"כמו עור של תינוק" הוא ביטוי נפוץ המתאר את העור הרך והנקי ביותר, כזה שכיף ללטף. עורו של התינוק הוא רגיש ועדין וכדי לשמור עליו רך ונעים כדאי לבחור עבורו את המוצרים הטובים ביותר.
מגבונים לחים הם חובה בכל תיק, בעיקר בתיק של הורים לשליפה מהירה בכל מקום, בנוחות ובקלות.
בכל רגע שהתינוק צריך ניקוי, פשוט שולפים מגבון.
כולנו יודעים שצריך לשטוף ידיים. אז יודעים.
גם ילדים יודעים, או לפחות זה מה שאנחנו מלמדים אותם. אז הם שמעו אותנו מליון פעם "שטפת ידיים?" אבל בפועל מה קורה? הרבה פעמים אנו לא ליד הילדים, והם נוגעים בכל דבר, חפצים, ידיות, אחד בשני, והחיידקים? חגיגה!
וה"חגיגה" הזו מתעצמת כשילדים מרבים לגעת בפה ובפנים, במיוחד כשאוכלים והאוכל הוא הישר מהידיים לפה. כמות החיידקים עצומה, וגם אם הילדים מגלים אחריות , לא תמיד יש בסביבה מים וסבון , וגם אם יש, משך שטיפת הידיים המומלצת היא בין חצי דקה לדקה של קרצוף יסודי בכל חלק וחלק, כולל בין האצבעות ומתחת לציפורניים. אתם מכירים ילד שבאמת מקפיד על כך?
כשמתרגשים, כשעצובים, כשהאיפור לא כל כך מצליח, כשיש לכלוכון שצריך להסיר, כשלילדים יש אצבעות דביקות והם רוצים לגעת לך בחולצת המשי היקרה, כשעדשת המצלמה מתלכלכת, ובעיקר כשהאף דולף ומנוזל- תמיד צריך ממחטת טישו. לפני מאה שנה הגבר האבירי היה שולף מכיס החליפה שלו ממחטה ומושיט אותה לעלמה הדומעת, (ובקומדיות היא היתה מוחטת את אפה בקולניות לא חיננית בעליל ואז מושיטה אותה חזרה לגבר שלא יודע מה לעשות עם זה ובדרך כלל אומר לה "תשמרי את זה"). ממחטות הטישו פתרו את בעיות הנקיון והכביסה בכך שהן חד פעמיות, מחירן נמוך מאד פר יחידה כך שאין בעיה להשליכן והן נעימות ורכות ולא מגרות את האף או הפנים.
לחג הפסח שמות רבים- חג האביב, חג החירות וחג המצות. יש לו גם שם לא רשמי "חג טרפת הנקיון"- שבו גם אנשים נקיים ומסודרים כל השנה, נתקפים בטירוף וממלמלים "אבק! ספונג'ה! בויידעם!" ושאר הברות לא ברורות, וזקוקים למנת ניחוחות סבון רצפות כדי להתעורר, בדיוק כמו שעושה להם קפה.
"שופרסל" משתתפים כמובן בחגיגה, ובחבילה הפעם היו ארבעה מוצרים, מהם השגתי רק שלושה- מגבונים לניקוי כללי בדלי, מטליות מיקרופייבר לריצפה, אקונומיקה סופר מבושמת, ומגבות נייר שלא השגתי כי אצלנו היו רק באריזות של שמונה ולא של שש.
למעשה, אני מכירה את כל המוצרים הללו, והם היו ברשימת הקניות שלי לא אחת.
חורף. הסאונד הפופולארי ביותר הוא "אאאאאפפפצ'י!!!!" בווריאציות שונות. טישו הפך להיות מצרך חובה בכל מקום, ויש סוגים שונים. "קלינקס" הפכו את הטישו למעצמת נוחות, כשהם מביאים לנו גרסאות שונות בהתאם לצרכים השונים.
הנה ראו:
אז יש "קלינקס אולטרה" שהוא רך במיוחד , מגבונים בשלוש שכבות שעוזרים לנו לשמור על אף בצורתו המקורית ולא באדום מגורה כמו שקורה הרבה, ויש "קלינקס אובלי" שהופך את הקופסה שמונחת לנו על השולחן (וגם בסלון וגם במשרד) לפריט דקורטיבי שיכול לשמש גם אורחים מצוננים, ויש את ה"קלינקס קוביה" למי שמעדיף צורה בעלת פינות, ופרחוני כדי להזכיר לנו את האביב שיגיע מתישהו מבעד לעננים, ויש אפילו "קלינקס טו גו" – חבילות קטנות ונוחות שאפשר לשים בתיק ולקחת לכל מקום.
