצמית.

(בתמונה- מר עופר נמרודי חותך את הסרט ל"שבעת הכוכבים ראשון לציון")

להמשיך לקרוא

"Carmel Outdoor" – יש חיים טעימים בחוץ.

ישראל משופעת בימים חמים, לילות חמים והמון אפשרויות להיות בחוץ. ואם יוצאים החוצה- בין אם לפיקניק משפחתי או לחג מסורתי כמו יום העצמאות או חול המועד פסח, לגריל יש מקום של כבוד , בין אם מכנים אותו "על האש", "מנגל" או "ברביקיו".

אצל אמריקאים, הברביקיו הוא טקס שלם שאנו מכירים מהרבה תוכניות עיצוב בהם אב המשפחה מתמוגג כשהוא מגלה מטבח חיצוני בבית ששופץ עבורו או סדרות שמראות אורח חיים אמריקאי שכולל תמיד המבורגרים עשויים בגריל בגינה. גם ישראלים גילו את ההנאה שבגריל משוכלל שהוא יותר מאשר הדבר הנייד הקטן שמחזיקים בבגאז', ועם בניית יותר בתים פרטיים, עם גינה קטנה, ואפילו מרפסת שמש, הכנת הבשרים (וגם מנות צמחוניות למי שרוצה) מעולם לא היתה קלה יותר.

לאחרונה נפתחה ברחוב משכית 1, חנות של רשת "כרמל דיירקט" שמוכרת לנו כיבואנית של כלים לבית כמו ה"מאסטר סלייסר" המפורסם והפופולארי, הBAMIX – בלנדר המוט הטוב בעולם  ועוד, והיא נקראת "Carmel Outdoor" – ובעצם כוללת כל מה שצריך בשביל לבלות בחוץ- ממיטב כלי הבישול ועד ריהוטי גן, שמשיות, ועוד.

להמשיך לקרוא

La Brocante du village – אירופה הנוסטלגית אצלנו בבית.

גדלתי בבית של יוצאי פולניה, שהביאו הרבה ממה שהיה להם בבית, כאן לישראל.  המצב הכלכלי דאז לא איפשר עיצוב של בית כמו שהיה באירופה, אבל הפריטים שהיו- שעון, צלחות, מכתש ועלי (שבבית שלנו קראו לזה ביידיש "מרז'רל"- אני לא יודעת אם זה כינוי אמיתי או משהו שלנו בלבד) והשיא- כריות אווז שיש מצב שסבתא שלי בעצמה תלשה מהאווזים ושימשה את המשפחה מעל שישים שנה .

 

להמשיך לקרוא

ישראפוד- שבוע תעשיות המזון והאירוח ה32.

אחת לשנה נערכת תערוכת "ישראפוד" שמהווה כנס עצום של השוק המקצועי הקולינרי, ומקשרת בין יצרנים, יבואנים, וכל העוסקים בשוק המזון והמשקה בישראל, הן בשוק המוסדי והן בשוק הפרטי.

אלפי מבקרים הציפו גם השנה את שלושת הביתנים רחבי הידיים בגני התערוכה וזכו לבקר בארבע תערוכות: – ישראפוד – התערוכה הבינלאומית למזון ומשקה, הוטקס – התערוכה הבינלאומית לציוד, שירותים וטכנולוגיות לתעשיית האירוח, ענף הקמעונאות והשוק המוסדי, קיטקס – התערוכה הבינלאומית ה-20 לטכנולוגיות, ציוד ושירותים למטבח המקצועי ו- Bake & Cake – התערוכה המקצועית לענף הקונדיטוריה ובתי המאפה.

להמשיך לקרוא