ארכיון תגים | כריכים

דומינו'ס- להיות או לא להיות… פיצה?

0.2

פיצה תמיד היתה מנה חברתית, כזו שאוכלים בקבוצה. ובקבוצה כמו בקבוצה, תמיד יש את זה ש"אבל בא לי משהו אחר". אז כדי לסגור את הפינה הזו ושכולם יהיו מאושרים, בדומינו'ס הרחיבו את התפריט בשפע מנות שהן "לא פיצה" – כריכי סלופי ג'ו עם בקר, כריכי עוף, סלט קיסר עוף (ואפשרות להוסיף לכולם גבינה) וסלט קיסר בולגרית.

להמשיך לקרוא

"קפה מוסקט" – הקסם מגיע לעיר הגדולה.

IMG_3960

"קפה מוסקט" שכן במשך 16 שנה באודים, ליד נתניה ומשך אליו קהל רב של אנשים שחיפשו טעמים טובים, אווירה קהילתית ופינת שלווה. המטעמים של חגית ואילן כיכבו על כל שולחן.

עכשיו "קפה מוסקט" החליף כתובת ואת האווירה הקהילתית הביא לרמת אביב, מקום נגיש לכולם. זוכרים את שיר הפתיחה של הסידרה "חופשי על הבר" עם השורות המיתולוגיות "להגיע למקום בו כולם מכירים את שמך"?

זו הרוח שממשיכה ללוות את "קפה מוסקט" גם במיקום החדש.

להמשיך לקרוא

אוסקר ווילד נתניה- לשתות, לאכול, לשמוח, לחיות.

 

BeFunky-collage (2)

אוסקר ווילד היה איש שחי את החיים במלואם. הוא היה משורר, סופר, עיתונאי, מרצה, מחזאי ואפילו מבקר אפנה. המוטו שלו היה להתחבר לעצמו כדרך לחיות את החיים במלואם.

המסר הזה הוא הבסיס לרשת הפאבים האיריים "אוסקר ווילד" שאחרי הסניפים בפתח תקווה ובחולון מייסדים את הסניף החדש בנתניה, במתחם הסינמה סיטי.

החלל המרכזי של הפאב מרווח ומחופה בעץ מהגוני כשבליבו הבר האירי שאוצר בתוכו תפריט לא יאמן של 25 סוגי בירה מהחבית הנמזגים מברז מצופה זהב, כיאה לאווירה היוקרתית, מעל 60 סוגי בירות מבוקבקות, יותר מ140 סוגי וויסקי, כשמתוכם 100 הם סינגל מאלט בלעדיים, מבחר עצום של סוגי קונייאק ועוד.

עוד בפאב פרטי אספנות שהובאו במיוחד מאירלנד, וויטרז'ים ושנדלירים שעוצבו במיוחד, ומאות תמונות על הקירות. שווה גם להציץ לשירותים המכוסים באוסף תחתיות אלכוהול מרתק.

בשעת ערב מוקדמת התיישבנו לצד אחד השולחנות המרווחים ועיינו בתפריט. האוכל

מותאם להחמיא לאלכוהול, אם במנות קטנות ואם במנות עיקריות (וכמובן קינוחים).

פתחנו באלכוהול, בירה "אדלוויס" וקוקטייל "טריניטי" שנוצר משילוב של קטל וואן סיטרון, מחית מנגו, מיץ אננס, מיץ לימון ועיטור כוסברה. ה"אדלוויס" היתה המלצה של המלצר, והוא אכן צדק – הבירה האוסטרית לא מסוננת, ובניחוחות פירותיים נעימים לאף בזמן השתייה. הקוקטייל היה חמצמץ ומרענן וכחובבת כוסברה לא התאפקתי גם לכרסם את הקישוט…

האלכוהול הוגש עם קערית נשנושי אגוזים ואפונה.

מבין המנות הראשונות בחרנו בשתיים – קרפצ'ו סינטה – בשמן שום קונפי, עגבניות שרי צלויות, סלטון ארוגולה ובלסמי רימונים, והכל לצד לחם כפרי חם וטרי. המנה השניה הייתה קלאסיקה- כבד קצוץ בצנצנת נדיבה, שהוגש לצד לחם כפרי וריבת בצל. קערית חמוצי הבית לקונטרה מתפצחת השלימו את המנה.

לגימה מהמשקה , חופן בשרי על המזלג, מרקמים עדינים ומשלימים את החוויה.

אפשר היה להעביר ערב שלם על האלכוהול והראשונות בלבד, תוך צפייה במשחקי ספורט על המסכים התלויים מסביב, או בהקשבה לפס הקול שבזמן ביקורנו היה שירים שקטים של שנות השבעים והשמונים, ואם הגענו בזמן, גם ליהנות מההופעות החיות במקום כולל רקדנים איריים קומפלט.

