בואו נדבר עובדות – אני שוש ואני שוקוהולית. לא יעזור בית דין- המתוק האהוב עלי ישאר תמיד השוקולד. נכון שאני נהנית מאד ממתוקים אחרים כמו עוגות פירות, שערות סבתא, קרם ברולה, קצפת ותותים ושאר שחיתויות, אבל בסופו של דבר, זה תמיד יגיע לשוקולד.

ב"לחמי" יודעים את זה, כלומר לא ספציפית עלי אלא שהצרכן הישראלי מאד אוהב שוקולד, ובהתאם לזה יצאו בליין חדש של עוגות שמרים – עוגת שמרים שוקולד (שמכילה 36% מהעוגה בצורת מילוי שוקולד איכותי, ובתוספת שטרוייזל), עוגת שמרים שוקולד חלבה- שילוב של שני הטעמים האהובים  (35% מהעוגה הוא מלית) עם פיזור שומשום מלא למעלה, ועוגת שמרים שוקולד ונוגט (גם כאן המילוי 35% מהעוגה) שמבוסס על אגוזים אמיתיים.

העוגות מגיעות במארז שקוף כך שניתן לראות בדיוק מה קונים.

טעמתי את שתי הראשונות וקשה לי להחליט בינהן. זו עם החלבה מתוקה יותר, וגם "שומשומית" יותר. והיות והיה לי קשה להחליט, פשוט אכלתי משתיהן לארוחת הבוקר המאוחרת של שבת. עוגות שמרים לוקחות לעיתים זמן רב לאפות, והעוגות של "לחמי" בהחלט יכולות להחליף אפייה ביתית – הן במראה והן במרקם ובטעם. מצויין עם קפה (וגם בלעדיו).

החידוש השני של "לחמי" שטעמתי היה עוגיות רולדה פירותיות חדשות – מבצד חמאה איכותי עם מליות שונות בכמות של 45% מהעוגיה בכללותה- מילוי תות עשיר , מילוי תמרים ומילוי תפוח עץ וקינמון.

טעמתי את אלה עם התמרים ועם תפוחי העץ. אני יותר בן אדם של תפוחי עץ והעוגיות הזכירו סוג של שטרודל עם בצק רך במיוחד ולא מתפורר. גודל העוגיה מתאים בדיוק למנה שמצד אחד כייפית ומצד שני לא מפוצצת אותך (אם כי פוטנציאל התמכרות שגורם לחיסול הקופסה בהחלט קיים).

(בתמונה למעלה ניתן לראות את מרקם עוגת השמרים ואת הכמות הרבה של מילוי בכל פרוסה).

הקופסאות הן לא רק שקופות אלא כמובן ניתנות לשימוש חוזר ולסגירה כך שהטריות נשמרת.

(המלצה שלי – לחמם שניה במיקרו את המאפים, משדרג עוד יותר את הטעמים).

כל מוצרי "לחמי" נעשים בעבודת יד במפעל בנהריה ומיוצר בכמויות קטנות כדי לשמור על האיכות והייחוד.

עוד פרטים על מוצרי "לחמי" ניתן למצוא באתר.

לקראת החגים או בכל יום בשנה, ליד הקפה או לנשנוש כייפי, קל להכנה (ובעיקר מהיר להכנה) וגם קל ומהיר לאכילה – העוגיה.

כדי ללמוד איך מכינים עוגיות איכותיות, התכנסנו לסדנת אפייה עם השף הקונדיטור אלון גולדמן, בעל התואר "אלוף ישראל בקינוחים" ב2012, כדי לראות, ללמוד, להתנסות (ובעיקר לטעום!).

שף אלון, שף הבית של "לחמי" הסביר לנו שהיתרון הגדול של "לחמי" הוא שמדובר בעוגיות איכותיות שנטולות שמנים מזיקים, חומרי שימור וכו' ועומדות בתקנים המחמירים ביותר, ומצד שני המחירים שווים לכל נפש והעוגיות נמכרות ברשתות השיווק, ובעזרת חידושים טכנולוגיים שונים, מצליחות גם לשמור על חיי מדף ארוכים, כך שעוגיה שנעשית בתנאים ביתים ומחזיקה למשל כשבוע במצב טעים וטוב, תחזיק באמצעות אותם אמצעים, גם כחודש כשהיא נעשית ב"לחמי".

בסדנה הוכנו ארבע סוגי עוגיות – בטכניקות שונות – עוגיות "הנסיכה" – מה שאנחנו מכירים כ"עוגיות סנדוויץ עם ריבה באמצע" – בדרך כלל נמכרות בצורת פרח, כאן הוכנו בצורת שפתיים, חיתוכיות בראוניז משודרגות עם מחית נוגט בשתי שכבות, עוגיות רומיאס (נגזרת של עוגיות פלורנטין ענוגות) במילוי קרמל פיצוחים, וכמובן עוגיות שוקולד צ'יפס שהובאו בגירסת אקסטרה לארג', כמו ש"עוגיפלצת" מ"רחוב שומשום" היה אוהב לאכול…

אני לא מביאה את המתכונים המלאים מכיוון שהם בטח יופיעו אצל חבריי הבלוגרים ואני לא רוצה להתיש אתכם (ובהחלט ניתן למצוא את המתכונים בעזרת "גוגל") – במקום זאת אביא בהמשך מתכון לעוגיות טחינה שכולנו ביקשנו, ומופיע בדף הפייסבוק של "לחמי" (שגם הקישור שלו יגיע בהמשך).

בכל מקרה- במהלך הכנת העוגיות לימד אותנו שף אלון כמה טיפים חשובים והראה לנו גא'דגטים שחשוב שיהיו במטבח, או שעוזרים הרבה וכדאי שיהיו במטבח.

אז מה היה לנו שם –

הדבר הראשון שצריך במטבח – אולי שני רק לתנור האפייה, הוא משקל דיגיטלי ברמת דיוק של גרם. אפייה היא מדע מדוייק, כל פספוס יכול לגרום לתוצאות לא יפות ולא טעימות וחבל.

דברים נוספים שכדאי שיהיו הם משטח "סילפן" – כן, לא "סילפט" אלא "סילפן" שהוא חומר שעשוי רשת דקיקה, שתופסת את העיסה מלמטה כך שהעוגיה לא תופחת לצדדים ונשפכת, אלא יש לה ברירה רק לעלות למעלה, שזה מה שאנחנו רוצים.

עוד פטנט נחמד הוא פיית זילוף בצורת "כתר" שמייצרת עוגיה עם חור באמצע כך שאפשר למלא במה שרוצים (פה השף הביא מילוי פיצוחים, אפשר גם בשברי סוכריות צבעוניות למשל, כדי ליצור "חלונות ויטראז'").

ומה למדנו מהשף?

שאסור להקציף יותר מדי כי התוצאה תהיה נוקשה.

שאם צריך להקרים במערבל חמאה וסוכר, צריך לשים קודם את הסוכר ובכך מונעים הידבקות.

שחלמון תורם לפריכות אז לא להבהל מכמויות חלמונים במתכון.

שמלח לא רק מדגיש טעם אלא גם צבע, ובבצק פריך גם פריכות.

והפטנט הכי חשוב שלמדתי מהשף – כשאנו באים לרדד בצק, הרבה פעמים אומרים לנו לקמח את משטח העבודה כדי שהבצק לא יידבק. הבעיה היא שבצורה כזו הבצק סופג הרבה קמח שלא היה רשום במתכון מההתחלה , וכל האיזונים נהרסים (וגם נוצר המון לכלוך על השולחן ובסביבתו). הפטנט הכל כך פשוט – שמים נייר אפיה, עליו שמים את הבצק ומשטיחים אותו, עליו שמים עוד נייר אפיה, ומרדדים דרך הנייר. בצורה כזו גם הבצק מרודד, גם הנקיון נשמר, וגם אין תוספות של קמח. כמה פשוט ככה אפקטיבי.

האפייה הסתיימה, השולחנות נוקו, העוגיות סודרו יפה וצולמו- ותוך שתי דקות חוסלו כליל…

אבל הנה, המתכון שכולנו חיפשנו – מתכון לעוגיות טחינה של "לחמי" –

המצרכים –

200 גרם חמאה בטמפרטורת החדר

200 גרם סוכר לבן

גרידה מ2 לימונים

קורט מלח

180 גרם טחינה גולמית

30 גרם שומשום מלא

400 גרם קמח מנופה

8 גרם אבקת אפיה.

אופן ההכנה –

במיקסר עם וו גיטרה מקרימים חמאה עם סוכר לבן וגרידת לימון (ולזכור לשים קודם את הסוכר בקערה!).

מוסיפים את המלח ומערבלים עד שהנפח קצת גדל ואז מוסיפים את הטחינה והשומשום.

ממשיכים לערבל ומוסיפים את הקמח ואבקת האפיה וממשיכים רק עוד טיפה לעירבוב  מושלם.

מחממים תנור ל150 מעלות.

מרדדים (הכי טוב בין שני דפי אפיה), וקורצים עוגיות. מסדרים ברווחים ואופים כ15-20 דקות (בהשגחה!!!) לפי גודל העוגיות.

לקרר בחוץ ולאכסן בצנצנת.

הערה שלי – בדף הפייסבוק יש גם גירסת חיתוך נוספת מסובכת יותר, למי שמעוניין.

קונדיטריית "לחמי" הוקמה כקונדיטוריה קטנה לפני כ35 שנה בנהריה, על ידי שימוש בידע שהגיע בעזרת קונדיטור שוויצרי . ב1995 המאפים התפשטו מהצפון לכל הארץ, וב2003 גם חצו את גבולות המדינה ונמכרים ב23 מדינות שונות תחת השם "ELSA STORY".

שיטות האפייה חדשות, חומרי הגלם מיוחדים, ועדיין כל מאפה ומאפה נעשים בעבודת יד דקדקנית ואוהבת.