עברנו לתפריט העיקריות, מנות גדולות ומשביעות שיכולות להוות ארוחת ערב מצויינת.

בחרנו בנציגות מכל קטגוריה- נקניקיות איריות (שניתן לקחת במנה של אחת או שתיים, אנחנו הסתפקנו באחת כדי לא להתפוצץ לגמרי), כריך אנטריקוט קלאסי עם מיונז צ'ילי, חסה, עגבניות ובצל מטוגן, וגולת הכותרת – סטייק אנטריקוט אנגוס 300 גרם שמוגש עם צ'יפס. (אנחנו ביקשנו להחליף את הצ'יפס בסלט). הקו המנחה של המנות היה הכנה מדוייקת של הבשרים, שקיבלו כל אחד את המגע המתאים לו, במיוחד הסטייק שביקשנו והגיע במידת עשייה מדיום מושלמת. הפייבוריטית שלי הייתה הנקניקיה מכיוון שהיא ייצגה בכבוד את אירלנד, עסיסית ועשירה על מצע תפוחי אדמה רכים שאי אפשר היה לחדול מלנשנש ושאפשר היה להגיש כמנת פתיחה בפני עצמם או כמשהו ליד הסטייק.

מחוגי השעון התקדמו לכיוון הערב, האורות עומעמו והגיע הזמן לקינוח. מנות מושחתות כמו ברד פודינג ו"קסטיל פינוקים", מנת עוגת שוקולד חמה פרווה עם גלידה פרווה למי שלא מעוניין בקינוח חלבי לאחר מנות בשריות, אבטיח קר, ומה שאנחנו בחרנו, שוב, בהמלצת המלצר שכבר למדנו שכדאי מאד להקשיב לו, "קינדר בואנו" שהוא סוג של גירסת VIP לחטיף המוכר, ובנוי מקרם שוקולד נוגט על בסיס קריספי, של מרנג אגוזי לוז, ובציפוי שוקולד גנאש. החטיף הוגש לצד שתי תלוליות של גלידת ריבת חלב ורוטב תואם.

אחרי כל האוכל שמחנו שאפשר לחלוק מכיוון שכבר היינו שבעים למדיי.

ב"אוסקר ווילד" יש שלושה חללים, שניים מהם בחוץ, וניתן לקיים אירועים לכמויות שונות של אורחים.

מעבר לרקדנים האיריים המופיעים בימי שישי, יש גם הופעות חיות ורוק קלאסי משנות השמונים.

מדי חודש מתקיימות סדנאות של בירה, וויסקי ועוד.

אוסקר ווילד – פאב אירי

המחקר 3 מתחם סינמה סיטי נתניה

טלפון: 09-9774575

שעות פתיחה : 17:00 – אחרון הלקוחות

החל מהשעה 20:00 בערב הכניסה לפאב מגיל 24 ומעלה .

דילים מיוחדים: שעות שמחות, בין השעות 17:00-19:00 מידי יום כולל שישי שבת. 1+1 על כל תפריט האלכוהול. (לא חייבים לקחת את אותו סוג אלכוהול).

גישה לנכים: יש

"פת שטינבך- מאפייה חשמלית" – אסור להחמיץ!

 

מאפית פת שטינבך - מאפיה חשמלית - בחיפה. 19 צילום - אלי דגני

(קרדיט לצילום למעלה- אלי דגני)

לפני כמה שנים השתתפתי בסדנת לחמי מחמצת. חזרתי נלהבת עם קופסת שי של התחלה של מחמצת, לגידול בבית. עכשיו, מי שמכיר אותי יודע שאני וגידול של כל מני דברים זה קצת בעייתי, עציצים מתאבדים אצלי על חוטי המתלה שלהם וחיות מחמד מחפשות מאמץ אחר, אבל את המחמצת באמת שניסיתי  – הוספתי קמח ומים לפי מדידות מדויקות, שקלתי ומדדתי ואפילו הכנתי כמה לחמים לתפארת.

עד שהגיע מועד לנופש, לא מצאתי בייביסיטר למחמצת שלי ובזה נגמרה קריירת אפיית המחמצות שלי.

להמשיך לקרוא

סנסנה – פינה מפנקת בגן החבל.

כשנכנסתי ל"סנסנה" בגן החבל בשוהם, התנגנו לי בראש המילים מתוך שיר הפתיחה של הסידרה המיתולוגית "חופשי על הבר" – " Where everybody knows your name, and they're always glad you came." . מקום משפחתי עם אוכל טעים, אווירה וצוות שזוכר את השם שלך. (ואגב, את שיר הנושא כתב ושר היוצר גארי פורטנוי, שאין לו קשר משפחתי לשף והבעלים של "סנסנה" – השף רובי פורטנוי, רק צירוף מקרים משעשע).