ולבסוף – טריוויה – מהי העוגיה הפופולארית ביותר בקרב הציבור הישראלי? לשאלה הזו ענה סקר מקצועי שהביא את הממצאים – מלכת העוגיות, העוגיה הפופולארית ביותר בפער גדול – עוגיית השוקולד צ'יפס. במקום השני הגיעו עוגיות האלפחורס ובמקום השלישי עוגיות החמאה  (ואחריהן בסדר יורד- עוגיות גרנולה, עוגיות מעמול, סהרוני שקדים ועוגיות פרח ריבה).

לעוד מידע על "לחמי" – המוצרים והמתכונים

דף הבית – http://www.lachmi.com/index.php

ובפייסבוק- https://www.facebook.com/LachmiBakery

אז שיהיה לכולנו חג שמח ומתוק!

אם נסכם את המשפט "בא לי משהו טעים, בלי לטרוח, שיהיה קטן וקל כזה, ושיראה מושקע" למילה אחת, נקבל "עוגיה". אותה חבילת עונג קטנה ומתוקה, שהיא כל מה שחסר לנו לפעמים, בעיקר אחרי ארוחה טובה.

במדינות רבות כבר הפכו אותה למוסד, ציוותו אותה עם משקה חם (אם זה ה"קפה ומאפה" אצלנו או ה"פייב אוקלוק טי" של הבריטים למשל) ויש פינה מתוקה ונעימה במהלך היום.

קונדיטוריית "לחמי" לא משאירה אותנו משועממים ומפתחת עוד ועוד עוגיות חדשות, בעבודת יד, והפעם שתי סדרות – עוגיות "לצד תה" – עוגיית חמאה, תפוז ושקד קלוי, ועוגיית קינמון קלאסית שמשלבת קינמון שנטחן ממקלות קינמון טבעי, וסידרת עוגיות "הסידרה המפנקת" עם הדברים שהכי מפנקים אותנו – שוקולד צ'יפס (בכמות לארג'ית במיוחד) ושטרודל תות שדה מריבה איכותית.

העובדה שאני לא שותה תה, לא מנעה ממני לפתוח את האריזות (אריזה נוחה אגב, לא דורשת אלימות) ולנשנש מהן בעצמי, אחת אחרי ארוחת הערב (זו עם התות) ואחת קצת אחר כך, עם החדשות בטלוויזיה (מהדורות אינסופיות שדורשות משהו מתוק!).

מה שאני אוהבת בעוגיות האלו, שגם בלי לטבול בתה, המרקם מאד עדין וכייפי, נמס בפה ומשאיר שובל של טעם חמאתי איכותי . גם התות רחוק מלהיות הדבר התעשייתי שאנחנו מכירים מסופגניות של ילדות למשל, והוא נותן שידרוג ביתי לעוגיה. אם הייתי צריכה לבחור בין ארבעת הטעמים החדשים, אחרי התלבטות קשה הלכתי על התות. בבית היו חילוקי דעות (שזה טוב כי ככה כל אחד לקח שקית אחרת והשאיר לי את שקית התותים שחטפתי לעצמי).

מצוין לאירוח.

עוד פרטים על "לחמי" והמוצרים ב –

http://www.lachmi.com/

ההתנייה שלנו על "קפה ומאפה" כל כך חזקה, שאין מצב שנשתה כוס קפה בלי להשתוקק למשהו קטן ומתוק על יד. ה"משהו" המושלם הוא כמובן עוגיה. הדרישה שלנו מעוגיה היא בעיקר ש"תיתן טעם של בית" כי עוגיות ביתיות הן תמיד הכי טעימות, אבל מה לעשות שלא תמיד יש לנו זמן לאפות?

"לחמי" מוכרים בעוגיות הביתיות והאיכותיות שלהם ולסדרת ה"משושים" הצטרפו שני אחים חדשים, כל אחד והייחוד שלו  –

מעמול תמרים – לחובבי הקלאסיקה הים תיכונית, עם הטוויסט שכל שף צרפתי יודע- חמאה!. החמאה הופכת את הבצק לנימוח במיוחד, ואת המתיקות העדינה נותן מילוי התמרים . (וכמובן שלא מוותרים על הצורה המוכרת, אם כבר אז עד הסוף.).

עוגיות גרנולה- לחובבי הבריאות, (וגם למי שסתם רוצה משהו טעים) – עם המון דברים טובים בפנים – שיבולת שועל, סילאן, צימוקים, שומשום, קוקוס, גרעיני חמניה ושקדים וכמובן קמח מלא. הכל קרנצ'י מצד אחד ונימוח מהצד השני.

העוגיות מצטרפות לשאר חברותיהן בסידרה כמו עוגיות טחינה, עוגיות חמאה ומלבני שקדים וניתנות להשגה בכל רשתות השיווק.

כשר בהשגחת רבנות נהריה, שם גם נמצא המפעל  שהחל מקונדיטוריה קטנה שהתפתחה כשכל אחד מהעובדים הביא את הטאץ' האישי שלו כמו שיטות אפיה חדשות, מסורות משפחתיות, חומרי גלם וכמובן עבודת יד.