השף פורטנוי , שהיה מהבעלים של קייטרינג "פרי הארץ", השף של מסעדת מנטה ריי, של נאמוס בהרצליה ושל מסעדת סילו בחולון, הגשים חלום ישן והקים בלב פארק החבל בשוהם, את "סנסנה" ( צמרת עץ הדקל), שמוגדר כ"קיוסק אוכל" הכולל שולחנות בחלל פנימי וחיצוני, דלפק גדול עם כל טוב היום מוצג עליו, ונוף ירוק מסביב של הפארק, על שלל מתקניו והמבלים בו.

להמשיך לקרוא

סטמפה- חותמת של איכות.

כשהאחים אלעד ודניאל חן החליטו לפתוח את המעדניה האיטלקית שלהם בתל אביב, השם "סטמפה" היה די מתבקש- גם בגלל שאביהם עסק בדפוס, וגם בגלל שהמיקום הוא בצמוד לבית העיתונאים, שם עומד פסל של מדפסת עיתונים עד היום.

אלעד שמגיע מתחום ניהול המסעדות (כמו "כתית" , "הרברט סמואל" ועוד רבות ומפורסמות) ודניאל שמגיע מתחום האלכוהול וחיי הלילה, רצו מקום שלא יהיה מסעדה, שיהיה בו קשר אישי עם הלקוחות ושגם ישאיר להם זמן לבלות עם המשפחה לצד הקפדה על איכות ומחירים נוחים.

להמשיך לקרוא

סנדוויץ מרקט- שרונה מרקט- לתת בטוב טעם.

"שרונה מרקט" במתחם שרונה בתל אביב חוגג יום הולדת שנתיים, וביום הולדת, זה כיף לא רק לקבל אלא גם לתת. לכן ממש היום, בדקות אלו ממש, נפתחת במקום סנדוויצ'יה פופ אפ, שבמשך שבוע החל מעכ-שיו!, תגיש סנדוויצ'ים של מיטב השפים, כשכל ההכנסות תרומה ל"בית השנטי", עמותה למען בני נוער וילדים בסיכון.

להמשיך לקרוא

פאזל פוד – לתפור את האוכל בשבילך.

כשמסעדה מעצבת מנה, משקיעים מחשבה רבה על טעמו של הסועד. הענין הוא שיש המון סוגי סועדים, ועוד יותר המון סוגי טעמים, ומי שטעים לאחד, לא בהכרח הפייבוריט של השני, ואז נוצרים מצבים בסגנון "אני רוצה את המנה הזו, אבל בלי זה , ועם זה, ועוד זה בצד, ולהוסיף עוד זה ולהחליף זה בזה" – גם משגעים את הטבח וגם לא תמיד מקבלים בדיוק מה שרוצים בסוף.

להמשיך לקרוא

מה הביא איתו האביב?

אחד המצבים הלא נעימים בחיים- נוסעים בדרך ארוכה, כשמרגישים שה"טבע קורא". אם אתה גבר, אין לך בעיה, מוצאים פינה וזהו, מסתדרים. אבל כבחורה המוצא הנפוץ ביותר הוא תחנות דלק. אז עוצרים בתחנת דלק, מזנקים מהמכונית, רצים אל הדלת בתקווה שהיא פתוחה ו… עפים אחורנית. למה? כי בדרך כלל זה לא מריח שושנים שם. נכון, יש תחנות מטופחות, אבל יש גם מספיק כאלה שצריך להיות נואשת מאד כדי להכנס.

מצב אחר- נכנסים למכונית, ואז מגלים באיחור שמישהו עישן שם, והריח נדבק ומחניק, ולא נעלם גם כשפותחים חלון ומאפשרים לרוח מקפיאה להכנס.  גם אם יש ילדים ברכב ואחד מהם לא הרגיש טוב בנסיעה, חייבים לטהר את הריח.

ואיך אפשר בלי ה"עונג האולטימטיבי" של להכנס לחדרו של מתבגר ולפגוש שם את נעלי הכדורסל שלו, יחד עם בגדים שאיכשהו לא הגיעו לסל הכביסה?

להמשיך לקרוא

אילן'ס – גם בפסח.

חופשת פסח, כולם מסתובבים, כולם יוצאים ומתישהו צריך גם לאכול.

הבעיה- למצוא מקום שמגיש אוכל כשר לפסח, כדי שגם מי ששומר על כשרות (ובישראל ישנם גם הרבה חילונים שלא אוכלים חמץ בפסח).

הפתרון – אילן'ס שמביא לנו בחג הזה תפריט כשר לפסח כשכל מוצרי הלחם עשויים מקמח תפוחי אדמה, מה שנותן להם מרקם כמעט זהה ללחם, ומלא בועיות אוויר שמשאירות אותו רך וסופג את הטעמים.

להמשיך לקרוא